מבוא
היומן האישי, המוגש כאן לאחר עריכה וניפוי, הוא מסמך אותנטי, שהשתרע במקורו על 376 דפי מחשב צפופים, מתוארכים. כתיבתו החלה בחודש מאי 2005 והסתיימה כעבור קצת יותר משלוש־עשרה שנים, ביולי 2018, עם לכתה של חגית לעולמה.
הכותב, אדם פעיל שנים רבות בקיבוצו ובמערכות החברתיות והחינוכיות בתנועה הקיבוצית, נשוי, אב לשלושה וסב לנכדים, נשאב אל טיפול אינטנסיבי במחלתה הקשה של חגית, רעייתו האהובה. בכתיבתו הגלויה הוא מתעד את הדילמות, את התקוות הכמוסות ואת הקשיים שמלווים את חייו מאז אובחנה מחלת האלצהיימר המקננת בגופה של הרעיה, כשהיא בת 61 והוא בן 68.
ביומנו הצורב הוא עורך חשבון נוקב עם ערך הדבקות בחיים שהוא חי לצד אשתו, מלווה אותה בנאמנות סיזיפית לנוכח התדרדרות עולמה הפנימי ותִפקודיה הפיזיים כזוגתו, אֵם ילדיו, שותפתו להחלטות־חיים, וכאדם אוטונומי בעולם. בפרקי היומן הוא חושף לבטים כיצד לשמר את האהבה לנוכח הדילמות הקשות העולות בזו אחר זו, וממחישות את האהבה שהייתה לחד צדדית ואת הכאב השזורים זה בזה.
היומן מביא ביטויים של החמצה ותִסכול, מבעֵי צער ועצב של הכותב, ובעיקר את תחושת הבדידות הקשה שהוא מתמודד אִתה כשאל נפשו מחלחלת סופניות הקשר העמוק רב־השנים עם אשתו. הקורא מרגיש במלוא עצמת תחושת אין־האונים מול עולמה ההולך ונחתם של הרעיה חגית, וקוצר־ידו של בעלה מלהושיעהּ.
היומן החושפני מעמת את תפישות חייו ואמונותיו ההומניסטיות עם המציאות אפופת הבעיות, בעוד הוא מנסה לפתור אותן בסובלנות המאפיינת את אישיותו, וגם בנחישות המתבקשת ממציאות חייו המטלטלת.
הקורא נחשף למעגלים השונים המשפיעים על הבנת התהליכים הנמשכים לאורך שנות הטיפול הקשות במחלה. יחסי אנוש עם עובדות זרות, עם שכנים ערבים, עם חברים קרובים ורחוקים, נשזרים בימים של מתח ביטחוני, חגים ומועדים, דאגות כלכליות, מאבקים אידיאולוגיים.
אבישי — כותב היומן — מביא את סיפורו האישי רווי הדאגה, הצער והאהבה הבלתי־מסוּיגת; חגית — שהמחלה נטולת המרפא משָנה את פניה והתנהגותה, היא אשת משפחה נאה וחיונית, אחות במקצועה, שהופכת בהדרגה לשבר־אדם; מטפלות פיליפיניות — הסועדות את החולָה ומתנסות בחייהן בתוככי בית המשפחה; מערכות הבריאות והרווחה של הקיבוץ — התומכות ומסייעות בהיבטים המקצועיים והאישיים לנוכח השינויים באורחות החיים בחברה הקיבוצית; בני המשפחה — העוגן האנושי האוהב, הדואג והמסייע; חברים וידידים — מבינים, מפרגנים, מרחמים ומשׂיאים עצה.
