לינקון והיהודים

מאה וחמישים שנה אחרי מותו של אברהם לינקון מסופר כאן לראשונה הסיפור המלא על יחסיו המיוחדים במינם עם יהודים. לינקון והיהודים מעניק לקוראים תיאור מרתק של מגעיו של לינקון עם יהודים, והזדמנות להתבונן בכתבי יד נדירים, בתצלומים ובאיורים, רבים מהם מאוסף לינקון של שאפּל, המציגים את לינקון באופן שלא זכינו לראותו עד כה.

אברהם לינקון כיהן כנשיא השישה־עשר של ארצות הברית החל משנת 1860 ועד לרציחתו בשנת 1865 ונחשב לאחד המנהיגים המשפיעים ביותר על תולדות ארצות הברית, המזוהה ביותר עם ביטול העבדות ומניעת ההתפלגות בתקופת מלחמת האזרחים. במרוצת ימיו של לינקון עלו היהודים לראשונה על הבמה הלאומית של ארצות הברית. בשנת הולדתו, 1809, חיו בארץ כולה 3,000 יהודים בקושי. עד לרציחתו בשנת 1865 העלתה ההגירה ההמונית, בעיקר ממרכז אירופה, את מספרם ל־150,000 ויותר. אמריקנים רבים, ובהם שרים בממשלתו של לינקון וקציני צבא בכירים במלחמת האזרחים, נבעתו לנוכח ההתפתחות הזאת ונהגו ביהודים כאזרחים ממדרגה שנייה וכזרים בגלל דתם.

לינקון, כפי שמעיד ספר זה, גילה יחס שונה לחלוטין כלפיהם. הוא גם הפגין בקיאות עמוקה בתנ"ך העברי ושאל ממנו ביטויים ומושגים לאחדים מכתביו, הן החשובים ביותר הן הידועים פחות. הוא התיידד עם יהודים כבר בצעירותו, קידם את שוויון הזכויות ליהודים, מינה יהודים רבים למשרות ציבוריות והקיף את עצמו ביועצים ובתומכים יהודים כבר בתחילת שנות החמישים של המאה התשע־עשרה, וגם בהמשך, בשתי מערכות הבחירות שלו לנשיאות. מתוך התחשבות ברגישויותיהם של היהודים הוא אף שינה את דרכי חשיבתו ודיבורו על אמריקה. במעשיו ובדבריו - לדוגמה, אם בעבר נקט בביטוי "אומה נוצרית", לימים החליף אותו ב"אומה זו תחת אלוהים" - הוא הביע את הכרתו ביהודים כבני הארץ.

בספר חסר התקדים הזה, המבוסס על מחקר דקדקני, מראים ההיסטוריון יונתן ד' סרנה והאספן בנימין שאפּל כיצד השפיעו יחסיו יוצאי הדופן של לינקון עם יהודי אמריקה הן על דרכו לנשיאות והן על ההחלטות המדיניות שקיבל כנשיא. הספר חושף היבט חדש בְּתכלית של חיי אברהם לינקון, אשר העשיר את דמותו ולפיכך העשיר את אמריקה.