הרנסנס הפסיכדלי 2 – משני תודעה – מה הם עושים

מבוא

בספרון הקודם בסדרה דיברנו על מערכת היחסים הארוכה בין אנשים לסמים, אבל לא התכנסנו כאן כדי לדבר על כל הסמים כולם. המטרה היא לדבר על משפחה מאוד ספציפית של סמים - הפסיכדלים. 
בשנים האחרונות התפרסם מספר רב של מחקרים שעוסקים בטיפול באמצעות פסיכדלים, ונראה שהם מניבים תוצאות מבטיחות למגוון הפרעות נפשיות - דיכאון וחרדה, אלכוהוליזם והתמכרויות אחרות, חרדות מוות בקרב חולים סופניים, ועוד. בנוסף לכך, ישנם גם מחקרים על אנשים בריאים שעושים שימוש בפסיכדלים ומדווחים על עליה בתחושת הסיפוק והמשמעות מהחיים. נכון להיום, אנחנו לא מכירים אף חומר אחר, או אפילו משפחה של חומרים, הרלבנטיים לטיפול במצבים שונים רבים כל כך. כיצד זה יתכן? מה הפסיכדלים עושים במוח או בנפש שלנו שהופך אותם לכלים יעילים במגוון כל כך רחב של מצבים? על השאלות האלה ננסה לענות בעמודים הבאים.

מהם פסיכדלים

הפסיכדלים הם תת-משפחה של חומרים משני תודעה המשויכים למשפחת ההלוצינוגנים, או מעוררי ההזיות, הכוללת גם תתי משפחות נוספות כגון הדליריאנטים והדיסוציאטיבים. לקבוצת הפסיכדלים יש מספר מאפיינים ייחודיים לה שמבדילים אותה משאר ההלוצינוגנים. ראשית, כל הפסיכדלים עובדים על מערכת הסרוטונין שלנו במוח. רובם מפעילים בעיקר את קולטן הסרוטונין ‎5-HT2A. שנית, החומרים הפסיכדלים, או לפחות הארבעה שנחשבים לפסיכדלים הקלסיים (פסילוסיבין, DMT, מסקלין, ו-LSD), נחשבים לחומרים מאוד בטוחים. הם לא חומרים ממכרים, והם לא פוגעים כלל במערכות הגוף או במוח. המאפיין החשוב ביותר של הפסיכדלים הוא ההשפעות הייחודיות ומרחיקות הלכת שלהם על התודעה.

מה היא אותה השפעה מיוחדת? אם נשאל אנשים שונים מה ההשפעה של אלכוהול, קפה, או קנאביס על התודעה, רוב האנשים ידעו לענות על השאלה, והתשובות תהינה דו מות למדי אחת לשניה. אבל אם נשאל אנשים שונים מה ההשפעה של LSD או של פסילוסיבין, אלה יתקשו מאוד לענות משום שההשפעות של חומרים אלה רחבות ומגוונות כל כך עד שהן משתנות בין אדם לאדם, ואפילו בין חוויותיו של האדם עצמו. ובכל זאת, ננסה לסקור כמה תשובות שונות שעלו לאורך ההיסטוריה.