אהרן שבתאי הוא גדול המשוררים החיים בינינו, והרקוויאם שלו הוא מיסה עבור המתים, עבור כל אותם אנשים שהמשורר זוכר מימי ילדותו – ושזכרם יעלם עימו.
"משורר זקן, מה יש לו בחייו?", כותב שבתאי באחרית הדבר לספר. "יש לו שמות, הרבה שמות, שמות אלה שהיו פעם אם ואב ואח וקרובים ושכנים, או חברים בבית הספר, שאיתם היה משחק כדורסל בהפסקות, ועוד צבא רב של אנשים שחיו ועברו לידו בימי נעוריו. וכל אלה היו, ובינתיים בהדרגה נעלמו ואינם עוד. ההימחקות הכמעט שלמה של הסיפור והדימוי של האנשים הללו, היא שמעניקה להם את טעמם המיוחד כשירה. זה טיב הפרספקטיבה והפאתוס שמשורר חש ומייצג כשהוא מתהלך בין האנשים החיים, אלה שכמוהו עצמו עומדים אט־אט או במהרה להימחק וכמעט לא להשאיר עקבות או איזה סימן שהיו".
הספר הזה הוא סימן שהיו.
אהרן שבתאי הוא גדול המשוררים החיים בינינו, והרקוויאם שלו הוא מיסה עבור המתים, עבור כל אותם אנשים שהמשורר זוכר מימי ילדותו – ושזכרם יעלם עימו.
"משורר זקן, מה יש לו בחייו?", כותב שבתאי באחרית הדבר לספר. "יש לו שמות, הרבה שמות, שמות אלה שהיו פעם אם ואב ואח וקרובים ושכנים, או חברים בבית הספר, שאיתם היה משחק כדורסל בהפסקות, ועוד צבא רב של אנשים שחיו ועברו לידו בימי נעוריו. וכל אלה היו, ובינתיים בהדרגה נעלמו ואינם עוד. ההימחקות הכמעט שלמה של הסיפור והדימוי של האנשים הללו, היא שמעניקה להם את טעמם המיוחד כשירה. זה טיב הפרספקטיבה והפאתוס שמשורר חש ומייצג כשהוא מתהלך בין האנשים החיים, אלה שכמוהו עצמו עומדים אט־אט או במהרה להימחק וכמעט לא להשאיר עקבות או איזה סימן שהיו".
הספר הזה הוא סימן שהיו.
שבע הפואמות שכונסו כאן ראו אור בין השנים 1985-1975 בזו אחר זו, בספרים נפרדים ובהוצאות שונות. הפואמות נכתבו מלכתחילה כרצף מתמשך, ואופן הכתיבה שלהן מטבעו מתנסה, מאלתר ופתוח. נושא השירה הזאת הוא עצם ההמשכיות והתנועה המתמדת, תוך השמעת קולות, מחשבות ורגשות. צירוף ראשון זה של כל הפואמות בספר אחד מביא את הרעיון הזה למימושו השלם. היצירה הגדולה הזו, שהציעה סגנון אמירה אתי וחינוכי ובישרה בשעתה על מהפכה אמיתית בשירה העברית, היא משעשעת, פראית, מגוונת, ושומרת גם כיום על רעננותה וייחודה.
שבע הפואמות שכונסו כאן ראו אור בין השנים 1985-1975 בזו אחר זו, בספרים נפרדים ובהוצאות שונות. הפואמות נכתבו מלכתחילה כרצף מתמשך, ואופן הכתיבה שלהן מטבעו מתנסה, מאלתר ופתוח. נושא השירה הזאת הוא עצם ההמשכיות והתנועה המתמדת, תוך השמעת קולות, מחשבות ורגשות. צירוף ראשון זה של כל הפואמות בספר אחד מביא את הרעיון הזה למימושו השלם. היצירה הגדולה הזו, שהציעה סגנון אמירה אתי וחינוכי ובישרה בשעתה על מהפכה אמיתית בשירה העברית, היא משעשעת, פראית, מגוונת, ושומרת גם כיום על רעננותה וייחודה.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
