חלומות מסויטים רודפים את מִיה תלמידת כיתה י'. לילה לילה היא מתעוררת מבוהלת, קפואה ומבועתת, ומרגישה שמישהו גדול וחזק אוחז בה והיא לא יכולה לברוח.
"את חייבת לדבר על זה עם מישהו מקצועי," מפצירה בה עדן, חברתה הטובה, ומצטטת את סבתה שנהגה לומר, "חלומות מנסים להגיד לנו משהו. מה שבן אדם עובר לא נמחק לעולם. אדם כאילו שוכח, אבל הגוף לא..."
הסיפור העוסק בהדחקה ובזיכרון מספר את סיפורה של מִיה בת השש-עשרה, נערה יפה ומופנמת, החיה את ההווה ומסרבת לזכור את העבר. אבל העבר חזק ממנה.
סוד נורא מעיק עליה, והיא מבינה שתוכל להשתחרר, רק אם תמצא כוח ואומץ לספר מה קרה לה, למרות החשש שהגילוי יערער ויזעזע את משפחתה. החשיפה הכואבת וההתמודדות מאפשרים למִיה להתנקות ואף להיפתח לאהבה.
סיפור אמיץ, חזק ומטלטל, הנבנה באופן משכנע ואמין, ומעלה מצבים מורכבים בעדינות וברגישות. כל זיכרון מודחק, ההולך ומתבהר, לופת את הלב.
יונה טפר סופרת ועורכת. כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2001 וכלת פרס שר המדע, החינוך והספורט לשנת 2008. פרסמה ספרים רבים לפעוטות, לקוראים צעירים ולבני נוער.
ספריה: לעזוב בית (1994) ובינה נוסעת מבנימינה (2005) זיכו אותה בפרס זאב
ספרה: אבנים קטנות של אהבה (2007) זכה בעיטור אנדרסן
ספרים משלה תורגמו לשפות זרות ועובדו לטלוויזיה. ערכה קבצים ואסופות לגילאים שונים. עורכת מפגשים עם תלמידים ברחבי הארץ.
.jpg)
