התלבטתי הרבה בין ארבעה לחמישה כוכבים. מה שבטוח, זה לא ספר מאיר שלוי קלאסי. העלילה הזויה ומוזרה ובעיקר מצומצמת בדמויות ובעומק; אבל איכות הכתיבה, המשחק בשפה העברית, חגיגות המילים- זה יש כמתבקש וכרצוי. נשארתי הרבה זמן עם מחשבות על הסיפור המטופש הזה על הלילה הזה עם האישה הבלתי נסבלת הזאת והגיבור הלמך הזה. בסופו של דבר הגעתי למסקנה שספר הזה הוא על חוסר היכולת של השפה העברית לכתוב מין. זה תמיד יצא נלעג, מן מלוכלך כזה ומתנצל. מתקרב ומתרחק, מתחדד ומתקהה, כמו התנועה שמתוארת לאורך כך הספר עם הרכבת והסרת המשקפיים מהעיניים.
אז אני ממליצה על הספר. בעיקר כי הוא מעורר המון מחשבה בעקבות. ולא על הסיפור. אלא על החוויה כולה.