'רפסודת האבן' הוא סיפור של שתי אהבות ושני מסעות. אשה חורצת בקרקע חריץ בענף בוקיצה, והחריץ מסרב להימחק; אשה אחרת פורמת גרב כחול, והגרב אינו נגמר; גבר משליך רחוק לים אבן כבדה, שבימים רגילים לא היה מסוגל להרימה; גבר אחר חש שהאדמה רוטטת מתחת לרגליו, אף שהסייסמוגרף אינו מגלה שום רעידה יוצאת-דופן; ואת הגבר השלישי מתחילה ללוות להקה ענקית של זרזירים בכל אשר ילך. בינתיים נסדק חיבורו של חצי האי האיבֶּרי לאירופה, ועד מהרה יוצאות ספרד ופורטוגל למסע באוקיינוס, שאולי יסתיים באסון: התנגשות באיים האזוריים. מהו החוט המקשר בין כל האירועים החריגים?
חמש דמויות מתנתקות כל אחת מעברה ונפגשות. הן יוצאות למסע ברחבי חצי-האי, לחיות מרגע-לרגע חיי ארעי משמעותיים. בהומור יוצא-דופן מתוארות גם התסבוכות הפוליטיות והחברתיות באי, שהפך לרפסודת-אבן קפריזית. בדרך-הסיפור הקומית-אירונית שלו מערער סאראמאגו, גדול סופרי פורטוגל ואחד הסופרים הבולטים ועתירי הפרסים באירופה, את עצם ההבחנה בין הפנטסטי לריאלי. ובתוך כך הוא מספר לנו על אהבות ועל בדידות, בכתיבה שזורם בה חום אנושי מפעים.
לספר מצורפת אחרית-דבר מאת מנחם פרי.
"רק ז'וזה סאראמאגו יכול לרקוח מהתחלה כזה סיפור מטורף ויפהפה, מצחיק עד דמעות ומהדהד כמו 'רפסודת האבן'. בין פגישות אקראיות לרומאנים בלתי מתוכננים, בין תהפוכות פוליטיות לחיים דמיוניים על אי שמאיים להתנגש באחרים, נרקם כאן משל ענק על חיינו באיים שאנחנו בוחרים לבנות לעצמנו, ועל כך שהאדם, גם אם הוא מאוד רוצה, לעולם לא יוכל להיות אי". אריאנה מלמד
