המסע המופלא לארץ המילים

פֶּרֶק 1

דּוֹרוֹן מִתְחַפֵּשׂ לַוָּזִיר הַגָּדוֹל, וְשִׁירָה שָׂמָה לוֹ מִצְנֶפֶת עַל הַקַּרְקֶפֶת

דּוֹרוֹן וְשִׁירָה אוֹהֲבִים לְהִתְוַכֵּחַ.
עַל מָה הֵם מִתְוַכְּחִים? עַל כָּל דָּבָר בָּעוֹלָם. לְמָשָׁל, מָה יוֹתֵר טָעִים, צִ'יפְּס אוֹ שׁוֹקוֹלָד? וִכּוּחַ טִפְּשִׁי מְאוֹד. אוֹ, לְמָשָׁל, מִי הַיְצוּר הֲכִי מַפְחִיד בָּעוֹלָם? דּוֹרוֹן חוֹשֵׁב שֶׁהַיְצוּר הֲכִי מַפְחִיד בָּעוֹלָם זֶה דְּרָקוֹן אִינְדּוֹנֶזִי, כִּי הַגּוּף שֶׁלּוֹ בָּנוּי מֵחֲמִשָּׁה חֲלָקִים, וְכָל חֵלֶק יָכוֹל לִירֹק אֵשׁ בְּצֶבַע מְיֻחָד. שִׁירָה בִּכְלָל לֹא פּוֹחֶדֶת מִדְּרָקוֹנִים. לְדַעְתָּהּ, מְכַשְּׁפוֹת יַעֲרוֹת הַגֶּשֶׁם הֵן הֲכִי מַפְחִידוֹת בָּעוֹלָם. כְּשֶׁהָרוּחַ מְיַלֶּלֶת בַּחוּץ שִׁירָה מִתְכַּרְבֶּלֶת בַּשְּׂמִיכָה מֵעַל הָרֹאשׁ, כִּי הִיא יוֹדַעַת שֶׁבַּחוּץ עוֹבֶרֶת בִּשְׁרִיקָה מְכַשֵּׁפָה מִיַּעֲרוֹת הַגֶּשֶׁם.
יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר אַחֵר, שִׁירָה וְדוֹרוֹן אוֹהֲבִים לְהִתְוַכֵּחַ עַל מִלִּים, וְלִפְעָמִים הַוִּכּוּחִים שֶׁלָּהֶם סוֹעֲרִים מְאוֹד. פַּעַם שָׁמַע דּוֹרוֹן אֶת שִׁירָה אוֹמֶרֶת "תַּרְנְגֹלֶת בַּת כַּרְבֹּלֶת", וְהִתְחִיל לִצְחֹק. שִׁירָה שָׁאֲלָה אוֹתוֹ לָמָּה הוּא צוֹחֵק. דּוֹרוֹן הִמְשִׁיךְ לְגַעְגֵּעַ כְּמוֹ בַּרְוָז, וְהִסְבִּיר לָהּ שֶׁ"כַּרְבֹּלֶת" זוֹ מִלָּה מַצְחִיקָה וּמְעַצְבֶּנֶת. הוּא הִתְחִיל לְדַגְדֵּג אֶת שִׁירָה וּלְקַרְקֵר: "כַּרְבֹּלֶת, כַּר-כַּר-כַּר-כַּרְבֹּלֶת." שִׁירָה נֶעֶמְדָה מוּלוֹ עִם הַמַּבָּט הַזּוֹעֵף שֶׁלָּהּ וְהוֹדִיעָה לוֹ שֶׁ"כַּרְבֹּלֶת" זוֹ מִלָּה מְאוֹד חֲשׁוּבָה. הִיא הֵנִיפָה אֶת יָדֶיהָ לְמַעְלָה, רָקְדָה רִקּוּד קָצָר וְשָׁרָה בְּקוֹל רָם: "תַּרְנְגֹלֶת מְצַפְצֶפֶת, כַּרְבֹּלֶת מִתְנַפְנֶפֶת." דּוֹרוֹן עָנָה לָהּ בִּצְוָחָה: "קוּקוּרִיקוּ, קוּקוּרִיקוּ." הַוִּכּוּחַ הַזֶּה הָיָה נִגְמָר רַע מְאוֹד אִם אִמָּא לֹא הָיְתָה קוֹרֵאת לָהֶם לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב.
בְּיוֹם חֲמִישִׁי אַחַר הַצָּהֳרַיִם, שֶׁבּוֹ מַתְחִיל הַסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ, דּוֹרוֹן וְשִׁירָה הֶחְלִיטוּ לַעֲשׂוֹת הַצָּגָה. הֵם פָּתְחוּ אֶת סַל הַתִּלְבּוֹשׁוֹת הַגָּדוֹל שֶׁעָמַד בְּפִנַּת הַחֶדֶר שֶׁלָּהֶם, וְהִתְחִילוּ לְרוֹקֵן אֶת הַתִּלְבּוֹשׁוֹת. הַחֶדֶר הִתְמַלֵּא בְּכָל מִינֵי בְּגָדִים וַחֲפָצִים וּמַסֵּכוֹת, שֶׁהִתְעוֹפְפוּ מֵהַסַּל כְּמוֹ לַהֲקַת עֲטַלֵּפִים, הִסְתָּעֲרוּ עַל הָרִצְפָּה וְנֶעֶרְמוּ עָלֶיהָ בַּעֲרֵמָה צִבְעוֹנִית. דּוֹרוֹן פִּשְׁפֵּשׁ בָּעֲרֵמָה וְשָׁלַף מִמֶּנָּה גְּלִימָה בְּצֶבַע תְּכֵלֶת, נַעֲלֵי בַּד גְּדוֹלוֹת, וְחֹטֶם גָּדוֹל וּמְעֻקָּל שֶׁאוֹתוֹ קָשַׁר סְבִיב רֹאשׁוֹ.
"אֲנִי הַוָּזִיר הַגָּדוֹל שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ," הִכְרִיז דּוֹרוֹן.
"וָזִיר בֶּן חֲזִיר," צָחֲקָה שִׁירָה, "כָּכָה בִּכְלָל לֹא נִרְאֶה וָזִיר. אַתָּה בִּכְלָל לֹא מְכֻבָּד."
"אַתְּ בְּעַצְמֵךְ חֲזִיר," אָמַר דּוֹרוֹן, אֲבָל הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁשִּׁירָה קְצָת צוֹדֶקֶת. הוּא הִמְשִׁיךְ לְפַשְׁפֵּשׁ בָּעֲרֵמָה, אֲבָל לֹא מָצָא שׁוּם דָּבָר שֶׁיַּתְאִים לוֹ וְיַעֲשֶׂה אוֹתוֹ וָזִיר מְכֻבָּד בֶּאֱמֶת. דּוֹרוֹן עָשָׂה אֶת הַתְּנוּעָה הַמְּפֻרְסֶמֶת שֶׁלּוֹ, וְהִנִּיחַ אֶת הָאֶצְבַּע עַל הַמֵּצַח כְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁהוּא חוֹשֵׁב מַחְשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת.

"אֲנִי יוֹדֵעַ!" הִכְרִיז דּוֹרוֹן. הוּא רָץ לַמִּרְפֶּסֶת הַגְּדוֹלָה וּפָתַח אֶת אֲרוֹן הַסְּמַרְטוּטִים, תָּחַב אֶת יָדָיו לַבֶּטֶן שֶׁל הָאָרוֹן, שָׁלַף מִתּוֹכוֹ יְרִיעַת בַּד גְּדוֹלָה בְּצֶבַע אַרְגָּמָן, וְכָרַךְ אוֹתָהּ סְבִיב רֹאשׁוֹ. הַיְרִיעָה הָיְתָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁרַק אַחֲרֵי הַסִּבּוּב הָרְבִיעִי הִיא נִגְמְרָה פִּתְאוֹם. דּוֹרוֹן תָּחַב אֶת הַקָּצֶה שֶׁלָּהּ בֵּין הַיְרִיעָה וּבֵין הָרֹאשׁ, הִתְיַצֵּב מוּל שִׁירָה וְהוֹדִיעַ: "וְזֹאת הַמִּצְנֶפֶת שֶׁל הַוָּזִיר הַגָּדוֹל וְהַמְּכֻבָּד."
"מִצְנֶפֶת," אָמְרָה שִׁירָה, "אֲנִי שׂוֹנֵאת אֶת הַמִּלָּה הַזֹּאת. הִיא מִלָּה כָּזֹאת נוֹזֶלֶת. זֶה כְּאִלּוּ שֶׁמִּישֶׁהוּ מִתְעַטֵּשׁ וְהוּא צוֹעֵק, 'מִצְנֶפֶת! מִצְנֶפֶת!'"
"מָה פִּתְאוֹם נוֹזֶלֶת?" הִתְרַעֵם דּוֹרוֹן. "אַתְּ מְשֻׁגַּעַת, זֶה מָה שֶׁאַתְּ. תַּקְשִׁיבִי אֵיזֶה מִלָּה מְעֻלָּה זֹאת, הִיא נִשְׁמַעַת כְּמוֹ סוּס דּוֹהֵר, מִצְ-נֶ-פֶת, מִצְ-נֶ-פֶת."
"מִצְנֶפֶת עַל הַקַּרְקֶפֶת," פָּלְטָה שִׁירָה בְּבוּז. "אִם אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת וָזִיר מְכֻבָּד, אַתָּה צָרִיךְ דָּבָר אֶחָד: חֶרֶב."
"אֵין פֹּה שׁוּם חֶרֶב," אָמַר דּוֹרוֹן בְּאַכְזָבָה, "הָיְתָה לָנוּ פַּעַם חֶרֶב, מִישֶׁהוּ בֶּטַח זָרַק אוֹתָהּ לַפַּח."
שִׁירָה הֶעֶלְתָה עַל פָּנֶיהָ הַבָּעַת סוֹד. הִיא הֵחֵלָּה לִצְעֹד לְעֵבֶר חֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא. שִׁירָה פָּתְחָה בִּזְהִירוּת אֶת הַדֶּלֶת, אֲבָל אַבָּא וְאִמָּא לֹא הָיוּ שָׁם. אַבָּא יָשַׁב בַּחֲדַר הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ וְתִקְתֵּק בַּמַּחְשֵׁב כְּמוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כָּל יוֹם מֵהַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב, וְאִמָּא בִּכְלָל לֹא הָיְתָה בַּבַּיִת.
שִׁירָה פָּתְחָה אֶת דֶּלֶת אֲרוֹן הַבְּגָדִים הַגָּדוֹל. הִיא שָׁלְפָה אֶת הַמְּגֵרָה הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁבְּתוֹכָהּ הָיוּ מְגֻבָּבִים בְּלִי סֵדֶר נַעֲלַיִם וְסַנְדָּלִים מִכָּל מִינֵי סוּגִים, שֶׁאַף אֶחָד כְּבָר לֹא יִנְעַל. הִיא הוֹשִׁיטָה אֶת יָדָהּ וְשָׁלְפָה מִתּוֹךְ הָעֲרֵמָה חֶרֶב מְמֹרֶטֶת, בּוֹהֶקֶת, אָחֲזָה בַּקַּת הַכְּסוּפָה וְהֵנִיפָה אֶת הַחֶרֶב בָּאֲוִיר. לַהַב הַחֶרֶב הָאָרֹךְ וְהַזָּהֹב הִבְרִיק בְּאַפְלוּלִית הַחֶדֶר.
"יוֹאוּ," אָמַר דּוֹרוֹן מִשְׁתָּאֶה, "הַחֶרֶב, כַּמָּה פְּעָמִים חִפַּשְׂתִּי אוֹתָהּ. אֵיךְ יָדַעְתְּ שֶׁזֶּה כָּאן?"
"יָדַעְתִּי!" אָמְרָה שִׁירָה וְהֶעֶלְתָה עַל פָּנֶיהָ אֶת הַבָּעַת הַסּוֹד הַמֻּחְלָט בְּהֶחְלֵט שֶׁדּוֹרוֹן מְאוֹד לֹא אָהַב. הוּא אָחַז בַּחֶרֶב וְתָחַב אוֹתָהּ אֶל בֵּין קִפְלֵי גְּלִימַת הַתְּכֵלֶת, וְהֵם חָזְרוּ אֶל הַחֶדֶר.
הָעֶרֶב כְּבָר הִתְחִיל לָרֶדֶת. דּוֹרוֹן וְשִׁירָה שָׁמְעוּ אֶת אִמָּא נִכְנֶסֶת הַבַּיְתָה. מִן הַמִּטְבָּח נִשְׁמַע קוֹל צִקְצוּק צַלָּחוֹת וּמַזְלֵגוֹת. דּוֹרוֹן הוֹרִיד אֶת הַגְּלִימָה וְהַמִּצְנֶפֶת וְאֶת נַעֲלֵי הַבַּד, הִנִּיחַ אֶת הַחֶרֶב עַל הַמִּטָּה, וְכֻלָּם יָשְׁבוּ לֶאֱכֹל אֲרוּחַת עֶרֶב. אֲפִלּוּ אַבָּא הוֹאִיל בְּטוּבוֹ לָצֵאת מֵחֲדַר הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ. לְכָל הַדֵּעוֹת זֶה הָיָה יוֹם כְּכָל הַיָּמִים, שֶׁכְּבָר עָמַד לַהֲפֹךְ לְלַיְלָה וּלְהֵעָלֵם בַּתְּהוֹם הָעֲמֻקָּה שֶׁל הַזְּמַן, וְשׁוּם דָּבָר מְיֻחָד אֵינוֹ אָמוּר לִקְרוֹת בּוֹ.