נוסחת הנשיקה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
נוסחת הנשיקה
מכר
אלפי
עותקים
נוסחת הנשיקה
מכר
אלפי
עותקים

נוסחת הנשיקה

4.4 כוכבים (115 דירוגים)
ספר דיגיטלי
44
ספר מודפס
78.4 מחיר מוטבע על הספר 98

עוד על הספר

  • תרגום: ארז אשרוב
  • הוצאה: כנרת זמורה דביר
  • תאריך הוצאה: דצמבר 2019
  • קטגוריה: רומן רומנטי
  • מספר עמודים: 304 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 5 שעות ו 4 דק'

תקציר

סטלה ליין היא מתכנתת מבריקה שפיתחה אלגוריתם ששווה מיליונים, אבל היא בת 30 ועדיין לא התנשקה. בכלל, קשה לה לראות את עצמה נהנית מנשיקה כשבדרך יש את כל העניין הזה של מגע וריח גוף, שלא לדבר על לשון ושיניים. כמי שנמצאת על הרצף האוטיסטי, זה רק אחד הקשיים שהיא צריכה להתמודד איתם.
אבל לסטלה יש תוכנית: אימון מקצועי, והיא מציעה למייקל פאן, נער ליווי הורס, להיות המאמן הצמוד שלה לכל העניינים האלה.
מייקל לא יכול לומר לא להצעה של סטלה. הוא צריך להחזיר את החובות שאביו השאיר, ובכלל, מה רע בלהנחות בחורה ברזי הסקס ועוד לקבל על זה כסף?!
הכול הולך כמו שצריך, רק שככל שהתרגול מתקדם, סטלה לא רק מעריכה את הנשיקות של מייקל, אלא גם משתוקקת לכל מה שמייקל גורם לה להרגיש. והאמת? גם מייקל באותו מצב.
"נוסחת הנשיקה" הוא רומן סקסי, משעשע, חכם ושובה לב שמוכיח דבר אחד: אין בעולם מספיק נתונים שיוכלו לחזות מה יגרום ללב שלך לפעום.

הלן הואנג קראה את הרומן הראשון בחייה כשהיתה בכיתה ח׳, מאז היא מכורה. בשנת 2016 אובחנה כלוקה בתסמונת בספקטרום האוטיסטי שנודעה בעבר כאספרגר. המסע שעברה שימש השראה לכתיבת הספר.

פרק ראשון

1
 
"אני יודעת שאת שונאת הפתעות, סטלה. לשם תיאום ציפיות וכדי לספק לך לוח זמנים הגיוני, את צריכה לדעת שאנחנו מוכנים לנכדים."
 
מבטה של סטלה לֵיין ניתר מארוחת הבוקר שלה אל פניה המתבגרות בחן של אימהּ. שימוש מעודן באיפור משך תשומת לב אל עיניים שׂשׂות אלי קרב בצבע קפה. הדבר בישר לסטלה רעות. כשלאימא שלה נכנס רעיון לראש, היא מתנהגת כמו גירית דבש חדורת נקם — לוחמנית ועיקשת, רק בלי הנהמות והפרווה.
 
"אני אנסה לזכור את זה," אמרה סטלה.
 
הלם פינה את מקומו למחשבות טְרופות פניקה בקצב של ירי אוטומטי. נכדים משמעם תינוקות וחיתולים. הררי חיתולים. חיתולים מתפקעים להתפוצץ. ותינוקות הרי בוכים ביללות רפאים צורמות את הנשמה, שאפילו האוזניות הכי טובות עם סינון רעשים לא מסוגלות לחסום. איך הם בוכים כל כך הרבה וכל כך חזק כשהם כל כך קטנים? חוץ מזה, תינוקות משמעם בעלים. בעלים וחברים. חברים משמעם יציאה לדייטים. יציאה לדייטים משמעה סקס. היא התחלחלה.
 
"את בת שלושים, סטלה מתוקה. אנחנו מודאגים מזה שאת עדיין רווקה. ניסית את טינדר?"
 
היא לקחה את המים שלה וגמעה מלוא הפה ובטעות בלעה גם קוביית קרח. אחרי שכיחכחה קצת, אמרה, "לא. לא ניסיתי את זה."
 
עצם המחשבה על טינדר — והיציאה לדייטים שמטרת היישום להוביל אליהם — גרם לה להזיע. היא שנאה כל מה שקשור ביציאה לדייטים: הפרידה מהשגרה הנוחה שלה, השיחות החלולות והמבלבלות לסירוגין, ושוב, הסקס...
 
"הציעו לי קידום," היא אמרה בתקווה שהדבר יסיח את דעתה של אִימה.
 
"עוד פעם?" שאל אביה, שהנמיך את גיליון "וול סטריט ג'ורנל" שאחז, כך שהמשקפיים בעלי מסגרת המתכת שלו נגלו לעין. "רק לפני שני רבעונים קוּדמת. זה יוצא מן הכלל."
 
סטלה הזדקפה והתקדמה לקצה הכיסא שלה. "הלקוח החדש שלנו — סוחר מקוון גדול שלא אנקוב בשמו — סיפק מערכי מידע מדהימים שאני מסוגלת לשחק איתם כל היום. תיכננתי אלגוריתם שיעזור עם חלק מהצעות הרכישה שלהם. מתברר שזה עובד טוב יותר מהצפוי."
 
"מתי ייכנס הקידום החדש לתוקף?" שאל אביה.
 
"טוב..." רוטב ההולנדז וחלמון הביצה ממנת הביצים בנוסח בנדיקט נזלו והתערו, והיא ניסתה להפריד בין הנוזלים הצהובים בקצה המזלג שלה. "לא הסכמתי לקידום. זה תפקיד ניהולי באקונומטריקה עם חמישה עובדים מתחתיי שהיה מצריך הרבה יותר מגע עם לקוחות. אני רוצה לעבוד רק עם הנתונים."
 
אימה ביטלה את ההצהרה הזאת בנפנוף רשלני של ידה. "את נעשית שאננה מדי, סטלה. אם תפסיקי לאתגר את עצמך, לא תמשיכי לשפר את הכישורים החברתיים שלך. מה שמזכיר לי, אולי יש בחֶברה שלך חברים לעבודה שהיית רוצה לצאת איתם?"
 
אביה הניח את העיתון ושילב את ידיו על בטנו העגלגלה. "כן, מה עם הברנש ההוא, פיליפ ג'יימס? הוא נראה די נחמד כשפגשנו אותו בכנס הקודם של החֶברה שלך."
 
ידה של אִימה ריפרפה אל פיה כמו יונה שמתבייתת על פירורי לחם. "הו, איך זה שלא חשבתי עליו? הוא היה כל כך מנומס. וגם נעים לעין."
 
"הוא בסדר, כנראה." סטלה העבירה את קצות אצבעותיה על העיבוי שהצטבר על כוס המים שלה. יש להודות שהיא לקחה את פיליפ בחשבון. הוא יהיר ומעצבן, אבל מדבר ישירות. היא ממש אוהבת את זה באנשים. "אני חושבת שיש לו כמה הפרעות אישיות."
 
אִימה טפחה על ידה של סטלה. במקום להחזיר אותה לחיקה אחרי שסיימה, הניחה אותה על מפרקי אצבעותיה של סטלה. "אם ככה, אולי הוא יתאים לך, יקירה. עם זה שיש לו בעיות משלו להתגבר עליהן, אולי הוא יגלה יותר הבנה לאספרגר שלך."
 
אף על פי שהדברים נאמרו בנימה אגבית, הם נשמעו לא טבעיים ורמים באוזניה של סטלה. מבט מהיר אל השולחנות השכנים בחלק החיצוני מכוסה המרקיזה אישר לה שאיש לא שמע, והיא הביטה על היד שעל ידה, נמנעת במודע להרחיק אותה ממנה. מגעים לא מוזמנים מעצבנים אותה, ואימא שלה יודעת את זה. היא עושה את זה כדי "לאקלם" אותה. ברוב המקרים זה מטריף את סטלה. האם ייתכן שפיליפ יבין את זה?
 
"אני אחשוב עליו," אמרה סטלה והתכוונה לזה. אפילו יותר מששנאה סקס, היא שנאה לשקר ולומר חצאי אמיתות. ובסופו של דבר, היא רוצה לעשות את אִימה מאושרת וגאה. לא משנה מה סטלה עשתה, בעיני אִימה — ומשום כך גם בעיני עצמה — היא תמיד היתה רחוקה כמה צעדים מהצלחה. היא ידעה שחבר יעשה את זה. הבעיה שהיא לא מסוגלת להחזיק בגבר בשום פנים ואופן.
 
אִימה קרנה. "מעולה. ערב ההתרמה הבא שאני מארגנת מתקיים בעוד חודשיים, ואני רוצה שהפעם תביאי דייט. אני אשמח מאוד לראות את מר ג'יימס מגיע איתך, אבל אם זה לא יעבוד, אני כבר אמצא מישהו."
 
סטלה חשקה את שפתיה. החוויה המינית האחרונה שלה היתה עם אחד מהפגישות העיוורות שאירגנה אִימה. הוא היה נאה למראה — בזה היא היתה חייבת להודות — אבל חוש ההומור שלו בילבל אותה. לאור זה שהוא היה איש קרנות הון סיכון והיא כלכלנית, היה אמור להם להיות הרבה במשותף, אבל הוא לא רצה לדבר על העבודה הממשית שלו. במקום זה העדיף לדבר על מדיניות המשרד ועל טכניקות מניפולציה והותיר אותה כל כך אבודה, שהיתה בטוחה שהדייט היה כישלון.
 
כששאל אותה ישירות אם תרצה לעשות איתו סקס, זה תפס אותה לגמרי לא מוכנה. מפני ששנאה להגיד לא, היא אמרה כן. היו נשיקות, שלא נהנתה מהן. היה לו טעם של הכבש שאכל בארוחת הערב. היא לא אוהבת כבש. הבושם שלו עשה לה בחילה, והוא נגע בכל חלקי גופה. כפי שקרה תמיד במצבים אינטימיים, הגוף שלה פשוט ננעל. הוא גמר לפני שהבינה מה קורה. הוא זרק את הקונדום המשומש שלו לפח ליד שולחן חדר המלון — זה הטריד אותה; הוא לא יודע שדברים כאלה זורקים בחדר השירותים? — אמר לה שהיא צריכה להשתחרר, והלך. היא רק יכלה לדמיין כמה מאוכזבת תהיה אִימה אם רק תדע איזה אסון הבת שלה עם גברים.
 
ועכשיו אימא שלה רוצה גם תינוקות.
 
סטלה נעמדה ולקחה את תיק היד שלה. "אני צריכה ללכת לעבודה." היא אמנם הקדימה את כל תאריכי היעד שלה, אבל "צריכה" היתה מילת המפתח. העבודה ריתקה אותה, תיעלה את השקיקה היוקדת במוחה. היא גם היתה תרפויטית.
 
"כל הכבוד," אמר אביה, שנעמד וסילק פירורים מחולצת ההוואי המשיית שלו לפני שחיבק אותה. "תוך זמן קצר המקום יהיה בבעלותך."
 
בזמן שחיבקה אותו קצרות — מגע לא מפריע לה כשהיא יוזמת אותו או כשיש לה מספיק זמן להתכונן לקראתו נפשית — היא נשמה את הניחוח המוכר של האפטרשייב שלו. למה לא יכולים כל הגברים להיות כמו אביה? הוא חושב שהיא יפה ומבריקה, והריח שלו לא עושה לה בחילה.
 
"אדוארד, אתה יודע שהעבודה שלה היא אובססיה לא בריאה. אל תעודד אותה," אמרה אִימה לפני שהפנתה את תשומת ליבה לסטלה והשמיעה אנחה אימהית. "את צריכה לבלות עם אנשים בסופי שבוע. אני יודעת שאילו היית מכירה יותר גברים, היית מוצאת את האחד המתאים."
 
אביה הצמיד נשיקה קרירה לרקתה ולחש, "הלוואי שגם אני הייתי עובד."
 
סטלה החוותה לעברו בראשה שעה שאִימה חיבקה אותה. שרשרות הפנינים הנוכחות תמיד של אִימה נלחצו לתוך עצם החזה של סטלה, ושאנל 5 הסתחרר סביבה. היא סבלה את הריח המבחיל למשך שלוש שניות ארוכות לפני שנסוגה.
 
"אני אראה את שניכם בסוף השבוע הבא. ביי."
 
היא ניפנפה להוריה לפני שיצאה מהמסעדה המהודרת במרכז פּאלוּ אלטו, והלכה לאורך מדרכות משובצות עצים וחנויות יוקרה. כעבור שלושה רחובות שמשיים הגיעה לבניין משרדים נמוך שהכיל את המקום האהוב עליה בעולם: המשרד שלה. החלון הפינתי השמאלי בקומה השלישית היה שייך לה.
 
המנעול של דלת הכניסה נפתח בנקישה כשהחזיקה את תיק היד שלה מול החיישן, והיא צעדה לתוך הבניין הריק. היא נהנתה מההד הגלמוד שיצרו עקביה הגבוהים במגעם עם השיש כשחלפה על פני דלפק הקבלה הלא מאויש לפני שנכנסה למעלית.
 
במשרדה פצחה בשגרה האהובה עליה ביותר. ראשית, הדליקה את המחשב שלה והקלידה את הסיסמה. בזמן שכל התוכנות אותחלו, היא שמטה את התיק לתוך מגירת השולחן והלכה למלא את הספל שלה במים מהמטבח. הנעליים שלה נחלצו, והיא הניחה אותן במקומן הרגיל מתחת לשולחן. היא התיישבה.
 
הדלקה, סיסמה, תיק, מים, נעליים, ישיבה. תמיד בסדר הזה.
 
מערכת ניתוח סטטיסטיקה, הידועה גם בשם מנ"ס, נטענה אוטומטית, ושלושת הצגים על השולחן שלה התמלאו בשטפי נתונים. רכישות, קליקים, משכי התחברות, סוגי תשלום — דברים פשוטים, למען האמת. אבל הם סיפרו לה על אנשים יותר ממה שאנשים עצמם סיפרו לה אי־פעם. היא פשטה את אצבעותיה והניחה אותן על המקלדת הארגונומית השחורה, להוטה לאבד את עצמה בעבודתה.
 
"הו, היי, סטלה, חשבתי שאולי זאת את."
 
היא הביטה מעבר לכתף ונחרדה מהמראה הלא רצוי של פיליפ ג'יימס, שהציץ מעבר למשקוף. התספורת הקפדנית של שׂערו החום־צהוב הדגישה את סנטרו המרובע, וחולצת הפולו שלו היתה צמודה לחזהו. הוא נראה רענן, מתוחכם וחכם — בדיוק סוג הגבר שהוריה רצו שיהיה לה. והוא תפס אותה עובדת להנאתה בסוף השבוע.
 
פניה התלהטו, והיא דחפה את משקפיה במעלה גשר האף. "מה אתה עושה פה?"
 
"הייתי צריך לאסוף משהו ששכחתי אתמול." הוא הוציא קופסה משקית קניות וניפנף בה לעומתה. סטלה קלטה את המילה "קונדומים" באותיות גדולות מאוד. "שיהיה לך סוף שבוע נעים. אני יודע שלי יהיה."
 
ארוחת הבוקר עם הוריה חלפה בדהרה בעיני רוחה. נכדים, פיליפ, הרעיון של עוד פגישות עיוורות, הצלחה. היא ליקקה את שפתיה ונחפזה להגיד משהו, כלשהו. "אתה באמת צריך אריזת חיסכון של הדברים האלה?"
 
ברגע שהמילים יצאו מפיה, היא התכווצה.
 
הוא חייך את החיוך הזחוח הכי דושי שלו, אבל המעצבנוּת שלו רוככה על ידי מפגן שיניים לבנות חזקות. "אני די בטוח שאזדקק לחצי מהם הלילה, כי המתמחה החדשה של הבוס הזמינה אותי לצאת איתה."
 
סטלה התרשמה כנגד רצונה. הבחורה החדשה נראית כל כך ביישנית. מי היה מאמין שיש לה כזה אומץ? "לארוחת ערב?"
 
"ויותר מזה, נדמה לי," אמר, וניצוץ נדלק בעינו החומה כשקד.
 
"למה חיכית שהיא תזמין אותך לצאת? למה לא הקדמת אותה?" היא קיבלה את הרושם שגברים אוהבים להיות היוזמים בעניינים מהסוג הזה. אולי טעתה?
 
בתנועות חסרות סבלנות תחב פיליפ אספקה גדודית של אמצעי מניעה בחזרה לשקית שלו. "היא רק סיימה את הלימודים לתואר ראשון. לא רציתי להיות מואשם בחטיפת תינוקות. חוץ מזה, אני אוהב בחורות שיודעות מה הן רוצות והולכות על זה... במיוחד במיטה." הוא סרק אותה בהערכה מכף רגל ועד ראש, חייך כאילו הוא מסוגל לראות דרך הבגדים שלה, והיא התקשחה ממודעות עצמית. "תגידי לי, סטלה, את עדיין בתולה?"
 
היא פנתה בחזרה אל צג המחשב שלה, אבל הנתונים סירבו להיות הגיוניים. הסמן על מסך התכנות היבהב. "זה לא העסק שלך, אבל לא, אני לא בתולה."
 
הוא נכנס למשרד, השעין מותן על השולחן שלה ובחן אותה בספקנות. היא היטיבה את משקפיה אם כי לא היה בכך צורך. "אז כוכבת האקונומטריקה שלנו כבר 'עשתה את זה'. כמה פעמים? שלוש?"
 
לא היה סיכוי שתגיד לו שהניחוש שלו מדויק. "זה לא עניינך, פיליפ."
 
"אני מוכן להתערב שאת סתם שוכבת לך על הגב ומעבירה בראש סדרות נסיגה ליניאריות בזמן שהגבר עושה את שלו. אני צודק, גברת ליין?"
 
סטלה היתה עושה את זה בשמחה, אילו רק יכלה למצוא שיטה לאחסן במוח ג'יגה־בייטס של מידע. אבל היא היתה מעדיפה למות ולא להודות בזה.
 
"עצה קטנה מגבר שכבר צבר לא מעט ניסיון: תתאמני על זה. כשאת טובה בזה, את אוהבת את זה יותר, וכשאת אוהבת את זה יותר, גברים אוהבים אותךיותר." הוא דחף את עצמו מהשולחן והלך לעבר הדלת, כששקית הקונדומים מיטלטלת לצידו בעליצות. "תיהני מהשבוע האינסופי שלך."
 
ברגע שיצא סטלה נעמדה וסגרה את דלתה בדחיפה תוך שימוש מופרז בכוח. הדלת נטרקה בחבטה חזקה ומהדהדת, וליבה גימגם. היא העבירה ידיים לחות על חצאית העיפרון שלה תוך כדי שהשיבה שליטה בנשימתה. כשהתיישבה אל השולחן, היתה מתוחה מכדי לעשות יותר מאשר לבהות בסמן המהבהב.
 
האם פיליפ צודק? היא לא אוהבת סקס מפני שהיא גרועה בזה? האם אימונים באמת יובילו לשלמות? איזה רעיון מפתה. אולי סקס זה פשוט עוד דבר בין־אישי שהיא צריכה להשקיע בו יותר מאמצים — כמו שיחות יומיומיות, קשר עין וכללי התנהגות.
 
אבל איך בדיוק מתאמנים על סקס? זה לא שגברים משליכים את עצמם לרגליה כמו שנשים עושות כנראה עם פיליפ. כשהיא כבר כן הצליחה לשכב עם גבר, הוא נרתע כל כך מהחוויה התפלה, שפעם אחת הספיקה לשניהם מעל ומעבר.
 
חוץ מזה, זה עמק הסיליקון, ממלכת הגאונים הטכנולוגיים והמדענים. הרווקים הזמינים היחידים בטח חסרי תוחלת במיטה בדיוק כמוה. עם המזל שלה, היא תשכב עם אוכלוסייה מובהקת סטטיסטית של חבר'ה כאלה, ולא יצא לה מזה שום דבר מלבד מפשעה צורבת ומחלות מין.
 
לא, מה שסטלה צריכה זה איש מקצוע.
 
לא רק שאלה נקיים ממחלות, עם קבלות, אלא שיש להם הצלחה מוכחת. ככה לפחות היא שיערה. ככה היא היתה מנהלת את העניינים אילו היתה עובדת במקצוע הזה. גברים רגילים מתומרצים על ידי דברים כגון אישיות, הומור וסקס לוהט — דברים שאין ברשותה. מקצוענים מתומרצים על ידי כסף. רצה המקרה ולסטלה יש הרבה כסף.
 
במקום לעבוד על מערכת הנתונים הנוצצת החדשה שלה, סטלה פתחה את הדפדפן שלה וחיפשה בגוגל "שירות נערי ליווי באזור מפרץ קליפורניה".

עוד על הספר

  • תרגום: ארז אשרוב
  • הוצאה: כנרת זמורה דביר
  • תאריך הוצאה: דצמבר 2019
  • קטגוריה: רומן רומנטי
  • מספר עמודים: 304 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 5 שעות ו 4 דק'

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
115 דירוגים
79 דירוגים
20 דירוגים
8 דירוגים
4 דירוגים
4 דירוגים
30/7/2025

מקסים מהמם מרגש

30/4/2024

ספר מעולהההה!! ממליצה לקרוא

27/12/2023

ספר מעולה!!! אם כי חוץ מהאוטיזם אין דימיון לפרויקט רוזי, כיווני עלילה שונים לחלוטין. נוסחת הנשיקה מסופר בגוף שלישי, ובפרויקט רוזי אין כמעט קטעים אירוטיים. פה יש (:

28/1/2023

ספר נפלא, מעניין ומענג

11/1/2023

ספר מקסים, ממש שואב אותך לתוך העלילה, נקרא בנשימה אחת.

12/10/2022

נהנתי מכל רגע❤ סיפור אהבה קיטשי ונדוש אבל בעזרת דמויות מיוחדות ולא בנאליות הופך להיות מיוחד, מעשיר, סקסי ורומנטי בו זמנית!

6/10/2022

סטלה ומייקל, כמה הם מתוקים, מקסימים, כובשים, נוגעים ללב. ספר מושלם על אהבה מתוקה עם כימיה מהפנטת!

28/9/2022

וגע ומרגש מומלץ

1/9/2022

מקסים! מיוחד ושונה. דמויות נהדרות. אהבתי מאוד!

20/8/2022

משולם. סיפור שונה, מיוחד, מהממם, ומאד מרגש. מאד ממולץ

11/6/2022

ספר מעולה! אני מתה על ספרים שמשלבים דמויות מיוחדות על הספקטרום (כמו פרויקט רוזי והחדרנית, למשל). מדהים להיכנס לראש טיפה שונה ולהרגיש הזדהות והבנה. ופה זה גם מתובל ברומנטיקה ושנינות. מה שכן, הספר מלא בתיאורים מיניים מאוד, אז מתאים רק לאוהבי הז'אנר.

8/6/2022

מהמם מהמם מהמם. אין מספיק מילים. מרגש לפגוש דמויות כמו סטלה והתקווה שנשים כאלה יכולות למצוא אהבה כזו , הלוואי ואכן יכול לקרות

30/5/2022

ספר מושלם!!! העלילה מסקרנת, הדמויות כתובות היטב ונכנסות ללב. ממליצה בחום.

23/4/2022

מקסים

20/1/2022

ספר מדהים! אחד הספרים הטובים שקראתי, העלילה והדמויות והכתיבה שפשוט מעולה! מומלץ ביותר 🙂

27/9/2021

לספר הזה מגיע כל כוכב ממליצה זה אחד הספרים הכי יפים וכפיים

15/7/2021

אהבתי פלוס! 😍

11/7/2021

הייתי סקפטית בהתחלה לגבי הספר. פחדתי שאני לא אתחבר אליו, אבל וואו הוא הדהים אותי ונהנתי מכל שנייה

28/5/2021

פחדתי לרכוש את הספר, אבל בסופו של דבר סיימתי לקרוא בכמה שעות, נהדר, נפלא, רומנתי מצחיק, פשוט ספר טוב.

29/4/2021

מרגש, עמוק ומקנה נקודת מבט שונה על שונויות אצל בני אדם. אהבתי מאוד

6/2/2021

סוחף,רגיש וסקסי

6/2/2021

מקסים מסקרן ומצחיק

29/1/2021

מקסים!( ולוהט) נהניתי מכל רגע. לחוות את הסיפור מתוך עיני אוטיסטית ברמת תפקוד גבוהה היה מרתק. ומייקל... הוא פשוט מושלם.

19/1/2021

מקסים ומרגש

12/1/2021

נפלא!!!!!!!!!

6/1/2021

וואו ספר מהמם מרגש קסום ממליצה בחום

4/12/2020

פשוט , מקסים וקולח

4/10/2020

ספר מצויין! אמיתי , רגיש , כתוב בשפה קולחת אשמח לעוד ספרים של הסופרת הרגישה והמעניינת הזו

6/7/2020

מקסים מרגש ' אישה יפה' הפוך

26/6/2020

מעולה, סוחף, קולח, מרגש עד דמעות... אהבתי מאוד!!!

18/6/2020

ספר מקסים מאוד...מומלץ😍

6/5/2020

ספר מעולה! קולח סוחף, משעשע לעתים. גיבורים שקל להתחבר אליהם.

5/5/2020

ספר נהדר על היכולת לאהוב את השונה ואת עצמי

3/5/2020

ספר מעולה ,ממש נהנתי

29/4/2020

סיפור טוב ,הדמויות שובות לב.. אם משווים ל"פרוייקט רוזי" אז פה יש סצנות סקס מרובות מידי לטעמי כאשר "פרוייקט רוזי"מצליח להיות סיפור רומנטי מתוק ללא כל זה.

24/4/2020

רומן מעניין שעוסק באוטיזם וקבלת השונה

14/4/2020

מצוין, מרגש, נהנתי מכל רגע

26/3/2020

נהדר וכיפי לקריאה. פשוט תענוג!

10/3/2020

ספר מצויין, מרתק, משעשע. ממתק לסוף שבוע.

19/2/2020

ספר מדהים כיף לקרוא וקשה להניח מהיד!

16/2/2020

ספר מצוין!

1/2/2020

ספר מצויין, נוגע ללב ומרתק.

14/1/2020

נהדר.

12/1/2020

מקסים :)

6/1/2020

ספר מקסים! עדין וסקסי, מקבל את החולשות של הדמויות ובוחן בעין אוהבת.

29/12/2019

ספר מקסים

27/12/2019

מתוק, מרתק וסקסי

22/12/2019

מרתק לקרוא את צורת החשיבה של סטלה ושל אנשים שמקבלים באמת, רואים את היופי ולא מנרמלים. הרגשתי שהסוף מעט נמרח.

21/12/2019

מקסים, פשוט ספר מקסים. כיף לקרוא, אי אפשר להניח מהיד, ממכר. מומלץ בחום. אהבתי מאוד.

8/12/2019

מושלם

6/12/2019

ספר חמוד ביותר, לא יצא לי לקרוא ספר על אוטיזם כרומן ולכן זה היה מעניין וגם כמובן שהתאהבתי בסטלה ומייקל :)

5/12/2019

ספר שכייף לקרוא נהנתי מכל רגע

4/12/2019

ספר מיוחד ומפתיע

4/12/2019

סוחף מעניין ושונה

4/12/2019

ספר מהמם !!!! קסום ומרגש

2/12/2019

מקסים מרגש נוגע ללב. כדאי לקרוא ולא לפסוח על ההקדמה בתחילת הספר ועל דברי המחברת בסוף.

29/11/2019

מקסים, כיפי ומרגש
נקרא בנשימה אחת

25/10/2024

חמוד ברמות!! ספר קליל לסופ״ש, וסטלה ומייקל אחד המתוקים

5/4/2023

ספר כלכך מקסים! שרוצים לקרוא שוב ושוב. ספר קצת שונה מספרים אחרים וגם נושא שונה. אהבתי מאוד! מומלץ

15/12/2022

כיף של ספר

22/10/2022

אהבתי את התחלה ואז התחיל להימרח ולהיות צפוי

27/9/2022

מתוק וסוחף

30/7/2022

אהבתי ממש, נתתי 4 רק כי הספר מסופר בגוף שלישי ואני פחות אוהבת את זה. אבל הסיפור מקסים מקסים מקסים.

2/6/2022

מתחיל קצת איטי... אבל מתפתח לספר מקסים. מעבר לכך נראה לי שיש כמה תקלות עם התרגום שבילבלו אותי מעט

12/11/2020

סיפור מתוק ומיוחד... לדעתי לכל אדם יש את הייחודיות שלו בין אם הוא מוגדר בשם רפואי כלשהו ובין אם לא... וכמה נכון הפתגם "לכל סיר יש את המכסה שלו".

20/3/2020

חמוד צפוי. מתאים לימי קורונה

15/2/2020

מצויין

3/1/2020

ספר חמוד רומנטי וקולח. קראתי אותו כמעט בלי הפסקה.

26/12/2019

מעין רומן רומנטי עם ערך מוסף שגורם למחשבות על גבולות הנורמליות בחברה. נהניתי ונסחפתי

11/12/2019

מהנה לקריאה ומתוק

6/12/2019

חביב ביותר. נחמד לקרוא את אחרית הדבר. מומלץ

30/11/2019

ספר מקסים. כתוב יפה. מרגש ונוגע ללב. כדאי לקרוא את הקדשה של הסופרת. מרתק

1/7/2021

הספר עמוס בתאורי מין כדאי לדעת לפני שרוכשים

20/5/2021

רומן רומנטי לטוב ולרע. קל לקריאה. יש נושאים שחוזרים על עצמם יותר מדי פעמים.

10/2/2020

קצת מאוכזבת בלשון המעטה. מישהו בבקורת כתב שזה מאןד מזכיר את פרוייקט רוזי. וזה כל כך לא נכון.צורת הכתיבה מעצבנת, מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי כל הזמן. התוכן מצומצם לתאורי הסקס בין הזוגומי שרוצה באמת לקרוא על דמות עם אספרגר מומלץ לקרא את הספרים של פרוייקט רוזי. המהממים. אכזבה.

12/1/2020

לאורך הקריאה היה לי קשה להאמין שהדמות הראשית היא אוטיסטית בתפקוד גבוה לכן חשבתי שהסופרת בטח לא מתמצאת בתחום אבל בסוף היא כותבת שהיא אובחנה ככזו ועם זאת עדיין משהו בדמות מרגיש לי לא אמין.

10/9/2024

הספר מקסים ממש אבל הגיע דיי פגום אס מאכזב

25/4/2021

מאכזב מאוד, עלילה דלה ונמרחת, חסר עומק.

8/12/2020

התאכזבתי. ציפיתי לקרוא יותר על התסמונת אבל היו לרוב תיאורי מין בספר... זה לא מה שחיפשתי.

20/10/2022

קראתי כמה פרקים ראשונים, גם אותם קראתי כי רציתי לראות אם זה משתפר, אבל לא. רומן רומנטי רדוד ומטופש.

21/4/2021

אין הרבה ספרים עם גיבורים אוטיסטים, ולכן רכשתי את הספר הזה, ומס' אחרים בנושא, מבלי לקרוא ביקורות. הופתעתי לרעה. הספור התחיל מעניין, ולצערי, המשיך כרומן כמעט פורנוגרפי, מלא וגדוש בתיאורי הסקס של הגיבורה האוטיסטית, עם בן זוגה שחיצוניותו לא נופלת מאפולו היווני. עלבון לאינטיליגנציה ולספרות המוקדשת לדמויות אוטיסטים. בזבוז זמן וכסף!

15/6/2020

ספר נוראי. לא דומה בכלל לפרויקט רוזי סתם פורנוגרפיה כתובה ולא ממש טובה. מי שמחפש ספר אירוטי - אולי זה יתאים לו. אני מצטערת שבזבזתי כסף על הספר הזה

16/3/2020

פורנו מאכזב חסר עלילה

נוסחת הנשיקה הלן הואנג
1
 
"אני יודעת שאת שונאת הפתעות, סטלה. לשם תיאום ציפיות וכדי לספק לך לוח זמנים הגיוני, את צריכה לדעת שאנחנו מוכנים לנכדים."
 
מבטה של סטלה לֵיין ניתר מארוחת הבוקר שלה אל פניה המתבגרות בחן של אימהּ. שימוש מעודן באיפור משך תשומת לב אל עיניים שׂשׂות אלי קרב בצבע קפה. הדבר בישר לסטלה רעות. כשלאימא שלה נכנס רעיון לראש, היא מתנהגת כמו גירית דבש חדורת נקם — לוחמנית ועיקשת, רק בלי הנהמות והפרווה.
 
"אני אנסה לזכור את זה," אמרה סטלה.
 
הלם פינה את מקומו למחשבות טְרופות פניקה בקצב של ירי אוטומטי. נכדים משמעם תינוקות וחיתולים. הררי חיתולים. חיתולים מתפקעים להתפוצץ. ותינוקות הרי בוכים ביללות רפאים צורמות את הנשמה, שאפילו האוזניות הכי טובות עם סינון רעשים לא מסוגלות לחסום. איך הם בוכים כל כך הרבה וכל כך חזק כשהם כל כך קטנים? חוץ מזה, תינוקות משמעם בעלים. בעלים וחברים. חברים משמעם יציאה לדייטים. יציאה לדייטים משמעה סקס. היא התחלחלה.
 
"את בת שלושים, סטלה מתוקה. אנחנו מודאגים מזה שאת עדיין רווקה. ניסית את טינדר?"
 
היא לקחה את המים שלה וגמעה מלוא הפה ובטעות בלעה גם קוביית קרח. אחרי שכיחכחה קצת, אמרה, "לא. לא ניסיתי את זה."
 
עצם המחשבה על טינדר — והיציאה לדייטים שמטרת היישום להוביל אליהם — גרם לה להזיע. היא שנאה כל מה שקשור ביציאה לדייטים: הפרידה מהשגרה הנוחה שלה, השיחות החלולות והמבלבלות לסירוגין, ושוב, הסקס...
 
"הציעו לי קידום," היא אמרה בתקווה שהדבר יסיח את דעתה של אִימה.
 
"עוד פעם?" שאל אביה, שהנמיך את גיליון "וול סטריט ג'ורנל" שאחז, כך שהמשקפיים בעלי מסגרת המתכת שלו נגלו לעין. "רק לפני שני רבעונים קוּדמת. זה יוצא מן הכלל."
 
סטלה הזדקפה והתקדמה לקצה הכיסא שלה. "הלקוח החדש שלנו — סוחר מקוון גדול שלא אנקוב בשמו — סיפק מערכי מידע מדהימים שאני מסוגלת לשחק איתם כל היום. תיכננתי אלגוריתם שיעזור עם חלק מהצעות הרכישה שלהם. מתברר שזה עובד טוב יותר מהצפוי."
 
"מתי ייכנס הקידום החדש לתוקף?" שאל אביה.
 
"טוב..." רוטב ההולנדז וחלמון הביצה ממנת הביצים בנוסח בנדיקט נזלו והתערו, והיא ניסתה להפריד בין הנוזלים הצהובים בקצה המזלג שלה. "לא הסכמתי לקידום. זה תפקיד ניהולי באקונומטריקה עם חמישה עובדים מתחתיי שהיה מצריך הרבה יותר מגע עם לקוחות. אני רוצה לעבוד רק עם הנתונים."
 
אימה ביטלה את ההצהרה הזאת בנפנוף רשלני של ידה. "את נעשית שאננה מדי, סטלה. אם תפסיקי לאתגר את עצמך, לא תמשיכי לשפר את הכישורים החברתיים שלך. מה שמזכיר לי, אולי יש בחֶברה שלך חברים לעבודה שהיית רוצה לצאת איתם?"
 
אביה הניח את העיתון ושילב את ידיו על בטנו העגלגלה. "כן, מה עם הברנש ההוא, פיליפ ג'יימס? הוא נראה די נחמד כשפגשנו אותו בכנס הקודם של החֶברה שלך."
 
ידה של אִימה ריפרפה אל פיה כמו יונה שמתבייתת על פירורי לחם. "הו, איך זה שלא חשבתי עליו? הוא היה כל כך מנומס. וגם נעים לעין."
 
"הוא בסדר, כנראה." סטלה העבירה את קצות אצבעותיה על העיבוי שהצטבר על כוס המים שלה. יש להודות שהיא לקחה את פיליפ בחשבון. הוא יהיר ומעצבן, אבל מדבר ישירות. היא ממש אוהבת את זה באנשים. "אני חושבת שיש לו כמה הפרעות אישיות."
 
אִימה טפחה על ידה של סטלה. במקום להחזיר אותה לחיקה אחרי שסיימה, הניחה אותה על מפרקי אצבעותיה של סטלה. "אם ככה, אולי הוא יתאים לך, יקירה. עם זה שיש לו בעיות משלו להתגבר עליהן, אולי הוא יגלה יותר הבנה לאספרגר שלך."
 
אף על פי שהדברים נאמרו בנימה אגבית, הם נשמעו לא טבעיים ורמים באוזניה של סטלה. מבט מהיר אל השולחנות השכנים בחלק החיצוני מכוסה המרקיזה אישר לה שאיש לא שמע, והיא הביטה על היד שעל ידה, נמנעת במודע להרחיק אותה ממנה. מגעים לא מוזמנים מעצבנים אותה, ואימא שלה יודעת את זה. היא עושה את זה כדי "לאקלם" אותה. ברוב המקרים זה מטריף את סטלה. האם ייתכן שפיליפ יבין את זה?
 
"אני אחשוב עליו," אמרה סטלה והתכוונה לזה. אפילו יותר מששנאה סקס, היא שנאה לשקר ולומר חצאי אמיתות. ובסופו של דבר, היא רוצה לעשות את אִימה מאושרת וגאה. לא משנה מה סטלה עשתה, בעיני אִימה — ומשום כך גם בעיני עצמה — היא תמיד היתה רחוקה כמה צעדים מהצלחה. היא ידעה שחבר יעשה את זה. הבעיה שהיא לא מסוגלת להחזיק בגבר בשום פנים ואופן.
 
אִימה קרנה. "מעולה. ערב ההתרמה הבא שאני מארגנת מתקיים בעוד חודשיים, ואני רוצה שהפעם תביאי דייט. אני אשמח מאוד לראות את מר ג'יימס מגיע איתך, אבל אם זה לא יעבוד, אני כבר אמצא מישהו."
 
סטלה חשקה את שפתיה. החוויה המינית האחרונה שלה היתה עם אחד מהפגישות העיוורות שאירגנה אִימה. הוא היה נאה למראה — בזה היא היתה חייבת להודות — אבל חוש ההומור שלו בילבל אותה. לאור זה שהוא היה איש קרנות הון סיכון והיא כלכלנית, היה אמור להם להיות הרבה במשותף, אבל הוא לא רצה לדבר על העבודה הממשית שלו. במקום זה העדיף לדבר על מדיניות המשרד ועל טכניקות מניפולציה והותיר אותה כל כך אבודה, שהיתה בטוחה שהדייט היה כישלון.
 
כששאל אותה ישירות אם תרצה לעשות איתו סקס, זה תפס אותה לגמרי לא מוכנה. מפני ששנאה להגיד לא, היא אמרה כן. היו נשיקות, שלא נהנתה מהן. היה לו טעם של הכבש שאכל בארוחת הערב. היא לא אוהבת כבש. הבושם שלו עשה לה בחילה, והוא נגע בכל חלקי גופה. כפי שקרה תמיד במצבים אינטימיים, הגוף שלה פשוט ננעל. הוא גמר לפני שהבינה מה קורה. הוא זרק את הקונדום המשומש שלו לפח ליד שולחן חדר המלון — זה הטריד אותה; הוא לא יודע שדברים כאלה זורקים בחדר השירותים? — אמר לה שהיא צריכה להשתחרר, והלך. היא רק יכלה לדמיין כמה מאוכזבת תהיה אִימה אם רק תדע איזה אסון הבת שלה עם גברים.
 
ועכשיו אימא שלה רוצה גם תינוקות.
 
סטלה נעמדה ולקחה את תיק היד שלה. "אני צריכה ללכת לעבודה." היא אמנם הקדימה את כל תאריכי היעד שלה, אבל "צריכה" היתה מילת המפתח. העבודה ריתקה אותה, תיעלה את השקיקה היוקדת במוחה. היא גם היתה תרפויטית.
 
"כל הכבוד," אמר אביה, שנעמד וסילק פירורים מחולצת ההוואי המשיית שלו לפני שחיבק אותה. "תוך זמן קצר המקום יהיה בבעלותך."
 
בזמן שחיבקה אותו קצרות — מגע לא מפריע לה כשהיא יוזמת אותו או כשיש לה מספיק זמן להתכונן לקראתו נפשית — היא נשמה את הניחוח המוכר של האפטרשייב שלו. למה לא יכולים כל הגברים להיות כמו אביה? הוא חושב שהיא יפה ומבריקה, והריח שלו לא עושה לה בחילה.
 
"אדוארד, אתה יודע שהעבודה שלה היא אובססיה לא בריאה. אל תעודד אותה," אמרה אִימה לפני שהפנתה את תשומת ליבה לסטלה והשמיעה אנחה אימהית. "את צריכה לבלות עם אנשים בסופי שבוע. אני יודעת שאילו היית מכירה יותר גברים, היית מוצאת את האחד המתאים."
 
אביה הצמיד נשיקה קרירה לרקתה ולחש, "הלוואי שגם אני הייתי עובד."
 
סטלה החוותה לעברו בראשה שעה שאִימה חיבקה אותה. שרשרות הפנינים הנוכחות תמיד של אִימה נלחצו לתוך עצם החזה של סטלה, ושאנל 5 הסתחרר סביבה. היא סבלה את הריח המבחיל למשך שלוש שניות ארוכות לפני שנסוגה.
 
"אני אראה את שניכם בסוף השבוע הבא. ביי."
 
היא ניפנפה להוריה לפני שיצאה מהמסעדה המהודרת במרכז פּאלוּ אלטו, והלכה לאורך מדרכות משובצות עצים וחנויות יוקרה. כעבור שלושה רחובות שמשיים הגיעה לבניין משרדים נמוך שהכיל את המקום האהוב עליה בעולם: המשרד שלה. החלון הפינתי השמאלי בקומה השלישית היה שייך לה.
 
המנעול של דלת הכניסה נפתח בנקישה כשהחזיקה את תיק היד שלה מול החיישן, והיא צעדה לתוך הבניין הריק. היא נהנתה מההד הגלמוד שיצרו עקביה הגבוהים במגעם עם השיש כשחלפה על פני דלפק הקבלה הלא מאויש לפני שנכנסה למעלית.
 
במשרדה פצחה בשגרה האהובה עליה ביותר. ראשית, הדליקה את המחשב שלה והקלידה את הסיסמה. בזמן שכל התוכנות אותחלו, היא שמטה את התיק לתוך מגירת השולחן והלכה למלא את הספל שלה במים מהמטבח. הנעליים שלה נחלצו, והיא הניחה אותן במקומן הרגיל מתחת לשולחן. היא התיישבה.
 
הדלקה, סיסמה, תיק, מים, נעליים, ישיבה. תמיד בסדר הזה.
 
מערכת ניתוח סטטיסטיקה, הידועה גם בשם מנ"ס, נטענה אוטומטית, ושלושת הצגים על השולחן שלה התמלאו בשטפי נתונים. רכישות, קליקים, משכי התחברות, סוגי תשלום — דברים פשוטים, למען האמת. אבל הם סיפרו לה על אנשים יותר ממה שאנשים עצמם סיפרו לה אי־פעם. היא פשטה את אצבעותיה והניחה אותן על המקלדת הארגונומית השחורה, להוטה לאבד את עצמה בעבודתה.
 
"הו, היי, סטלה, חשבתי שאולי זאת את."
 
היא הביטה מעבר לכתף ונחרדה מהמראה הלא רצוי של פיליפ ג'יימס, שהציץ מעבר למשקוף. התספורת הקפדנית של שׂערו החום־צהוב הדגישה את סנטרו המרובע, וחולצת הפולו שלו היתה צמודה לחזהו. הוא נראה רענן, מתוחכם וחכם — בדיוק סוג הגבר שהוריה רצו שיהיה לה. והוא תפס אותה עובדת להנאתה בסוף השבוע.
 
פניה התלהטו, והיא דחפה את משקפיה במעלה גשר האף. "מה אתה עושה פה?"
 
"הייתי צריך לאסוף משהו ששכחתי אתמול." הוא הוציא קופסה משקית קניות וניפנף בה לעומתה. סטלה קלטה את המילה "קונדומים" באותיות גדולות מאוד. "שיהיה לך סוף שבוע נעים. אני יודע שלי יהיה."
 
ארוחת הבוקר עם הוריה חלפה בדהרה בעיני רוחה. נכדים, פיליפ, הרעיון של עוד פגישות עיוורות, הצלחה. היא ליקקה את שפתיה ונחפזה להגיד משהו, כלשהו. "אתה באמת צריך אריזת חיסכון של הדברים האלה?"
 
ברגע שהמילים יצאו מפיה, היא התכווצה.
 
הוא חייך את החיוך הזחוח הכי דושי שלו, אבל המעצבנוּת שלו רוככה על ידי מפגן שיניים לבנות חזקות. "אני די בטוח שאזדקק לחצי מהם הלילה, כי המתמחה החדשה של הבוס הזמינה אותי לצאת איתה."
 
סטלה התרשמה כנגד רצונה. הבחורה החדשה נראית כל כך ביישנית. מי היה מאמין שיש לה כזה אומץ? "לארוחת ערב?"
 
"ויותר מזה, נדמה לי," אמר, וניצוץ נדלק בעינו החומה כשקד.
 
"למה חיכית שהיא תזמין אותך לצאת? למה לא הקדמת אותה?" היא קיבלה את הרושם שגברים אוהבים להיות היוזמים בעניינים מהסוג הזה. אולי טעתה?
 
בתנועות חסרות סבלנות תחב פיליפ אספקה גדודית של אמצעי מניעה בחזרה לשקית שלו. "היא רק סיימה את הלימודים לתואר ראשון. לא רציתי להיות מואשם בחטיפת תינוקות. חוץ מזה, אני אוהב בחורות שיודעות מה הן רוצות והולכות על זה... במיוחד במיטה." הוא סרק אותה בהערכה מכף רגל ועד ראש, חייך כאילו הוא מסוגל לראות דרך הבגדים שלה, והיא התקשחה ממודעות עצמית. "תגידי לי, סטלה, את עדיין בתולה?"
 
היא פנתה בחזרה אל צג המחשב שלה, אבל הנתונים סירבו להיות הגיוניים. הסמן על מסך התכנות היבהב. "זה לא העסק שלך, אבל לא, אני לא בתולה."
 
הוא נכנס למשרד, השעין מותן על השולחן שלה ובחן אותה בספקנות. היא היטיבה את משקפיה אם כי לא היה בכך צורך. "אז כוכבת האקונומטריקה שלנו כבר 'עשתה את זה'. כמה פעמים? שלוש?"
 
לא היה סיכוי שתגיד לו שהניחוש שלו מדויק. "זה לא עניינך, פיליפ."
 
"אני מוכן להתערב שאת סתם שוכבת לך על הגב ומעבירה בראש סדרות נסיגה ליניאריות בזמן שהגבר עושה את שלו. אני צודק, גברת ליין?"
 
סטלה היתה עושה את זה בשמחה, אילו רק יכלה למצוא שיטה לאחסן במוח ג'יגה־בייטס של מידע. אבל היא היתה מעדיפה למות ולא להודות בזה.
 
"עצה קטנה מגבר שכבר צבר לא מעט ניסיון: תתאמני על זה. כשאת טובה בזה, את אוהבת את זה יותר, וכשאת אוהבת את זה יותר, גברים אוהבים אותךיותר." הוא דחף את עצמו מהשולחן והלך לעבר הדלת, כששקית הקונדומים מיטלטלת לצידו בעליצות. "תיהני מהשבוע האינסופי שלך."
 
ברגע שיצא סטלה נעמדה וסגרה את דלתה בדחיפה תוך שימוש מופרז בכוח. הדלת נטרקה בחבטה חזקה ומהדהדת, וליבה גימגם. היא העבירה ידיים לחות על חצאית העיפרון שלה תוך כדי שהשיבה שליטה בנשימתה. כשהתיישבה אל השולחן, היתה מתוחה מכדי לעשות יותר מאשר לבהות בסמן המהבהב.
 
האם פיליפ צודק? היא לא אוהבת סקס מפני שהיא גרועה בזה? האם אימונים באמת יובילו לשלמות? איזה רעיון מפתה. אולי סקס זה פשוט עוד דבר בין־אישי שהיא צריכה להשקיע בו יותר מאמצים — כמו שיחות יומיומיות, קשר עין וכללי התנהגות.
 
אבל איך בדיוק מתאמנים על סקס? זה לא שגברים משליכים את עצמם לרגליה כמו שנשים עושות כנראה עם פיליפ. כשהיא כבר כן הצליחה לשכב עם גבר, הוא נרתע כל כך מהחוויה התפלה, שפעם אחת הספיקה לשניהם מעל ומעבר.
 
חוץ מזה, זה עמק הסיליקון, ממלכת הגאונים הטכנולוגיים והמדענים. הרווקים הזמינים היחידים בטח חסרי תוחלת במיטה בדיוק כמוה. עם המזל שלה, היא תשכב עם אוכלוסייה מובהקת סטטיסטית של חבר'ה כאלה, ולא יצא לה מזה שום דבר מלבד מפשעה צורבת ומחלות מין.
 
לא, מה שסטלה צריכה זה איש מקצוע.
 
לא רק שאלה נקיים ממחלות, עם קבלות, אלא שיש להם הצלחה מוכחת. ככה לפחות היא שיערה. ככה היא היתה מנהלת את העניינים אילו היתה עובדת במקצוע הזה. גברים רגילים מתומרצים על ידי דברים כגון אישיות, הומור וסקס לוהט — דברים שאין ברשותה. מקצוענים מתומרצים על ידי כסף. רצה המקרה ולסטלה יש הרבה כסף.
 
במקום לעבוד על מערכת הנתונים הנוצצת החדשה שלה, סטלה פתחה את הדפדפן שלה וחיפשה בגוגל "שירות נערי ליווי באזור מפרץ קליפורניה".