הביקורות של Sigal Faust

סוֹף־סוֹף יֵשׁ לִי הִזְדַּמְּנוּת לְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי! זֶה לֹא תָּמִיד קַל לִהְיוֹת הַכֶּלֶב שֶׁל יַהַב, אֲבָל דָּבָר אֶחָד בָּטוּחַ, אַף פַּעַם לֹא מְשַׁעֲמֵם! יֵשׁ לִי הָמוֹן דְּבָרִים לְסַפֵּר לָכֶם עַל: 

אֵיךְ שֶׁשָּׁמַרְתִּי עַל הֶחָצֵר מִפְּנֵי צִפּוֹרִים, דְּבִיבוֹנִים, סְנָאִים, דְּבִיבוֹנִים, וְ... כְּבָר אָמַרְתִּי דְּבִיבוֹנִים?
הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לְרַחְרֵחַ אֶת הַחֵלֶק הָאֲחוֹרִי שֶׁל כֶּלֶב אַחֵר בִּשְׁבִיל לְהִתְעַדְכֵּן בַּחֲדָשׁוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת בְּיוֹתֵר בְּעוֹלַם הַכְּלָבִים.
וְעַל הַמִּפְלֶצֶת הַמַּפְחִידָה בַּאֲרוֹן הַכְּנִיסָה: שׁוֹאֵב הָאָבָק!

אֲבָל הֲכִי גָּרוּעַ זֶה שֶׁגְּבֶרֶת פְּלִיקֶר תִּשְׁלַח אוֹתִי בַּחֲזָרָה לְבֵּית הַמַּחֲסֶה אִם אֲנִי לֹא אֶלְמַד לְהִתְנַהֵג יָפֶה. אֲבָל מָה כְּלַבְלַב שׁוֹבָב כָּמוֹנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בְּנוֹגֵעַ לָזֶה

"סוּזָן לֵנְג מְעוֹדֶדֶת אֶת הַיְּלָדִים לִהְיוֹת עִם הָרְגָשׁוֹת שֶׁלָּהֶם, בְּגִישָׁה שֶׁהִיא כִּמְעַט בּוּדְהִיסְטִית. וְהוּא יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ רִפּוּי עֲבוּר הַיְּלָדִים הַכְּעוּסִים, הָרַגְזָנִים וְהַקּוֹפְצָנִיִּים." - קִירְקַס פְּרִיוְיוּ

"זֶהוּ מֶסֶר מְבֹרָךְ, שֶׁאֶפְשָׁר לִפְעָמִים לִהְיוֹת בְּמַצַּב רוּחַ רַע." – סְקוּל לַיְבְּרֵרִי גּ'וּרְנַל

"אִיּוּרִים חַדִּים מַצִּיגִים שׁוּרָה שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים בִּצְבָעִים עַזִּים... מוֹלִיכִים אֶת הַקּוֹרֵא אֶל תּוֹךְ הַחֲוָיָה שֶׁל שִׁימִי, עַד לַסּוֹף הַמַּרְגִּיעַ." – בּוּקְלִיסְט

"קוֹף שֶׁלּוֹמֵד לְהִתְמוֹדֵד עִם גַּלִּים שֶׁל רְגָשׁוֹת, בְּסֵפֶר מְחַזֵּק שֶׁעוֹסֵק בִּרְגָשׁוֹת." – פַּבְּלִישֵׁרְז וִויקְלִי

אַבָּא הֶחְלִיט לִיצֹר רְשִׁימַת מַטָּלוֹת לַמִּשְׁפָּחָה, וְאוּפְּס מְשֻׁכְנָע שֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ לַהֲנָאָה שֶׁלּוֹ. אֲבָל אָז, לוֹמֵד אוּפְּס שֶׁאִם הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּדִּמְיוֹן שֶׁלּוֹ הוּא יָכוֹל לַהֲפֹךְ כָּל דָּבָר לִמְהַנֶּה!

הִצְטָרְפוּ לְאוּפְּס הֶחָתוּל אֲשֶׁר לוֹמֵד, בְּאֶמְצָעוּת הַהַרְפַּתְקָה הַמְּבַדַּחַת שֶׁבַּסֵּפֶר, עַד כַּמָּה עֶזְרָתוֹ בַּבַּיִת מוֹעִילָה לְאִמָּא וּלְאַבָּא.

הַסִּפּוּר הוּא עַל בּוֹאֵשׁ,
לֹא חָכָָָם גַַַּם לֹא טִפֵּשׁ.
בּוֹאֵשׁ לְְְגַַַמְרֵי חִנָּנִי,
עִם רֵיחַ אָפְיָנִי.
כְְְּלוֹמַר – רֵיחַ מַסְרִיחַ,
שֶׁקְּצָת קָשֶׁה לְְְהָרִיחַ.
הוּא רַק רָצָה לִִִהְיוֹת
שָׂמֵחַ,
עִם חֲבֵרָיו – לַַַמְרוֹת
הָרֵיחַ.
וּמָה קָרָה? תַַַּקְְְשִִִׁיבוּ
טוֹב –
מֵהַתְחָלָָָה וְעַד הַסּוֹף!

זֶהֶוּ ספּוּר מְחֻיָּךְ וְרְְָָגִִִישׁ, בַּעַל רֹבֶד בִּיבּלִִיּוֹתֵרַפִּי, הַנּוֹגֵֵֵעַ בְּנוֹשְְְׂאִים שֶׁל קַבָּלַַַת הַשּׁוֹנֶה, חֲבֵרוּת אֲמִתִּית, קַבָּלָָָה עַצְמִית וְהָאֹמֶץ לִִִהְיוֹת פָּשׁוּט אַתָּה.

הַַַמְּחַבֶּרֶת, חַוָּה שַׁחַם, גַּנֶּנֶת לְשְְֶֶׁעָָָבַר וְעוֹרֶכֶת לָשׁוֹן, בַּעֲלַת תֹּאַר רִאשׁוֹן בְּחִנּוּךְ, מְלַוַַוָּה כּוֹתְבֵי סִפּוּרֵי חַיִִים. פִּרְסְמָה אֶת סֵפֶר הַַַשִּׁירָה אַתְּ יְכוֹלָה תָּמִיד לְהְְָָעִיר אוֹתִי וְאְְֶֶת הָרוֹמָן הֶחָסִיד מֵהָעֵמֶק, בְּהוֹצָאַת פִּיּוּטִית. זֶהוּ סֵפֶר הַַַיְּלָדִים הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּהּ, שֶׁנִּכְתַּב בְּהְְַַַשְׁרָאַת סִפּוּר מֵאֵת ג'וֹן אַפְּדֶֶֶּיק מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר נוֹצוֹת יוֹנָה.

אני מיכל ברנע, חלק מכם אולי מכירים אותי מסיפורי חיות. בסיפור החדש שלי, החיות ביער נקלעות לסיטואציה לא פשוטה ומגלות דרך שעוזרת להן למצוא איזון בין הפחדים לבין תחושות של ביטחון ונוחות.

באמצעות שלושה שלבים פשוטים, כל אחד יכול ללמוד איך להרגיע את עצמו, למצוא נקודות של שקט גם כשהכול נראה סוער, ולבנות חוסן פנימי. זהו סיפור שמלמד אותנו איך לשתף, איך לשים לב למה שטוב מסביבנו, ואיך להרגיש קצת יותר בטוחים בתוך עצמנו.

הספר מלווה במדריך מעשי שמאפשר להורים ולילדים לשחק יחד במשחק האיזון ולהפוך אותו לכלי שימושי בחיי היום־יום. מוזמנים לקרוא ולשתף אותי בחוויות שלכם.

"הסיפור משחק האיזון מנגיש כלי נוח ויעיל להתמודדות עם לחץ וחרדה בקרב ילדים. הסיפור הידידותי והשימוש בדמויות בעלי החיים יכולים להקנות לילדים כלים נגישים לוויסות רגשי ומסייעים לחבר אותם לכוחות הזמינים להם במצבים מאתגרים בדרך קלילה ועם זאת משמעותית."- יפתח בן־דוד, פסיכולוג חינוכי מומחה נטלי רוטזק־כרמל

סיפור על חיפוש, שייכות, חברות ואהבה

מהו בית באמת? האם הוא ארבעה קירות וגג? אולי תחושה שעוטפת אותנו באהבה? ואולי הוא משהו אחר לגמרי – משהו שנמצא קרוב כל כך, שאנחנו פשוט לא רואים אותו?

צב שמחפש לו בית הוא מסע שובה לב על חיפוש וגילוי, על ההבנה שהבית האמיתי אינו מקום פיזי, אלא תחושה עמוקה של שייכות, ביטחון ונחמה. הצב, עם שריונו החזק וליבו הסקרן, יוצא לחפש מקום שבו יוכל להרגיש שהוא שייך. בדרכו, הוא פוגש את מר שבלול – דמות חכמה ומלאת תובנות, שמלווה אותו בצעדיו ומלמדת אותו שהמסע לפעמים חשוב לא פחות מהיעד. יחד הם מגלים אמת פשוטה ומרגשת: הבית האמיתי אינו נמצא במקום רחוק, אלא קרוב הרבה יותר משחשבנו.

הספר נכתב בשפה עשירה ורגישה, כזו שמדברת לילדים אך נוגעת גם בלבם של המבוגרים. האיורים הקסומים והעדינים שזורים בסיפור ומעניקים לו רובד נוסף של רגש וחיים. כל עמוד הוא יצירה בפני עצמה, שמזמינה את הקוראים לשקוע בעולם הדמויות ולהרגיש שהם חלק מהמסע.

בעולם של חוסר ודאות, כשכולנו מחפשים עוגן, הספר הזה הוא כמו חיבוק – תזכורת לכך שהדברים שאנחנו מחפשים לעיתים קרובות כבר נמצאים בתוכנו. זהו סיפור על חיפוש וגילוי, על התבוננות פנימית, על חברות אמיתית ועל אהבה שאינה תלויה במקום – אלא באנשים שמלווים אותנו בדרך.

צב שמחפש לו בית הוא יותר מסיפור, זו חוויה שתלווה אתכם זמן רב אחרי שהעמוד האחרון ייסגר. מתנה מושלמת לעצמכם, לילדיכם ולכל מי שהלב שלו מחפש בית.

רכשו עכשיו וצאו למסע מרגש שיישאר איתכם תמיד.

לפני הרבה שנים פגשתי נחש צעיר שהתחבא בין העציצים במרפסת שלי. בלי לברר מי או מה, הִזעקתי את השכן. הוא לכד את הנחש, הכניס אותו לְצנצנת, ושחרר אותו בְּשָדה מרוּחָק. מאז, עברתי דירה, ועוד דירה, ולא פעם תהיתי מה עלה בגורלו של אותו נחש. לפני כמה שנים נפגשנו שוב, הנחש ואני, שנינו כבר לא צעירים, וזה מה שהוא סיפר לי. רשמתי הכול בְּספר.

כחולי קצר רוח. האביב דוחק בו לצאת מהמאורה. ולמרות האזהרות של אמו, שזה מסוכן ומנוּגד לַהנחיות, הוא בכל זאת יוצא. בנדודיו הוא מרחיק הרבה מעבר לָעמק. בעלילה רבת הַמְצאות ודמיון כחולי פוגש דמויות מפתיעות, מסקרנות וחד־פעמיות, שדרכן הוא לומד על עצמו ועל יכולותיו, גם כאשר הן תולשות אותו, מעיפות אותו הלאה אל הלא־נודע.

נחש טוב הוא ספר שופע דמיון, מלא ידע לגבי בעלי חיים וצמחים והטבע כולו. לא תוכלו להניח אותו מידכם. זהו איננו ספר ילדים. זהו ספר חניכה.

"נחש טוב לא דומה לשום סיפור שקראתי. הומור ודמיון שזורים בעלילה מפתיעה ובהיכרות קרובה עם עולם הטבע. נהניתי מכל רגע." - יהודית מילוא

חֵזִי הַחִלָּזוֹן הֵגִיחַ לַאֲוִיר הָעוֹלָם עִם טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הָאַחֲרוֹנוֹת וּמִיָּד מִהֵר לְטַפֵּס כְּמוֹ שְׁאַר הַחֶלְזוֹנוֹת. הוּא נֶאֱחַז בְּחוֹזְקָה בְּגִבְעוֹל, תְּחִלָּה עִם מָשׁוֹשׁ אֶחָד, אַחַר כָּךְ עִם מָשׁוֹשׁ שֵׁנִי, וְ... בּוּם, נָפַל בַּחֲבָטָה עַל הָאָרֶץ. כִּי לְחֵזִי הַחִלָּזוֹן לֹא הָיָה רִיר דָּבִיק הַמְּאַפְשֵׁר לַחֶלְזוֹנוֹת לְהִדָּבֵק לְמִשְׁטַח הַטִּפּוּס.

חֵזִי הַחִלָּזוֹן הוּא פִּיקְצֶ'רְבּוּק מְרַגֵּשׁ עַל חֶסֶר שֶׁסּוֹפוֹ יֶתֶר. חֵזִי רוֹכֵשׁ לוֹ חֲבֵרִים רַבִּים וּמְעוֹרֵר בָּהֶם הַשְׁרָאָה. הַסִּפּוּר מַרְאֶה שֶׁשּׁוֹנִי אֵינוֹ בְּהֶכְרֵחַ מִכְשׁוֹל, אֶלָּא הוּא עָשׂוּי אַף לְזַמֵּן אֶפְשָׁרוּיוֹת חֲדָשׁוֹת. מְסָרִים חֲשׁוּבִים נוֹסָפִים הָעוֹלִים מִן הַסִּפּוּר: אֵין לְהִתְבַּיֵּשׁ בְּבַקָּשַׁת עֶזְרָה, וְגַם הַצָּעַת עֶזְרָה כָּמוֹהָ כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת: "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם" – הָעוֹזְרִים יֵצְאוּ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נִשְׂכָּרִים. בְּצַד זֶה הַסִּפּוּר מַעֲנִיק מֵידָע עַל הַחִלָּזוֹן.

קָתֵרִינָה מַקְיוּרוֹבָה, יְלִידַת סְלוֹבַקְיָה, הִיא סוֹפֶרֶת וּמְאַיֶּרֶת בַּעֲלַת סִגְנוֹן יִחוּדִי, שֶׁזִּכָּה אוֹתָהּ בִּפְרָסִים רַבִּים. אַל תַּחְמִיצוּ גַּם אֶת סְפָרֶיהָ הַנִּפְלָאִים הַקּוֹדְמִים שֶׁיָּצְאוּ בְּהוֹצָאַת מָטָר: לָמָּה אַתָּה לֹא פּוֹרֵחַ? וְתוֹלַעַת גְּדוֹלָה וּשְׁמֵנָה.

לילה אחד משתוללת ביער סערה. הרוח העזה מעיפה את גברת סנאימי ואת שתי הסנאיות הקטנות שלה אל מחוץ לקן שלהן. הן מוצאות מחסה בגזע חלול של עץ אלון גדול. אבל גם מר פסנאי ושני הפסנאים הקטנים שלו מחפשים מחסה מהסערה. וגם הם מגיעים לגזע העץ החלול.

עכשיו, על שתי המשפחות למצוא דרך לחיות יחד – וזה כיף, אבל לפעמים זה קשה. הסנאיות והפסנאים לומדים להתפשר ולהתחבר ולבסוף מחליטים פה אחד: הכי טוב לחיות יחד.

ספר מתוק ומרגש על קבלת האחר, ועל הנכונות להתפשר למען לחברים ובני משפחה.   

צוּף דְּבִיבוֹן חוֹשֵׁשׁ מֵהַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ בְּבֵית הַסֵּפֶר. לְמַעֲשֶׂה, הוּא בִּכְלָל לֹא רוֹצֶה לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר. הוּא רוֹצֶה לְהִישָּׁאֵר בַּבַּיִת, עִם אִימָּא שֶׁלּוֹ.

לְמַרְבֵּה הַמַּזָּל, לְאִימָּא דְּבִיבוֹן יֵשׁ סוֹד מִשְׁפַּחְתִּי עַתִּיק, כָּזֶה שֶׁיַּעֲזוֹר לְצוּף לְהַרְגִּישׁ אֶת אַהֲבָתָהּ גַּם כְּשֶׁהוּא לֹא לְצִידָּהּ.

הַיָּד הַמְּנַשֶּׁקֶת הוּא סֵפֶר מָתוֹק שֶׁמַּכִּיר בַּקּוֹשִׁי שֶׁל יְלָדִים (וּבְעֶצֶם שֶׁל כּוּלָּנוּ) לְהִיפָּרֵד לִפְעָמִים, וּמַצִּיעַ פִּתְרוֹן מְרַגֵֹּש וּפָֹשוּט: לָקַחַת אֶת הָאַהֲבָה אִיתָּנוּ לְכָל מָקוֹם. 

"אני יודעת מה אתם חושבים: לכלבה המסכנה הזאת יש רק שלוש רגליים. אבל אל תתחילו עם זה. זה לא כל כך נורא, בסדר? אז אני לא נערת הפוסטר של מועדון הכלבים הגזעיים. ביג דיל."

דוגטאון הוא מקלט לכלבים משוטטים, לכלבים אומללים ולכלבי רובוט נטושים.

צ'אנס היא כלבה בשר ודם, שנמצאת בדוגטאון מאז שהבעלים שלה השאירו אותה שם. ראש מתכת הוא כלב רובוט שחולם לחזור לבית אמיתי. ידידם עכבר גונב עבורם מאכלים ומצליח להגן בתחכום על הכלבים שהוא אוהב.

צ'אנס וראש מתכת יוצאים להרפתקה כדי למצוא בית, ולמרות שלל סכנות ומהמורות הם זוכים בדרך לכמה חסדים בלתי צפויים.

רב־המכר דוגטאון, שכתבו הסופרות האהובות קתרין אפלגייט וג'ניפר צ'ולדנקו, המלווה באיוריו הנפלאים ומלאי ההומור של ואלאס וסט, הוא סיפור מסע והרפתקאות מחמם לב. 

מְרִיבָה פּוֹרֶצֶת פִּתְאֹם בֵּין הַחֲבֵרִים הַטּוֹבִים – 
נָנִי שְׁפַן הַסֶּלַע וְאֵלִי הַיָּעֵל. 
הַיּוֹנִים הַמֻּדְאָגוֹת יוֹצְאוֹת לִמְשִׂימַת פִּיּוּס.

נרי אלומה – סופרת ילדים ועורכת. זהו ספרה השנים־עשר לילדים. ספריה אוגי, אבא הכי חזק, הסוס הכי מהיר בעולם וכשאהיה ראש ממשלה נבחרו על ידי ילדי ישראל למקומות הראשונים במצעד הספרים של משרד החינוך. ספרה הקיפוד שאמר מה אכפת תורגם לארבע שפות.

רותם טֶפְּלוֹ – מאיירת ספרים בארץ ובעולם. שוֹלם לְעולם הוא ספרה התשעה־עשר. 

"תראו מה זה," אמר בבהלה ר' אברום הכורך שהתעורר בדיוק משינה מצוינת, "חזיר!"
"מילא חזיר," אמר ר' זימלין שואב המים הקשיש ברעדה,  "חזיר מדבר!"
"מילא חזיר מדבר," אמר אפרים האופה באימה, "חזיר מדבר בבית הכנסת!"

גיבור המעשייה החריפה־מצחיקה הזאת הוא חזיר. אבל לא סתם חזיר רגיל כמו כל החזירים, שמבוֹססים בבוץ וּמִתְחַזְרִים על איזו ערימת לְפָתוֹת, לא! מדובר בחזיר ממולח וחריף במיוחד.

כשהוא בורח מן המכלאה שבה גדל, מוצא לעצמו חֲזֵר־טְרֵיף מקום מפלט בבית הכנסת של העיירה היהודית חְלוּפְּקָה, יחד עם חברו הטוב גַנֵב־שְׁלִימַזְל, למגינת לבו של הגבאי הרשע פנחס. יחד הם משבשים את סדרי העיירה, בעלילה מלאת הומור המלווה באיוריו היפהפיים של מנחם הלברשטט.

מנחם הלברשטט הוא זוכה פרס שר התרבות לעיצוב בתחום האיור לשנת 2021. 

קלאסיקה לגן ולבית הספר. סיפור משל עם מסר של קבלת הזולת וחיי שלום.

סיפורה הקלאסי והמשעשע של לאה גולדברג על יחסי שכנות טובים ועל אהבת הבריות ממשיך לשמח דורות של ילדים.

בְּעֵמֶק יָפֶה, בֵּין כְּרָמִים ושָׂדוֹת, עוֹמֵד מִגְדָּל בֶּן חָמֵשׁ קוֹמוֹת.
וּמִי גָּר בַּמִּגְדָּל?
בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה תַּרְנְגֹלֶת שְׁמֵנָה.
כָּל הַיּוֹם בְּבֵיתָהּ עַל מִשְׁכָּבָהּ מִתְהַפֶּכֶת. הִיא כָּל כָּךְ שְׁמֵנָה, שֶׁקָּשֶׁה לָהּ לָלֶכֶת.
בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה גָּרָה קוּקִיָּה, כָּל הַיּוֹם מְהַלֶּכֶת, עוֹשָׂה בִּקּוּרִים, כִּי בָּנֶיהָ גָּרִים בְּבָתִּים אֲחֵרִים.

תרנגולת שמנה, קוקייה, חתולה כושית וסנאית מחפשים דייר שיגור בקומה החמישית. "והנה בשבילים, בדרכים, בכבישים – אל הבית באים דיירים חדשים"... אך לכל אחד מהפונים יש טענות נגד בני הבית. האם ימצאו דיירי המגדל את מבוקשם?

מהדורת קרטון הכוללת רק את הסיפור שעל שמו נקרא הספר

קלאסיקה לגן ולבית הספר. סיפור משל עם מסר של קבלת הזולת וחיי שלום.

סיפורה הקלאסי והמשעשע של לאה גולדברג על יחסי שכנות טובים ועל אהבת הבריות ממשיך לשמח דורות של ילדים.

בְּעֵמֶק יָפֶה, בֵּין כְּרָמִים ושָׂדוֹת, עוֹמֵד מִגְדָּל בֶּן חָמֵשׁ קוֹמוֹת.
וּמִי גָּר בַּמִּגְדָּל?
בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה תַּרְנְגֹלֶת שְׁמֵנָה.
כָּל הַיּוֹם בְּבֵיתָהּ עַל מִשְׁכָּבָהּ מִתְהַפֶּכֶת. הִיא כָּל כָּךְ שְׁמֵנָה, שֶׁקָּשֶׁה לָהּ לָלֶכֶת.
בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה גָּרָה קוּקִיָּה, כָּל הַיּוֹם מְהַלֶּכֶת, עוֹשָׂה בִּקּוּרִים, כִּי בָּנֶיהָ גָּרִים בְּבָתִּים אֲחֵרִים.

תרנגולת שמנה, קוקייה, חתולה כושית וסנאית מחפשים דייר שיגור בקומה החמישית. "והנה בשבילים, בדרכים, בכבישים – אל הבית באים דיירים חדשים"... אך לכל אחד מהפונים יש טענות נגד בני הבית. האם ימצאו דיירי המגדל את מבוקשם?

בספר קובצו עוד שני סיפורים: "כך ולא כך" – עיבוד של לאה גולדברג לסיפורו המלבב של ק. צ'וקובסקי שבמרכזו דיאלוג מלא הומור בין אב לבתו, ו"מעשה בחמישה אגוזים", אגדה רבת קסם וכתובה במקצב המופתי של גולדברג.

מתאים לגילאי 3–5.

נֹחַ אֶפְרוֹחַ 
בְּיוֹם חֹרֶף קַר
הֶחְלִיט לְטַפֵּס
עַל הָהָר מוּל הַכְּפָר. 

נָנִי נַבְרָנִי מְלַגְלֵג, חוֹדִי קִפּוֹדִי מַקְנִיט, וְדוֹנִי חַרְדּוֹנִי צוֹחֵק וּמְזַלְזֵל: ״אַף אֶחָד לֹא הִצְלִיחַ, אַתָּה תִּכָּשֵׁל!״
זֶה לֹא מַה שֶּׁיַּכְנִיעַ אֶת רוּחוֹ שֶׁל נֹחַ אֶפְרוֹחַ.
גַּם לֹא הַמַּבּוּל שֶׁיַּגִּיעַ...

נתי בית – סופר ילדים ומתרגם, מחבר הספרים ענק בישל מרק, מעשה בכיסא, מהר מהר שלא נאחר!, אוּרי ומלך החושך ואחרים. זהו ספרו התשיעי.

רעיה קרס – מאיירת מובילה ועטורת פרסים. איוריה שובי הלב נותנים ביטוי מלא חיים והבעה למסעם של הגיבור האפרוחי וחבריו.

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהִתְעוֹפְפָה קִיוִי בִּקְלִילוּת מֵעַל הַיַּעַר, שָׁמְעָה לְפֶתַע מִישֶׁהוּ מְמָרֵר בְּבֶכִי מָלֵא צַעַר.

קִיוִי צִיְּצָה מִיָּד, "מִי בּוֹכֶה שָׁם כָּל כָּךְ?"

"זֶה אֲנִי שֶׁבּוֹכֶה." הִדְהֵד עֵץ הַקָּאוּרִי וְנֶאֱנַח.

"מַדּוּעַ אַתָּה עָצוּב, קָאוּרִי?" צִיְּצָה קִיוִי בְּרַחֲמִים.

קָאוּרִי עָנָה, "אֵינֵךְ יוֹדַעַת שֶׁאָנוּ הָעֵצִים אַט־אַט נֶעֱלָמִים?"

קיוי היא ציפור יפהפייה וססגונית, קלילה וחופשייה, שחיה על גג יערות הגשם שבניו זילנד. כאשר נודע לה שעצי הקאורי נמצאים בסכנה היא מייד נרתמת למשימה ומנסה לגייס את חברותיה לעזרה, אך ללא הצלחה. קיוי איננה מבינה בשלב זה כמה כוח ואומץ יש בה ושלמעשה היא יכולה לצלוח זאת לבדה. טאנה מהוטה, פיית היערות, רואה את הרצון העז של קיוי ומטילה עליה קסם שהופך אותה לציפור המושלמת למשימה. חייה של קיוי משתנים מקצה לקצה ואפילו הגוף שלה משתנה לחלוטין. קיוי חווה מהפך שישנה אותה ואת גורל ניו זילנד לתמיד.

מסיפורה האקזוטי והמופלא של קיווי הציפור אנו למדים שלעיתים, כדי לזכות בהזדמנות פז לעשות משהו משמעותי עבור הסביבה שלנו ועבור עצמנו, אנו צריכים להיות מוכנים להקריב ולעבור שינויים משמעותיים, אבל המהפך בחיינו אף עשוי להביא אותנו לגבהים שלא דמיינו שאפשר להגיע אליהם.

מעשה בסטארט-אפ הינו אלגוריה לאחת מהתופעות הנפוצות בחיינו – כישלון בהקמת חברת הזנק.

המחבר מוביל את הקורא בשפה ציורית דרך חלומו של יזם שאינו מבין כלום בתחום יזמותו, אך מצליח לשכנע משקיעה תמימה בסיכוי לשלש את ממונה אם רק תבטח בו. הוא מסתייע במנכ״ל טירון שמגייס יועץ מזדמן, ויחד עם חבורת סטודנטים חסרי ניסיון הם מנסים להפיח רוח חיים במכונה ישנה שאין איש מבין כיצד היא פועלת.

גם ינשוף חכם מגיע לעזור, אך עצתו למכור שירות במקום מוצר נענית בסירוב מתנשא.

הניסיון לגייס משקיע בסבב שני נכשל בגלל מורכבותו של המוצר, והסוף, כמו ברבות מחברות ההזנק, ידוע מראש. ולמרות זאת, לסיום יש נימה חיובית. ראשית, התובנה שהסטארט-אפ אינו רק כסף להשקעה, אלא יש בו גם הרבה נשמה. ושנית, ההבנה שמי שחולם אינו מוותר לעולם. 

זהו ספר הביכורים של סופר אלמוני שמצליח ליצור מבט מחויך על אחת התופעות המעניינות של תקופתנו.

זברה חביבה רוצה להצטרף לעדר זברות ונדחית.
סיפור על התנשאות, יחס לשונה, רצון להשתייך לקבוצת השווים ו… סוף אופטימי.

תנין קטן שמאס בתפריט הקבוע החליט לעשות מעשה...
ויצא אל הלֹא נודע!

סיפור על יוזמה, אומץ לב ורצון לגלות עולם ועל הורות תומכת ומאפשרת.

טד וננסי הם אחים שועלים שגרים בעיר הגדולה. אחרי שטד תולש בטעות את זנבה של הנסיכה כפתורה – החתולה הכי איומה בעולם – הם נאלצים לברוח ליער. 
אבל גרימווד הוא לא היער שהם דמיינו. הוא גם לא היער שאתם מדמיינים. יש בו ראש עיר שמכין משקאות אנרגיה, ענף ספורט של שיגור סנאים ותחרות כישרונות צעירים שיוצאת מכלל שליטה, וזה עוד לפני שדיברנו על מה שקרה לבינקי סנאפהאוזן. 
אז לפני שאתם נכנסים לגרימווד קחו נשימה עמוקה כי זה יעיף לכם את המוח ויצחיק אתכם עד שייתלש לכם הזנב!
בהצלחה!

נדיה שירין היא סופרת ומאיירת בריטית. היא זכתה בפרסים רבים על ספריה, ובהם פרס UKLA ופרס רואלד דאל לספרים מצחיקים.

נראה שזוהי תחילתה של ידידות מופלאה.
רגע, רגע. באמת?!

האם פיל ועכבר יוכלו להיות חברים טובים, למרות השוני ביניהם?

התשובה (המוצלחת) מחכה לכם כאן, בספר שכולו יצירתיות ושמחת חיים.

אָדוֹן קִפּוֹד חוֹפֵר מְחִלָּה וּמֵעִיף אֶת הֶעָפָר אֶל הַשְּׁבִיל.
לֹא אִכְפַּת לוֹ שֶׁהַשְּׁבִיל מְחַבֵּר בֵּין הַבָּתִּים שֶׁל עַכְבָּר וְאַרְנָב, וְשֶׁעֲרֵמַת הֶעָפָר חוֹסֶמֶת אֶת הַמַּעֲבָר כְּשֶׁהֵם רוֹצִים לְהִפָּגֵשׁ.
מַה יַּעֲשׂוּ עַכְבָּר וְאַרְנָב?

הַקִּפּוֹד שֶׁאָמַר מָה אִכְפַּת הוּא סִפּוּר קִצְבִּי וּמְעוֹרֵר מַחְשָׁבָה עַל יַחֲסֵי שְׁכֵנוּת. תְּחִלָּתוֹ בַּעֲרֵמַת עָפָר, הֶמְשֵׁכוֹ בְּבֹץ טוֹבְעָנִי וְסוֹפוֹ בְּגִנָּה פּוֹרַחַת.

נרי אלומה - סופרת ועורכת. גרה ברחוב התאנה בטבעון ואוהבת מאוד את סביבתה ואת השכנים שלה.
עמית טריינין - מאייר ומרצה לאיור. גר בתל אביב בבניין שדייריו מברכים לשלום אלה את אלה, בבוקר ובערב. 

סיפור על ארנב קטן וסקרן שאוהב לשאול שאלות ונחוש למצוא להן תשובות.
הצטרפו לארנב הקטן, ואולי גם אתם/ן תצאו לגלות את התשובות לשאלות שלכם/ן.

בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה,
כָּךְ פִּתְאוֹם,
צָצָה לָהּ בְּעָיָה וְצָרִיךְ פִּתְרוֹן.
הַמַּסָּע בְּעִקְּבוֹתָיו
מִסְתַּיֵּם בַּמָּקוֹם בּוֹ הִתְחִיל...

אָנוּ מְלַוִּים אֶת קְלוֹד הַקִּפּוֹד
בְּחִפּוּשָׂיו אַחַר בַּיִת חַם וְנָעִים,
בּוֹ יוּכַל לִישׁוֹן בְּשַׁלְוָה.

זֶהוּ סִפּוּר מְשַׁעֲשֵׁעַ וּמַחְכִּים,
וּמוּסַר-הַשְׂכֵּל בּוֹ טָמוּן
לִקְטַנִּים וְגַם לִגְדוֹלִים!

*כריכה קשה*

כאשר סופה איומה זורעת הרס ביער של דבי הדובה, היא וחבריה מוצאים מחסה במערה, ומתמודדים עם קשת הרגשות והקושי תוך שימוש בשיטות לחיזוק החוסן הנפשי. לאחר שהסופה חולפת, החיות עובדות יחד כדי לנקות ולבנות מחדש את היער, ולהפוך אותו שוב למקום בטוח ויפה. סיפור מלא תקווה זה מלמד ילדים על עמידות ונחישות בהתמודדות עם קשיים, חמלה, ושיקום לאחר אבדן בעזרת קהילתיות ועבודת צוות.
הספר שנכתב במהלך אוקטובר 2023 מלווה בהדרכת הורים ועצות שימושיות להתמודדות במצב הקושי שאנו עוברים כעת.

מִשְׁפַּחַת בַּרְוָזִים יוֹצֵאת לְמַסָּע אֶל הָאֲגַם. 
בַּדֶּרֶךְ הֵם פּוֹגְשִׁים פִּתּוּיִים, מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים.
מִי בְּקִיצוֹנִיּוּת יָגִיב?
מִי לְאִזּוּן יָשִׁיב?
הִצְטָרְפוּ וְנַחֲשׁוּ: 
מַהִי הַדֶּרֶךְ הָאֶמְצָעִית?
לְמִי בָּטוּחַ וְנָעִים?

כמבוגרים, אנו מודעים לחשיבות האיזון בחיים.
כבר מגיל צעיר מאוד ניתן וחשוב ללמד ילדים דרכים לוויסות עצמי, פשרה, התחשבות והימנעות מקיצוניות. ידוע כי ילדים לומדים היטב ממתן דוגמאות ואמצעי המחשה.
ספר מאויר זה יכול לשמש הורים, סבים, אנשי טיפול וחינוך בגיל הרך לשיח עם ילדים בנושאים אלה.
-נדיה גרבר. פסיכולוגית חינוכית ורפואית.

מאת: גלית ש. רייזנר, מרפאה ביצירה והבעה. 
נכתב על פי ספרו של שמואלי סמי: הדרך האמצעית, הפורשׂ את משנת הרמב"ם לאורח חיים מאוזן.

כיף לקרוא לבד!

אווה הינשופה מציעה לארגן בכוחות עצמה פסטיבל אביבי בבית הספר. אבל עד מהרה היא מגלה שזאת עבודה קשה מדי. אפילו עם עזרתה של חברתה הטובה ביותר, לוסי, אין סיכוי שהיא תצליח להכין הכול בזמן.
האם תעז לבקש שיושיטו לה כנף, או שתאלץ לבטל את הפסטיבל?
הספר כתוב כיומן ומאויר באיוריה המקסימים והצבעוניים של הסופרת רבקה אליוט.

פסטיבל צמרת העץ הוא ספר ראשון בסדרה, שמשפרת מאוד את הביטחון של הקוראות והקוראים הצעירים שמנסים לראשונה לקרוא באופן עצמאי.

"סיפור מעולמם האמיתי של הקוראות והקוראים... סדרה שממלאת את המדף החסר לאלה שרק מתחילים לקרוא!"
-קירקוס רוויוז

סדרת רבי־מכר של יו־אס-איי טודיי, ניו יורק טיימס ואמזון.

היו אלה ימים נפלאים של ילדות מתוקה. כל עוד הייתי מוקף בבני משפחתי ובחבריי, חשתי כי כל צרכיי מסופקים. החיים היו רגועים, פשוטים ויפים ושום דבר לא הטריד את שלוותי. ככל שחלף הזמן הלך גופי גדל והתחזק, ואיתו גם השתפרו יכולותיי הגופניות. שוב לא היה לי עוד צורך להתגושש על מנת להוכיח את כוחי. הייתה זאת כבר עובדה מוגמרת – הייתי הגדול והחזק שבחבורה. יחד עם זאת, אחיי היטיבו לדעת שגם הייתי עדין הנפש והרגוע מכולם. כך למעשה זכיתי בכינוי הענק העדין!

והנה, מבלי דעת, השילוב הזה של ממדי גוף גדולים וכוח פיזי רב, המלווים בחוסן נפשי ואופי שלו, הפך למה שקבע עבורי את מסלול חיי.

יוסי מזרחי, חובב כלבים ומאלף בהכשרתו, מחבר הספר אני שלי, סיפור חייה הרגילים של כלבה מיוחדת (כתב הוצאה לאור, 2012), שב ופותח עבורנו צוהר לעולמם של ידידינו הטובים ביותר – הפעם באמצעות דמותו המרגשת של סיירוס, כלב הרחה מיוחד במינו המכונה הענק העדין. הוא מייצר יומן אישי נוגע ללב ומעביר את הקורא בין תחנות חייו של כלב בשירות האדם.

החיים דרך עיניו של אוראו הנאבק למצוא את מקומו בעולם עוין, רווי סכנות ואתגרים. 
בדרכו לבגרות ולעצמאות, הוא ימצא את עצמו במקום חדש ומפחיד, יחווה הרפתקאות, יפגוש בריות וחיות חדשות, וילמד לעזור לזולת בעת צרה.
הגעגועים יקרעו אותו מהסביבה החדשה וידחפו אותו ביחד עם חבריו למסע: נפרטיטי, טוני, וגולדי למצוא את הבית החם ואת זו שאוהבת אותו באמת.