הקדמה
"תסתכל מסביב, לכל כיוון שתביט תראה סדר. סדר מעיד על תכנון. תכנון מצריך מתכנן. מי לדעתך תכנן את כל זה?"
אני לא יודע מי תכנן את כל זה. אני כן יודע מי הדובר, איש רציני ופיזיקאי שהוא גם מחזיר בתשובה, והדברים נאמרו בשיחה שהתקיימה לפני שנים רבות. אני זוכר שחשבתי אז שהטיעון הוא אפקטיבי, ולמען האמת הוא נשמע כזה גם היום, עשרות שנים לאחר אותה שיחה. הטיעון אפקטיבי מבחינה זו שהאינטליגנציה שלנו בנויה כך שהיא מזהה "סדר" ומבינה שהוא לא יכול להיות אקראי.
בעשרות השנים שחלפו מאז, למדתי שהחיפוש אחר סדר הוא חיפוש אחר היגיון. אנחנו מזהים סדר והיגיון כמעידים על אינטליגנציה, וזו מעידה על חיים מורכבים. אנחנו גם רואים בעצמנו, כלומר במין האנושי, את הביטוי לאינטליגנציה המפותחת ביותר על כדור הארץ. את הביטויים הבסיסיים והראשוניים ביותר לאינטליגנציה אנו מזהים בכלים או בחפצים מלאכותיים. ביטויים כאלה אנו מוצאים בראשית ימיו של המין האנושי, בשרידי הפעילות הקדומים ביותר של האדם הפרהיסטורי, בצורת כלי חיתוך עשויים אבן צור שנוצרו באופן מלאכותי וכדומה. אותו דפוס חשיבה מנחה אותנו כאשר אנו מחפשים צורות מלאכותיות כלשהן על פני הירח, במאדים וביתר גרמי השמיים. משום שיצירה מלאכותית תעיד על קיומם של חיים מורכבים ואינטליגנציה.
הספר הזה הוא תוצאה של סקרנות אישית ותהליכים ארוכים של חיפוש תשובות והסברים בתחומי עניין מובחנים. מטרתו הצגת הנושאים שהם אולי מן החשובים ביותר עבור המין האנושי, תיאור הידוע לגביהם וגם הצבת השאלות שנותרו עדיין תקפות.
למי הספר מיועד? זו שאלה שנשאלתי יותר מפעם על ידי עמיתים שקראו את טיוטת הפרקים הראשונים. בסיכומו של דבר נראה לי שקהל היעד הוא כל מי שניחן בסקרנות, מי שמוצא עניין בתחומים הנכללים כאן ומבקש להרחיב את ידיעותיו. אין לי ספק שקוראים רבים ימצאו בנתונים המוצגים כאן ידע שלא הכירו מקודם.
הנחה זו מתבססת גם על ההבנה שלמרות שלאנשים שונים יש תחומי עניין שונים ונבדלים, בכל זאת נראה שהציר העוסק במוצא האדם ובהיסטוריה האנושית, בדת ומדע, במקומנו ביקום ובצפונות העתיד האנושי, כאשר כל אלה כרוכים באנומליות בלתי מוסברות, מעניין את רוב האנשים או לפחות חלק גדול מהם.
הלקח המשמעותי ביותר שלמדתי בחיפוש אחר תשובות הוא הצורך ואפילו החובה של כל אדם המבקש ללמוד, להודות — לכל הפחות בפני עצמו — שאיננו יודע. זוהי הדרך היחידה לרכוש מידע חדש ולהבין אותו. רבים מאיתנו סבורים שהם כבר יודעים הכול או מבינים הכול בתחומים מסוימים. לכן קשה לנו מאוד עד בלתי אפשרי ללמוד ולהפנים מידע חדש. אם הייתי מתבקש לתמצת את כל ציפיותיי מן הספר הזה למסר אחד, הייתי מצביע על הלקח הזה.
תחילתה של המאה ה־21 מכילה הבטחה גדולה עבור האדם, ובאותה מידה גם סכנות עצומות. שאלות שנשאלו על ידי מיטב המוחות של המין האנושי במשך אלפי שנים, הובילו למצב שבו אנו יודעים כיום הרבה מאוד על העבר, על המציאות ועל הטבע, אבל יחד עם זאת יש הרבה מאוד שאיננו יודעים, והמציאות היומיומית שלנו מכילה גם תופעות שנחשבות כבלתי מוסברות.
בכל הקשור לתופעות הללו, כפי הנראה, איננו שואלים את השאלות הנכונות וזאת משום שעל פי רוב אנו חושבים שאנו כבר יודעים את התשובות. לכל אחד מאיתנו יש הנחות יסוד לגבי תחומים שונים בחיים, והנחות אלה הן הבסיס לפרשנויות הסובייקטיביות שאנו מעניקים לכל אירוע במציאות. אם נשאל, על מה מבוססות הנחות היסוד שלנו? ובכן, צריך להודות שלעיתים על מידע חלקי, נכון או שגוי, ולעיתים גם על חוסר מידע.
מה הן תופעות בלתי מוסברות? אלו הן תעלומות המתבטאות בהתרחשויות או בנתונים שאין להם הסבר מקובל או שההסברים הקיימים אינם מספקים מענה לכל ההיבטים הידועים. הניסיון הפורמלי לבירור תופעות כאלה מתקיים במסגרת מחקרים מדעיים או אקדמיים.
מחקר מדעי או אקדמי, באופן תמציתי, בנוי כך שהוא מגדיר היפותזה (הנחת עבודה) מסוימת ומציג את הממצאים התומכים בה. כאן אנו נוקטים דרך אחרת. אין מדובר בהיפותזה שאותה יש להוכיח, אלא בסקירת מצב הידע הכללי. ומכאן הסיבה לעיסוק בנושאים שונים ומגוונים והצגת היבטים שונים הקשורים אליהם, ללא שיפוטיות כאשר זו איננה הכרחית. לכן החיבור שלפנינו איננו עוסק בתאוריה חדשה, אלא בהצגת מידע מצטבר המשלב תופעות ידועות ומוכרות עם כאלה שאינן מובנות לנו, וגם הצגת חידושים מרתקים מן השנים האחרונות.
הקורא ימצא כאן נקודות מבט חדשות שעשויות לערער על מוסכמות מקובלות ולבסס תובנות עדכניות לגבי המציאות הקיומית. כמו כן יוצג כאן מידע בצורת תמצית של נתונים, עובדות ופרשנויות בכל עניין שנדון בו והוא מיועד לקורא החושב, המתעניין והסקרן. הקורא מוזמן להפעיל חוש ביקורתי על הפרטים שיוצגו, וכמובן איננו חייב להסכים עם הכתוב, אבל יש בנושאים הנבחרים כדי לעורר גירוי מחשבתי ואולי גם בדיקה עצמית של כל אחד לגבי דעותיו בנושא נתון.
כדי לחדד את הגישה המובילה בחיבור הזה, נציין שאף שנציג כאן ממצאים מתחומי מחקר שונים, עיקר הדיון איננו בוחן את הממצאים עצמם אלא בעיקר מתמקד בפרשנות הניתנת להם.
הרציונליות היא ערך עליון עבור האדם המודרני. רציונליות מחייבת סדר וארגון, ולכן תפיסת המציאות שלנו היא ליניארית, עבר — הווה — עתיד. האם צורת חשיבה כזו היא בלתי נמנעת או האפשרות היחידה? בהמשך נדון גם באפשרויות אחרות, אבל החיבור הנוכחי מבוסס על תפיסה ליניארית וכך יהיה גם סדר הדיון בנושאים שיוצגו: עובדות, פרשנות והשערות.
הספרות המחקרית ופרסומים אחרים בתחומים כגון היסטוריה, ארכיאולוגיה, גיאולוגיה, ביולוגיה, פיזיקה פופולרית, חקר החלל ואף פרסומים בנושאים הנחשבים כיום כבלתי מוסברים, כולל תאוריות קונספירציה או כאלה שעל גבול המדע הבדיוני, מצטברים לכדי נתונים ותובנות, ובעיקר תהיות על תפיסת המציאות הפרטית והציבורית. ההצדקה לעיסוק בחומר המוגדר כ"תאוריות קונספירציה" תתברר לקורא בחלקו האחרון של הספר. חוט השני המחבר בין הנושאים השונים לאורכו של החיבור נוגע בהיבטים פיזיים־חומריים וגם השקפתיים ותרבותיים שכולם משליכים על תפיסת המציאות ומכאן גם על גיבוש דעות פרטיות ומוסכמות ציבוריות.
האם יש רק "אמת" אחת? האם רק האמת שלי נכונה וכל היתר טועים? אם האמת היא תוצאה של נקודת מבט או זווית ראייה, הרי שמספר האמיתות הוא כמספר בני האדם המעורבים. מכאן שהאמת איננה אחת אלא היא תלוית נקודת מבט או זווית ראיה וכאלה יש אין־ספור. זוהי לוגיקה פשוטה ומשום כך יש הרבה היגיון בטענה שגם אובייקטיביות היא תלוית נקודת התייחסות או נקודת מוצא. לכן ניתן להניח שגם אם המציאות עצמה היא אובייקטיבית, הפרשנות הניתנת לה היא תלוית נקודת המבט, וכאלה, כאמור, יש רבות ושונות.
כהמחשה פשטנית וטריוויאלית ניתן להציע את מהלך השמש בשמיים. מנקודת מבטנו, בכל יום השמש עולה במזרח, נעה בשמיים מקצה לקצה ושוקעת במערב. זה מה שהעיניים רואות אך אנו יודעים שלא זה מה שמתרחש ולמעשה השמש איננה זזה כלל, כדור הארץ הוא שמקיף אותה. ובאותו עניין, כשהשמש זורחת עבור דיירי חצי הכדור הדרומי, היא בעצם שוקעת עבור דיירי חצי הכדור הצפוני. כאמור, עניין של נקודת מבט. אפשר גם להשתמש במטבעות לשון וקלישאות כגון "למטבע שני צדדים" או "אין אמת אחת" כדי להמחיש את ההבנה הבסיסית שאנו עוסקים בפרשנויות. ומאחר שהפרשנות של המציאות איננה אובייקטיבית, משמע שתפיסת המציאות של כל אדם היא אישית וסובייקטיבית, והיא תוצאה של סביבת הקיום שלו, של ההשפעות החברתיות, של ההתנסות האישית וכמובן גם של הידע המצטבר אצלו במהלך חייו.
בעולם האומנות הפלסטית נפוץ ביטוי הקובע כי "הכול בעיני המתבונן", כלומר אנשים שונים המתבוננים ביצירת אומנות עשויים לראות בה דברים שונים, ויש בהסבר זה כדי לתמצת את הסובייקטיביות.
מכאן למסקנה שכל היבט במציאות שלנו הוא עניין של פרשנות. כל אדם מפרש את המציאות על פי הרקע האישי שלו, הדעות, ההשקפות, האמונות והידע שלו. גורמים אחרים שתיתכן להם השפעה על הדרך שבה אנו מפרשים לעצמנו את המציאות, עשויים לכלול את המוצא הלאומי, ההשתייכות הדתית, הנטייה הפוליטית, ההשכלה, המעמד הסוציו־אקונומי וכדומה.
בדרך כלל אנו מסתמכים על מידע הנחשב כמקובל על רוב החברה הסובבת אותנו, או ככזה המתקבל מגורמים הנחשבים מוסמכים. אלא שכמעט בכל פינה אנו נתקלים גם בתופעות בלתי מוסברות, וברוב המקרים, לאחר שפג רושם החידוש שבדבר, אנו עוברים לסדר היום וממשיכים הלאה בשגרת החיים.
מדוע הדיון הזה חשוב? הוא חשוב כי אנחנו בוחרים. בוחרים אורח חיים כזה או אחר. בוחרים מנהיגים שינהלו את חיינו. אנחנו יכולים לבחור השתייכות לקבוצה ולתרבות מסוימת. בוחרים להאמין — או לא להאמין — בכוחות עליונים שיגנו עלינו. אנו בוחרים להאמין לאנשים אחרים, בין שהם אנשי מדע, אנשי רוח, מנהיגים חברתיים, גיבורי תרבות, כוהני־דת, פוליטיקאים או סתם נחמדים. אנו בוחרים להסכים או לא להסכים, לשתף פעולה או להתנגד. אנו בוחרים להשקיע את מרצנו וזמננו המוגבל על פני האדמה בכיוונים מסוימים ולא באחרים. הבחירות שלנו הן תוצאה של כל האמור לעיל.
מחקר שנערך בזמן האחרון בדק את מידת האמון שרוחש הציבור לאנשי מדע לעומת אמונו באנשי־דת. צוות המחקר בראשות פרופ' ואן אלק מאוניברסיטת אמסטרדם, בהשתתפות ד"ר אריק חשין מהחוג לשירותי אנוש באוניברסיטת חיפה וצוותי מחקר מאוניברסיטאות שונות ברחבי העולם, ביקש לבדוק מי נחשב כאמין יותר, אנשי מדע או אנשי־דת ורוח. במחקר השתתפו 10,195 אנשים מכל שכבות האוכלוסייה ומ־24 מדינות, ביניהם 501 ישראלים, והוא פורסם בכתב העת Nature Human Behavior. מתוצאות המחקר התברר כי בעיני הציבור סמכות מדעית נחשבת כמקור מהימן יותר מסמכות רוחנית, וזאת ללא קשר לרמת הדתיות של הנשאלים. שיטת המחקר הייתה הצגת טענות/אמירות שיוחסו לאנשי־דת ולאנשי מדע ורוח, והטענות נוסחו כך שהיו חסרות משמעות ובלי קשר לוויכוחים פוליטיים או מדעיים. כלומר הנשאלים התבקשו להביע את עמדתם לגבי אמירות שכלל לא הבינו, ולכן תשובתם מתייחסת לאומר ולא לנאמר. אנשי המדע קיבלו מכלל הציבור ציון אמינות ממוצע של 4.37, בהשוואה לציון ממוצע של 3.68 שקיבלו אנשי־דת ורוח. גם אנשים שהגדירו עצמם דתיים, נתנו יותר אמון באנשי המדע. נמצא גם שהתוצאה הזו היא כלל עולמית, אף שהיו הבדלים קלים בארצות שונות, למשל במדינות המזרח היה הפער במידת אמון הציבור קטן יותר בהשוואה לפער במדינות מערביות. בישראל לעומת זאת נמדד פער קצת יותר גדול מהממוצע.1
אנשים רבים מסתפקים במה שהם כבר יודעים כי לא כולם סקרנים וחקרנים בלתי נלאים, וזה טבעי. אבל המציאות משתנה ללא הרף, ואם אדם מסתמך רק על מה שידע עד אתמול כבסיס לקבלת ההחלטות שלו היום, הרי שהוא עלול לעשות שגיאות. לא כל שגיאה היא קריטית אבל לחלק מהן עלול להיות מחיר כבד.
איינשטיין אמר פעם שטירוף הוא חזרה על אותם תהליכים שוב ושוב בציפייה לקבל תוצאות אחרות, ויש במוסר השכל מסוג זה כדי ללמד אותנו על החשיבות של צריכת מידע חדש ועדכון הידע שלנו.
לכולנו יש הנחות יסוד שעליהן מבוססות השקפת העולם שלנו, האמונות שלנו, הבחירות שלנו. אוסף ההנחות הזה נקרא פרדיגמה, ולמעשה חיינו מורכבים מפרדיגמות. למשל, אנחנו מאמינים/לא־מאמינים באבולוציה כהסבר להתפתחות החיים, מאמינים/לא־מאמינים בכוח עליון כסיבת הסיבות, מאמינים/לא־מאמינים שהעתיד יהיה טוב יותר מן ההווה, שיהיה שלום וביטחון, שהאדם הוא צורת החיים התבונית היחידה ביקום, וכך הלאה. האמונות הללו הן הנחות היסוד שלנו, הן הפרדיגמות שלנו. וכדי שפרדיגמה תשתנה צריך שתצטבר כמות משמעותית של נתונים הסותרים את ההנחות הללו.
אנשים מקבלים החלטות על בסיס מה שידוע להם, אבל עומדת השאלה, האם תפיסת המציאות אצל כל אחד מבוססת על כל או רוב המידע הקיים? ספק גדול. בדרך כלל יש לנו דעות מוצקות גם בנושאים שבהם אין לנו כמעט ידע. למשל, אדם שאיננו עוסק במחקר מדעי, אין לו השכלה בתחומים מדעיים ואף אינו צורך מידע מסוג זה, איננו חי בסביבה שעוסקת בכך ויודע מעט מאוד על מדע, על שיטות מחקר ועל נתונים שכבר הצטברו, אבל — במקרים רבים — יהיו לו דעות מוצקות על ערכו של המדע. למעשה כך זה כמעט בכל תחום בחיינו.
מצוי הדבר שאנו מתייחסים בביטול ואף בזלזול לדברים לא מוכרים. בתחומי ידע שונים רוב האנשים לא מתמצאים במידע שכבר הצטבר, לא מכירים את הנתונים, אבל יש להם דעה מוצקה לגביהם. נראה שתכונה זו קשורה לטבע האנושי ולמודעות העצמית. כמה פעמים נתקלתם באנשים שאין להם מושג קלוש בתחום שבו אתם דווקא מתמחים, אך יש להם כבר דעות מוצקות בנושא?
מאחר שמידע הוא תשתית הכרחית לגיבוש דעות ולקבלת החלטות, ברור שרצוי ועדיף להסתמך על מידע וודאי ומבוסס ככל שניתן, ועם זאת ברור שלא כל מידע זמין הוא גם אמין, מבוסס או מדויק. את המידע הקיים ניתן לחלק לשלוש רמות של ודאות: רמת הוודאות הראשונה תכלול את ההתנסות הפיזית האישית, את מה שניתן "לראות בעיניים" וכל מה שניתן לבדוק ולהוכיח באופן אמפירי. רמת הוודאות השנייה תכלול את מה שניתן להסיק הסתברותית ורציונלית מן העובדות הוודאיות. הרמה השלישית תכלול גם השערות או ספקולציות שלא הוכחו עדיין, אך ייתכן שיש בהן תשובות או לפחות רמזים לגבי שאלות בלתי פתורות.
המציאות הקיומית מוכיחה שרוב בני האדם מאמצים את תכולת רמת הוודאות הראשונה, וגם זה באופן חלקי. למשל, רוב בני האדם אוחזים בהשקפה דתית כלשהי אף שלא ניתן להוכיח אמפירית — או בכלל — את קיומם של כוחות עליונים. חלק קטן יותר, שבדרך כלל נמנה עם שכבת בעלי ההשכלה או כאלה שהם בעלי חשיבה אנליטית, מקבל על פי רוב גם את רמת הוודאות השנייה. מיעוט קטן של אנשים, ובהם אנשי־חזון או אם תרצו "בעלי הזיות", מאמץ גם את הרמה השלישית.
המציאות מורכבת וכך גם נפש האדם. כשאנו נתקלים בנושא שנוי במחלוקת או קשה לעיכול, התגובה הממוצעת שלנו תהיה הבעת ספקנות שלמעשה היא דחייה או התנגדות. אולם בו־זמנית אנו מסוגלים לאמץ תאוריה פיזיקלית מסוימת או אידאה תיאולוגית כאשר בפועל שתיהן אינן ניתנות להוכחה.
יש לזכור שפרטים רבים במציאות הנוכחית היו נחשבים כמדע בדיוני עד לפני מאתיים ואף מאה שנה. וייתכן שמה שנחשב כיום כמדע בדיוני יהיה למציאות שגרתית בעוד מאה או מאתיים שנה. המדע והטכנולוגיה פורצים דרכים חדשות ומייצרים מעת לעת ידע חדש וחידושים טכנולוגיים בקצב גובר והולך, והחברה האנושית מסתגלת להתפתחויות הללו גם מבחינה פסיכולוגית. למשל, כיום קשה לנו לדמיין את המציאות בלי אמצעי תקשורת זמינים וניידים, כפי שהיה המצב רק לפני מספר עשורים. בימינו כמעט כל ילד מחזיק בידו פיתוח טכנולוגי דיגיטלי בדמות מכשיר טלפון נייד שהוא גם בעל פונקציות רבות נוספות, לעומת הטלפון האנלוגי הקווי והנייח שהיה האמצעי העיקרי לתקשורת בין־אישית עד לפני כשלושה או ארבעה עשורים, וגם לא היה מצוי בכל בית באותה תקופה.
בתחילת שנות ה־80 של המאה ה־20 יוצרו הדגמים הראשונים של טלפון נייד, שאז עוד נראו כמו בננה ענקית ומחירם היה שווה הון קטן. לישראל הם הגיעו ב־1986.2 כעשור לאחר מכן החלה הפצת טכנולוגיית הטלפונים הניידים (פלאפון) לציבור הרחב, בסוף העשור הראשון של המאה ה־21 הפכו הפלאפונים לטכנולוגיה מתקדמת יותר בדמות הטלפונים הסלולריים (הסמרטפונים) שבהם כבר נכלל מסך מגע. אחד מן המקרים הראשונים שבהם הוצגה לציבור הרחב הטכנולוגיה העתידנית של מסך המגע היה בסרט מדע בדיוני שנקרא "דוח מיוחד" משנת 2002 בכיכובו של טום קרוז, ובאותה עת עדיין נחשב מסך המגע כמוצר דמיוני בעיני רוב הציבור. יש אין־ספור דוגמאות כאלה הבאות ללמד אותנו שמה שנחשב אתמול למדע בדיוני, מחר אולי יהיה כבר למציאות שגרתית.
הספר הזה נכתב לאחר התלבטות ארוכה משום שאני, כמו רבים אחרים, נוטה לחשוב שעדיף להשאיר בידי "המומחים" את הפרשנות ומתן ההסברים לתחומים השונים בחיים, ובדרך כלל זו הבחירה הנכונה. אבל נכונה באותה מידה גם ההבנה שאין בעצם מקור סמכות אבסולוטי על הידע. אחד מן התוצרים של העידן האולטרה־תקשורתי הוא התובנה שהחוכמה לא בהכרח מצויה בידי מומחים בלבד. דעתם ופרשנותם של החוקרים, החושפים ומבררים את הנתונים העובדתיים בכל תחום מחקר, הן כמובן חשובות ביותר, אך זו כבר אינה נחלתם הבלעדית, וזאת משתי סיבות עיקריות: האחת, משום שלפעמים יש לאותם מומחים דעות מוטות מסיבות שהן חיצוניות לנושא הנדון עצמו. הסיבה השנייה קשורה לביסוס העובדתי ולפרשנות של התאוריות המדעיות. כפי שניתן לראות בתחומי מחקר שונים, לעיתים גם כאשר אין בנמצא נתונים מוחלטים וברורים, אין הדבר מונע את המומחים מפרשנות, ובשלב כזה הפרשנות תהיה בדרך כלל לפי השקפת עולמם הקודמת.
דוגמה בולטת לנאמר מצויה בשאלה העתיקה, האם יש בנמצא ישות אלוהית? מאמינים ואנשי־דת יטענו בחיוב כמובן. אבל כיום מאוד פופולרי לשאול שאלה זו דווקא אנשי מדע, ואלה ברובם ישללו את האפשרות. עכשיו יש לשאול, על סמך מה הם שוללים? מכוח מה אנשי מדע יכולים להביע עמדה בשאלה פילוסופית־רוחנית? הרי כל עיסוקם הוא בחקירת החומר, היש והקיים, בדברים שניתן למדוד, ושאלת הישות האלוהית איננה קשורה לתחומים שניתן למדוד. אם הבעת העמדה היא עניין של זכות הביטוי שיש לכל אדם, אזי דעתם של מדענים בענייני רוח איננה נובעת מסמכות כלשהי, אלא מהשקפה פרטית, ולכן איננה עדיפה מדעתו של כל אדם אחר. כל זה לא בא לגרוע דבר מההכרה שלמלומדים רבים יש ידע נרחב גם מעבר לתחומי התמחותם, ובמקרים רבים מדובר באנשים בעלי יכולות קוגניטיביות מרשימות. אך כאלה יש גם מחוץ למעגל הפורמלי של "אנשי המדע".
בזכות הטכנולוגיה והתקשורת המפותחת כיום גם הפרשנות של ממצאים שונים, כלומר הפקת הידע מן המידע הפכה להיות זמינה ונפוצה לכלל הציבור באופן שבעבר לא היה אפשרי, ובכך בעצם מתאפשר לכל אדם המעוניין בזאת לשפוט בעצמו את הנתונים.
בהקשר לאמור, מביא הפיזיקאי מיצ'יו קאקו בספרו "עולמות מקבילים" את ההסבר למה שנקרא "פרדוקס אולברס". האסטרונום הגרמני וילהלם אולברס ניסח ב־1823 את הפרדוקס העוסק בשאלה הבאה: אם היקום הוא אין־סופי, גם מספר הכוכבים שבו הוא אין־סופי, ולכן שמי הלילה שלנו צריכים להיות מוארים בכמות אין־סופית של אור כוכבים בכל נקודה בשמיים ובכל כיוון שנסתכל. כלומר השמיים היו צריכים להיות מוארים גם בלילה, והרי אנו יודעים שהמצב איננו כזה. ובכל זאת הבלבול בעניין זה בקרב האסטרונומים והפילוסופים היה גדול. כ־70 אחוז מספרי הלימוד באסטרונומיה בשנת 1987 עדיין כללו תשובה שגויה בעניין הזה. מוזר ככל שיהיה, מי שפתר את הפרדוקס לפני כ־140 שנה לא היה איש מדע מובהק אלא דווקא הסופר אדגר אלן פו, שאומנם התעניין באסטרונומיה. התשובה שלו הייתה שהיקום איננו אין־סופי, ושהאור של הכוכבים המרוחקים ביותר לא מגיע אלינו עדיין משום שלא חלף מספיק זמן.3
כאשר דנים במידע, מילת המפתח היא פרשנות, שהיא הניסיון להסביר אוסף של נתונים. וכפי שכבר הבנו כל פרשנות היא תלוית נקודת המוצא, והנקודה החשובה כאן היא שלכל אדם יש נקודת מוצא, בין שהוא מדען, איש דת, אישיות תרבותית, פוליטיקאי או כל סוג של השתייכות. בעוד שמרבית בעלי הייחוס שהוזכרו אינם מסתירים את השתייכותם הקבוצתית והרעיונית ואף משתמשים בה להשגת מטרותיהם, מדענים וחוקרים דווקא משתדלים להדגיש את עמדתם האובייקטיבית וחסרת הפניות, לכאורה. ברור שגישה זו נחוצה כדי להימנע מהרושם של השפעת השקפות פרטיות והטיית מסקנות המחקר. אבל אם רוצים להיות הגונים חייבים להודות שאין בנמצא אובייקטיביות מוחלטת או בכלל. לכל אדם יש דעות ואמונות פרטיות שלהן השפעה בלתי נמנעת על כל ניתוח ופרשנות שיעשה. זו למעשה הסיבה העיקרית למחלוקות בין אנשים מול אותם נתונים, משום שכל אחד מפרש אותם על סמך ההנחות הקודמות שלו.
כיום, כתוצאה מן הזמינות של רשת האינטרנט והחופש הפומבי המאפשר לכל דכפין להפיץ את כל סוגי החומרים שבנמצא, יש בתקשורת הציבורית ובפרסומים שונים הרבה מאוד מידע מוטעה, לעיתים אפילו שקרי באופן מכוון — מה שמכונה דיסאינפורמציה — ויש גם פרשנויות בלתי סבירות ואף קונספירטיביות. אבל למעוניינים בכך, אשר מתעמקים בבירור המוץ מן התבן, יש מספיק חומרים זמינים המאפשרים לנתח את הנתונים ולעיתים גם לבסס פרשנות אחרת מן המקובל.
העידן הגלובלי והתקשורתי הביא לריסוק הרבה מן התפיסות הארכאיות והמוסכמות החברתיות הישנות כמעט בכל תחומי החיים. כיום מותר לערער על המוסכמות, מותר להציע הסבר אחר, מותר לחשוב אחרת, כל זמן שהערעור על המקובל מתבסס על נתונים.
המוטיבציה להעלות על הכתב את עיקרי הידע הקיים בתחומים המסוימים שנבחרו, נובעת בין היתר גם מן ההכרה שקוראים שאולי לא מצאו זמן ועניין לצלול לעומקו של כל אחד מתחומי הידע הללו, ימצאו בריכוז האינפורמציה ובהנגשתה בשפה מפשטת, שאיננה מדעית ומסובכת, מענה לסקרנותם ואולי ימצאו בדברים גם חידושים שכלל לא היו מודעים להם.
נקודה אחרת התורמת למוטיבציה הנזכרת, שהיא מעבר לסקרנות האינטלקטואלית הטבועה בנו לגבי העבר ההיסטורי והפרהיסטורי של המין האנושי, נוגעת לניסיון לזהות את שורשי הפילוגים הקיימים בחברה האנושית. אלה נובעים מהיבטים גזעיים, תרבותיים ודתיים ועוד. שורשי ההבדלים אשר עיצבו את האוכלוסיות השונות בתהליכים ארוכים מהווים בסיס לגורמים המפלגים שאנו מכירים כיום, ורבים מן העימותים בין תרבויות שונות מקורם בשורשים הרחוקים הללו. השיטה הפילוסופית שבבסיס הדרוויניזם, למשל, גורסת שכל צורות החיים הביולוגיות על כדור הארץ התפתחו מגורם אחד, סוג של אב קדמון, ולכן כל ביטויי החיים הביולוגיים כיום קשורים זה בזה, ותובנה זו הייתה אמורה לסייע בביטול המחיצות המלאכותיות שיצר האדם. אבל המציאות כידוע היא אחרת לחלוטין.
באופן אישי, אני חסיד של הסברים פשוטים. אבל לעיתים אין ברירה אלא להשתמש בהסברים ארוכים ומייגעים. אני מניח שחלק מן הקוראים ימצא בהמשך שהסברים מסוימים הם מפורטים מדי או ארוכים מדי. אבל מאחר שאחת המטרות כאן היא להפוך את המידע לזמין עבור המעוניינים, כלומר להנגיש אותו, לא תמיד נמצאה הדרך המצומצמת או הפשטנית להסביר נושאים מורכבים.
ברור לי שבשל מגוון הנושאים והירידה המתבקשת לפרטים, מדובר בכמות אינפורמציה רבה שהקורא הממוצע יצטרך לעכל. ייתכן שבמקרים מסוימים שטף הקריאה ייעצר מעת לעת כדי להפנים ולהבין מידע לא מוכר. עם זאת אני מקווה שהחומר המוגש בזה יהיה לתועלת ויסייע להרחבת ההבנה וההכרה של המידע והפרטים במציאות שלנו.
לאורך חיבור זה נשתמש במושגים כמו הקונצנזוס והזרם המרכזי במחקר, שהם אותו דבר. פעמים רבות בהיסטוריה מצאו עצמם חוקרים פורצי דרך בעמדה מנוגדת לקונצנזוס שהיה מקובל בזמנם. אפשר לציין את קופרניקוס, גלילאו, איינשטיין, בנימין פרנקלין, אלכסנדר גרהאם בל, לואי פסטר ועוד רבים אחרים, כל אלה חוו לעג מצד מדעני הזרם המרכזי בשלב כלשהו בחייהם. ללמד אותנו ממרחק הזמן, שהקונצנזוס וההשקפות המקובלות בזמן נתון לא תמיד צודקות.
כבר שמעתי לא אחת מפי קולגות — ארכיאולוגים ומהנדסים וכולי — שאין דבר כזה "אנומליות". פירוש הביטוי אנומליה הוא חריגה, סטייה מן הטבעי והמקובל. לשיטתם, ערעור או אי־הסכמה עם הסבר מסוים לא הופך את הנדון לאנומליה. אבל טיעון זה קובע שהשיפוט הוא עניין כמותי, כלומר אם רוב האנשים חושבים שהסבר מסוים מספק, אזי דעת המיעוט הספקן איננה יכולה להגדיר את הנדון כחריגה לא מוסברת. הטיעון נשמע הגיוני אך הוא לא מדויק, משום שישנן תופעות רבות במציאות שלנו אשר לא זכו להסבר כלל, או שההסבר לגביהן איננו מייצג את דעת הרוב. בכוונתי להראות בדפים הבאים שתופעות בלתי מוסברות אכן קיימות, ואלה נחשבות כאנומליות.
כפי שניתן להתרשם מרשימת "תוכן העניינים", הנושאים הנדונים בחיבור הזה מתפרשים על פני מנעד רחב הכולל מחקרים מדעיים, תפיסות פילוסופיות ופרסומים חדשותיים. אבל הציר המרכזי של החומר המוצג בזה מסתכם בהשפעה הישירה על תפיסת המציאות של כל אחד מאיתנו. ייתכן שחלק מן הנושאים יצטיירו לקורא כבלתי קשורים זה לזה, ואולם במחשבה נוספת יתברר שכולם נוגעים בצורה כזו או אחרת למין האנושי, למקורו, קורותיו ותפקידו ולאפשרויות שהעתיד יציב בפניו.
מהי עובדה? מהי השערה? מהי ספקולציה? עד כמה ההסברים הקיימים בכל תחום מספקים מענה לשאלות עקרוניות? עיון ברשימה הביבליוגרפית שבסוף החיבור יצביע על מקורות המידע והנתונים המוצגים כאן.
1 https://www.ynet.co.il/environment-science/article/hk54dcih9
2 https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3630309,00.html
3 מיצ'יו קאקו, עולמות מקבילים (מאנגלית: נעמי כרמל), ישראל 2008: עמ' 43-41.
פתח דבר
האמרה המפורסמת "ידע הוא כוח", שטבע הפילוסוף האנגלי פרנסיס בייקון במאה ה־17, היא מוסכמה חברתית. אך כוונת הביטוי איננו לנתונים אינפורמטיביים גרידא אלא למידע מעובד, שהופך לידע, וניתן להשתמש בו בצורות שונות. אנו יודעים למשל שהאדם הוא היצור המפותח ביותר בעולם החי שעל פני כדור הארץ. אנו יודעים שכדור הארץ סובב את השמש יחד עם עוד כוכבי לכת וגרמי־שמיים אחרים. אנו יודעים שקבוצת הכוכבים הזו מכונה מערכת השמש והיא אחת ממיליארדי מערכות שמש שהן גלקסיית שביל החלב, וגלקסיה זו היא אחת ממיליארדי גלקסיות ביקום הנראה. אך ישנם דברים רבים מאוד שאיננו יודעים עדיין, וחלק מצומצם מאלה הם עניינו של החיבור שלפנינו.
ההיסטוריה האנושית קצרה ביחס, כ־5,000 שנים בלבד מעת המצאת סוג הכתב הראשון המהווה סוג של תיעוד, לעומת משך קיומו של כדור הארץ המוערך בכ־4.5 מיליארד שנים. עם זאת, ההתפתחות המואצת של האינטליגנציה האנושית מאפשרת לנו למדוד, לנתח ולהסיק מסקנות לגבי סביבת החיים שלנו ומקומנו בעולם וביקום. האינטליגנציה האנושית מאפשרת לנו גם העלאת השערות לגבי העבר הרחוק והעתיד.
ההבדלים בין קבוצות בעלות השקפות שונות נובעים בין היתר גם ממקורות המידע שלהן. יש המייחסים משקל מוחלט למידע המצוי במקורות תיאולוגיים ובכתבי קודש עתיקים. יש הניזונים ממקורות חברתיים או פוליטיים, מאמצעי התקשורת ומאינפורמציות המתפרסמות בציבור. ויש הסומכים ידם בעיקר על הידע הנובע מן המחקר המדעי לסוגיו.
כל אחד מבני המין האנושי גדל במשפחה, סביבה וחברה שעיצבו את צורות החשיבה ותפיסות העולם שלו. אלא שהרחבת הדעת ושינויים תפיסתיים יכולים בהחלט להתרחש כתוצאה מרכישת ידע חדש או ממפגש עם תרבויות אחרות. כלומר מהיחשפות למידע מסוג אחר או ממקורות אחרים.
כל אדם רוצה שליטה על חייו, הידוע המוכר והמובן מאפשרים לנו תחושה של ביטחון, ותחושה זו מקנה לנו שלוות נפש. הכול יחסי כמובן, אך בבסיסו של דבר תחושת הביטחון והשליטה על חיינו — בין שהיא אמיתית ובין שלא — מאפשרת לנו התנהלות יומיומית רציונלית. הרציונליות היא גם מסד איתן והכרחי לקיום כל סוג של אינטראקציה ומבנה חברתי, כגון משפחתי, קבוצתי או לאומי. הבסיס לתחושת השליטה והביטחון הוא המידע, שמשמעותו נתונים, והידע שהוא הפרשנות של נתונים אלה. ככל שאנו יודעים יותר לגבי היבט מסוים בחיים כך עולה מידת הביטחון שלנו באותו נושא.
כל ניסיון להשוות בין רמת הידע של בני חברות שונות על כדור הארץ יבליט די מהר את ההבדלים ביניהם. למשל, אם נבדוק את רמת הידע של ילד בחברה המערבית לעומת ילד בגיל זהה בחברה המשתייכת למה שמכונה היום "עולם שלישי", נמצא פערים עצומים בין השניים. באופן דומה, אם נבקש מכל אחד מהילדים הללו לתאר את אותה סיטואציה נקבל ככל הנראה שתי תוצאות שונות במידה רבה. היכולת של בני האדם להבין את המציאות, לתאר אותה, לפרש ולהסביר אותה, תלויה במידה רבה במטען התרבותי והאינטליגנטי האישי של כל אחד. השפה שבה אנו משתמשים, המושגים, הדימויים והביטויים שאנו מכירים, שונים מאוד אצל בני תרבויות שונות. לכאורה, כל ילד יודע שמכונה מעופפת בעלת כנפיים נקראת מטוס, אבל עבור ילד המשתייך לשבט נידח באפריקה או ביערות האמזונס שבדרום־אמריקה ורואה לראשונה בחייו מטוס בשמיים, המכונה המעופפת תהיה "ציפור ברזל" או משהו בדומה לזה. העיקרון המודגם כאן מחייב זהירות כאשר מנסים לנתח עדויות והתייחסויות לאירועים יוצאי דופן. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בעבר הרחוק, אך הוא נכון בהחלט גם בימינו. למשל, חלקנו עשויים לזהות טכנולוגיה שהיא מתקדמת מאוד ככזאת, בעוד אחרים עשויים להתייחס לדבר כאל מעשה קסם, או כמעשיהם של כוחות על־טבעיים. כך בדיוק הסביר זאת הפיזיקאי וסופר המדע הבדיוני ארתור סי. קלארק, כשאמר ש"לא ניתן להבדיל בין מעשה קסם לטכנולוגיה שהיא מתקדמת מספיק".4
בחיי היומיום אנו נתקלים בתופעות מסוגים שונים, חלקן שגרתיות וחלקן פחות. ברוב המקרים לא מדובר בדברים שיסיחו את דעתנו לזמן ארוך. תקלות, תאונת דרכים, מישהו שנפצע, עץ שנפל פתאום, אפילו רעידת אדמה, אלה אירועים שנכנסים לקטגוריית השגרתי — פחות או יותר. אבל יש שאנו נתקלים בתופעה שאיננה מובנת לנו, אין לנו הסבר, משהו חריג שגם לא מתרחש לעיתים קרובות. עוצמת ההפתעה שלנו תהיה כעוצמת המוזרות שבה נתקלנו. זה יכול להיות רעש מוזר שמקורו לא ברור, בור שנפער לפתע באמצע הכביש, חפצים שנופלים מהשמיים באמצע יום רגיל, אובייקט מוזר ולא ברור שמתעופף בשמיים מול עינינו. התרחשויות מן הסוג הזה.5
כיצד אנשים מגיבים לתופעה מוזרה או לא מוכרת? שוויון נפש, הפתעה, בהלה, פחד? בדרך כלל התגובה תהיה מותנית גם במטען האישי של כל אחד. טיפוס אדוק ישייך כל תופעה חריגה לכוח עליון. אחרים עשויים לדחות את כל העניין כדמיונות אנושיים, כהגזמות פרועות או כשלים בזיהוי. וכמעט תמיד יימצא גם מי שיציע תאוריות קונספירציה כפתרון לבלתי מוסבר.
מראשית ימיו של המין האנושי, בני האדם צופים אל גרמי השמיים. עם הזמן הפכה הבהלה מתופעות אסטרונומיות להתפעלות, לסקרנות ואפילו לציפייה למצוא שם תשובות. אבל חדשות לבקרים הם מגלים אנומליות חדשות בסביבתם המיידית, על פני כדור הארץ. בניגוד לתחושה הרווחת, עדיין לא כל הקיים על הכוכב הזה ידוע ומובן.
ויכוח פילוסופי ישן עסק בשאלה אם האדם, החיים, היקום הם מתפתחים או שהם קיימים באופן קבוע. הפילוסופים היוונים הקדומים עסקו בכך רבות. אחת מתוצאות העת המודרנית היא שלמדנו לבסס את דעתנו על סמך תצפית על הסביבה הקרובה והרחוקה, לאסוף נתונים ולהסיק מסקנות. תהליך זה נקרא מדע.
למדנו לעקוב אחר שינויים. מגיל צעיר מרגילים אותנו במוסדות החינוך לחשוב במונחים של תהליכים ליניאריים, ואלה מתבטאים גם בזמן העובר ובהשתנות. כל סוגי החי והצומח מסביבנו מתפתחים בתהליכי גדילה ולבסוף קמלים. חומרים פיזיים נוצרים, מתגבשים ומתפוררים בתהליכים קצרים או ארוכים, אבל התוצאה קבועה.
חלק מן ההנחות הקדומות בדבר קיומן של סיבות וגורמים נסתרים המנהלים את חיינו, מתפוגגות לאיטן ככל שתחומי החקירה מתרחבים ומעמיקים והמידע והידע מצטברים. ועם זאת, מעת לעת אנו מגלים אנומליות חדשות, שלא היינו מודעים לקיומן קודם לכן, ולכן עדיין קיימות שאלות פתוחות.
התחושה הכללית האופפת אותנו כיום שהכול כבר ידוע, הכול כבר מובן, וחידושים ייתכנו רק בפרטים, מאפשרת לנו תחושת שליטה ורוגע. אבל תחושה זו היא אשליה. השאלות הגדולות ביותר לגבי המין האנושי נותרו כחידות. התקדמנו הלאה אבל לא באמת סיפקנו מענה להרבה מן התעלומות בחיינו. אומנם לא כל השאלות הן עניין של "להיות או לחדול" אבל חלק מהן הן בהחלט במעמד כזה, משום שאנו מבססים את תפיסת העולם שלנו, וכפועל יוצא את התנהגותנו, על מידע חסר ולעיתים אף שגוי.
שתיים מן השאלות הגדולות ביותר בעת המודרנית, ואולי מן החשובות ביותר, שבכוחן להשפיע על כל הבנת המציאות והחיים שלנו, הן מה קורה אחרי המוות ואם אנו לבד ביקום. מי שיודע לענות על השאלות הללו יודע לענות על רוב השאלות בחיי המין האנושי. איננו מתיימרים לדעת את התשובות כמובן, אבל לפחות נוכל לבחון כאן קצות חוט ורמזים שעשויים להצביע על כיוונים אפשריים.
הפיזיקאי ארווין שרדינגר שאל ב־1951 "מי אנחנו?", וגם ענה: "התשובה לשאלה הזאת אינה אחת המשימות של המדע, אלא המשימה העיקרית שלו".6
נצא נא למסע שיסקור בקצרה כיצד בני האדם מסבירים ומפרשים כמה מן החידות הגדולות ביותר המלוות את חיי המין האנושי. נדון במקור הסמכות על הידע, במושגי היסוד של החיים והמציאות, בהשקפות על מקור החיים ומוצא האדם, ביצירה האנושית העומדת בפני פגעי הזמן, בהיסטוריה האנושית, בהשקפות הפילוסופיות והרוחניות שלנו, בתופעות שהן בלתי מוסברות ואף בתחומים שעד לאחרונה נחשבו כספקולציות גמורות ולפחות חלק מהן מתחילות להתברר כשונות ממה שחשבנו, ואולי ממה שרוב האנשים עדיין חושבים. בכל תחום שניגע בחיבור הזה, ננסה גם לבדוק את גבולות הידע המבוסס. הקורא מוזמן להשוות את הרעיונות והפרטים שימצא כאן לתובנות העצמיות שלו, וליהנות מן הדרך.
להלן יוצגו נתונים עובדות ופרשנויות בנושאים השונים, בתקווה שהשפה ברורה ושווה לכל נפש, מתוך ניסיון לחדד תובנות ומסקנות, והצגת שאלות שלא זכו עדיין למענה מבוסס או מספק. תאוריות והסברים ספקולטיביים יוצגו ככאלה באופן ברור. משום גילוי נאות, יש לומר שהרבה מן החומרים המוצגים כאן זמינים לכל גולש ממוצע ברשת האינטרנט, אשר הפכה כבר מזמן למקור המידע הגדול ביותר של החברה האנושית, אם כי יש להניח שחלק מן הפרטים יהיו בגדר חידוש גם למי שכבר מכיר את החומר.
בתור כלי שיפוטי לבחינת סבירות רעיונות או הסברים שונים ניתן לעשות שימוש בכלי המכונה "התער של אוקאם" (Occam’s razor). זהו עיקרון שמיוחס לנזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה־14, וויליאם איש אוקאם. בתמצית, העיקרון קובע כלל מנחה שלפיו אין להניח ריבוי ללא צורך וכאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש לבחור בהסבר הפשוט ביותר, כלומר כאשר מורידים את ההסברים הקיצוניים בשני הצדדים, מה שנשאר באמצע יהיה התשובה הסבירה ביותר.7
כהמחשה, ניתן להציג דוגמה היפותטית, שלפיה נמצא חפץ מלאכותי על גרם שמיים שומם. בניסיון לברר את מקורו, יעמדו בפנינו שלוש אפשרויות: א. החפץ הופיע פתאום יש מאין. ב. מישהו הניח אותו שם. ג. החפץ נוצר לבד בתהליך אקראי, איטי וארוך מאוד. לפי אוקאם, אפשרויות א+ג הן קיצוניות ולכן אינן רלוונטיות, וכך נישאר עם האפשרות האמצעית שהיא גם הסבירה ביותר.
כתבנו שהדוגמה היא היפותטית, אבל בהמשך הדברים נראה שהיא אולי לא כל כך היפותטית.
תערו של אוקאם איננו ניתן להוכחה לוגית, ועם זאת הוא משמש חוקרים ואנשי מדע בניסיון להסביר תופעות שונות. לשם האיזון נציין כי החיסרון בעיקרון זה מתבטא לעיתים בקושי לקבוע איזו מבין שתי אפשרויות נתונות היא הפשוטה יותר. על אף האמור, זהו כלי שיכול לסייע בצמצום פרשנויות ובמיקוד רציונלי־מעשי בכל עניין, ולכן ייעשה בו שימוש בנושאים שונים בחיבור זה.
הפיזיקאי והסופר סיימון סינג סבור ש"תאוריות קונספירציה מתעבות את התער של אוקאם ומעדיפות לעיתים קרובות קו מחשבה נפתל על פני הסבר פשוט".8 על אף שטענה זו פופולרית אצל חוקרים מן הזרם המרכזי, אנחנו נראה בהמשך שלעיתים קשה מאוד לקבוע מה הוא ההסבר הפשוט מבין האפשרויות הקיימות.
4 עולמות מקבילים, עמ' 324.
5 ברשת החברתית YouTube יש אין־ספור דוגמאות מסוג זה, לדוגמה: https://www.youtube.com/watch?v=3g2xPXz7Xlg
6 מייקל ברוקס, 13 תעלומות מדעיות (מאנגלית: יכין אונא), ישראל 2012: עמ' 267.
7 https://www.britannica.com/topic/Occams-razor
8 סיימון סינג, המפץ הגדול (מאנגלית: דפנה לוי), ישראל — 2007: עמ' 59.
פרק 1
תהליכי התפתחות
ייתכן שהדוגמה המייצגת ביותר של התפתחות המין האנושי מצויה בעובדה שכיום לכל אדם יש שם ומספר (תעודת זהות) המזהים אותו כפרט ייחודי. במשך הרבה מאוד שנות פרהיסטוריה וגם במשך רוב התקופה ההיסטורית, זה לא היה המצב. מיליארדים רבים של בני אדם חיו על כדור הארץ ורובם המוחלט היה אלמוני וחסר חשיבות. ההכרה בחשיבותו של הפרט הבודד כישות ספציפית היא חדשה יחסית, בת מאות שנים ספורות בלבד. חז"ל טבעו את האמרה שכל אדם הוא עולם ומלואו, אבל הגישה הזאת היא כאמור צעירה מאוד. לפי התפיסה המקובלת, במשך רוב תקופת קיומו של האדם הוא היה בסך הכול עוד בעל חיים בין שאר סוגי בעלי החיים על פני האדמה. אבל בשלב כלשהו ומסיבות שלא התבררו עד הסוף הוא התחיל להתפתח בהדרגה עד שהשתלט על סביבתו והפריד את עצמו משאר בעלי החיים. להלן ננסה להצביע על תמצית השלבים בתהליך הזה.
המחקר האנתרופולוגי והארכיאולוגי מזהה מספר ציוני דרך בהתפתחות של האנושות. המחקר קובע שלפני כ־70 אלף שנים החל שיתוף פעולה בין פרטים מבני המין האנושי, עובדה שמצביעה על התפתחות התודעה האנושית וסוג של שפה משותפת, אף כי לא ברור אם זו כללה יכולת דיבור של ממש. להתפתחות זו ניתן התואר "המהפכה הלשונית".9
הידע שלנו על המין האנושי בתקופות הפרהיסטוריות נובע משרידים שנותרו מפעילות האדם המתגלה בחשיפה ארכיאולוגית של סביבת המחיה, בחפצים וכלים, בשרידי מזון, כמו גם ממה שניתן ללמוד מעצמות האדם וממאובנים אחרים. אבל הממצא שממנו ניתן אולי להפיק את המידע על תפיסת עולמו ועל מחשבותיו, מצוי ביצירה החזותית של האדם הקדמון.
ביטויים של יצירה חזותית נמצאו בציורי מערות קדומים מן השלב הפרהיסטורי, שכיום נחשבים כביטוי לצרכים מיסטיים ופולחניים. המושג "ציורי המערות" עצמו מתייחס בדרך כלל לתקופה הפרהיסטורית. אף שלא ניתן להתייחס לציורים הללו כאל תיעוד מסודר, יש בהם כדי להעיד על הצורך של האדם הפרהיסטורי להביע את עצמו, ואגב כך לספק לנו מידע על סביבתו בתיאור ויזואלי של בעלי החיים שהכיר באזורים השונים. על פי הממצאים צורך זה התפתח באופן בלתי תלוי אצל האדם, במקומות שונים וביבשות השונות.
ציורי המערות
מן הציורים ניתן ללמוד דברים שונים, כגון קיומם ותפוצתם של בעלי חיים מסוימים שחלקם כבר נכחד, התפתחות בהפקה ובשימוש של חומרי הצביעה ואף בהתפתחות ההבעה האומנותית של הציירים, אשר השתייכו לקבוצות של "לקטים־ציידים" וככל הנראה השתמשו במערות כמחסה. בהכללה ניתן לומר כי מרבית ציורי המערות כוללים תיאורים של בעלי חיים ודמויות אנושיות ברמות הפשטה או מורכבות שונות, טביעות ידיים וסימנים גיאומטריים שונים. איננו יודעים אילו משמעויות ייחסו הציירים לסימנים המופשטים, אך ברור שאת הדמויות השונות הם תיארו במידה רבה על פי מה שראו והכירו בסביבתם. חלק מציורי המערות כוללים גם תיאורים של אובייקטים שהצייר הפרהיסטורי לא יכול היה לראות בטבע שסביבו, והחשיבות של נקודה זו תתברר בהמשך. להלן רשימה קצרה של מוקדים שבהם נמצאו ציורי מערות, לפי סדר התיארוך הכרונולוגי.
במערת לה־פסייגה שבצפון ספרד, נמצא ציור דמוי סולם שגילו נקבע ל־64 אלף שנים טרום זמננו, ומשערים שנוצר בידי ניאנדרטליים. במערה יש ציורים רבים מתקופה מאוחרת יותר של סוסים, איילים ויעלים, ביזונים ושור הבר, וגם עשרות דמויות בעלות ארבע גפיים שלא זוהו, וכן דמויות אדם וסימנים מופשטים רבים.10 בין הציורים המוקדמים ביותר הידועים כיום נכללים אלה שנמצאו במערת אל־קסטיו, שגם היא ממוקמת בצפון־ספרד, וגילם הוא כ־40 אלף שנים לפני זמננו.11 לאותו פרק זמן ככל הנראה משתייכים הציורים בארנהם שבאוסטרליה, שם נראים בעלי חיים שנכחדו לפני כ־40 אלף שנים.12
מאות דמויות של בעלי חיים ובהם סוסים, בקר, איילים, ממותות וקרנפים, וכן טורפים כגון אריה מערות וצבוע מערות התגלו במערת שובה בצרפת. לא נמצאו שם דמויות אדם אך נמצאו טביעות ידיים וסימנים מופשטים רבים כגון קווים ונקודות. כן נמצא ציור של הר געש הפולט לבה. הציורים המוקדמים ביותר במערת שובה מתוארכים ל־30 אלף שנים לערך לפני זמננו.13
במערה המכונה "אפולו־11" המצויה בנמיביה שבאפריקה נמצאו ציורים המתוארכים לפרק זמן המגיע ל־27,000 שנים לפני זמננו.14 במערת לאסקו שבדרום־מערב צרפת נתגלו כ־2,000 דמויות הכוללות ציורים של בהמות וטורפים גדולים שהיו נפוצים באזור ההוא, כפי שידוע לנו על סמך המאובנים שנמצאו בסביבה, וכן דמויות אנושיות וסימנים מופשטים. גיל הציורים נקבע לקצת יותר מ־17 אלף שנים טרום זמננו.15
מערת "ניו" בדרום־מערב צרפת מכילה ציורים שגילם החל מלפני כ־17 אלף שנים, המתארים ביזונים, יעלים, איילים ודגים. לא נמצאו בה ציורים של בעלי חיים טורפים ועל חלק מבעלי החיים מופיעים סימנים דמויי חיצים.16 במערת אלטמירה המצויה כ־30 קילומטר ממערב לעיר סנטנדר שבספרד צייר האומן הפרהיסטורי לפני כ־16 אלף שנים ביזונים במגוון תנוחות, סוסים, חזירי בר, עיזים וכן צורות מופשטות וטביעות כפות ידיים. הציורים באלטמירה ניחנו בעושר ובאיכות גבוהים.17
במרכז הודו נמצא מקבץ מערות המכונות בהימבטקה שככל הנראה שימשו מסתור לאדם הפרהיסטורי ובחלקן יש ציורים שהמוקדמים שבהם בני 10,000 שנים. אלה מתארים ביזונים, נמרים וקרנפים. מתקופות פרהיסטוריות מאוחרות יותר נמצאו גם ציורים של ציידים שבידיהם חניתות קשתות וחיצים, ותיאורים של בני אדם העוסקים בחקלאות וגם סימנים גיאומטריים.18
בפרובינציית סנטה־קרוס שבארגנטינה מצויה מערת הידיים שקיבלה את שמה בשל טביעות כפות הידיים הרבות אשר צוירו על ידי ציידים נודדים לפני קצת יותר מ־9,000 שנים.19 בהרי טאסילי־נאג'ר שבדרום־מזרח אלג'יריה, בתחומי מדבר סהרה, התגלו ציורים רבים ותחריטי סלע שבהם תועדו בעלי חיים, שינויים אקלימיים ושינויים בסוגי האוכלוסייה. הקדומים שבציורים שם מתוארכים לפרק הזמן שלפני כ־8,000 שנים ויש בהם גם מאוחרים יותר.20
מעבר להבעה העצמית שבציורי המערות, שאותה ניתן לפרש כדחף אישי, ניתן להסיק מן הציורים שגם השימוש בסמלים מופשטים כמייצגי רעיונות, התפתח באופן בלתי תלוי אצל קבוצות שונות ברחבי העולם. הסמלים הם סוג של שפה ויזואלית, ואף שאין ספק שמדובר בהתפתחויות מקומיות, הדמיון בין הסמלים המופשטים המופיעים בציורים של קבוצות שונות ומנותקות זו מזו על ידי מרחקים עצומים ואף אוקיינוסים, מצביע על תפיסה בסיסית זהה אצל בני האדם בכל הקשור לדפוסים ויזואליים. משהו שהוא עדיין בלתי מוגדר בטבע או בנפש האנושיים, אך נראה שהוא "מוכרח" ואופייני למין הזה.
ברשימה החלקית שפורטה לעיל יש ביטוי למאפיינים דומים בין קבוצות האדם, באזורים שונים ואף ביבשות שונות. לעדות של ציורי המערות, המתארים את מוקדי העניין בחייו של האדם הפרהיסטורי מצטרפים ממצאים אחרים. על פי העדויות הארכיאולוגיות, במשך תקופות ארוכות בעידן הפרהיסטורי התקיימו קבוצות נוודים קטנות של בני אדם באורח חיים המכונה "ציידים־לקטים" ותואר זה מכוון לצורת איסוף המזון. לפני כ־12,000 עד 10,000 שנים החלה להתרחש המהפכה החקלאית שבמסגרתה החל האדם לשתול ולקצור ואף ביית כמה מיני בעלי חיים וצמחים והתיישב ביישובי קבע.21 ההתפתחויות והפעילויות המתוארות היו מקומיות בעיקרן ולא התרחשו בו־זמנית אצל קבוצות האדם השונות, בכל אזור הקצב היה שונה.
ההתיישבות במקומות קבועים הובילה באופן טבעי להתארגנויות שנדרשו לשם הקיום המשותף. היה צורך בכללי התנהגות קהילתיים מוסכמים, שיתופי פעולה בייצור מזון, בהגנה על הקבוצה, בבניית מרחבים פרטיים, בטקסים קבוצתיים וכדומה. על פי הממצאים הפרהיסטוריים כל אלה התפתחו במשך פרקי זמן ארוכים והיוו את התשתית להתפתחות של תרבויות מקומיות. המעבר מתרבות מקומית לציוויליזציה של ממש הוא תוצאה של התעצמות כמותית ואיכותית, וניתן לאפיין את השלב הזה בהתפתחות של מספר מרכיבים חיוניים.22
במהלך אלפי השנים שחלפו, החברה האנושית המשיכה להתפתח מן הבחינות הארגוניות, הפילוסופיות־מיסטיות והטכנולוגיות. והיה לזה מחיר. המבנים הארגוניים באו לביטוי בהיווצרות אליטות שלטוניות ודתיות, בצבאות כובשים, בשכלול כלי הנשק, בשעבוד אוכלוסיות, בהתפתחות מערכים אדמיניסטרטיביים לגביית מיסים ולניהול ארגוני שוטף וגם בביסוס מערכות כלכליות של חקלאות מתוכננת וגידול בעלי חיים, באחסון תוצרת, בבניית ערים ובהקמת אימפריות חובקות עולם.
ממלכות קמו ונפלו, אוכלוסיות נדדו ברחבי העולם עקב שינויי אקלים, בחיפוש אחר אדמה פורייה או עקב פעילות צבאית. החברות האנושיות התקבצו והתארגנו לאיטן תוך גיבוש ופיתוח שפות מקומיות, מנהגים, מסורות, תפיסות פילוסופיות וכדומה. במקביל להתפתחויות הללו הלכו והתרחבו גבולות הידע. העוצמה שהצטברה בידי שליטים תורגמה לכיבושים ולהתפשטות במרחב, ובמקביל גם להתרחבות המסחר ולהפצת הביטויים האומנותיים והתרבותיים השונים. אף ששיפור הטכנולוגיות הצבאיות וכלי הנשק היו תמיד בראש סדר העדיפויות, ריכוז העוצמה והעושר אִפשר מעת לעת גם פיתוח של המצאות טכנולוגיות חדשות ושיפורים מקומיים לטובת הקיום היומיומי.
*המשך הפרק בספר המלא*
9 יובל נח הררי, קיצור תולדות האנושות, ישראל, 2011: עמ' 13.
10 http://www.visual-arts-cork.com/prehistoric/pasiega-cave.htm
11 https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/20/ART2/387/424.html
12 https://www.csmonitor.com/Science/2012/0618/Australian-rock-art-among-world-s-oldest
13 https://www.metmuseum.org/toah/hd/chav/hd_chav.htm
14 https://www.metmuseum.org/toah/hd/apol/hd_apol.htm
15 https://archeologie.culture.fr/lascaux/fr/datation-figures-lascaux
16 https://www.britannica.com/place/Niaux
17 https://www.britannica.com/place/Altamira
18 http://whc.unesco.org/pg.cfm?cid=31&id_site=925
19 https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Cueva_de_las_Manos,_R%C3%ADo_Pinturas
20 http://whc.unesco.org/en/list/179
21 קיצור תולדות האנושות: עמ' 83.
22 פרסטון קלאוד, יקום, ארץ, אדם (מאנגלית: נעמי ועמוס כרמל), ישראל 1984: עמ' 248-247.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
