ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8
הדיירת השקטה
קלמנס מישלון

תקציר

בעיירה הקטנה והמנומנמת שבצפון מדינת ניו יורק אין מי שלא אוהב את איידן תומאס, איש משפחה למופת וחבר לדוגמה בקהילה. הוא מסוג האנשים שתמיד מושיטים יד לשכן בלוויית איזו מילה טובה.

אבל לאיידן יש סוד אפל. הוא רוצח סדרתי שרצח כבר שמונה נשים. הבאה בתור, רייצ'ל, עדיין כלואה במחסן בחצר האחורית שלו, חרדה לחייה.

כשאשתו של איידן הולכת לעולמה, הוא ובתו ססיליה בת השלוש־עשרה נאלצים לעבור דירה. לאיידן אין ברירה אלא להעביר איתם גם את רייצ'ל ולהכיר אותה לססיליה כ"חברת משפחה" שזקוקה למקום לינה. הוא מהמר שאחרי חמש שנות שבי רייצ'ל כבר שטופת מוח וחלשה מכדי לנסות לברוח. אבל רייצ'ל היא לוחמת ושורדת, ומקווה שססיליה תהיה חבל ההצלה שלה.

במתחם המגורים החדש רייצ'ל מתחילה ליצור קשר זהיר ומהוסס עם ססיליה. כאשר אמילי, מלצרית במסעדה מקומית, מתאהבת באלמן הנאה, היא מוצאת את עצמה נשאבת אל חייהן של רייצ'ל וססיליה ומתקרבת באופן מסוכן לגילוי סודו של איידן.

הדיירת השקטה, המסופר לסירוגין דרך נקודות המבט של רייצ'ל, ססיליה ואמילי, בוחן את ההשפעה הפסיכולוגית של פשעיו של איידן על הנשים בחייו ועוסק באופן מבריק בטראומה, בהישרדות ובדינמיקות של כוח.

"יצירה שהיא קלאסיקה ספרותית!" - ג'יימס פטרסון

"מישלון חושפת את דרכי המחשבה והפעולה של רוצח דרך עיניהן של הנשים שבחייו." - הוושינגטון פוסט

"מה אנחנו יודעים באמת על האנשים שסביבנו, ומה אם אנחנו שוגים באופן מסוכן?" – הניו יורק טיימס

אחת שיודעת, ועוד אחת / רן בן-נון
לא סתם המותחן של קלמנס מישלון הוא כזה להיט עצום
אחת שיודעת, ועוד אחת / רן בן-נון
לא סתם המותחן של קלמנס מישלון הוא כזה להיט עצום
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • רייצ'ל. זה לא השם האמיתי שלה, אלא זה שניתן לה על ידי האיש שחטף וכלא אותה בצריף בית החווה שלו. חמש שנים חלפו מאז והיא, בניגוד לאחרות, שרדה אותן כי תמיד נתנה לו לנצח, או לפחות להרגיש ככה, בכל שיחה, בכל מבט. היא תמיד מצטערת, הוא תמיד צודק. זה הכלל היחיד להישרדות. קוראים לו איידן והוא גבר נאה ביותר ומרשים לכל הדעות. אף אחד לא יודע שהוא פושע מתועב, פסיכופת. איידן הוא השכן המושלם, איש משפחה למופת, אב מסור לססיליה, בעל תומך. אבל עכשיו אשתו מתה והוא צריך לעבור לבית אחר. איכשהו, רייצ'ל מצליחה לשכנע אותו לא להרוג אותה ולקחת אותה אתו לבית החדש. ההתנהגות שלה כנועה כל כך, שהוא בטוח שהיא לא מהווה סכנה.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • זאת שהיתה כאן קודם/ ג'יי-פי דילייני
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • מהודק ומתוחכם.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • אמילי היא בעלת המסעדה שהוריש לה אביה השף. איידן, שמבקר במקום פעמיים בשבוע, מכיר אותה בתפקיד הברמנית שמוזגת לו צ'רי-קולה, כי הוא לא שותה אלכוהול, כמובן. אמילי די מאוהבת בו, או לפחות נמשכת אליו בטירוף, אבל מקפידה לא להלחיץ ולהבהיל אותו, נותנת לו לבוא אליה. רייצ'ל, אמילי וססיליה הן הגיבורות במותחן עילאי, כתוב גבוה, בקריפיות שמתגנבת אט אט במורד הגב וסיפור מסחרר המסופר על ידי שלוש דמויות, הנשים שמסביב לנבל מבעית.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • הדרך לנצח את הרוע היא לאט, בחוכמה, בהתבוננות, בסבלנות. רייצ'ל זוכרת כל פרט בסביבתה, מההצצות החטופות שהיא מצליחה לגנוב, והיא ממתינה, לא משנה כמה זמן זה ייקח. את הנשים האחרות שאיידן חטף הוא רצח, הן לא שרדו; היא יודעת זאת מהמזכרות שגנב מהן והעניק לה. רק היא נשארה, בזכות חוכמתה והאינטואיציה העילאית שלה, מותר האישה על הגבר מאז ומתמיד. כשהוא מסכים לקחת אותה אתו ועם בתו לביתם החדש, היא כבר יודעת שניצחה.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • זה באמת מעורר חלחלה במובן העמוק ביותר. מותחן שתופס אותך ופשוט מסרב לשחרר.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • דווקא אמילי היא המגניבה מבין השלוש. כאילו דמות פשוטה ועממית יחסית, אבל אישה עם חושים נדירים שיודעת לטוות רשת עכווישית של פיתוי ותחבולה.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "אם שבת בערב הוא שדה קרב, אז אנחנו חיילים, ואנחנו חייבים להתקיים יחד. והדרך לעשות את זה היא לשתות אלכוהול".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • מקום כפרי נחמד כזה, אולי אפ-סטייט ניו יורק, אבל עם אימה מתחת לפני השטח סטייל טווין פיקס.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • ברור. מישלון היא לגמרי הדבר הבא. כבר אי אפשר לחכות.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • בין לבין אנחנו מקבלים הבזקים מעוררי חלחלה מקורבנותיו של איידן. הראשונה היתה עובדת מין שבשרותיה השתמש כשהיה סטודנט בקולג'. הספרים שרייצ'ל קיבלה היו שלה. בניית המתח של מישלון מוקפדת, מדויקת, מושלמת, ועימה באה הזוועה עצמה. כלומר, אם אין לכם מספיק מזה בחיים עצמם.