מניפולציות אלוהיות

הדמויות

ביאנקה - חולת סרטן סופנית בת 75, ילידת רומניה, תושבת פתח תקווה. עבדה כאשת מכירות בתחום ההלבשה התחתונה רוב חייה הבוגרים. הייתה נשואה בעברה לשאול - "יחסי אהבה-שנאה" סטנדרטיים - עד למותו ב-2015. אמם של אתי, טליה ודורון. אישה מלאת הומור ואופטימיות רוב חייה, הקורסת - הן פיזית, הן נפשית - בסוף ימיה.

קארס - (באנגלית: caress, להלן: "ליטוף" באנגלית) המטפלת הפיליפינית המסורה של ביאנקה. בת 29, נשואה לגבר פיליפיני החי בפיליפינים. מפרנסת הן אותו, הן את הוריה, בעבודתה כמטפלת בישראל. טובת לב, רגישה, בעלת חוש הומור ייחודי. יש לה חיבור מיוחד עם ביאנקה ועם שלושת ילדיה.

דורון - אמן הומו בן 46, בזוגיות חדשה (החל מספטמבר 2022) עם אילן, לאחר 15 שנים של "נזירות" שבהן בחר שלא להיות עם אף גבר - לא רומנטית ואף לא מינית - לאחר שברון לב שחווה במערכת היחסים האחרונה שלו (שהסתיימה אי-אז ב-2007...).

סובל מבעיות נפשיות מורכבות, ביניהן: OCD, טריכוטילומניה, בעיות קשב וריכוז, הפרעת אישיות גבולית וגם - בין היתר - התמכרות לפורנו. (אבל בינינו, מי לא...?)

לאורך כל המחזה כרוך סביב צווארו צעיף קטן מבד דק בצבעי דגל הגאווה אשר מדגיש את זהותו ההומוסקסואלית.

אתי - בת 51, נשואה ואם לשני בנים, עובדת בנק וליצנית רפואית, גרה ביהוד. טובת לב, נדיבה, רגישה ומסורה מאוד לאמה. ביאנקה היא "אהבת חייה", כדבריה.

טליה - בת 50, גרושה ואם לשתי בנות, עובדת כמקעקעת לפרנסתה (ואף גופה שלה, רובו ככולו, מקועקע, אולי כ"הצגה ויזואלית", חיצונית, של נפשה-נשמתה המקועקעת...), גרה ברעננה. אסרטיבית מאוד באופייה, קשוחה. יחסיה עם ביאנקה מורכבים - וזאת בלשון המעטה. מכונה לפעמים "טליוש" על ידי ביאנקה, ולעתים אף "טליתה" (על משקל "טלית שכולה תכלת", רק בציניות מרה...).

אילן - בן זוגו של דורון, בן 41, גרוש (מאישה, לה היה נשוי בעבר), חתיך, גברי, עובד כנהג מונית וכשוטר מתנדב, גר בלוד. באופיו לא אמין, לא אחראי ולא דייקן (להלן: "גבר-לא" ממוצע למדי...). נוהג לכנות את דורון בכינויים "גוזל" ו"גוז-גוזל".

סידלה - מטפלת הלילה של ביאנקה אשר נשכרה על ידי דורון כדי שקארס תוכל לישון בלילות "כמו שצריך", וזאת כבקשתה של קארס. בת 32. מופיעה רק בסצנה הראשונה (היות והתפטרה מייד אחר כך...).

ירדן - הנכד הבכור של ביאנקה, בנה של אתי, בן 24.

יובל - הנכד של ביאנקה, בנה של אתי, אחיו של ירדן, חייל בן 21.

רון - הנכדה הצעירה של ביאנקה, בתה של טליה, תלמידת תיכון בת 17. ביאנקה מכנה אותה "רונצ'וק" ו"הזקנה שלי", בזכות חוכמת החיים של רון ותובנותיה הבוגרות מכפי גילה.

מארק - מטפל ממוצא אוקראיני בהוספיס של תל השומר. כבן 50. העברית שבפיו שבורה, עילגת.

שמחה - בת 65, שכנה חרדית של ביאנקה, אשתו של רב. תימנייה בעלת מבטא תימני מודגש, חובשת פיאה נוכרית ולובשת בגדים ארוכים בכל עת, כמנהג החרדיות האדוקות.

נחמה - חברתה הטובה של ביאנקה, בת 74.

אופירה - חברתה הטובה של ביאנקה, בת 70.

מיכל - חברתה הטובה של ביאנקה, בת 78.

סצנה ראשונה

(2:37 בלילה, ביאנקה לא מצליחה לישון - כרגיל בלילות האחרונים - וזאת על אף שלקחה כמה וכמה כדורי שינה - הרבה מעבר להמלצת רופאיה.)

ביאנקה: (מחזיקה חזק בידו של דורון השוכב לצידה במיטתה וצופה בטלוויזיה ללא קול) תישאר איתי, דורון. תמיד. עד הסוף...

דורון: ברור, אמא. אני כאן. איתך.

ביאנקה: אבל כולם עוזבים אותי בסוף... אני יודעת. גם אתה תעזוב.

דורון: לא. לא אני.

ביאנקה: (כביכול מתפכחת באחת, משתנה ב-180 מעלות, מתחילה לצעוק עליו) שקרן! מנוול! כולכם אותו דבר! כל הגברים!

דורון: אני זה 'כל הגברים'...? לא ידעתי את זה...

ביאנקה: (מתעלמת מדורון, צועקת) קארס! Where are you?!

דורון: קארס ישנה עכשיו, אמא. אני פה. וגם סידלה כאן.

סידלה: (נוחרת נחירות עמוקות כשהיא יושבת בכורסה נפרדת הממוקמת לצד מיטתה של ביאנקה. בעקבות צעקותיה מתעוררת באחת) כן, גברת ביאנקה, רוצה ל-bathroom?

ביאנקה: כן. פיפי.

סידלה: o.k., let's go. (היא מרימה את ביאנקה בעדינות מירבית ממיטתה, לשירותים הקטנים שצמודים למיטה. ביאנקה יושבת על האסלה. ריח לא נעים מתפשט בחדר)

דורון: טוב, פיפי זה לא...

סידלה: (מחייכת אל דורון, אוטמת את נחירי אפה באצבעותיה ואומרת ללא קול על שפתיה את המילה 'קקי')

ביאנקה: (בצעקה רמה) אז קקי! למה?! יש לכם בעיה עם זה?! אני אישה זקנה ומותר לי לחרבן בדיוק כמו שלכולם!

דורון: כמובן, אמא, אבל הריח... עשית לנו פה תא גזים.

ביאנקה: נו, אז אושוויץ 2, אז מה? תרגיש קצת מה שאני עברתי בחיים!

דורון: אבל... לא היית בשואה.

ביאנקה: מי אמר?!

דורון: ההיסטוריה. לא היית בשואה כי נולדת ב-47', שנתיים אחרי.

ביאנקה: צודק! אז פיפי! (שומעים עכשיו טפטוף של שתן בתוך האסלה, בזמן שסידלה משפריצה כמויות בלתי נדלות של ספריי נגד ריח רע בתוך השירותים ולאחר מכן בחדר כולו)

דורון: (בציניות) נו, א-מחייה. (ביידיש: תענוג)

ביאנקה: (מהשירותים שדלתם פתוחה לרווחה) הבן אדם יודע שתי מילים ביידיש ומנפנף בזה כמו איזה קקמעייקה. (ועכשיו בלחישה רועמת) הפייגלע המשיגנע שלי... (ולסידלה) את חנקת אותי עם כל הספריי הזה שלך! עוד משיגנע אחת!

סידלה: סליחה, גברת ביאנקה.

ביאנקה: (מעקמת את פיה, מעוותת את קולה, מחקה את סידלה) "סליחה-גברת-ביאנקה".

דורון: באמת, אמא, סליחה...

ביאנקה: (לדורון, ברצינות) אין לך מושג מה עובר עליי... (ובצרחה רמה) קארס! תתעוררי כבר! אני לא משלמת לך בשביל שתישני!

קארס: (נכנסת לחדר טרוטת עיניים, לבושה בפיג'מה ורודה מעוטרת בלבבות) yes, mommy. I am here. (עוזרת לביאנקה לצאת מהשירותים, סידלה עוזרת לה לעזור לביאנקה) אני עוזרת לך עם הרגליים עכשיו, מאמי, מוכנה? (מרימה את רגליה הנפוחות של ביאנקה בעדינות למיטה)

ביאנקה: where is marshmallow?

קארס: (מסדרת את הכרית של ביאנקה, לה ביאנקה קוראת משום מה בכינוי המוזר משהו "מרשמלו" - כנראה בגלל היותה כרית רכה במיוחד) here is marshmallow.

ביאנקה: thank you, caress. (לוקחת נשימה כבדה, מתבוננת בקארס בכובד ראש, כאילו שעל פיה יישק דבר) what shell I do now? and

קארס: now you can sleep, mommy.

ביאנקה: to sleep?

קארס: you want bondormin? (הכוונה לכדור שינה 'בונדורמין', אותו ביאנקה נוטלת בקביעות)

ביאנקה: (לדורון) אני אגיד לך מה אני רוצה: תחמם לי חלב חם. בכוס שלי. במיקרוגל. ותביא לי כמה ביסקוויטים ליד זה.

דורון: כן, אמא. מייד. (רץ למטבח)

ביאנקה: (לקארס) why he is running? I am telling .משיגנע you, my son is a total

קארס: משיגנע?

ביאנקה: נו, משיגנע, .a crazy person

קארס: (מהנהנת ומחייכת) ah, yes… crazy…

ביאנקה: (בלחישה) you don't think my son is crazy?

קארס: well… maybe a little bit… but he loves you.

ביאנקה: in קוקו loves me, loves me, o.k., but he is the head.

קארס: (לא מבינה את המילה 'קוקו'), קוקו, מאמי?

ביאנקה: (בצעקה רמה) כ-ו-ל-ם מ-ש-ו-ג-ע-י-ם! ואני?! אני המשוגעת הראשית!

דורון: (חוזר בריצה עם כוס החלב החם והביסקוויטים) מה זה הצעקות האלה, אמא? הנה החלב והביסקוויטים, ואחרי זה תנסי לישון קצת? (מביט אל עבר השעון שתלוי מעל המראה שבצד של ביאנקה במיטה) אחרי 2 בלילה...

ביאנקה: (טובלת ביסקוויט בחלב החם) אז מה? (מתחילה עכשיו לשיר בקול רם-על-גבול-השיגעון) "לא רוצים לישון, רוצים להשתגע..."

דורון: (מחייך ומעוות את קולו) "גהה שלום. אנא המתן ותיענה לפי התור."

ביאנקה: אתה אוהב אותי?

דורון: (מהנהן בחיוב) יותר מכל בן אדם אחר בעולם.

ביאנקה: (בצעקה רמה) אז למה אתה לעזאזל לא עוזב אותי במנוחה?!!

דורון: (בשלווה סטואית, מעצבנת משהו) כי אני לא יכול.

ביאנקה: למה, לעזאזל?!

דורון: כי... אני קשור אלייך. בעבותות. אני אוהב אותך. ו... ככה זה. אני לא רוצה לעזוב אותך לעולם.

ביאנקה: אבל יש לך עכשיו את אילן.

דורון: נכון.

ביאנקה: סוף סוף, אחרי כל כך הרבה שנים לבד, יש לך מישהו בעולם הזה שאוהב אותך כמו שאתה, משיגנע שלי. שמקבל אותך עם כל ה... ציפורים הדפוקות, המוזרות כל כך, שיש לך בראש.

דורון: את מתכוונת ל-OCD שלי? לבעיות קשב וריכוז? לטריכוטילומניה?

ביאנקה: והשלם את החסר.

דורון: אז אם יש לי - כמו שאת אומרת - סוף סוף את אילן, זה אומר שאני לא צריך להיות איתך?

ביאנקה: תטלפן אליו.

דורון: (מפהק) אל מי?

ביאנקה: (בכעס) אל מי?! ראש כרוב! לסבתא שלי בעולם הבא! לאילן!

דורון: אה, לאילן. (מחייג מהטלפון הנייח שמונח על השידה שלצד מיטתה של ביאנקה)

אילן: (קולו נשמע מהרמקול של הטלפון) מה, גוזל?

דורון: אמא רוצה לדבר איתך.

ביאנקה: (צועקת) אילן! מתי אתה בא?

אילן: עוד שעה. מקסימום שעתיים, אמא ביאנקה.

ביאנקה: עוד שעתיים אני יכולה למות. תבוא עכשיו!

אילן: טוב. אני מסיים פה נסיעה ואני בא אלייך. מקסימום חצי שעה.

דורון: (לוחש לביאנקה) אצלו מקסימום חצי שעה זה מינימום ארבע שעות.

אילן: מה אמרת, גוזל?

דורון: כלום... סתם... ממלמל לעצמי.

ביאנקה: אז אתה בא אליי בעוד חצי שעה?

אילן: כן, אמא ביאנקה.

ביאנקה: מבטיח?!

אילן: ברור.

דורון: (בלחישה ובציניות מרה) הבטחה של נהג מונית מלוד! נו, הרי אין משהו יותר בטוח מזה...

אילן: גוז-גוזל, מה אתה אומר שם?

דורון: שום דבר, אהובי. סתם מנסה... אתה יודע... להעמיד דברים על דיוקם.

ביאנקה: (לאילן) הבן זוג שלך משגע לי את הראש כאן, אילן. תבוא עכשיו!

אילן: עכשיו אני לא יכול, אבל בעוד---

ביאנקה: (קוטעת אותו) cut the bullshit, אילן! כמה כסף אתה צריך?

אילן: כסף? מי צריך כסף?!

ביאנקה: אתה, אז מי? לא סיפרת לי שאתה טובע בחובות?

אילן: (במבוכה מה, בקול נכאים) לא אמרתי טובע...

דורון: מרפרף בקושי על גבי רפסודה בלב ים, מחכה שעוד רגע הכרישים ממע"מ יאכלו לו את הראש...

אילן: מה אומר הגוזל?

דורון: כלום, ממש סתם... מביט בכוכבים וחושב על... אתה יודע, נוסטרדמוס...

ביאנקה: (לדורון) נוסטרדמוס... שאלוהים יעזור לי... (ולעבר הטלפון, לאילן) בכל אופן, אילן, אתה קורא לי אמא, נכון?

אילן: נכון. 'אמא ביאנקה'.

המשך זמין לקריאה בספר המלא