לבנות גן חברתי

פרק 1
גן חברתי — על מה ולמה? 

בעבר שלטה בחינוך בגיל הרך הגישה שלפיה יש לפתח יכולות קוגניטיביות אצל הילדים כבר בגן חובה. אז האמינו שככל שנקדים ללמד את ילדינו קריאה, חשבון ומושגים מדעיים בסיסיים, נוכל לעצב מהם בוגרים מוצלחים יותר.

חשובה ככל שתהיה, גישה זו נוטה להזניח את המרכיב החברתי, החיוני מאין כמוהו להתפתחותו של הילד בדרך לבגרות — ולהתמקד באופן כמעט בלעדי בפיתוח האינדיווידואל, מתוך הנחה שגויה שההתפתחות החברתית מתרחשת מאליה עם הזמן, ואינה מצריכה לימוד או השקעה מיוחדים.

אולם מחקרים רבים מהעשורים האחרונים מוכיחים שכישורים חברתיים מפותחים הם מרכיב הכרחי בהצלחתו של היחיד, כי בלעדיהם לא יוכל לממש את יכולותיו; וכפי שתראו בהמשך, מתברר שדווקא את הכישורים החברתיים הללו יש לטפח מגיל צעיר מאוד, מהינקות ממש.

אני רוצה להציע לך לבנות אצל הילדים בגן תחושה של קהילה, ליצור אווירה של תמיכה ושיתוף פעולה. תפקידך העיקרי הוא לוודא שכל ילד ירגיש חלק מהקהילה. דווקא תחושת השייכות היא שמחזקת את הילד היחיד. ילדים בודדים חשים עצב ופחד, כי ללא תמיכת הקהילה הם אינם מרגישים חלק משָלם. תפקידך הוא לחבר את הילדים האלה לשאר הקבוצה. גם אם יש להם קשיים התפתחותיים כלשהם, גם אם הם שונים בדבר־מה מהילדים האחרים, אפשר לסייע להם להתערות בקבוצה.

והעיקר, עלייך להבין שקיבלת לידייך קהילה: מגוון של ילדים מבתים שונים, בעלי יכולות שונות ורצונות שונים — ואת אמורה ויכולה לבנות מהם קהילה עובדת, משחקת ולומדת, מתפתחת ונהנית.

הגן הוא הדגם הקהילתי הראשון בחייו של אדם, ולכן הוא הזירה הטבעית ביותר לשכלול היכולות החברתיות של הילד. אף על פי כן, ברוב הגנים בארץ עדיין אין מספיק התמקדות בתחום החברתי. בדיוק מסיבה זו החלטתי לכתוב את המדריך שלפנייך. מטרת המדריך היא לסייע לך לתרגם את התובנות הללו הלכה למעשה וליצור גן חברתי: קבוצה מגובשת, שמבליטה באופן מיטבי את ייחודם של כל ילדה וילד, ויודעת ליהנות מכך.

*

אני מבקשת להרחיב מעט על חשיבותה של ההתפתחות החברתית בגיל הרך, חשיבות ההולכת ומתבהרת בעשורים האחרונים. חוקרים רבים, ובהם פסיכולוגים וסוציולוגים, מבינים כיום כי הצלחתנו בכל תחומי החיים תלויה רבות ביכולותינו החברתיות, שחשוב לטפחן כבר מהחודשים הראשונים לחיינו ובמהלך שנות הגיל הרך.

גם חקר המוח מאשש את התובנות הללו; חוקרי מוח יודעים כיום כי נוכחות של אדם אחר מייצרת במוחנו גירוי אדיר, האחראי לאופן שבו נגיב — בכל גיל — להבעות הפנים של האחר ולהחלטה אם להתקרב אליו או להתרחק ממנו. מתברר שאזורי המוח השותפים ביצירת המנגנונים החברתיים המוּלָדים ממשיכים להתפתח בימים הראשונים שלאחר הלידה, עוד הרבה לפני שמתפתחים האזורים האחראיים על למידה, למשל.

במילים אחרות: בראש ובראשונה אנחנו יצורים חברתיים. המוח שלנו חברתי מלידה — והתבונה, המשרתת אותנו היטב בשלבים מאוחרים יותר, מגיעה רק לאחר מכן.

*

מה הופך את האדם לשליט בכדור הארץ? על כך עונה ההיסטוריון יובל נח הררי: היכולת האנושית שלנו לשתף פעולה במספרים גדולים ובצורה גמישה. הררי מדגיש את היותו של האדם קודם כל חבר בלהקה: לדעתו, לא היכולת להרהר על משמעות קיומנו או לחשב חישובים היא המבדילה את האדם משאר היצורים בעולמנו, אלא היכולת לתקשר עם הזולת באופן יעיל ומכוון לטובת מטרה משותפת.

ואכן, אפילו תינוק בן מספר שבועות כבר משתף פעולה עם סובביו: יוצר קשר עין, מגיב לפעולות של האחר ולקולות שהוא מפיק, מחייך וצוחק. זו כמובן רק תחילת הדרך, אבל היא מעידה על שורשיה המוקדמים מאוד של ההתפתחות החברתית ועל השפעתה על חיינו.

למרות ההבנות הללו, בגנים רבים בוחרים לעסוק בנושא החברתי כעיסוק צדדי בלבד — ולהתמקד בטכנולוגי, במדעי ובאורייני (לימוד האותיות והצלילים שלהן). המשיכה אל התחומים הללו ברורה: הם מדידים יותר וקלים למעקב. קל לנו יותר לשנן עם הילדים אותיות ומספרים מאשר לגרום להם להתחבב זה על זה, לפתור קונפליקטים או להימנע מהם מלכתחילה. גם הסיפוק מיידי יותר: בסוף היום רואים תוצאות ברורות.

אני מאמינה שעלינו לשנות את הגישה. ידוע לנו כי אזורי המוח האחראיים על לימוד קריאה וכתיבה מתפתחים רק בסביבות גיל שש (ולכן נהוג ללמוד לכתוב ולקרוא רק בכיתה א', ובמסגרות מסוימות אפילו מאוחר יותר). לעומתם, להתפתחות אזורי המוח האחראיים על ההתנהגות החברתית יש חלון הזדמנויות צר מאוד: מערכת החינוך חייבת לטפל בכך בשנים הראשונות לחייו של הילד, מגיל שנתיים ועד שש.

חשוב שתדעי: מה שיוזנח בשנים הללו לא נצליח לשקם מאוחר יותר.

אוריינות, קוגניטיביות ומדע — לכל אלה יש מקום בגן, אבל הם רק אספקטים שונים של עבודתך. אפשר לשלבם בגן, אבל הם אינם הכרחיים. אלה תחומי ידע שאפשר לעסוק בהם גם מאוחר יותר, או לתת להם קצת פחות חשיבות מהמקובל ברוב הגנים כיום, בהיותם נושאי ליבה (חובה).

בחברותיות צריך לעסוק עכשיו. רק אם תאמצי בחום את התחום החברתי ותשבצי אותו בליבת העבודה עם הילדים, תצליחי להתמודד עם נושאים בוערים כמו תוקפנות בגן. ככל שתצליחי להדגיש את יכולותיהם הטבעיות של הילדים להתנהל באופן חיובי, אוהב ורך, תאפשרי להם להפוך למבוגרים המתחשבים בזולתם, מזדהים עם חבריהם ורוצים בטובתם.

ההתפתחות החברתית היא אפוא מרכיב מרכזי בהתפתחותו של הילד, וכשהיא מקבלת עידוד וחיזוק, יש לה השפעה חיובית מאין כמותה על המשך התפתחותו. וכאן אַת, הגננת, נכנסת לתמונה. את זו שנמצאת שם כאשר הילדים צועדים את צעדיהם הראשונים בחברת בני גילם — כשהם משחקים עם החברים בגן, מתעניינים במעשיהם ובדבריהם, נושאים אליהם עיניים בהערצה או מזלזלים בהם, כאשר הם שמחים על קשר שנוצר עם ילד אחד או כואבים את הדחייה שקיבלו מילד אחר.

מהו גן חברתי עבורך?

הנה כמה תשובות שקיבלתי מגננות ומגנן שיצרו גן חברתי:

״במשך השנים הבנתי שאם אני מתעלת את הילדים לחיי חברה, אני מכינה אותם טוב יותר לעולם. כשהילדים נתקלים בכלל חברתי, הרבה יותר קל להם להכיל אותו. הילד אומר לעצמו, למשל: אני צריך להתחשב בחברים האחרים, לא כי הגננת אמרה, אלא כדי שלכולנו יהיה נעים לשחק, אז עכשיו אני אאסוף את המשחק שסיימתי לשחק בו. או אם אני רוצה לצייר עכשיו, אבל כל הכיסאות תפוסים, אני צריך למצוא דרך מנומסת וחברתית למצוא לי כיסא.״(1)

״יש לנו תפקיד חשוב מאוד בעיצוב האישיות של כל אחד מהילדים. ככל שניתן להם יותר כלים, הם יצליחו להיות יותר מכילים ועצמאיים ויידעו לחיות יחד.״(2)

״אני שואפת לעודד אצל ילדי הגן שלי כישורים שיובילו אותם להיות חברים בקהילה הדוגלת בערכים ליברליים והומניסטיים. שיידעו לקבל את הדומה להם והשונה מהם ממקום סובלני ומכבד, וליצור מקום בטוח לשיח בעזרת כישורי שיח מפותחים. אני מחנכת ילדים להיות אזרחים חושבים ועצמאיים בתוך החברה, בעלי נימוסים, תרבות דיבור, מחשבה עצמאית, למידה עצמאית ויכולת לבקר ולשאול שאלות.״(3)

״למשחק החופשי בחצר בגן החברתי שלנו יש חשיבות רבה: אנחנו מתווכים לילדים איך לשתף חברים במשחק, איך לחכות בתור, איך להתנהג, איך להציע או לבקש לשחק, איך למצוא את מקומם בתוך הקבוצה. הילדים מרבים לשתף בחוויות שלהם. לדעתי, למידה בגן לא צריכה להיות קוגניטיבית, אלא חברתית ושיתופית. אתה רוצה שהילד יעבור בגן תהליך חברתי: שיידע להקשיב, לשתף, לדבר, לחבק. למשל, ילד שהביא לגן משאית צעצוע חזר הביתה ואמר לאמא שלו: ״לא הרשו לי לשחק עם זה, כי לא שיתפתי אחרים״. במשחקים הבאים שלו הוא התחיל לשתף את חבריו הרבה יותר. זה עבד גם בכיוון ההפוך — לא רק ששיתף אחרים, אלא גם התחיל להתעניין במה שהם עושים״. (4)

האם מתאים לך ליצור גן חברתי?

עייני בשאלות הבאות ועני עליהן — רצוי בכתב, כדי שתוכלי להתבונן ביכולותייך ובנטיותייך. דרגי את תשובותייך מ-1 (ממש לא) עד 5 (בהחלט כן): האם את מגדירה עצמך כיום כאדם חברותי?

♦ האם את מוצאת שפה משותפת עם מגוון של אנשים?

♦ האם את מצליחה לפתור קונפליקטים עם עמיתים ועם חברים?

♦ האם את יודעת לבטא את עצמך רגשית במגוון מצבים?

♦ האם ערכים כמו שיתוף פעולה ועזרה לזולת חשובים לך?

♦ האם את משתפת חברות או חברים בתכנים אישיים?

♦ האם מידת החברותיות שלך משפיעה לדעתך על ההיבט החברתי של הילדים בגן שלך?