פגם הכעס ותיקון הכעס

בס"ד

הקדמה

היום נעסוק בזוהר הקדוש עם ביאור מתוק מדבש מתוך קונטרס “פגם הכעס".

ובו נבאר את גנות מידת הכעס, חומרתה ותוצאותיה. נזקי הכעס לגוף ולנפש של האדם.

מפי ומדברי חכמי הטבע והרפואה, מדברי חז"ל, מהגמרא, מהמדרשים, ומדברי הזוהר הקדוש וכתבי האר"י ז"ל.

בטוחני שמי שישמע את השיעור הזה ויתן את הלב להשכיל עד היכן הדברים מגיעים, מה זה כעס ומה הן תוצאותיו, יחשוב פעמיים-שלוש מהיום והלאה, אם כדאי בכלל להקפיד ולכעוס, והאם הצער שווה בנזק המלך.

את השיעור בסיומו, נחתום במעלות וסגולות של אדם שכובש את כעסו, וגם נזכיר תפילה מיוחדת שיש לאדם להתפלל בכל יום שלא יבוא לידי כעס והקפדה.

ולפי שראיתי שהחומר בנושא הזה הוא גדול ורב מאוד, החלטתי לחלק את השיעור לשניים.

החלק הראשון הוא השיעור הנוכחי שלפנינו שנקרא “פגם הכעס", ובו נדבר אודות גנות הכעס והתוצאות שלו.

החלק השני, הוא השיעור השני שנקרא “תיקון הכעס", ובו נבאר: איפה מותר לכעוס ואיפה מצווה לכעוס, באיזה דרך מותר לכעוס ואיך מותר להקפיד ובאיזה דרך אסור, במה ובמי.

נלמד עֵצות וסגולות מה יעשה האדם שלא יבוא לידי כעס, ואיך מתקנים עוון כעס החמור מאוד.

אני רוצה להודיע הודעה כללית שלמעשה היא שייכת בכל השיעורים שלי. השיעור הזה הוא כללי ואינני מתכוון לשום אדם פרטי שיושב כאן או שיבוא בהמשך.

אני אומר את זה מכיוון שהרבה פעמים באים אליי אנשים בסוף השיעור ושואלים אותי: "הרב התכוון אלי?"

אני לא מתכוון אף פעם לאף אחד, אני אומר דברי תורה כלליים. רק שכל אדם מוצא את עצמו כשמתכוונים לשם שמיים.

הסיבה שראיתי להדגיש את הנקודה הזאת דווקא עכשיו בשיעור הזה, היות וכאן רוב הקהל הם מרוקאים, ומרוקאים הם לא עצבנים, רק מעצבנים אותם. לכן שאף אדם לא יחשוב שאני מדבר אליו אישית, אלא אני מדבר כללית.

מקורות

את המקורות לשיעור הזה ליקטתי מהרבה מאוד ספרים, ובראשם אציין שִשה ספרים נכבדים שראוי לכל אדם להשיג אותם וללמוד בהם.

• ספר ארך אפיים שנכתב על־ידי הרב אברהם יעלין, נדפס לפני כמאה שנה.
• ספר הסר כעס מליבך שנכתב על־ידי רבי אברהם טובולסקי מירושלים.
• ספר כיצד נינצל מהכעס שנכתב על־ידי הרב אברהם סיטבון.
• ספר מושל ברוחו שנכתב על־ידי הרב אהרון זכאי, ראש ישיבת "אור יום טוב", מחבר ספרי הבית היהודי.
• ספר דיבור בנחת שנכתב על־ידי הרב שלמה מן, מחבר ספר זאת התורה.
• ספר הכעס ותוצאותיו שנכתב בעילום שם בירושלים.

אלו ועוד הם המקורות לשיעור שלפנינו, ותשואות חן חן לכולם.

חלק א'

פגם הכעס

פגם הכעס

שמות וכינויים של מידת הכעס

אפתח לבאר את שמות הכעס, הכינויים של הכעס ומהי ההגדרה של כעס.

כותב רבינו החיד"א הקדוש: שמונה שמות יש לכעס וכולם נקראים על שם הפעולות, ואלו הן:

ונסביר בקצרה:

כעס: בהיפוך אותיות זה עכס שפירושו ארס, כמו ארס של נחש.

זַעַם: כי כל הגוף של האדם זועם ומזדעזע וזיעה נופלת עליו.

אף: עולה עשן מאפו. דרך אדם הכועס, מתחמם ויוצא לו עשן מהאף.

עֶבְרָה: מעביר את האדם מדעתו ומדעת קונו.

חרון: על שם ששורף את כל גוף האדם. כל חרון שבמקרא הוא לשון שריפה.

חֵמָה: מחמם את כל הגוף.

קֶצֶף: דבר שלא מועיל ולא יוצא ממנו כלום כמו קצף על פני המים שזה פסולת. שום דבר לא יוצא מהכעס.

רוגז: מרגיז כל גופו של האדם.