מעבר לקופה

ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8
מקום שמור
יעל ואן דר ואודן

תקציר

מועמד לפרס בוקר 2024 

בית הוא דבר יקר ערך...
הולנד. 1961.

המכתשים שנותרו באזור הכפרי והשקט של מזרח הולנד לאחר הפצצות מלחמת העולם כוסו, מבנים שופצו ושוחזרו, ונראה שהמלחמה באמת הסתיימה.

איזבל גרה לבד בבית אמה המנוחה, חיים של שגרה יומית סדורה ומשמעת עצמית נוקשה. הכול משתנה כשאחיה לואי מביא את חברתו החדשה והוולגרית אווה, משאיר אותה שם, ונוסע.

אווה היא האנטיתזה של איזבל: היא ישנה עד מאוחר, מתנהלת בבית בקול רם ונוגעת בדברים שהיא לא אמורה לגעת בהם. איזבל מפתחת אובססיה כלפי אווה, אובססיה שמתודלקת בזעם. כשדברים ברחבי הבית מתחילים להיעלם – כפית, סכין, קערה – איזבל נשאבת אל מערבולת של חשדות וגילויים. בשיאו המחניק של הקיץ, הפרנויה שלה מפנה את מקומה להתאהבות כפי שלא ידעה מעודה ואל קשר שחושף אמיתות שמערערות את כל מהותה.

המלחמה לא יכולה להיות טובה, והיא לא באמת נגמרה אחרי הכול. גם אווה, גם הבית ובעצם שום דבר הוא לא כפי שהוא נראה.

מקום שמור, ספר הביכורים של יעל ואן דר ואודן, הוא חקירה רבת־עוצמה של החלקים האפלים ביותר של העבר הקולקטיבי שלנו.

"סיפור שמגיע לכלל פתרון באופן כה נועז ועם זאת מלא רכות, שהוא לא רק מבריק, אלא גם בלתי נשכח." – הניו יורק טיימס

"ספר ביכורים מרשים ביותר; אני כבר מצפה לספרה הבא של ואן דר ואודן." – הגרדיאן

להציג הכל...
לקריאת הפרק הראשון
כה זקוקות לנחמה / רן בן-נון
שתי נשים, בית אחד וטראומה שלא נגמרת
לקריאת הפרק הראשון
כה זקוקות לנחמה / רן בן-נון
שתי נשים, בית אחד וטראומה שלא נגמרת
  • תקציר מנהלים

  • תקציר מנהלים

  • איזבל, כמעט בת 30, גרה בבית אמה שהלכה לעולמה בכפר במזרח הולנד, מטפלת בגינה ושומרת על חפציה בקנאות. איזבל ואחיה נולדו באמסטרדם ועברו לכפר עם האם לאחר מות האב במלחמה הגדולה. אחיה הגדול, לואי, מביא אתו חברה חדשה כשהם נפגשים במסעדה בהאג, ואילו אחיה הקטן, הנדריק, שוקל לנסוע עם בן הזוג שלו, סבסטיאן, לבקר את אימו בפריז. אווה, בת הזוג החדשה של לואי, היא מעין קלוצית יפה ומתוקה שהכל נופל לה מהידיים ושום דבר לא מסתדר לה; חסרת ביטחון, בלונדינית מחומצנת, כאילו חמודה כזאת, אבל יש בה משהו אחר, נסתר, מעין זיק אפל כמעט בלתי מורגש – שכשיתגלה, יהפוך עולמות. בדיוק לשם מכוונת יעל ואן דר ואודן בספר הביכורים שלה, "מקום שמור", שהיה מועמד לפרס הבוקר השנה. אווה מעצבנת מההתחלה את איזבל הבודדה, הקשוחה והצמודה להרגליה, כולל הכנסייה בכל ראשון בבוקר, כשרק השכן המטריד יוהאן מגלה בה עניין. חצי שנה ממות האם, היא מוצפת זיכרונות מילדות בצל המלחמה, אימת הפצצות, והמצוקה והמחסור שהגיעו אחרי שוך הקרבות. היא חיה על קצבה ממשלתית ויכול להיות שהיא על הספקטרום, משהו שלא היה מאובחן בתחילת שנות ה-60, אבל ברור שיש בו או-סי-די קיצוני. איזבל צובטת את עצמה ללא הרף. אצל ואודן, הכל מרומז ודקיק; היא מכסה את הדמויות בערפל חידתי, הן לא לגמרי ברורות, הקורא לא מפסיק לתהות על קנקנן, נשאב לתוך סיפור שלא דומה לשום דבר אחר.
  • כמו מה זה

  • כמו מה זה

  • נפילת סוכר/ אוריאן זכאי
  • קל/כבד?

  • קל/כבד?

  • בהחלט מאתגר לפרקים, לשונית ותוכנית כאחד.
  • למה כן?

  • למה כן?

  • ואז, לתוך הקיום הכמעט רובוטי הזה, מוטלת פצצה. לואי המהנדס נוסע לכנס מקצועי בברייטון ומשאיר את אווה המעצבנת לחודש שלם אצל איזבל, שלא יכולה לסרב כי הבית שייך רשמית לשלושת האחים, וככה זה מתחיל. נוכחותה של אווה מכניסה את איזבל למעין סטרס נוראי, היא נעשית מודעת לעצמה ולאדם הנוסף שבאותו חלל באופן בלתי נסבל , לא מוצאת את מקומה בתערובת מבלבלת של משיכה ודחייה. היא נרתעת מאווה, אך מתחת לפני השטח זורם משהו אחר, מוזר. אט אט העוינות הופכת לאובססיה ו-ואודן עושה זאת באופן כמעט בלתי מורגש, שגורם לנו לעצור; רגע, מה בעצם קורה פה, יש באוויר מתח עצום שמבקש להתפרק. חפצים מתחילים להיעלם בבית, זעם מתעורר ואז הכל מתפרץ באירוע של התנגשות כמעט אלימה, ואחריו דממה, משהו בלתי רצוני לחלוטין. "מקום שמור" הוא סיפור תת הכרתי של מניעים נסתרים, גיבורה שלא מבינה את עצמה, תחושות הבטן שלה מובילות אותה, כמעט שום דבר אצלה אינו מודע, כולה דחפים פראיים והדחקות מיוסרות.
  • למה גם כן?

  • למה גם כן?

  • בחלקו השני של הספר, ואודן עוצרת הכל וחוזרת אל גיל ההתבגרות וגילוי ההומוסקסואליות - של הנדריק האח, זה שיצא לחופשי בעוד איזבל נשארה כלואה, בתוך ביתה ובתוך ראשה ונפשה. אצל ואודן, הבית הוא כלא וכעת מתחוללים בו תיאורים ארוכים של מגע מהוסס, יותר ואז פחות, טובלים בחושניות עמוקה, יפהפיה. אין מרתק יותר מגילוי המיניות על ידי אדם שהיא כה זרה לו. אווה הרבה יותר מתוחכמת מכפי שהיא נראית, אמפתית, רגישה, אישה של בני אדם. האם יש להן אומץ לשבור את הטאבו, לנפץ את חוקי החברה השמרנית, לחיות את חייהן. ומה יקרה כשלואי יחזור, מה יהיה כשהעולם האמיתי ישוב להתדפק על דלתות הפנטזיה, ומה, מה אם הוא בכלל לא יחזור. השפה המיוחדת של ואודן יוצרת חיבורים בלתי אפשריים בין תיאור לדימוי, קטועה, מרוסקת, כאילו מתבלבלת יחד עם רגשותיהן של הגיבורות; חלקי משפט, היסוס, משחק מתמיד בין תנועה לקיפאון, כמו פעימת לב חטופה. המגע נואש, כמעט אלים, וכולו חושניות עזה, פרץ תשוקה שלא ניתן להתנגד לו, שמציף אותן ולא חדל, מאיים להטביע ולהחריב את העולם המוכר כולו, נטול מעצורים.
  • למה לא?

  • למה לא?

  • זו קריאה תובענית שיש בה לא מעט רגעי מועקה. בואו מוכנים.
  • דמות לקחת

  • דמות לקחת

  • סבסטיאן, בן הזוג של האח הנדריק, מתמודד באומץ ובאיפוק עם גילויי הגזענות בהולנד שאחרי המלחמה, כמו איזה נגע שממאן להחלים.
  • משפט לקחת

  • משפט לקחת

  • "אני יכולה לחבק אותך ובכל זאת להרגיש שאני מתגעגעת לגוף שלך. היא חשבה: אני יכולה להקשיב לך כשאת מדברת ובכל זאת להתגעגע לצליל קולך".
  • איפה קוראים?

  • איפה קוראים?

  • מי צריך את אמסטרדם - האזור הכפרי במזרח הולנד פשוט יפהפה.
  • נחזור לעוד?

  • נחזור לעוד?

  • כל כך. אם זאת ההתחלה של ואודן, אין לדעת לאן עוד תגיע.
  • השורה האחרונה

  • השורה האחרונה

  • הדינמיקה מתחלפת, איזבל הופכת דומיננטית יותר, תובענית יותר, יודעת סוף סוף, לראשונה בחייה, מה היא רוצה באמת. אבל אווה מסתירה סוד, פגיעה, טראומה, שצצה רק בביעותי הלילה ובסיוטיה. הכל מתגלה ביומנה הסודי, בחלק השלישי של הספר. העלילה מגוללת שוב את כל הסיפור, אבל מהצד של אווה, והוא לקוח מהפרק האפל ביותר בהיסטוריה ההולנדית: הסיפור על מה שהשאירו אחריהם היהודים שנשלחו למחנות ההשמדה, השקר הגדול על חסידי אומות העולם ההולנדים. הפצעים נפתחים מחדש ו-ואודן מחטטת בהם ללא רחם, כשהיא שולחת את איזבל לסיבוב של גילויים מכוערים בין קרובים קשישים וקמצנים – עד לסיום הקתרטי והמזכך כל כך. הצדק, סופו להיראות ולהיעשות, אבל מה עם האהבה?
עוד ביקורות לספרים