"שִׂים לֵב לָרֹאשׁ הַמַּבְרִיק שֶׁל אֲחוֹתְךָ - וְתִלְמַד, מֹתֶק!"
גַּם סַבְתָּא קוֹרֵאת לִי מֹתֶק, וְהַקֻּפָּאִית בְּצַרְכָנִיָּה קוֹרֵאת לִי מֹתֶק, וְהָאִישׁ שֶׁמְּתַקֵּן אֶת הָאוֹפַנַּיִם קוֹרֵא לִי מֹתֶק. וַאֲנִי שׂוֹנֵא שֶׁקּוֹרְאִים לִי מֹתֶק! מָה אֲנִי, בַּרְוָז-צַעֲצוּעַ? אֶלֶף פְּעָמִים אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁיַּפְסִיקוּ לִקְרֹא לִי מֹתֶק, אֲבָל זֶה לֹא עוֹזֵר.
רַק מְתַקֵּן הָאוֹפַנַּיִם כְּבָר לֹא קוֹרֵא לִי מֹתֶק. עַכְשָׁו הוּא קוֹרֵא לִי פּוּצִי.
שְׁלוֹמִי הוּא לֹא מֹתֶק, אֲבָל הוּא נֶחְמָד, שָׁקֵט וּמְאֻפָּק. הֲדַס, אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה, הִיא קוֹלָנִית, חֻצְפָּנִית וְרַעֲשָׁנִית. וְהִיא רוֹצָה שְׁנֵי נְחָשִׁים לְיוֹם הַהֻלֶּדֶת. וּשְׁלוֹמִי צָרִיךְ לַעֲזֹר לָהּ לְהַשִּׂיג אוֹתָם.
אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה מִכֻּלָּם, סִפְרוֹ הַמַּצְחִיק וְהַפָּרוּעַ שֶׁל עֻזִּי בֶּן-כְּנָעַן, מְתָאֵר בִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל יֶלֶד אֶחָד חָכָם חַיֵּי מִשְׁפָּחָה רְגִילָה לְגַמְרֵי וּמַקְסִימָה לְהַפְלִיא. הוֹצָאַת כֶּתֶר גֵּאָה לְהַחֲזִיר אֶת הַסֵּפֶר לַמַּדָּפִים.
