הביקורות של מיכל

סוער סוחף

מהספר ניכרת אהבתו העמוקה של דניאל לאביו. איני יודעת היכן האמת, אבל הכאב שבכתיבה של הספר אמיתי וחודר.

חכם, מעמיק ורהוט

מניפסט מטריד ונהדר. נהנתי בקריאתו

עדיין לא יצא לי לקרוא את ספריו של ויקטור פרנקל, הספר של ד"ר פנינית רוסו עורר חשק גדול להעמיק עוד במשנתו. הוא כתוב בצורה בהירה ומרתקת.

ספר אמיץ ומיוחד המנער מוסכמות חברתיות. מעט אפל ומדכדך אך יש בו גם רגעים קסומים ממש. כתיבה מענגת וקולחת. לא רציתי שייגמר

מלא ביופי ותוגה תודה

מרתק

כמי שמגיעה מעולם הטיפול התחברתי לראייה הביקורתית ולכנות הנושבת מן הספר.

ספר פרקטי, מעניין ומלמד מאוד עם הדגמות רבות.

כל שיר מגולל אמת פצועה ונוקבת על הקיום האנושי... מעט מאוד נחמות. תודה אורית על קולך הצלול ועל מה שנתת לאחרים.

ספר עם פואמות יפיפיות ומצמררות בכנותן. כמטפלת וכמטופלת הזדהיתי עמוקות עם הקושי מול השיטה, מיסחור של קשר אנושי, ההשתוקקות לקירבה הדדית עם מי שליבנו נפתח בפניו, וכמה כואב כשזה נחתך. חובה לכל מטפל ומטופל.

כתוב בסחף נפלא. כאלהורית השלמה עם בחירתה הרגשתי מעט זרות לדמויות, ובעיקר לסיום הספר בו היא חוזרת למוטב לכאורה. רציתי שציון תאתגר יותר את סביבתה, את עצמה. שתהיה פחות מושלמת על הנייר, פחות מחובקת. זה ספר לאמהות בהווה ובעתיד. וגם זה ממש חשוב. מעריכה מאוד את מחברת הספר שניכר שחצבה את הסיפור מתוך נפשה.