קלע הכשף 2 - צל אפל
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
קלע הכשף 2 - צל אפל
מכר
מאות
עותקים
קלע הכשף 2 - צל אפל
מכר
מאות
עותקים

קלע הכשף 2 - צל אפל

4.7 כוכבים (27 דירוגים)
ספר דיגיטלי
39
ספר מודפס
62.4 מחיר מוטבע על הספר 78

עוד על הספר

  • תרגום: לי עברון
  • הוצאה: כתר
  • תאריך הוצאה: אפריל 2019
  • קטגוריה: ילדים ונוער, נוער בוגר
  • מספר עמודים: 335 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 5 שעות ו 35 דק'

סבסטיאן דה קסטל

סבסטיאן דה קסטל הוא סופר פנטזיה קנדי, המתגורר בימים אלה בהולנד. הוא חובב סייף ואף שימש ככוריאוגרף קרבות חרבות בתיאטרון. הוא בדיוק סיים תואר בארכיאולוגיה כשהחל לעבוד בחפירה הראשונה שלו. ארבע שעות לאחר מכן הוא הבין כמה הוא באמת שונא ארכיאולוגיה ופרש כדי לקדם קריירה ממוקדת ביותר כמוסיקאי, נציב תלונות הציבור, מעצב אינטראקציה (מה שזה לא יהיה), כוריאוגרף קרבות חרב, מורה, מנהל פרויקטים, שחקן ואסטרטג מוצר. הגנתו היחידה כנגד האשמתו בחובבניות היא שהוא באמת ובתמים אוהב לעשות את הדברים הללו ושבדרך כזאת או אחרת, כל אחד מהתחומים משחק תפקיד בכתיבה שלו. תחת זאת, הוא דוחה מכול וכול את האשמתו בהיותו איש רנסנס, בתקווה שיותר אנשים יתייגו אותו ככזה.

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

הספר השני בסדרת הפנטזיה המצליחה "קלע הכשף"
 
קֶלֶן עזב את הקהילה שלו, וכבר כמה חודשים הוא מנסה לשרוד לבדו. הוא בן 16, הוא פורע חוק, והוא צריך לגייס את כל חושיו כדי להחזיק מעמד ב"שִבעת החולות". הוא מתגעגע לביתו, הוא מתגעגע למשפחה, ויותר מכול הוא מתגעגע לנֶפֶנִייה, הנערה שנאלץ להשאיר מאחור.
 
ואז הוא פוגש את סֶנֶרָה, שעיניה מכוסות אבל היא אינה עיוורת. למרבה התדהמה, סנרה מסתירה סוד מאוד מוכר לקלן עצמו. הוא נחוש לעזור לה וגם לעצמו, אבל מרגע לרגע המצב נעשה מסוכן, מדמם ומאיים יותר ממה שקלן אי פעם דמיין. מגפת הצל האפל הולכת ומתפשטת, וקלן נאלץ להודות שכנראה האנשים שלו הם אלה שאחראים לה.
 
צל אפל הוא הספר השני בסדרת הפנטזיה המסעירה "קלע הכשף". כמו הראשון ואפילו קצת יותר, צל אפל מותח, מפתיע, עתיר כשפים, קסמים, תופעות על-טבעיות, מבחני אומץ, רגעי פחד וגיבור שובה לב.

פרק ראשון

דרכם של האַרגוֹסים היא דרך המים.
מים לעולם אינם מנסים לחסום את דרכו של אחר, ולעולם אינם מתירים שיונחו מכשולים על דרכם שלהם. הם נעים בחופשיות, חומקים על פני אלה המבקשים ללכוד אותם, לא לוקחים דבר ששייך לאחרים. מי ששוכח זאת סוטה מן הדרך, כי על אף השמועות ששומעים לעיתים, אַרגוֹסי לעולם, לעולם אינו גונב.
 
 

1

הקמע

 
"זה לא נקרא לגנוב," התעקשתי, בקול רם למדי בהתייחס לעובדה שהיחיד שיכול לשמוע אותי היה חתול־סנאי שגובהו שישים סנטימטרים, שבאותו רגע היה עסוק מאוד בפיצוח הקוד למנעול שהפריד בינינו לבין תוכן תיבת התצוגה של המשכונאי.
אוזנו הפרוותית של רַייקֶס הייתה זקורה, קרובה למנעול, כפותיו הזריזות תמרנו את שלוש לוחיות הנחושת המסתובבות, והוא הקיש בשיניו בכעס בתגובה. "אכפת לך? זה לא קל כמו שזה נראה." אחוריו השמנמנים הקטנים רטטו מרוב רוגז.
אם לא ראיתם מימיכם חתול־סנאי, דמיינו חתול בעל פרצוף מרושע, זנב גדול ועבות וקרומי עור פרוותיים דקים בין הרגליים הקדמיות לרגליים האחוריות, המאפשרים לו להחליק באוויר באופן שמצליח איכשהו להיראות מגוחך ומבעית בעת ובעונה אחת. אה, והעניקו לו אישיות של גנב, סחטן, ואם להאמין לסיפורים של רַייקֶס — גם רוצח, ביותר ממקרה אחד.
"כמעט סיימתי," התעקש.
הוא אמר את זה במשך שעה שלמה.
קווים דקים של אור התחילו להסתנן מבין קורות העץ בחלון הראווה של חנות המשכונות ובסדק שמתחת לדלת. בקרוב יעברו אנשים ברחוב הראשי, יפתחו את חנויותיהם או יעמדו ליד המסבאה בציפייה למשקה הראשון, החשוב כל כך, של הבוקר. כך עושים כאן, באזורי הסְפָר: משתכרים עד ערפול חושים עוד לפני ארוחת הבוקר. לכן האנשים כאן נוטים לנקוט אלימות כדרך לפתור כל סכסוך שהוא, ואת כל הסכסוכים כולם. ולכן העצבים שלי נמרטו. "יכולנו לשבור את הזכוכית ולהשאיר לו עוד קצת כסף שיכסה את הנזק," אמרתי.
"לשבור את הזכוכית?" נהם רַייקֶס כדי להמחיש את דעתו על הרעיון. "חובבן." הוא הפנה את תשומת ליבו בחזרה אל המנעול. "קל... קל..."
נשמעה נקישה, וכעבור רגע החזיק רַייקֶס את המנעול המסובך בין כפותיו בגאווה. "רואה?" שאל. "ככה מבַצעים שוד כמו שצריך!"
"זה לא שוד," אמרתי, בפעם השתים־עשרה מאז התגנבנו לחנות המשכונות באותו לילה. "שילמנו לו תמורת הקמע, זוכר? הוא זה שרימה אותנו."
רַייקֶס נחר בביטול. "ומה עשית בנידון, קֶלֶן? פשוט עמדת שם כמו מפגר בזמן שהוא הכניס לכיס שלו את המטבע שהרווחנו בעמל. זה מה!"
למיטב ידיעתי, רַייקֶס לא עמל כדי להרוויח מטבע אי־פעם בחייו. "היית צריך לקרוע לו את הגרון עם השיניים שלך כמו שאמרתי לך," המשיך.
הפתרון לרוב הדילמות המסובכות — מבחינתם של חתולים־סנאים, בכל מקרה — הוא לגשת אל מקור הבעיה ולנשוך אותו חזק מאוד בצוואר, ולנגוס ממנו כמה שיותר בשר מדמם.
נתתי לו להגיד את המילה האחרונה והושטתי את ידי לפתוח את דלתות הזכוכית ולהוציא את פעמון הכסף הקטן המחובר אל לוחית מתכת דקה. הסמלים שנחרטו בשוליו נצנצו באור החלקי: קמע השתקה. קמע השתקה זַ'אנְ'טֶפּי של ממש. באמצעותו אוכל להטיל כשפים בלי להותיר את ההד שיאפשר לציידי הנפשות לאתר אותנו. בפעם הראשונה מאז ברחנו משטחי הזַ'אנְ'טֶפּ, הרגשתי כאילו אני כמעט — כמעט — מסוגל לנשום שוב בקלות.
"הֵיי, קֶלֶן?" שאל רַייקֶס, וניתר אל הדלפק כדי לבחון את לוחית הכסף שהחזקתי בידי. "הסימונים האלה על הקמע — זה קסם, נכון?"
"בערך. הם בעצם כובלים את הקסם לקמע." נפניתי להביט בו. "ממתי אתה מתעניין בקסם?"
הוא הרים את המנעול. "מאז שהדבר הזה התחיל לזהור."
מערכת של שלושה סמלים משורטטים בקפידה נצצה באדום בהיר על פני מנעול המתכת. לא חלף רגע והדלת נפתחה לרווחה, אור שמש מילא את החנות ודמות מוצללת הסתערה פנימה והפילה אותי ארצה, ובכך שמה קץ לשוד שבדיעבד הייתי צריך לתכנן אותו טוב יותר.
ארבעה חודשים באזורי הסְפָר הובילו אותי למסקנה אחת חד־משמעית: אני נוראי בתור פורע חוק. אני לא מסוגל לצוד, אני הולך לאיבוד בכל מקום, ונראה שלכל אדם שאני פוגש יש סיבה הגיונית לגמרי לנסות לשדוד או להרוג אותי.
לפעמים גם וגם.

סבסטיאן דה קסטל

סבסטיאן דה קסטל הוא סופר פנטזיה קנדי, המתגורר בימים אלה בהולנד. הוא חובב סייף ואף שימש ככוריאוגרף קרבות חרבות בתיאטרון. הוא בדיוק סיים תואר בארכיאולוגיה כשהחל לעבוד בחפירה הראשונה שלו. ארבע שעות לאחר מכן הוא הבין כמה הוא באמת שונא ארכיאולוגיה ופרש כדי לקדם קריירה ממוקדת ביותר כמוסיקאי, נציב תלונות הציבור, מעצב אינטראקציה (מה שזה לא יהיה), כוריאוגרף קרבות חרב, מורה, מנהל פרויקטים, שחקן ואסטרטג מוצר. הגנתו היחידה כנגד האשמתו בחובבניות היא שהוא באמת ובתמים אוהב לעשות את הדברים הללו ושבדרך כזאת או אחרת, כל אחד מהתחומים משחק תפקיד בכתיבה שלו. תחת זאת, הוא דוחה מכול וכול את האשמתו בהיותו איש רנסנס, בתקווה שיותר אנשים יתייגו אותו ככזה.

עוד על הספר

  • תרגום: לי עברון
  • הוצאה: כתר
  • תאריך הוצאה: אפריל 2019
  • קטגוריה: ילדים ונוער, נוער בוגר
  • מספר עמודים: 335 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 5 שעות ו 35 דק'

הספר מופיע כחלק מ -

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
27 דירוגים
21 דירוגים
5 דירוגים
1 דירוגים
0 דירוגים
0 דירוגים
17/5/2019

אחד הספרים היותר טובים שאי פעם קראתי!
אני זוכרת שכשקראתי את הספר הראשון בסדרה חשבתי שהוא טוב אבל הספר הזה חוצה גבולות מרוב שהוא טוב.
הספר מלא באהבה, אומץ, אכפתיות, אשמה, ואפילו אנוכיות. למדתי המון דרך הספר הזה, ואני חייבת להגיד שפריוס היא בהחלט הדמות האהובה עליי. היא אישה חזקה ועצמאית, שנונה וחכמה, היא לא נותנת לאף אחד ולשום דבר להשפיע עליה. יש לה חוכמת חיים יחודית ואני לא חושבת שאיי פעם קראתי על דמות מיוחדת כמו פריוס. לדעתי בספר יש חלק גדול של העצמה נשית, פריוס וסנרה שתיהן נשים מיוחדות וחכמות שמלמדות את קלן על עצמו ועל העולם.
את דעתי על קלן עדיין לא ממש הצלחתי לגבש. יש פעמים שאני מתה עליו ויש פעמים שהוא פשוט משגע אותי בטעויות שלו. אני חושבת שהסיבה שלא הצלחתי עד סוף הספר לגבש עליו דעה זה מכיון שהוא עצמו לא הבין מיהו עד סוף הספר.
אחד הדברים שיותר עצבנו אותי בספר הם ההגדרות על כל אחד, אדם הוא או ארגוסי או דרומני או... וכל אדם מגבש דעה על כל אחד לפי ההגדרות האלו, הם לא מבינים שאדם יכול להיות שונה מההגדה שהדביקו לו.
הספר משקף את העולם, הקשיים שבעולם והקשיים שבאנשים שבעולם זה היה מדהים לקרוא את הספר ולצחוק על כל השריטות שלו ואז להבין שהוא משקף את העולם שלנו.
אני בהחלט ממליצה לכם לקרוא את הספר. יכול להיות שלא תאהבו אותו ולא תתחברו לסגנון שלו אבל אתם עדיין תהיו חייבים להמשיך לא בגלל העלילה שלו אלא בגלל קלן.

3
2/4/2024

מעניין ומפתיע. אני חושב שסידרה של שישה ספרים לא מספיקים. מי שאוהב פנטזיה ועולם קוסמות יאהב את הספר הזה. ספר מדהים! לא יכולתי להוריד את העיינים ולו לשנייה אחת. ממשיך להפתיע כמו הראשון! לקרוא את הספר זה כמו רכבת הרים: שמחה, צחוק, מתח, עצב. כשמניחים את הספר נשארת תחושת מתח ובא לך שהוא יהיה שוב ביידים שלך. כאשר קראתי את הספר הראשון בסדרה חשבתי לעצמי ש"הנה ספר פנטזיה וכשפים שיוכל להתעלות על הארי פוטר" ... וכאשר קראתי את "צל אפל" ידעתי שצדקתי ושסבסטיאן דה קסטל הגיע לרשימת סופרי הנוער הגדולים ביותר בזמננו. אני לא רוצה שהסדרה הזו תיגמר.

2
2/6/2024

יש בספר מתח ועלילה תוכן מופלא וכל מה שספר צריך כדי להיות מושלם לא היה בא לי להפסיק אפילו לשניה אחת!

1
9/2/2024

ספר יוצא מן הכלל אהבתי את התהפוכות ואת התפניות בעלילה.

1
16/9/2023

מעולה

1
21/3/2022

מצויין

1
21/11/2021

הוא ממש טוב! אני לא רוצה לספר ספוילר אז אני רק אומר שהסוף מגניב נורא!😁🤗

21/9/2021

מדהים רצו לקראו. מלא מסרים חשובים לחיים!

11/9/2021

פשוט מושלם!!!!

10/6/2021

מרתק

5/6/2021

ספר מעולה

16/4/2019

ספר מדהים

30/8/2024

ספר מותח ומתאים לשמו אהבתי ממש

26/3/2024

כיפי וזורם, ממשיך לספר הבא

15/4/2023

עלילה בלשית בעיר עם אווירת סכנה

7/12/2020

הספר מוצלח קצת מותחקצת מפחיד קצת רומנטי ומאוד פנטזי

קלע הכשף 2 - צל אפל סבסטיאן דה קסטל
דרכם של האַרגוֹסים היא דרך המים.
מים לעולם אינם מנסים לחסום את דרכו של אחר, ולעולם אינם מתירים שיונחו מכשולים על דרכם שלהם. הם נעים בחופשיות, חומקים על פני אלה המבקשים ללכוד אותם, לא לוקחים דבר ששייך לאחרים. מי ששוכח זאת סוטה מן הדרך, כי על אף השמועות ששומעים לעיתים, אַרגוֹסי לעולם, לעולם אינו גונב.
 
 

1

הקמע

 
"זה לא נקרא לגנוב," התעקשתי, בקול רם למדי בהתייחס לעובדה שהיחיד שיכול לשמוע אותי היה חתול־סנאי שגובהו שישים סנטימטרים, שבאותו רגע היה עסוק מאוד בפיצוח הקוד למנעול שהפריד בינינו לבין תוכן תיבת התצוגה של המשכונאי.
אוזנו הפרוותית של רַייקֶס הייתה זקורה, קרובה למנעול, כפותיו הזריזות תמרנו את שלוש לוחיות הנחושת המסתובבות, והוא הקיש בשיניו בכעס בתגובה. "אכפת לך? זה לא קל כמו שזה נראה." אחוריו השמנמנים הקטנים רטטו מרוב רוגז.
אם לא ראיתם מימיכם חתול־סנאי, דמיינו חתול בעל פרצוף מרושע, זנב גדול ועבות וקרומי עור פרוותיים דקים בין הרגליים הקדמיות לרגליים האחוריות, המאפשרים לו להחליק באוויר באופן שמצליח איכשהו להיראות מגוחך ומבעית בעת ובעונה אחת. אה, והעניקו לו אישיות של גנב, סחטן, ואם להאמין לסיפורים של רַייקֶס — גם רוצח, ביותר ממקרה אחד.
"כמעט סיימתי," התעקש.
הוא אמר את זה במשך שעה שלמה.
קווים דקים של אור התחילו להסתנן מבין קורות העץ בחלון הראווה של חנות המשכונות ובסדק שמתחת לדלת. בקרוב יעברו אנשים ברחוב הראשי, יפתחו את חנויותיהם או יעמדו ליד המסבאה בציפייה למשקה הראשון, החשוב כל כך, של הבוקר. כך עושים כאן, באזורי הסְפָר: משתכרים עד ערפול חושים עוד לפני ארוחת הבוקר. לכן האנשים כאן נוטים לנקוט אלימות כדרך לפתור כל סכסוך שהוא, ואת כל הסכסוכים כולם. ולכן העצבים שלי נמרטו. "יכולנו לשבור את הזכוכית ולהשאיר לו עוד קצת כסף שיכסה את הנזק," אמרתי.
"לשבור את הזכוכית?" נהם רַייקֶס כדי להמחיש את דעתו על הרעיון. "חובבן." הוא הפנה את תשומת ליבו בחזרה אל המנעול. "קל... קל..."
נשמעה נקישה, וכעבור רגע החזיק רַייקֶס את המנעול המסובך בין כפותיו בגאווה. "רואה?" שאל. "ככה מבַצעים שוד כמו שצריך!"
"זה לא שוד," אמרתי, בפעם השתים־עשרה מאז התגנבנו לחנות המשכונות באותו לילה. "שילמנו לו תמורת הקמע, זוכר? הוא זה שרימה אותנו."
רַייקֶס נחר בביטול. "ומה עשית בנידון, קֶלֶן? פשוט עמדת שם כמו מפגר בזמן שהוא הכניס לכיס שלו את המטבע שהרווחנו בעמל. זה מה!"
למיטב ידיעתי, רַייקֶס לא עמל כדי להרוויח מטבע אי־פעם בחייו. "היית צריך לקרוע לו את הגרון עם השיניים שלך כמו שאמרתי לך," המשיך.
הפתרון לרוב הדילמות המסובכות — מבחינתם של חתולים־סנאים, בכל מקרה — הוא לגשת אל מקור הבעיה ולנשוך אותו חזק מאוד בצוואר, ולנגוס ממנו כמה שיותר בשר מדמם.
נתתי לו להגיד את המילה האחרונה והושטתי את ידי לפתוח את דלתות הזכוכית ולהוציא את פעמון הכסף הקטן המחובר אל לוחית מתכת דקה. הסמלים שנחרטו בשוליו נצנצו באור החלקי: קמע השתקה. קמע השתקה זַ'אנְ'טֶפּי של ממש. באמצעותו אוכל להטיל כשפים בלי להותיר את ההד שיאפשר לציידי הנפשות לאתר אותנו. בפעם הראשונה מאז ברחנו משטחי הזַ'אנְ'טֶפּ, הרגשתי כאילו אני כמעט — כמעט — מסוגל לנשום שוב בקלות.
"הֵיי, קֶלֶן?" שאל רַייקֶס, וניתר אל הדלפק כדי לבחון את לוחית הכסף שהחזקתי בידי. "הסימונים האלה על הקמע — זה קסם, נכון?"
"בערך. הם בעצם כובלים את הקסם לקמע." נפניתי להביט בו. "ממתי אתה מתעניין בקסם?"
הוא הרים את המנעול. "מאז שהדבר הזה התחיל לזהור."
מערכת של שלושה סמלים משורטטים בקפידה נצצה באדום בהיר על פני מנעול המתכת. לא חלף רגע והדלת נפתחה לרווחה, אור שמש מילא את החנות ודמות מוצללת הסתערה פנימה והפילה אותי ארצה, ובכך שמה קץ לשוד שבדיעבד הייתי צריך לתכנן אותו טוב יותר.
ארבעה חודשים באזורי הסְפָר הובילו אותי למסקנה אחת חד־משמעית: אני נוראי בתור פורע חוק. אני לא מסוגל לצוד, אני הולך לאיבוד בכל מקום, ונראה שלכל אדם שאני פוגש יש סיבה הגיונית לגמרי לנסות לשדוד או להרוג אותי.
לפעמים גם וגם.

המלצות נוספות

עוד ספרים של סבסטיאן דה קסטל