פרק 1
קנט, אוגוסט 1879
״בשום פנים ואופן לא. איזה רעיון אווילי, אנאבל.״
בעיניו של גילברט הייתה ההבעה הזאת של ארנב שיודע שכלבי הציד עלו עליו.
אנאבל השפילה את ריסיה. היא ידעה שכך היא תיראה חסודה, והבעה זו בדרך כלל הרגיעה את בן דודה כשהיה נסער כל כך. מבין כל הטיפוסים שלמדה להסתדר איתם, הטיפוס ״הנבער אך המלא בעצמו״ לא היה בדיוק המאתגר ביותר. עם זאת, דווקא כאשר גורלה שלה היה בידיו של גבר מעין זה, הדבר הוסיף חטא על פשע. גילברט ייקח את ההזדמנות החד־פעמית הזו ממנה כאן, בחדר העבודה הצפוף והקטן שלו, ויחזור ישר להתפעל מהפרפרים שזה עתה נעץ בתוך תיבת התצוגה העומדת על המִכתבה שהפרידה ביניהם.
״ומה הרעיון הבא שלך,״ הוא אמר, ״להצטרף לקרקס? לנסות להיבחר לפרלמנט?״
״אני מבינה שזה קצת יוצא דופן,״ היא אמרה, ״אבל —״
״את לא תלמדי באוקספורד,״ הוא נהם וחבט בידו במִכתבה.
מִכתבתו העתיקה של אביה. אביה הורישּה לגילברט, לא לה. הרהיט הנאה לא הועיל לבן דודה: פריט מיושן בעל ארבע רגלי אריה מגולפות. הוא היה מאדיר את סמכותו של כל גבר היושב על כיסאו מאחוריו, אבל גילברט נותר מנופח כתרנגולת מבוהלת. טוב. אפשר להבין שהוא הרגיש לכוד. היא הפתיעה אותו. אחרי חמש שנים ארוכות כמשרתת של גילברט לכל עניין ודבר, היא לא ציפתה שתרגיש השתוקקות עזה אי־פעם בחייה. היא הרכינה את ראשה, נעצה את רגליה בקרקע והשלימה עם העובדה שגבולות העיירה צ׳ורליווד יהיו הגבולות של חלומותיה. ואז הלמה בחזהּ הידיעה, שאוניברסיטת אוקספורד פתחה קולג׳ לנשים, בעוצמה של חץ הנורה מקשת.
היא רצתה להתעלם מכך, אולם אחרי פחות משבוע השליטה העצמית שלה, שעמלה עליה בכל כוחה, קרסה.
אבל הרי לא ייתכן שמדובר כאן רק בכך שהיא רוצה יותר מדי. מי יודע עוד כמה זמן יעמוד משק הבית הרעוע של גילברט בינה לבין דלות מוחלטת? בינה לבין מצב שבו היא תהיה טרף קל לבעל בית שטוף זימה? במהלך היום היא עשתה את עבודות הבית השגורות בצורה מכאנית. בלילות, חלחלה לתוכה המודעוּת שהיא ניצבת כל הזמן על סף תהום, ושם עמוק בתחתית, מחכה לה הזִקנה בבית המחסה. בסיוטיה, היא ראתה את עצמה נופלת ואין מה שיעצור את נפילתה.
אצבעותיה גיששו אחר המעטפה הדקיקה שבכיס סינרה. מכתב הקבלה לאוקספורד. השכלה ראויה עשויה לקטוע את נפילתה.
״השיחה הזו הסתיימה,״ אמר גילברט.
ידיה נקפצו לאגרופים. רגועה. הישארי רגועה. ״לא התכוונתי לריב איתך,״ היא אמרה בשקט. ״חשבתי שתשמח.״ זה היה שקר בוטה.
מצחו של גילברט נחרש קמטים. ״אשמח, אני?״ משהו דמוי דאגה הופיע בארשת פניו. ״את מרגישה טוב?״
״בהתחשב ביתרונות שיוכלו להיות לכך למשפחה שלך, חשבתי שתקדם בברכה את ההזדמנות.״
״יתרונות —״
״אני מבקשת את סליחתך, בן דוד. לא הייתי צריכה לבזבז את זמנך היקר.״
״רק רגע, אל תנהגי בפזיזות,״ אמר גילברט ונופף בידו. ״שבי, שבי.״
היא התבוננה בו במבט בהיר. ״אני יודעת שאתה מצפה לגדולות מהבנים,״ אמרה, ״ואומנת עם תעודות מאוקספורד עשויה לעזור בזה.״
״אומנם אני מצפה לגדולות מהבנים, לגדולות ונצורות,״ צקצק גילברט, ״אבל שליטתך ביוונית ולטינית כבר עולה על הנחוץ, ודאי יותר מן הראוי. וידוע לכולם שהשכלה רבה מדי משבשת את מוחה של אישה, ומה היתרון בזה לנו, אה?״
״אוכל להציג את מועמדותי למשרת אומנת או בת־לוויה באחוזה.״
זה היה הניסיון האחרון — אם אזכורו של הברון אשבי, אדון האחוזה שעמדה בראש הגבעה והבעלים של העיירה שלהם, לא יזיז את גילברט מעמדתו, שום דבר כבר לא יעשה זאת. גילברט סגד לקרקע שהאציל דרך עליה.
ואכן, הוא התאבן. היא כמעט הייתה יכולה לשמוע את גלגלי מוחו נעים, פועלים כמו אבן המשחזת הישנה ביותר במטבח, ישנה מפני שלגילברט מעולם לא היו מספיק מטבעות כדי לתחזק את הקוטג'. תוצאה הגיונית, מאחר שמשכורתו הדלה תמורת צלצול בפעמוני הכנסייה לא השתנתה, בזמן שמשפחתו צמחה בהתמדה.
״טוב,״ אמר גילברט, ״זה יוכל להעניק לנו הכנסה נאה. האדון משלם בעין יפה.״
״אכן. אבל אני מבינה. אפילו הון לא יצדיק התנהגות בלתי הולמת.״
״אמת, אמת, אבל זה לא יהיה לגמרי בלתי הולם, נכון, בהתחשב בכך שזה ישרת תכלית נעלה יותר.״
״אה,״ היא קראה, ״אני לא אוכל ללכת, מאחר שהצגת בפניי את כל מגרעותיה של התוכנית שלי — מה יקרה אם תשתבש עליי דעתי...״
״באמת, אל תגזימי,״ אמר גילברט. ״הראש שלך כבר רגיל לספרים. עם זאת, לא נוכל להסתדר בלי העזרה שלך למשך שבוע אפילו. אני אצטרך לשכור עובדת במקומך.״ הוא שלח לעברה מבט ערמומי באופן מדאיג. ״התקציב לא יאפשר לי דבר כזה, כפי שאת יודעת.״
כמה נורא שהוא גילה את נפלאות התכנון הפיננסי עכשיו. הוא ללא ספק רצה שהיא תפצה אותו על כל הוצאה שהעזיבה שלה תמיט עליו, מפני שהיא עלתה לו משהו כמו... כלום. לרוע המזל, המלגה הקטנה שקיבלה תספיק לה בדוחק רב למחיה ולביגוד.
היא רכנה לפנים בכיסאה. ״כמה תצטרך לשלם למשרתת, בן דוד?״
עיניו של גילברט התרחבו בהפתעה, אבל הוא התעשת במהירות רבה למדי.
הוא שילב את זרועותיו. ״שני פאונד.״
היא הרימה גבה. ״שני פאונד?״
ארשת עקשנית הופיעה בפניו. ״כן. בת׳ שוב, אה, מְצַפּה. אני אשכור עזרה נוספת.״
הוא לא, אבל היא הצליחה להוציא מקולה את הנימה הנשכנית. ״אז אני אשלח לך שני פאונד בכל חודש.״
גילברט הקדיר פנים. ״ברצינות, איך תעשי את זה?״
״בקלות רבה למדי.״ אין לי שמץ של מושג. ״יימצאו ודאי הרבה מאוד תלמידים שיזדקקו לשיעורים פרטיים.״
״אני מבין.״
הוא לא השתכנע, וגם היא לא, מפני שגם המשרתות באחוזה לא השתכרו שני פאונד בחודש, ואם היא תצליח לגרד שני שילינג זה יהיה בגדר נס.
היא קמה והושיטה את ידה מעבר לשולחן. ״אני מבטיחה לך.״
גילברט התבונן בידה כאילו הייתה יצור שלא מהעולם הזה. ״תגידי לי,״ אמר אז, ״איך אוכל להיות בטוח שהאווירה והחן של אוקספורד לא ישפיעו עלייך ושתחזרי הנה בסופו של דבר?״
מוחה התרוקן. מוזר. כל תכלית שידולו של גילברט, וקבלת הרשות ממנו נועדו לשמור על מקומה במשק ביתו — אישה זקוקה למקום, יהא המקום אשר יהא. אבל משהו נסער בתוכה למחשבה שעליה להבטיח שתחזור.
״לאן אלך אם לא לכאן?״ שאלה.
גילברט כיווץ את שפתיו. הוא טפח על כרסו בהיסח הדעת. הוא השתהה בטרם חזר לדבר. ״אם תפגרי בתשלומים,״ אמר לבסוף, ״איאלץ לדרוש ממך לחזור.״
מוחה הפך במילים באיטיות. דרישה לחזור פירושה שקודם יצטרך לשחררה. הוא משחרר אותה.
״מובן,״ הצליחה לומר.
לחיצת אצבעותיו הרכות הורגשה בדוחק כנגד כף ידה המיובלת. היא ייצבה את עצמה מול השולחן, הדבר היציב היחיד בחדר שהתערפל לפתע.
״תזדקקי למלווה, כמובן,״ שמעה אותו אומר.
היא לא הצליחה לכבוש קול צחוק, צליל גרוני שכמעט הבהיל אותה. ״אבל אני בת עשרים וחמש.״
״הממפ,״ אמר גילברט. ״אני מניח שעם כזו השכלה, את לא תהיי ראויה לנישואים בכל מקרה.״
״אז איזה מזל שאין לי שום רצון להינשא.״
״כן, כן,״ אמר גילברט. היא ידעה שהוא אינו רואה בעין יפה רווקות מרצון, שזה מנוגד לדרך הטבע. אבל כל דאגה שהביע בנוגע לתומתה נועדה לפרוטוקול בלבד, והוא ודאי חשד בכך. או כמו כל תושבי צ׳ורליווד, הוא ודאי חשד במשהו.
וכמו על פי אות מוסכם, הוא הזעיף פנים. ״יש עוד דבר אחד שאנחנו צריכים להבהיר, אנאבל, בהחלט להבהיר.״
המילים כבר ריחפו ביניהם, כמו עופות דורסים הנכונים לתקוף.
שינברו בתוכה; בשלב זה, רגשותיה היו קהים כמו היבלות שעל כפות ידיה.
״אוניברסיטת אוקספורד, כפי שאנחנו יודעים, היא מקום של התהוללות,״ פתח גילברט, ״קן צרעות, שקועה בשכרות ומעשי זימה. אם תתפתי למשהו שאינו הולם, אם יהיה צל של ספק אשר להתנהגות המוסרית שלך, את תאבדי את מקומך בבית הזה, עד כמה שהדבר יכאיב לי. גבר במעמדי, משרתה של הכנסייה האנגליקנית, חייב להתרחק מכל שערורייה.״
הוא התייחס, ללא צל של ספק, לשערוריות מהסוג שמעורבים בהן גברים. לא הייתה לו סיבה לחשוש בעניין זה. עם זאת, היה צריך להביא בחשבון את עניין המלגה שלה. נראה שגילברט הניח שהיא ניתנה לה על ידי האוניברסיטה, אבל לאמיתו של דבר, מי שעמדה מאחורי מעשה הנדיבות הייתה האגודה הלאומית לזכות הצבעה לנשים, הסופרג׳יסטיות, שבתמורה דרשה ממנה לתמוך במאבקן למען מתן זכות הצבעה לנשים. להגנתה, היא שמעה על האגודה דרך ליידי לוסי תדבורי והמוֹדעות שלה למלגות לנשים, לא מפני שגילתה עניין באקטיביזם הפוליטי שלה, אבל ניתן יהיה לומר בבטחה שבסולם דירוג המוסר של גילברט, זכות הצבעה לנשים נמצאת אי־שם בשפל המדרגה לא הרחק משערוריות של תשוקה.
״למרבה המזל, רווקה זקנה מהכפר תהיה מוגנת למדי משערורייה כלשהי,״ היא אמרה במאור פנים, ״אפילו באוקספורד.״
כיווץ העיניים של גילברט חזר והופיע. היא נדרכה כשהוא בחן אותה. האם הגזימה? אומנם סומק הנעורים נעלם מפניה, והעבודה בשדה בקטיף תפוחי אדמה ברוח, בשמש ובגשם כבר חרצה כמה קמטים כמעט בלתי נראים סביב עיניה. אבל המראה בבוקר עדיין הראתה לה פנים בראשית שנות העשרים, את אותן עצמות לחיים גבוהות, את האף המעודן, ובזכות מורשתה הצרפתית, את השפתיים שתמיד נדמו שהן על סף שרבוב מפונק. שפתיים שגרמו לגברים להשתגע אחריה, או כך נאמר לה.
היא עיקלה את שפתיה בציניות. כל אימת שפגשה את בבואתה במראה, היא ראתה את עיניה. הניצוץ הירוק שבהן התעמעם זה מכבר בשל מוּדעות שככל הנראה לא תימָצֵא בעיניה של נערה צעירה, מוּדעות שהגנה עליה טוב יותר משערוריות מכפי שיוכל לעשות מראה חיצוני שנחלש. באמת, הדבר האחרון שרצתה היה להיכנס שוב לצרות עם גבר.
ספר מקסים על התקופה הוויקטוריאנית האהובה עלי. קצת על מסיבות, הרבה רומנטיקה ומעמדות, אך גם דיון במצבן ומעמד האישה בתקופה ההיא. נושא חשוב שתוקן רק שנים לאחר מכן. הספר מכיל בתוכו את הכל ולכן אהבתי וממליצה.
ממליצה בחום. נהניתי מאוד. למי שאוהבת רומנטיים היסטוריים ששזורים בהם פרקי היסטוריה, עובדות היסטוריה, אבל יש גם רומנטיקה ואהבה, הספר בשבילכן
ספר מעולה! בריג'רטון פוגש את ג'יין אייר עם נגיעות וקריצות מספרי ג'יין אוסטין. נוגע בנושאים כבדי משקל כמו מחוייבות, אחריות, יושרה וחופש הבחירה באופן רהוט ומהודק לתוך העלילה הרומנטית הנהדרת ותוך היותו ספר הנקרא בנשימה אחת. מושלם לחופשה.
מעולה! כתיבה קולחת, מעניין ומרגש, רומנטי בלי להיות מטופש. ממליצה בחום
מרגש משעשע והיסטורי להפליא. למרות שהסיפור האגדה הרגשתי כאילו צללתי לכמה שעות לתוך זמנים ישנים ואמיתיים להפליא. מומלץ בחום לקריאה ראשונה וחוזרת.. כשאזדקק לנחמה וכמה שעות של הפוגה מהמציאות, אחזור לספר הזה ללא ספק.
מתחיל טיפה איטי אבל אז אי אפשר להפסיק לקרוא, הסוף ידוע מראש אבל הדרך מעניינת, שונה ואנו פוגשים דמויות שממש אפשר לדמיין אותן. צריך להודות לכל האמיצות והאמיצים שנלחמו על זכויות הנשים וסיימתי את הספר עם צורך לכבד אותן ולהמשיך את דרכן
וואו , כמה שאני אוהבת לקרוא ספרים על נשים עוצמתיות , חכמות , בעלות דיעה , משכילות..... ספר מעולה!!!!!! אהבתי ממש!!!! ממליצה
ספר מדהים!! סיפור היסטורי מעניין עם סיפור אהבה וואו! גיבורה חזקה וחכמה אבל בכל זאת זקוקה לנסיך על הסוס הלבן שלה. ממליצה😊
ספר יפהפיה, משלב רומנטיקה והיסטוריה בכרך אחד, מעניין, שנון, מתוק במידה. השינוי שעובר הדוכס הוא לא יאמן. אהבתי
מעולה, ממש נהנתי לקרוא, ספר יפה וזורם עם עלילה מושכת, וגם מלמד על תולדות הפמיניזם ועל תהליכים היסטוריים חשובים שהביאו לתיקון במעמדם של הנשים
ספר נחמד מאוד. מענין לקרוא על התנועה ששמה לה מטרה להשוות את זכויות הנשים. הסוף נגמר מהר מדי. ההתרחשויות בונות את סיפור האהבה בקצב מסוים והסוף מדי מהיר. זה לא מפריע לקריאה ובכללי הספר נותן מענה חביב לשעות אחדות של אסקפיזם.
וואוו… אחרי כמה ספרים של בריג׳דטון זה לגמרי שינוי מרענן. עלילה מהממת, דמויות שמתאהבים בהן וסופסוף לא רק סיפור אהבה במרכז אלא גם יש שיח על דברים שהם מעבר. ממש ממש ממליצה! הלוואי שיתרגמו גם את שאר הספרים של הסופרת
מזכיר ברעיון הרומן את הספר הצעה של ג’נטלמן- ברידגרטון אבל יותר מעניין , תקופת הסופרג’סטיות ותקופת הפוליטיקה והממשל הבריטי
ספר טוב, השם לא מבטא נכון את העלילה, מעניין לקרא על נשים בתקופה זו באנגליה ועל המאבק שלהן, גם הסיפור הרומנטי נחמד מאד. אהבתי.
ספר מעולה, שנון ומרגש. דמות גברית חזקה, בעלת ערכים שהולכת אחר רצונותיה בסופו של דבר ודמות נשית מרשימה. חובת קריאה!!!
וואו. מדהים. רק סיימתי וכבר בא לי לקרוא שוב. נהניתי אפילו יותר מאשר מסדרת ברידג׳רטון.
ספר מדהים! לא יכולתי לעצור לרגע! כתוב בשפה גבוהה, ממש מכניס לתקופה של העלילה. מומלץ בחום!
אהבתי אין הרבה ספרים עם נשים חכמות, משכילות, עצמאיות ובעלות יכולת ביטוי. כיף לקרוא ספר כזה
ספר מעולה , אגדה רומנטית שנונה עם ערך מוסף הנוגע לנשים וזכותן לשיווין . נראה לנו ככ טריוויאלי כעת ואנחנו חייבות לשמר כי זה לגמרי לא מובן מאליו להרבה אנשים
הרבה זמן שלא התלהבתי מספר שכמו שהתלהבתי מזה. כל שנייה פנויה ביום המשכתי לקרוא. כתוב יפה ומדוייק. דמות חזקה.
מושלם, כבר מההתחלה נהניתי, למרות שהסוף צפוי ומתבקש, ככה זה ברומנטיקה. קליל, כייפי ולא הרגשתי איך הזמן עף לי בקריאה .
נפלא! במיוחד בתקופה סוערת פוליטית כמו התקופה הנוכחית במדינה.
ספר סוחף על סיפור אהבה בלתי אפשרי , בתקופה שלנשים לא היה כל מעמד והגברים שלטו בכל . תקופה היסטורית של המאה ה19 באנגליה סוחף, מעניין, מרגש , קליל ועושה חשק לעוד ❤️
מושלם! הרבה זמן לא יצא לי לקרוא ספר ובו אני נסחפת אחרי העלילה.
רומן היסטורי מהמם נהנתי ממנו מאוד. אנבל והדוכס סבסטיאן דמויות שכבשו את ליבי. היא אישהמחכמה ושנונה ולא מוותרת על הרצונות שלה. והוא דוכס קר רוח עם לב מקרח שהיא מצליחה להמיס אותו. סיפור מהמם ויפה 💜💜💜💜💜💜💜💜💜
וואו וואו וואו וואו. ושוב וואו! איזה ספר! הנאה צרופה, איזו רומנטיקה, איזו אהבה ואיזה תענוג של ספר! ועל הדרך גם ללמוד על מצבן העגום של נשים במאה ה 19. (ולחשוב איזה מזל שלא חיינו בתקופה הזו. וכמה מגבלות איסורים, פחדים, ואבחנה מעמדית נוקשה. פחד אלוהים למי שנולד למשפחה הלא נכונה). חמישה כוכבים קלללללל.
מקסים. קצת דימיוני. נראה די נדיר שדוכס יתחתן עם אשה מהמעמד הנמוך, זה כמעט ובטוח שלא יכול לקרות, עם זאת כתוב מקסים, מעניין להבין יותר על התקופה ועל המלחמה על זכויות הנשים.. ובכלל על היחסים בין נשים לגברים בזמנו. רומנטי ועם סוף משמח ... מלמד ומומלץ.
אהבתי ! רומן היסטורי מעולה גיבורה חזקה שנאבקת על הרצונות שלה כיף לקרא
ממש נהניתי מהספר! היה רגע שהגיבורה קצת איבדה את עמוד השדרה שלה, אבל היא מצאה אותו וסלחתי לה. גיבורים מצוינים, עלילה מעולה (וחשובה!) הייתי שמחה לספרים נוספים של הסופרת הזאת :)
לתפוס שתי ציפורים במכה אחת - גם נהנים מקצת רומנטיקה וגם לומדים על המאבק באנגליה לזכויות נשים.
נהניתי מאד!!! יש כאן ערך מוסף: הצגת מצבן של נשים בנות משכילים, בסוף המאה ה19. הרבה רומנטים הסטוריים מציגים את האישה כתמימה עד טפשות בהיבט של המיניות. הדמויות כאן מייצרות דינמיקה שונה.
רומן רומנטי איכותי סיפור אהבה גדול ובלתי אפשרי באנגליה הויקטוריאנית על רקע מאבק הסופרג׳יסטיות לזכויות נשים בסיסיות יותר מידי תאורי אהבה בסך הכל ספר מרתק קשה להניח מהיד מומלץ
מעולה ונפלא! חכם שנון ורומנטי כייף של ספר סוחף. חבל שנגמר כל כך מהר
כמה זמן חיכיתי לספר כזה!!! הרקע, השפה, עומק הדמויות, הכימיה והרומנטיקה. כמו גאווה ודעה קדומה רק יותר נועז. הלוואי ויהיו עוד כמותו
ספר מקסים ומענג, העלילה מתרחשת באנגליה בתקופה הוויקטוריאנית כאשר נשים מתחילות להתעורר ולתבוע זכויות בסיסיות. להיות עצמאיות ולשלוט בחייהן. וכמובן משולב ברומנטיקה… נהנתי לקרוא❤️😀
נהדר!!! אי אפשר להפסיק לקרוא. קראתי רוב השבת (במקום לעשות דברים חשובים : )
איזה ספר מבריק!!! גורם לך לחשוב כמה מעט זכויות היו לנו לפני שנים וכמה גברים חשובים יש גם כעת שמנסים בכוח להחזיר אותנו אחורה בזמן
הספר כתוב יפה , נהניתי להעביר את השבת בקריאתו. רומן אגדה מקסים מהתקופה הויקטוריאנית כשברקע נושא שיוויון זכויות לנשים שלצערי עדיין רלוונטי.. עצוב שגם כיום עדיין ניתן למצוא גברים מאוכלוסיות מסויימות שמבחינתם לנשים עדיין אסור לשבת מקדימה באוטובוסים, ללבוש מה שהן רוצות וכדומה.. מקומות עבודה שבהם השכר לגבר ואשה באותו תפקיד אינו זהה ועוד..
כמה חשובה ההיסטוריה שלנו כדי להבין מאין באנו ולאן צריך ללכת. מהנה מצחיק ומעשיר את הדעת.
ממש מקסים, נהניתי מכל מלה, הדמויות המתפתחות, הדיאלוגים בין הגיבורים הראשיים וסביבתם. ממליצה בחום!
רומן תקופתי חביב ומקסים שמתאר בצורה משעשעת וקלילה את חיי החברה באנגליה הוויקטוריאנית. העלילה מלאה בהומור אנגלי, דמויות חביבות ודיאלוגים שנונים, לחובבי הז'אנר.
כאוהבת היסטוריה בכלל ובריטניה בפרט, נהניתי מרומן היסטורי כתוב היטב על בדיה שיכלה אולי להיות. הורדתי כוכב מ-5 ל-4 כילקראת הסוף נראה שהסופרת ממהרת לסיים את הספר כך שיש קפיצות בעלילה לא מוסברות עד הסוף.
נחמד, לא הפיל אותי, כמו את הדוכס (סטיגדיש). סיפור אגדה מתוק שחוצה ייחוס ומחויבויות, על רקע אירועים היסטוריים רבי משמעות שגרמו לי לצאת ולחקור קצת. דמות נשית חזקה ודמות גברית שיודעת מה היא רוצה ומוכנה לוותר על הכל. סמאט חלש.
בעיני בספר אין הרבה עלילה יכול להיות שזה קשור לעובדה שלא אהבתי את הרומן המרכזי ולא הרגשתי שהוא מבוסס על משהו יותר ממראה חיצוני ותשוקה. אני לא חושבת שזה רע פשוט אני אוהבת לצרוך סיפורי אהבה יותר מורכבים ומבוססים שלא תלויים רק במראה החיצוני של בני הזוג. אהבתי את סיפור הרקע עם הסופרג'יסטיות לימד אותי קצת על המאבק שלהן ובעיני הוא רק עושה טוב לספר מבחינת עלילה. דבר נוסף, אי אפשר לשקר ולמרות שלא התלהבתי מידי מהעלילה המרכזית הסיפור כתוב היטב ובשפה קולחת לא הפסקתי לקרוא גם לתוך השעות הקטנות של הלילה. לסיכום ספר קצת טרשי ולא מאמץ שכתוב מעולה. טוב לאסקפיזם.
ספר יפה. שונה ממה שחשבתי שיהיה, הופתעתי לטובה. הכימיה בין הגיבורים ממש מורגשת, הפריע לי התרגום וההתחלה קצת היתה איטית,אבל שמחה שקראתיי את הספר לא יכולתי להפסיק לקרוא אותו.
חמוד. מעניין לקרוא על המאבק של הנשים לזכות בחירה ושיווין. נהניתי.
נהדר, רומן היסטורי שמסביר טוב את התקופה ואת היוצאים מהכלל לתקופה.
מהנה. בעיקר בהקשר ההיסטורי. בההלט לקח אותי להעמיק לקרוא על הענקת זכויות חתימה וזכויות בכלל לנשים. מומלץ.
ספר מוצלח מאוד . אהבתי לקורא על תקופה אחרת שלהיות אישה עם זכיות בסיסיות לא היה מובן מעליו .
ספר מקסים. רומן קליל ומהנה לקריאה שזורק אותנו לתקופה אחרת, שבה נשים היו על תקן רכוש. אהבתי את התוכן הפמיניסטי לצד הרומן הלוהט שהתרקם בסיפור. מומלץ בחום
בגדול, הספר חמוד. הרומן נקרא מנקודות המבט של שתי הדמויות הראשיות, מה שמוסיף לחוויית הקריאה - אבל מצד שני עדיין לא עוזר לדעתי למעבר מעט מהיר מידי להתאהבות. הכימיה ביניהם מורגשת וסיפור המסגרת ממש חמוד, כי מי אני שאתנגד לאנגליה הוויקטוריאנית, ועוד בשילוב עם אוניברסיטה? הבעיה לדעתי היא שלעיתים זה מרגיש רק כפילר בין קטעי הרומן, ולא כעלילה אמיתית. לסיכום ממליצה לחווית קריאה מהירה וכיפית אך מעט נשכחת.
חביב. לא ריאליסטי. הבעיה עם הזאנר הזה היא שכל הסופרות מנסות לחקות את גין אוסטין אבל אף אחת אינה שנונה ומענגת כמוה
הספר כתוב טוב אבל עדיין לא יכולתי לתת לו 5 כוכבים ולו בגלל שהוא מתיימר להיות פמיניסטי ובת'כלס הוא לא כזה. בסוף תמיד האישה צריכה שהגבר יציל אותה וירדוף אחריה וזה לא פמינסטי בעליל. אם נתעלם מכל הרקע הויקטוריאני הספר הזה הוא רומן רומנטי מצוי כמו כל הספרים בז'אנר
אהבתי את הקריינות. הספר עצמו ארוך מדי לטעמי וחוזר על עצמו. אין בו את המשיכה להמשיך ולקרוא עד סופו.
פרק 1
קנט, אוגוסט 1879
״בשום פנים ואופן לא. איזה רעיון אווילי, אנאבל.״
בעיניו של גילברט הייתה ההבעה הזאת של ארנב שיודע שכלבי הציד עלו עליו.
אנאבל השפילה את ריסיה. היא ידעה שכך היא תיראה חסודה, והבעה זו בדרך כלל הרגיעה את בן דודה כשהיה נסער כל כך. מבין כל הטיפוסים שלמדה להסתדר איתם, הטיפוס ״הנבער אך המלא בעצמו״ לא היה בדיוק המאתגר ביותר. עם זאת, דווקא כאשר גורלה שלה היה בידיו של גבר מעין זה, הדבר הוסיף חטא על פשע. גילברט ייקח את ההזדמנות החד־פעמית הזו ממנה כאן, בחדר העבודה הצפוף והקטן שלו, ויחזור ישר להתפעל מהפרפרים שזה עתה נעץ בתוך תיבת התצוגה העומדת על המִכתבה שהפרידה ביניהם.
״ומה הרעיון הבא שלך,״ הוא אמר, ״להצטרף לקרקס? לנסות להיבחר לפרלמנט?״
״אני מבינה שזה קצת יוצא דופן,״ היא אמרה, ״אבל —״
״את לא תלמדי באוקספורד,״ הוא נהם וחבט בידו במִכתבה.
מִכתבתו העתיקה של אביה. אביה הורישּה לגילברט, לא לה. הרהיט הנאה לא הועיל לבן דודה: פריט מיושן בעל ארבע רגלי אריה מגולפות. הוא היה מאדיר את סמכותו של כל גבר היושב על כיסאו מאחוריו, אבל גילברט נותר מנופח כתרנגולת מבוהלת. טוב. אפשר להבין שהוא הרגיש לכוד. היא הפתיעה אותו. אחרי חמש שנים ארוכות כמשרתת של גילברט לכל עניין ודבר, היא לא ציפתה שתרגיש השתוקקות עזה אי־פעם בחייה. היא הרכינה את ראשה, נעצה את רגליה בקרקע והשלימה עם העובדה שגבולות העיירה צ׳ורליווד יהיו הגבולות של חלומותיה. ואז הלמה בחזהּ הידיעה, שאוניברסיטת אוקספורד פתחה קולג׳ לנשים, בעוצמה של חץ הנורה מקשת.
היא רצתה להתעלם מכך, אולם אחרי פחות משבוע השליטה העצמית שלה, שעמלה עליה בכל כוחה, קרסה.
אבל הרי לא ייתכן שמדובר כאן רק בכך שהיא רוצה יותר מדי. מי יודע עוד כמה זמן יעמוד משק הבית הרעוע של גילברט בינה לבין דלות מוחלטת? בינה לבין מצב שבו היא תהיה טרף קל לבעל בית שטוף זימה? במהלך היום היא עשתה את עבודות הבית השגורות בצורה מכאנית. בלילות, חלחלה לתוכה המודעוּת שהיא ניצבת כל הזמן על סף תהום, ושם עמוק בתחתית, מחכה לה הזִקנה בבית המחסה. בסיוטיה, היא ראתה את עצמה נופלת ואין מה שיעצור את נפילתה.
אצבעותיה גיששו אחר המעטפה הדקיקה שבכיס סינרה. מכתב הקבלה לאוקספורד. השכלה ראויה עשויה לקטוע את נפילתה.
״השיחה הזו הסתיימה,״ אמר גילברט.
ידיה נקפצו לאגרופים. רגועה. הישארי רגועה. ״לא התכוונתי לריב איתך,״ היא אמרה בשקט. ״חשבתי שתשמח.״ זה היה שקר בוטה.
מצחו של גילברט נחרש קמטים. ״אשמח, אני?״ משהו דמוי דאגה הופיע בארשת פניו. ״את מרגישה טוב?״
״בהתחשב ביתרונות שיוכלו להיות לכך למשפחה שלך, חשבתי שתקדם בברכה את ההזדמנות.״
״יתרונות —״
״אני מבקשת את סליחתך, בן דוד. לא הייתי צריכה לבזבז את זמנך היקר.״
״רק רגע, אל תנהגי בפזיזות,״ אמר גילברט ונופף בידו. ״שבי, שבי.״
היא התבוננה בו במבט בהיר. ״אני יודעת שאתה מצפה לגדולות מהבנים,״ אמרה, ״ואומנת עם תעודות מאוקספורד עשויה לעזור בזה.״
״אומנם אני מצפה לגדולות מהבנים, לגדולות ונצורות,״ צקצק גילברט, ״אבל שליטתך ביוונית ולטינית כבר עולה על הנחוץ, ודאי יותר מן הראוי. וידוע לכולם שהשכלה רבה מדי משבשת את מוחה של אישה, ומה היתרון בזה לנו, אה?״
״אוכל להציג את מועמדותי למשרת אומנת או בת־לוויה באחוזה.״
זה היה הניסיון האחרון — אם אזכורו של הברון אשבי, אדון האחוזה שעמדה בראש הגבעה והבעלים של העיירה שלהם, לא יזיז את גילברט מעמדתו, שום דבר כבר לא יעשה זאת. גילברט סגד לקרקע שהאציל דרך עליה.
ואכן, הוא התאבן. היא כמעט הייתה יכולה לשמוע את גלגלי מוחו נעים, פועלים כמו אבן המשחזת הישנה ביותר במטבח, ישנה מפני שלגילברט מעולם לא היו מספיק מטבעות כדי לתחזק את הקוטג'. תוצאה הגיונית, מאחר שמשכורתו הדלה תמורת צלצול בפעמוני הכנסייה לא השתנתה, בזמן שמשפחתו צמחה בהתמדה.
״טוב,״ אמר גילברט, ״זה יוכל להעניק לנו הכנסה נאה. האדון משלם בעין יפה.״
״אכן. אבל אני מבינה. אפילו הון לא יצדיק התנהגות בלתי הולמת.״
״אמת, אמת, אבל זה לא יהיה לגמרי בלתי הולם, נכון, בהתחשב בכך שזה ישרת תכלית נעלה יותר.״
״אה,״ היא קראה, ״אני לא אוכל ללכת, מאחר שהצגת בפניי את כל מגרעותיה של התוכנית שלי — מה יקרה אם תשתבש עליי דעתי...״
״באמת, אל תגזימי,״ אמר גילברט. ״הראש שלך כבר רגיל לספרים. עם זאת, לא נוכל להסתדר בלי העזרה שלך למשך שבוע אפילו. אני אצטרך לשכור עובדת במקומך.״ הוא שלח לעברה מבט ערמומי באופן מדאיג. ״התקציב לא יאפשר לי דבר כזה, כפי שאת יודעת.״
כמה נורא שהוא גילה את נפלאות התכנון הפיננסי עכשיו. הוא ללא ספק רצה שהיא תפצה אותו על כל הוצאה שהעזיבה שלה תמיט עליו, מפני שהיא עלתה לו משהו כמו... כלום. לרוע המזל, המלגה הקטנה שקיבלה תספיק לה בדוחק רב למחיה ולביגוד.
היא רכנה לפנים בכיסאה. ״כמה תצטרך לשלם למשרתת, בן דוד?״
עיניו של גילברט התרחבו בהפתעה, אבל הוא התעשת במהירות רבה למדי.
הוא שילב את זרועותיו. ״שני פאונד.״
היא הרימה גבה. ״שני פאונד?״
ארשת עקשנית הופיעה בפניו. ״כן. בת׳ שוב, אה, מְצַפּה. אני אשכור עזרה נוספת.״
הוא לא, אבל היא הצליחה להוציא מקולה את הנימה הנשכנית. ״אז אני אשלח לך שני פאונד בכל חודש.״
גילברט הקדיר פנים. ״ברצינות, איך תעשי את זה?״
״בקלות רבה למדי.״ אין לי שמץ של מושג. ״יימצאו ודאי הרבה מאוד תלמידים שיזדקקו לשיעורים פרטיים.״
״אני מבין.״
הוא לא השתכנע, וגם היא לא, מפני שגם המשרתות באחוזה לא השתכרו שני פאונד בחודש, ואם היא תצליח לגרד שני שילינג זה יהיה בגדר נס.
היא קמה והושיטה את ידה מעבר לשולחן. ״אני מבטיחה לך.״
גילברט התבונן בידה כאילו הייתה יצור שלא מהעולם הזה. ״תגידי לי,״ אמר אז, ״איך אוכל להיות בטוח שהאווירה והחן של אוקספורד לא ישפיעו עלייך ושתחזרי הנה בסופו של דבר?״
מוחה התרוקן. מוזר. כל תכלית שידולו של גילברט, וקבלת הרשות ממנו נועדו לשמור על מקומה במשק ביתו — אישה זקוקה למקום, יהא המקום אשר יהא. אבל משהו נסער בתוכה למחשבה שעליה להבטיח שתחזור.
״לאן אלך אם לא לכאן?״ שאלה.
גילברט כיווץ את שפתיו. הוא טפח על כרסו בהיסח הדעת. הוא השתהה בטרם חזר לדבר. ״אם תפגרי בתשלומים,״ אמר לבסוף, ״איאלץ לדרוש ממך לחזור.״
מוחה הפך במילים באיטיות. דרישה לחזור פירושה שקודם יצטרך לשחררה. הוא משחרר אותה.
״מובן,״ הצליחה לומר.
לחיצת אצבעותיו הרכות הורגשה בדוחק כנגד כף ידה המיובלת. היא ייצבה את עצמה מול השולחן, הדבר היציב היחיד בחדר שהתערפל לפתע.
״תזדקקי למלווה, כמובן,״ שמעה אותו אומר.
היא לא הצליחה לכבוש קול צחוק, צליל גרוני שכמעט הבהיל אותה. ״אבל אני בת עשרים וחמש.״
״הממפ,״ אמר גילברט. ״אני מניח שעם כזו השכלה, את לא תהיי ראויה לנישואים בכל מקרה.״
״אז איזה מזל שאין לי שום רצון להינשא.״
״כן, כן,״ אמר גילברט. היא ידעה שהוא אינו רואה בעין יפה רווקות מרצון, שזה מנוגד לדרך הטבע. אבל כל דאגה שהביע בנוגע לתומתה נועדה לפרוטוקול בלבד, והוא ודאי חשד בכך. או כמו כל תושבי צ׳ורליווד, הוא ודאי חשד במשהו.
וכמו על פי אות מוסכם, הוא הזעיף פנים. ״יש עוד דבר אחד שאנחנו צריכים להבהיר, אנאבל, בהחלט להבהיר.״
המילים כבר ריחפו ביניהם, כמו עופות דורסים הנכונים לתקוף.
שינברו בתוכה; בשלב זה, רגשותיה היו קהים כמו היבלות שעל כפות ידיה.
״אוניברסיטת אוקספורד, כפי שאנחנו יודעים, היא מקום של התהוללות,״ פתח גילברט, ״קן צרעות, שקועה בשכרות ומעשי זימה. אם תתפתי למשהו שאינו הולם, אם יהיה צל של ספק אשר להתנהגות המוסרית שלך, את תאבדי את מקומך בבית הזה, עד כמה שהדבר יכאיב לי. גבר במעמדי, משרתה של הכנסייה האנגליקנית, חייב להתרחק מכל שערורייה.״
הוא התייחס, ללא צל של ספק, לשערוריות מהסוג שמעורבים בהן גברים. לא הייתה לו סיבה לחשוש בעניין זה. עם זאת, היה צריך להביא בחשבון את עניין המלגה שלה. נראה שגילברט הניח שהיא ניתנה לה על ידי האוניברסיטה, אבל לאמיתו של דבר, מי שעמדה מאחורי מעשה הנדיבות הייתה האגודה הלאומית לזכות הצבעה לנשים, הסופרג׳יסטיות, שבתמורה דרשה ממנה לתמוך במאבקן למען מתן זכות הצבעה לנשים. להגנתה, היא שמעה על האגודה דרך ליידי לוסי תדבורי והמוֹדעות שלה למלגות לנשים, לא מפני שגילתה עניין באקטיביזם הפוליטי שלה, אבל ניתן יהיה לומר בבטחה שבסולם דירוג המוסר של גילברט, זכות הצבעה לנשים נמצאת אי־שם בשפל המדרגה לא הרחק משערוריות של תשוקה.
״למרבה המזל, רווקה זקנה מהכפר תהיה מוגנת למדי משערורייה כלשהי,״ היא אמרה במאור פנים, ״אפילו באוקספורד.״
כיווץ העיניים של גילברט חזר והופיע. היא נדרכה כשהוא בחן אותה. האם הגזימה? אומנם סומק הנעורים נעלם מפניה, והעבודה בשדה בקטיף תפוחי אדמה ברוח, בשמש ובגשם כבר חרצה כמה קמטים כמעט בלתי נראים סביב עיניה. אבל המראה בבוקר עדיין הראתה לה פנים בראשית שנות העשרים, את אותן עצמות לחיים גבוהות, את האף המעודן, ובזכות מורשתה הצרפתית, את השפתיים שתמיד נדמו שהן על סף שרבוב מפונק. שפתיים שגרמו לגברים להשתגע אחריה, או כך נאמר לה.
היא עיקלה את שפתיה בציניות. כל אימת שפגשה את בבואתה במראה, היא ראתה את עיניה. הניצוץ הירוק שבהן התעמעם זה מכבר בשל מוּדעות שככל הנראה לא תימָצֵא בעיניה של נערה צעירה, מוּדעות שהגנה עליה טוב יותר משערוריות מכפי שיוכל לעשות מראה חיצוני שנחלש. באמת, הדבר האחרון שרצתה היה להיכנס שוב לצרות עם גבר.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
