רק אותך, תמיד אוהב

"קריר פה," אמר והסיר את מעילו וכיסה בו את כתפיה החשופות.
הוא נישק וליטף והתרגש ושלח ידיים מתחת לשמלתה. אסתר נאנחה. כבר מזמן לא חשה בו מגיב כך. בלהט כזה, בתשוקה כזו, ברוך כזה.
"רק רגע רוי" בקשה "רק עכשיו הבנתי, שישנן מילים שחייבות להאמר - בקיץ מטורף זה, יכולת להתרווח לך במשרדך בעמאן או בבגדאד, עם סיגריות, וויסקי, ועוזרת ונהג צמוד, אבל ליבך רצה אחרת. לקחת רובה ומיימיה, עלית על סוס והלכת אחרי אל ארצי הבוערת, אל מולדתי המדממת, אל עוניי ודלותי, אל מלחמתי ואולי גם אל מותנו."