קחו את האדם הכי מקסים שאתם מכירים. אחר כך את הכי חכם. עכשיו את הכי טיפש וילדותי. הכי נדיב. הכי משוגע. ערבבו היטב. קיבלתם, פחות או יותר, את וינצ'נצו מלנכוליקו, גיבור הספר המצחיק והלא-שגרתי הזה.
וינצ'נצו הוא עורך דין מובטל למחצה, בעל גרוש למחצה ובעיקר פטפטן בלתי נלאה. הוא מסוגל לשלוף מהשרוול אמיתות כבדות ראש, להביע את דעתו על כל דבר, מכלבם המעצבן של השכנים ועד סקס, מהקאמורה הנאפוליטנית ועד אהבה, ועל הכול הוא מדבר באותה עוצמה מסחררת, פראית וחסרת היגיון. מלנכוליקו כובש את הקוראים בדרך הקשה ביותר: הוא מצחיק אותם.
וינצ'נצו מלנכוליקו בן הארבעים ומשהו מעמיד פנים שהוא עובד כדי למלא את ימיו. את משרדו המרוהט והמאובזר כולו בפריטים מ"איקיאה" הוא חולק עם עורכי דין מעמידי-פנים אחרים. החיים שלו לא מתקדמים לשום מקום. אשתו עזבה אותו לטובת אדריכל שחצן ולשני ילדיו המתבגרים יש חלומות ובעיות משלהם.
לפתע פתאום קורים לעורך הדין המיואש שני נסים. הוא מתמנה לסנגור של איש הקאמוֹרה מימו-או-בורסונה, קצב-גופות בשירות אנשי המאפיה הנאפוליטנית, ומוצא את עצמו מעורב בהרפתקה משפטית מסוכנת.
לנס השני קוראים אלסנדרה פרסיאנו. עמיתתו הנחשקת, היפיפייה ומושא תשוקתם של כל בטלני בית המשפט בנאפולי, פורצת לחייו כמו מכת ברק ומתחילה למלא אותם בסחרחרת של רגשות, ואת המקרר שלו במצרכי מזון.
.jpg)
