יש ספרים שיש בהם קסם שנשזר בין המילים. זה אחד מהם.
מאוד מעניין ואינפורמטיבי. הכתיבה קולחת, פשוט תענוג לקרוא.
כתיבה מקסימה מלאת הומור!
חובה לקרוא!
סיפור שכולו קסם
ספר חובה
מדהים מכל כך הרבה בחינות!
הספר כתוב מתוך דם ליבה של המחברת. עצוב לי על על כל ילד וילדה שלא זכו בביטחון ואהבה. אני מאמינה לך ומקווה שהכתיבה והפירסום של הספר יעזרו לך, אפילו בקצת. ליבי איתך.
הספר כתוב מתוך דם ליבה של המחברת. עצוב לי על על כל ילד וילדה שלא זכו בביטחון ואהבה. אני מאמינה לך ומקווה שהכתיבה והפירסום של הספר יעזרו לך, אפילו בקצת. ליבי איתך.
מעולה!
מעולה! כתוב בצורה טובה. מזכיר את סיפורה של שפחה.
מעולה! מחכה לעוד ספרים בסידרה!
הסופרת מציגה גישה מרעננת ומעניינת לסידור וארגון בית. ממליצה בחום.
בהחלט מיוחד
ספר מלא חוש הומור וכיפי לקריאה
כייף לחזור לקסם של אן
ספר קליל וכיפי
ספר מלא קסם. הנאה מובטחת.
מד"ב במיטבו ללא ספק גרם לי לחייך
אחד הדברים הנחמדים בסדרה של משחקי הרעב הוא הפלטרוט של הסופרת עם המושגים של טוב-רע. אם אנחנו מתחילים את הספר הראשון מתוך מחשבה ברורה שהקפיטול הם "רעים" כי הם המדכאים/יוצרי משחקי הרעב, והמחוזות הם ה"הטובים", המקבילה ללוק סקיווקר ב -star wars, הרי שככל שעובר הזמן אין כבר גושים גדולים של טוב ורע אלא אנשים, שרובם איפשהו באמצע על האפור הזה שבין חושך לאור. רובם אבל לא כולם. אחת הדמויות שבאמת קשה לחבב בסדרה היא של הנשיא סנואו,הוא מייצג, לכאורה את כל מה שרע בפאנם (ובעולם בכלל) ועדיין, פה ושם ישנן הבלחות מהאופי שלו שמרמזות על דמות מורכבת הרבה יותר. " מיס אברדין היקרה, הבטחנו לא לשקר זה לזה". וזה היה במשחקי הרעב. העלילה של בלדה לנחשים וציפורי שיר מתרחשת כשישים שנה לפני העלילה של הסידרה הראשית, כעשר שנים אחרי ההמצאה של משחקי הרעב. המשחקים עדיין לא בצורתם המוגמרת, הם פשוטים יותר טכנולוגית ואכזריים הרבה יותר. והמאבק על הטוב מול הרע, הוא כולו בתוך נפש אחת, של נער מתבגר, קורליאונאוס סנואו. נער שגדל בקפיטול אבל זוכר וסובל מהמלחמה שקרתה בין המחוזות לקפיטול. קשה לא לעשות הקבלות בינו לבין קטניס, שניהם סובלים מרעב של שנים- במקרה שלו עד פגיעה בגדילה, שניהם יתומים, במקרה של סנואו גם מאב וגם מאם. לשניהם קרובת משפחה שעוזרת להם: אחות של קטניס לעומת בת דודה של סנואו טיגריס ושניהם חזקים מאוד, גאים מאוד ושונים משכבת הגיל שלהם. בצורה אירונית, כדי להוסיף להקבלה סנואו הצעיר משמש כמדריך במשחקי הרעב של נערה, זמרת (המחברת של שיר עץ התליה הזכור ממשחקי הרעב), שגם היא מזכירה את קטניס בהרבה מובנים. סנואו הוא האיש שבמשך עשרות שנים, עיצב את פאנם בצלמו ובדמותו, האיש שאחראי על השליטה הכמעט מוחלטת שיש לקפיטול על המחוזות אי אפשר שלא לשנוא אותו קצת, ואי אפשר שלא לאהוב אותו שקוראים את בלדה לנחשים וציפורי שיר. זהו סיפור שהסוף שלו ידוע - אנחנו יודעים שאנאקין יהפוך ליות דארת ודאר ואנחנו יודעים שסנואו יהפוך להיות "הנשיא סנואו" - ועדיין, וזאת הגדולה של סוזן קולינס, קראתי את הספר בנשימה עצורה, שמחתי על כל גילוי של אנושיות מצידו של סנואו וקיוויתי כנגד כל הסיכויים, שהסוף יהיה שונה. והוא באמת היה כזה, פשוט הייתי צריכה לחכות שישים שנה לקטניס, שהיא ממשיכתו של סנואו בכל דבר ועניין, כדי שתתקן את זוועות המלחמה ותבחר בבחירות הנכונות, הקשות והאמיצות. מומלץ בחום!
אחד הדברים הנחמדים בסדרה של משחקי הרעב הוא הפלטרוט של הסופרת עם המושגים של טוב-רע. אם אנחנו מתחילים את הספר הראשון מתוך מחשבה ברורה שהקפיטול הם "רעים" כי הם המדכאים/יוצרי משחקי הרעב, והמחוזות הם ה"הטובים", המקבילה ללוק סקיווקר ב -star wars, הרי שככל שעובר הזמן אין כבר גושים גדולים של טוב ורע אלא אנשים, שרובם איפשהו באמצע על האפור הזה שבין חושך לאור. רובם אבל לא כולם. אחת הדמויות שבאמת קשה לחבב בסדרה היא של הנשיא סנואו,הוא מייצג, לכאורה את כל מה שרע בפאנם (ובעולם בכלל) ועדיין, פה ושם ישנן הבלחות מהאופי שלו שמרמזות על דמות מורכבת הרבה יותר. " מיס אברדין היקרה, הבטחנו לא לשקר זה לזה". וזה היה במשחקי הרעב. העלילה של בלדה לנחשים וציפורי שיר מתרחשת כשישים שנה לפני העלילה של הסידרה הראשית, כעשר שנים אחרי ההמצאה של משחקי הרעב. המשחקים עדיין לא בצורתם המוגמרת, הם פשוטים יותר טכנולוגית ואכזריים הרבה יותר. והמאבק על הטוב מול הרע, הוא כולו בתוך נפש אחת, של נער מתבגר, קורליאונאוס סנואו. נער שגדל בקפיטול אבל זוכר וסובל מהמלחמה שקרתה בין המחוזות לקפיטול. קשה לא לעשות הקבלות בינו לבין קטניס, שניהם סובלים מרעב של שנים- במקרה שלו עד פגיעה בגדילה, שניהם יתומים, במקרה של סנואו גם מאב וגם מאם. לשניהם קרובת משפחה שעוזרת להם: אחות של קטניס לעומת בת דודה של סנואו טיגריס ושניהם חזקים מאוד, גאים מאוד ושונים משכבת הגיל שלהם. בצורה אירונית, כדי להוסיף להקבלה סנואו הצעיר משמש כמדריך במשחקי הרעב של נערה, זמרת (המחברת של שיר עץ התליה הזכור ממשחקי הרעב), שגם היא מזכירה את קטניס בהרבה מובנים. סנואו הוא האיש שבמשך עשרות שנים, עיצב את פאנם בצלמו ובדמותו, האיש שאחראי על השליטה הכמעט מוחלטת שיש לקפיטול על המחוזות אי אפשר שלא לשנוא אותו קצת, ואי אפשר שלא לאהוב אותו שקוראים את בלדה לנחשים וציפורי שיר. זהו סיפור שהסוף שלו ידוע - אנחנו יודעים שאנאקין יהפוך ליות דארת ודאר ואנחנו יודעים שסנואו יהפוך להיות "הנשיא סנואו" - ועדיין, וזאת הגדולה של סוזן קולינס, קראתי את הספר בנשימה עצורה, שמחתי על כל גילוי של אנושיות מצידו של סנואו וקיוויתי כנגד כל הסיכויים, שהסוף יהיה שונה. והוא באמת היה כזה, פשוט הייתי צריכה לחכות שישים שנה לקטניס, שהיא ממשיכתו של סנואו בכל דבר ועניין, כדי שתתקן את זוועות המלחמה ותבחר בבחירות הנכונות, הקשות והאמיצות. מומלץ בחום!
על הצד החיובי, הרעיון והעלילה של הספר מקסימים אבל יש הרגשה שהסיפור עצמו לא מפותח מספיק. הסםר מרגיש מקוטע, כאילו מישהו הסיר חתיכות מתוכו, הדמויות לא מפותחות מספיק ויש מעט חוסר אמינות. למרות הכל ספר חביב, מקווה שהסופר ישתפר בספריו הבאים.
על הצד החיובי, הרעיון והעלילה של הספר מקסימים אבל יש הרגשה שהסיפור עצמו לא מפותח מספיק. הסםר מרגיש מקוטע, כאילו מישהו הסיר חתיכות מתוכו, הדמויות לא מפותחות מספיק ויש מעט חוסר אמינות. למרות הכל ספר חביב, מקווה שהסופר ישתפר בספריו הבאים.
בינוני. רעיון טוב ביצוע לא משהו. הספר מרגיש קטוע.
ספר עצוב ולכאורה חסר תקווה. אך למרות. זאת פה ושם מבצבצת תקווה, רגעים קטנים של מה היה יכול להיות שהופכים את הסיפור ליותר יפה, אך גם יותר נורא באותו הזמן.
ספר עצוב ולכאורה חסר תקווה. אך למרות. זאת פה ושם מבצבצת תקווה, רגעים קטנים של מה היה יכול להיות שהופכים את הסיפור ליותר יפה, אך גם יותר נורא באותו הזמן.
ביקורת: קורטיזונה למאסטר טריגר: אונס, התעללות מכיוון שראיתי כמה ביקורות נשיות חיוביות על הספר ניסיתי לקרוא אותו. על פניו רומן ארוטי רגיל,במציאות, ספר שמהלל התעללות, אונס, רצח וסחר בנשים והופך אותו לדבר רומנטי. אני אגיד את זה חד וחלק, הספר הזה לא היה צריך לצאת לאור, ובטח שלא להיות מתורגם. כל ספר שמעודד אונס והתעללות כדבר חיובי עושה נזק עצום לנשים ולגברים כאחד. אונס זה לא סקס! אונס היא פעולה אלימה עם נזקים פסיכולוגים מתמשכים ואף אשה, לא משנה איך הספר מנסה להציג את זה, לא תתאהב בגבר שסימם, חטף ואנס אותה. בספר סיפורה של שיפחה, קוראים לדברים בשמם והוא חשוב וחיוני ומשמש כתמרור אזהרה. קורטיזנה למאסטר היא נסיון זול להציג פורנו אונס כדבר לגיטימי - נשים צריכות להיות חכמות יותר מזה!
ביקורת: קורטיזונה למאסטר טריגר: אונס, התעללות מכיוון שראיתי כמה ביקורות נשיות חיוביות על הספר ניסיתי לקרוא אותו. על פניו רומן ארוטי רגיל,במציאות, ספר שמהלל התעללות, אונס, רצח וסחר בנשים והופך אותו לדבר רומנטי. אני אגיד את זה חד וחלק, הספר הזה לא היה צריך לצאת לאור, ובטח שלא להיות מתורגם. כל ספר שמעודד אונס והתעללות כדבר חיובי עושה נזק עצום לנשים ולגברים כאחד. אונס זה לא סקס! אונס היא פעולה אלימה עם נזקים פסיכולוגים מתמשכים ואף אשה, לא משנה איך הספר מנסה להציג את זה, לא תתאהב בגבר שסימם, חטף ואנס אותה. בספר סיפורה של שיפחה, קוראים לדברים בשמם והוא חשוב וחיוני ומשמש כתמרור אזהרה. קורטיזנה למאסטר היא נסיון זול להציג פורנו אונס כדבר לגיטימי - נשים צריכות להיות חכמות יותר מזה!
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
