כשזיקית פוגשת זיקית
כשזיקית פוגשת זיקית,
היא חייבת להיות אמיתית.
זאת הפעם היחידה,
שהיא יכולה להיות
ממש היא עצמה.
בלי להסתתר,
או ללבוש צבע אחר.
אולי, בפעם הראשונה,
להבין שיש לה
את עצמה.
והיא לא רק השתקפות
והתאמה לסביבתה.
לא צריך להתגונן,
לא הכול מאיים,
והיא כולה בשיא תפארתה,
יפה.
על המסע
את השיר "כשזיקית פוגשת זיקית" כתבתי לפני יותר מ־15 שנה, כשבע שנים לאחר תחילתו של המסע המודע שלי, שבו התחלתי ללמוד את כל מה שיכולתי למצוא על תודעה, מטפיזיקה, מוח, תכנותי התת־מודע, תדרים ואנרגיה. למדתי את כל מה שהרגשתי שיש 'מֵעֵבֶר' ולא יכולתי למצוא במסגרות הלימודים הרגילות.
השיר נכתב בעקבות חוויה עוצמתית שפתחה בפניי עולם ואפשרה לי ראייה מעבר למה שיכולתי לקלוט בחושיי ולמה שהכרתי מחוויותיי ומלימודיי בעולם עד לאותה נקודת זמן. הבנתי אז שאין זה משנה כמה אלמד – ההבנה האמיתית נפתחת בחוויה אישית בלתי אמצעית, חוויה שלא דומה לציפיות שלי ולכל מה שלמדתי. עוד הבנתי, שזה כמעט בלתי אפשרי לחלוק את החוויות האלה ולתרגמן למילים, שייטענו בחוויה ובמהותה ויעבירו אותה הלאה לאדם אחר. ואולי גם אין צורך בכך. "כשזיקית פוגשת זיקית" הוא המסע שלי לפגוש את עצמי, עמוק פנימה; בכל פעם לחצות עוד רף של פילטרים, של אמונות ושל תפיסות; בכל פעם לפתוח עוד ועוד אפשרויות של בריאה ושל יצירה.
במשך השנים כתבתי שלל טקסטים ושירים המתארים חוויות אישיות, תובנות שהתבהרו לי תוך כדי תהליך אין־סופי של לימוד, שאילת שאלות, תרגול אישי ושיחות שניהלתי עם אנשים רבים שאותם ליוויתי. בשיחות אלו ניסיתי לחקור איתם מצבים שונים בחייהם, להרחיב את זוויות המבט ובעיקר לפתוח אפשרויות בחירה. הטקסטים המוצגים בספר זה הם פרשנות וזוויות ההתבוננות שלי לדברים ששמעתי, למדתי ובעיקר חוויתי. אלו הן אינן קביעות, גם אם הן מנוסחות כך, אלא הצעות. לעיתים אני כותבת כמה התבוננויות שונות על אותו נושא בהתאם למה שהתבהר לי והיה נוכח בי ברגע הכתיבה.
ישנן כמה הנחות יסוד שעבורי הן אמיתות, אף על פי שאינני יכולה להוכיחן. אני מביאה אותן כאן מכיוון שהן הנחות יסוד להרבה מהכתוב בספר ולכן חשוב להכירן:
1.אנחנו יותר מגופינו הפיזיים.
2.יש הרבה יותר בעולמנו ממה שחושינו קולטים ומוחנו ממיין, הרבה יותר ממה שאנחנו לומדים כל חיינו, הרבה יותר מהיכולת שלנו למדוד ולהוכיח בחומר.
3.כולנו מגיעים לכאן מבחירה, לצורך חוויה המשרתת אותנו ואת הסובבים אותנו.
4.כולנו באנו מאותו מקום, מאלוהות אחת, ולכן כל התפתחות שלנו, דרך החוויות והביטוי האישי שלנו, מפתחת ומעשירה את האלוהות כולה.
5.פעמים רבות בחירות שבחרנו ברמה הנִשְמָתִית, אינן במודעות שלנו בגוף הפיזי האנושי. כאן, בגוף הפיזי, אנחנו בשכחה (אם הכול היה ידוע, מה היה דוחף אותנו לגלות ולהתפתח?)
6.אמונותינו קובעות את גבולות קיומנו ואת מימושנו כאן.
רוב אמונותינו מתגבשות על סמך חוויות ופרשנויות שאימצנו בגילים צעירים. תהליך זה הוא חלק מהתפתחות המוח האנושי, שמטרתו לבנות מנגנוני למידה, הישרדות והגנה כבר בינקותנו. מנגנונים אלה הם תמיד לטובתנו, אך אולי לא תמיד מה שהגן עלינו בגיל שלוש משרת אותנו גם בגיל שלושים.
אמונות אלו הן סוג של עדשה להתבוננות שלנו על החיים, לפרשנות שלנו לחוויות החיים ולמימושנו כאן על פני כדור הארץ.
7.אנחנו נשמה שבאה לחוות חוויות מסוימות בגוף פיזי המאפשר זאת. כל מחזור חיים שלנו מאפשר חוויה של היבטים אחרים ונוספים. אנחנו נשמה המתממשת בגוף אנוש, כדי לחוות את עצמה ואת אלוהותה.
8.אלוהות משמעותה היותנו בוחרים, בוראים ואחראים על בחירותינו.
טקסטים רבים בספר עוסקים במהות הבחירה והבריאה, הדורשת התעוררות והתאוררות תוך כדי מתן אמון עצמי ומתן גיבוי עצמי – לעצמנו.
וברמה האישית, בתהליך איגוד הטקסטים בחרתי אינטואיטיבית בשם השיר "כשזיקית פוגשת זיקית" כשם הספר. כששאלתי את עצמי מהי הסיבה לכך, עלתה בי תבנית שאימצתי כבר כילדה כאמצעי הגנה: להבין תוך דקות ספורות את הסביבה שבה אני נמצאת, את חוקיה ואת קודי ההתנהגות שלה, ולסגל אותם לעצמי באופן מיידי.
וכך כתוב על טוטם הזיקית:
״הזיקית משנה צבעה לפי טמפרטורה, לחות ועוד. היא משתמשת בשינוי הצבע גם כהסוואה וגם כדרך להעברת מסרים. גם אנחנו משנים את צבעי ההילה שלנו לפי תחושותינו, רגשותינו והשפעות אנרגטיות עלינו. טוטם הזיקית מפנה אותנו לברר כיצד אנחנו מרגישים. צבעים משתקפים במצב הרוח שלנו ומזכירים לנו שניתן לשנותם.
במקומות רבים בעולם, הזיקית היא סמל ליכולות תקשור ואינטואיציה בזכות עין שלישית הממוקמת בגבה. הזיקית מספרת לנו גם על היכולת שלנו לראות את מה שלא נראה, לסמוך על אינטואיציה ולחקור את האמת בתוכנו. היא מזכירה לנו את האפשרות להתקדם למטרות שלנו בקצב הטבעי לנו ובהתמדה.
לזיקית יכולת הסתגלות לכל מקום ולכל תנאי. לכן היא מסמלת שיש לנו היכולת לבחור דרכי התבוננות והתנהגות המיטיבות איתנו ועם הסביבה המשתנה. המפגש עם הזיקית מפנה אותנו פנימה, להתבונן מהן התשוקות שלנו.״1
במשך הזמן הפכה מערכת ההגנה הזו ממערכת הסתרה למערכת רגישה המאפשרת לי לראות, לקלוט ולהכיל הרבה מאוד מצבים, תפיסות, אמונות, דפוסים ואנשים. זוהי מערכת המאפשרת לי שינוי והסתגלוּת מהירים.
ההבנה שיש כל כך הרבה אמיתות ויצירות בעולמנו דחפה אותי לחקירה ולגילוי אין־סופי של יכולות היצירה והבריאה שלי, שלנו. יכולות המאפשרות ליצור עולם, עולמות.
"כשזיקית פוגשת זיקית" הוא המסע שלי למפגש שלי עם עצמי.
ומדוע אני מספרת את כל זה? משום שבכל פעם שבה פגשתי עורכת או שוחחתי עם חברה על הוצאת הספר הזה ונשאלתי מהי המוטיבציה שלי להוציא אותו לאור ולחלוק את הכתוב בו עם אחרים, עניתי שזהו עוד תרגיל ביציאה מאזורי הנוחות שלי. תרגיל של גיבוי עצמי.
אני אדם מאוד פרטי. אני לא מרגישה צורך לשתף. אינני נוכחת ברשתות החברתיות ובכל פעם שדברים שאמרתי התפרסמו בציבור, היה זה במסגרת תפקידיי הרשמיים, תחת עולם תוכן שייצגתי ובו הייתי מקצועית.
הרגשתי שהוצאת הספר לאור תהיה הפעם הראשונה שבה אני מפרסמת את מחשבותיי ואת השקפת עולמי הפרטית. אני עושה זאת פעמים רבות בשיחות עם אנשים, אבל מעולם לא עשיתי זאת במסגרת פרסומים רשמיים. לא הרגשתי צורך בוער לפרסם את הספר; בעיקר רציתי לסיים את המשימה שקיבלתי על עצמי.
ובכל זאת משהו עיכב אותי, לא אפשר לי להגיע לתוצר שאני שלמה עם הוצאתו. לאחרונה התחדדה בי התובנה שחלק מגיבוי עצמי הוא גם להתייחס אל עצמי ברצינות, להתייחס למהות של דבריי בכבוד ולגבות אותם. זה דורש הרבה יותר מהעברת טקסטים לא בשלים לעורכת כדי להוציא ספר. זה תהליך שעליי להיות מחויבת לו, לאפשר אותו ולגבות את רצונותיי בתוכו. וכך עשיתי.
הטקסטים שלוקטו לספר זה נכתבו כאמור מתוך לימוד מקיף וחקירה עמוקה. הם מייצגים מידע וידע שסייעו לי ולאנשים רבים שליוויתי ויכולים להאיר דרך גם לאחרים. ההכרה בכך היא הגיבוי שרציתי לחוות.
אני חשה שזהו זמן להרחבת גבולות האמונה, גבולות התודעה, גבולות הבריאה, זמן לשינוי עבור כל אחת ואחד מאיתנו ועבור כולנו יחדיו.
אני מקווה שהקריאה בספר תתמוך בכל מי שמחפש ויודע שיש יותר.
1 ענבל פוזנר https://www.inner-healing-power.com.