מדוע ללמוד היסטוריה? מדוע העבר משנה? ובכן, היסטוריה מתארת את התנהגות האדם, לאורך אלפי שנים. משמע, אם ברצוננו ללמוד על טבעו, היסטוריה היא המקום בשבילנו. ובהיותי אדם, התוודעות עם טבע האדם משמעה ללמוד על עצמי. ללמוד היסטוריה, זה ללמוד על עצמך.
מכאן נובעת התעניינותי המתמשכת במאה ה-20, בעיקר במחציתה הראשונה, שבה נולדו המשטרים הטוטליטריים. הינני מחשיב תקופה זו, יחד עם הספרות העשירה שנכתבה במהלכה, כבעלת חשיבות מכרעת להבנת טבע האדם. הבנה של מצבנו כיצורים פגיעים ושבריריים, אך גם בעלי עוצמות ויכולות אדירות. הבנה של האופן שבו אנו בוחרים להתמודד עם התנאים של קיומנו. הבנה של טוב, אך חשוב מכל: הבנה של הרוע. כמו כן, אני סבור שקיימת נקודת עיוורון מסוימת בכל הקשור לתקופה הסוריאליסטית הזו, שבאה לידי ביטוי גם במחקר העשיר בנושא, והיא זו שמאפשרת לה להרים ראשה בשנית, באיטיות אך בעקביות. לא נוכל להתנגד למה שאיננו מבינים, שכן רק דרך ההבנה, הפקת הלקחים הנדרשת, הופכת לאפשרית.
מהו הטוטליטריזם? רבים יטענו בפשטות כי מדובר במשטר שחודר באופן ''טוטאלי'' לחיי הפרט. זו אומנם אינה שגיאה, אך מדובר בהתייחסות למתודולוגיה בלבד, ולא למהות. והרי, שבמקרה הזה, הראשונה נגזרת מן השנייה, ובשלב מאוחר יותר אסביר גם מדוע. אך אם זו אינה המהות, מה כן? כמו שעלינו למצוא את המשותף לכלל הזרמים הליברליים, על מנת להגדיר מה הוא ה"ליברליזם", כך גם במקרה שלנו, בשביל לפענח את מהות הטוטליטריזם, עלינו לבחון תחילה את המשותף לאידיאולוגיות הטוטליטריות – פשיזם וקומוניזם. וכמובן, שהבנת האידיאולוגיה, מצריכה צלילה מעמיקה לכתביהם של ההוגים הטוטליטריים, אם אפשר לקטלג אותם בצורה הזו. במהלך הספר אראה שאומנם מדובר בפילוסופיות פוליטיות המנוגדות לחלוטין, אך הן למעשה חולקות אקסיומות זהות.
מדוע ללמוד היסטוריה? מדוע העבר משנה? ובכן, היסטוריה מתארת את התנהגות האדם, לאורך אלפי שנים. משמע, אם ברצוננו ללמוד על טבעו, היסטוריה היא המקום בשבילנו. ובהיותי אדם, התוודעות עם טבע האדם משמעה ללמוד על עצמי. ללמוד היסטוריה, זה ללמוד על עצמך.
מכאן נובעת התעניינותי המתמשכת במאה ה-20, בעיקר במחציתה הראשונה, שבה נולדו המשטרים הטוטליטריים. הינני מחשיב תקופה זו, יחד עם הספרות העשירה שנכתבה במהלכה, כבעלת חשיבות מכרעת להבנת טבע האדם. הבנה של מצבנו כיצורים פגיעים ושבריריים, אך גם בעלי עוצמות ויכולות אדירות. הבנה של האופן שבו אנו בוחרים להתמודד עם התנאים של קיומנו. הבנה של טוב, אך חשוב מכל: הבנה של הרוע. כמו כן, אני סבור שקיימת נקודת עיוורון מסוימת בכל הקשור לתקופה הסוריאליסטית הזו, שבאה לידי ביטוי גם במחקר העשיר בנושא, והיא זו שמאפשרת לה להרים ראשה בשנית, באיטיות אך בעקביות. לא נוכל להתנגד למה שאיננו מבינים, שכן רק דרך ההבנה, הפקת הלקחים הנדרשת, הופכת לאפשרית.
מהו הטוטליטריזם? רבים יטענו בפשטות כי מדובר במשטר שחודר באופן ''טוטאלי'' לחיי הפרט. זו אומנם אינה שגיאה, אך מדובר בהתייחסות למתודולוגיה בלבד, ולא למהות. והרי, שבמקרה הזה, הראשונה נגזרת מן השנייה, ובשלב מאוחר יותר אסביר גם מדוע. אך אם זו אינה המהות, מה כן? כמו שעלינו למצוא את המשותף לכלל הזרמים הליברליים, על מנת להגדיר מה הוא ה"ליברליזם", כך גם במקרה שלנו, בשביל לפענח את מהות הטוטליטריזם, עלינו לבחון תחילה את המשותף לאידיאולוגיות הטוטליטריות – פשיזם וקומוניזם. וכמובן, שהבנת האידיאולוגיה, מצריכה צלילה מעמיקה לכתביהם של ההוגים הטוטליטריים, אם אפשר לקטלג אותם בצורה הזו. במהלך הספר אראה שאומנם מדובר בפילוסופיות פוליטיות המנוגדות לחלוטין, אך הן למעשה חולקות אקסיומות זהות.
זאת היהדות שלי - מייאוש לתקווה הוא ספרו הראשון של יאיא פינק, שנמכר ב-5,000 עותקים כבר עם יציאתו לאור. התקווה, שמהווה לו קורת גג, והמוטו שלו, שלפיו ייאוש הוא לא תוכנית עבודה ואופטימיות היא עמדה פוליטית, שזורים בספר ופורשים בפני הקורא את החזון של יאיא למדינה טובה וראויה יותר לילדים ולנכדים של כולנו.
״השדרן דיווח על יריות בכיכר. רצתי לטלוויזיה, בתקווה שקריאות ה'סרק סרק' נכונות. בדרך לקחתי ספר תהילים ומלמלתי תפילה לשלומו של ראש הממשלה. כשעה וחצי לאחר מכן עמד בפתח בית החולים איכילוב איתן הבר והודיע: 'ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה'. פרצתי בבכי״.
״כמה ימים לאחר הבחירות לכנסת ה־19, הזמין ראש הממשלה בנימין נתניהו את יו״ר האופוזיציה שלי יחימוביץ' לפגישה בביתו. מתוקף תפקידי כראש המטה שלה, הצטרפתי. בסיום הפגישה, בעודנו עומדים לצאת, נתניהו פנה אל שלי ושאל: 'מה בחור עם כיפה עושה אצלך?' לא חיכיתי לתשובתה ועניתי: אתה יודע, לא כל הדתיים ימניים - היהדות שייכת לכולם״.
כך מתאר יאיא את האירוע המכונן הראשון בחייו, בעודו בן 11, שטמן את הזרעים שעיצבו את השקפת עולמו היהודית, הציונית והליברלית, ואת המפגש שהתקיים בשנת 2013 עם נתניהו, שעמל כבר אז על הפרדה דיכוטומית בין חלקי העם.
יאיא הוא רב־סרן במילואים, ממובילי המחאה למען ישראל יהודית ודמוקרטית, מייסד לובי 99, דמוקרטTV, מטה המילואימניקים לגיוס שווה ועלון השבת הליברלי.
זאת היהדות שלי - מייאוש לתקווה הוא ספרו הראשון של יאיא פינק, שנמכר ב-5,000 עותקים כבר עם יציאתו לאור. התקווה, שמהווה לו קורת גג, והמוטו שלו, שלפיו ייאוש הוא לא תוכנית עבודה ואופטימיות היא עמדה פוליטית, שזורים בספר ופורשים בפני הקורא את החזון של יאיא למדינה טובה וראויה יותר לילדים ולנכדים של כולנו.
״השדרן דיווח על יריות בכיכר. רצתי לטלוויזיה, בתקווה שקריאות ה'סרק סרק' נכונות. בדרך לקחתי ספר תהילים ומלמלתי תפילה לשלומו של ראש הממשלה. כשעה וחצי לאחר מכן עמד בפתח בית החולים איכילוב איתן הבר והודיע: 'ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה'. פרצתי בבכי״.
״כמה ימים לאחר הבחירות לכנסת ה־19, הזמין ראש הממשלה בנימין נתניהו את יו״ר האופוזיציה שלי יחימוביץ' לפגישה בביתו. מתוקף תפקידי כראש המטה שלה, הצטרפתי. בסיום הפגישה, בעודנו עומדים לצאת, נתניהו פנה אל שלי ושאל: 'מה בחור עם כיפה עושה אצלך?' לא חיכיתי לתשובתה ועניתי: אתה יודע, לא כל הדתיים ימניים - היהדות שייכת לכולם״.
כך מתאר יאיא את האירוע המכונן הראשון בחייו, בעודו בן 11, שטמן את הזרעים שעיצבו את השקפת עולמו היהודית, הציונית והליברלית, ואת המפגש שהתקיים בשנת 2013 עם נתניהו, שעמל כבר אז על הפרדה דיכוטומית בין חלקי העם.
יאיא הוא רב־סרן במילואים, ממובילי המחאה למען ישראל יהודית ודמוקרטית, מייסד לובי 99, דמוקרטTV, מטה המילואימניקים לגיוס שווה ועלון השבת הליברלי.
ספרו של אורי ורטמן, התרסקות – מפלגת העבודה 2024-1992, פורס בפנינו עלילה מרתקת המתארת כיצד ממפלגה שייצגה את הזרם המרכזי של החברה הישראלית וזכתה ב-44 מנדטים בבחירות של שנת 1992 הפכה העבודה לאחר שלושה עשורים למפלגת שמאל שולית אשר מתקשה לעבור את אחוז החסימה בבחירות 2022. ורטמן עושה שימוש ראוי וחשוב בהיכרותו האינטימית של המפלגה ואישיה, ואינו מהסס לחשוף את העדפותיו הפוליטית, הערכיות והאישיות. גם מי שעקב בזמן אמת אחר התהליכים הללו יוכל להיעזר בתיאור שיטתי ובחשיפה מעניינת של ההקשרים הפנימיים והרוחביים של האירועים מאז ראשית שנות ה-90 עד לימים אלה. עיקרו של הספר עוקב אחר התוצאות הפוליטיות של כישלון האסטרטגיה המדינית של הסכמי אוסלו ושל כישלונה של מפלגת העבודה להציע תוכנית סוציאל-דמוקרטית חדשה לישראל. ניתוח מקורות וסקרי דעת קהל וראיונות עומק בלעדיים עושים את ספרו של ורטמן לנקודת מוצא חשובה לדיון בסוגיות יסוד של הפוליטיקה הישראלית בעשורים האחרונים.
ד"ר אורי ורטמן הוא עמית מחקר באוניברסיטת דרום וויילס בבריטניה ובמרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל. מאמריו מתפרסמים בספרות אקדמית ובתקשורת בישראל ובעולם.
"ספרו של אורי ורטמן מהווה תרומה חשובה למחקר ההיסטורי על מפלגת העבודה". - נשיא המדינה יצחק הרצוג, יו"ר מפלגת העבודה 2017-2013
"זהו ספר חובה להבנת השתלשלות האירועים שהובילו את מפלגת העבודה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא". - איתן כבל, שר לשעבר, מזכ"ל וח"כ במפלגת העבודה 2019-1996
"ספרו של ורטמן הוא מחקר מקיף, ממצה ומעניין על התרסקותה של מפלגת העבודה". - עמרם מצנע, יו"ר מפלגת העבודה 2003-2002
ספרו של אורי ורטמן, התרסקות – מפלגת העבודה 2024-1992, פורס בפנינו עלילה מרתקת המתארת כיצד ממפלגה שייצגה את הזרם המרכזי של החברה הישראלית וזכתה ב-44 מנדטים בבחירות של שנת 1992 הפכה העבודה לאחר שלושה עשורים למפלגת שמאל שולית אשר מתקשה לעבור את אחוז החסימה בבחירות 2022. ורטמן עושה שימוש ראוי וחשוב בהיכרותו האינטימית של המפלגה ואישיה, ואינו מהסס לחשוף את העדפותיו הפוליטית, הערכיות והאישיות. גם מי שעקב בזמן אמת אחר התהליכים הללו יוכל להיעזר בתיאור שיטתי ובחשיפה מעניינת של ההקשרים הפנימיים והרוחביים של האירועים מאז ראשית שנות ה-90 עד לימים אלה. עיקרו של הספר עוקב אחר התוצאות הפוליטיות של כישלון האסטרטגיה המדינית של הסכמי אוסלו ושל כישלונה של מפלגת העבודה להציע תוכנית סוציאל-דמוקרטית חדשה לישראל. ניתוח מקורות וסקרי דעת קהל וראיונות עומק בלעדיים עושים את ספרו של ורטמן לנקודת מוצא חשובה לדיון בסוגיות יסוד של הפוליטיקה הישראלית בעשורים האחרונים.
ד"ר אורי ורטמן הוא עמית מחקר באוניברסיטת דרום וויילס בבריטניה ובמרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל. מאמריו מתפרסמים בספרות אקדמית ובתקשורת בישראל ובעולם.
"ספרו של אורי ורטמן מהווה תרומה חשובה למחקר ההיסטורי על מפלגת העבודה". - נשיא המדינה יצחק הרצוג, יו"ר מפלגת העבודה 2017-2013
"זהו ספר חובה להבנת השתלשלות האירועים שהובילו את מפלגת העבודה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא". - איתן כבל, שר לשעבר, מזכ"ל וח"כ במפלגת העבודה 2019-1996
"ספרו של ורטמן הוא מחקר מקיף, ממצה ומעניין על התרסקותה של מפלגת העבודה". - עמרם מצנע, יו"ר מפלגת העבודה 2003-2002
הספר שלפנינו מפרט בספרו כיצד חתר אבן סעוד, המנהיג הערבי שהקים וקידם את ממלכתו על יסוד האמונה הווהאבית, למציאת פתרון לסכסוך בפלסטין. במדיניותו הוא פעל למתן את התביעות ואת הפעילות של הפלסטינים ומדינות ערב, בד בבד עם הבטחת קיומו של היישוב היהודי בארץ. לכאורה גישה זו מנוגדת ניגוד מובנה בין דרישות הדת וההתנגדות הערבית הכללית להתיישבות היהודית בפלסטין לבין השלמה עם המפעל הציוני שגדל והתרחב. אולם הוא פעל כך כדי להגן על אינטרסים חשובים של ערב הסעודית שעמדו בסכנה מעצם קיומו של הסכסוך, והאפשרות שהחרפתו תמוטט את היציבות במזרח התיכון.
בניו-יורשיו המשיכו את המדיניות הזאת, והיא באה לידי ביטוי מובהק ביזמת פהד מ־1981 וביזמת עבדאללה מ־2002 שהפכה ליזמה הערבית לשלום של הליגה הערבית והמדינות המוסלמיות.
ערב הסעודית והסכסוך בפלסטין הוא ספר יסוד למבקשים להכיר את התהליכים במזרח התיכון מאז המחצית הראשונה של המאה העשרים.
מיכאל כהנוב נולד בתל אביב ב-1936. בעל תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בירושלים בפילוסופיה, בהיסטוריה של המזרח התיכון, ובמִנהל עסקים. בעל תואר שני מאוניברסיטת תל אביב בהיסטוריה של המזרח התיכון. בעל תואר Ph.D אוניברסיטת תל אביב בהיסטוריה של המזרח התיכון. שירת בצה"ל ביחידות המודיעין. יותר מעשרים שנה פעל במסגרת משרד ראש הממשלה בארץ ובחוץ לארץ.
הספר שלפנינו מפרט בספרו כיצד חתר אבן סעוד, המנהיג הערבי שהקים וקידם את ממלכתו על יסוד האמונה הווהאבית, למציאת פתרון לסכסוך בפלסטין. במדיניותו הוא פעל למתן את התביעות ואת הפעילות של הפלסטינים ומדינות ערב, בד בבד עם הבטחת קיומו של היישוב היהודי בארץ. לכאורה גישה זו מנוגדת ניגוד מובנה בין דרישות הדת וההתנגדות הערבית הכללית להתיישבות היהודית בפלסטין לבין השלמה עם המפעל הציוני שגדל והתרחב. אולם הוא פעל כך כדי להגן על אינטרסים חשובים של ערב הסעודית שעמדו בסכנה מעצם קיומו של הסכסוך, והאפשרות שהחרפתו תמוטט את היציבות במזרח התיכון.
בניו-יורשיו המשיכו את המדיניות הזאת, והיא באה לידי ביטוי מובהק ביזמת פהד מ־1981 וביזמת עבדאללה מ־2002 שהפכה ליזמה הערבית לשלום של הליגה הערבית והמדינות המוסלמיות.
ערב הסעודית והסכסוך בפלסטין הוא ספר יסוד למבקשים להכיר את התהליכים במזרח התיכון מאז המחצית הראשונה של המאה העשרים.
מיכאל כהנוב נולד בתל אביב ב-1936. בעל תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בירושלים בפילוסופיה, בהיסטוריה של המזרח התיכון, ובמִנהל עסקים. בעל תואר שני מאוניברסיטת תל אביב בהיסטוריה של המזרח התיכון. בעל תואר Ph.D אוניברסיטת תל אביב בהיסטוריה של המזרח התיכון. שירת בצה"ל ביחידות המודיעין. יותר מעשרים שנה פעל במסגרת משרד ראש הממשלה בארץ ובחוץ לארץ.
מהי הדרך שבה אנו מייצגים לעצמנו כיום את הזהות, את האנושיות, את המגדר, את הטבע, וגם את הדמוקרטיה, את היחס לזר, את מהותו של הידע, את תכלית המשפט – כל אלה לא נגזרים ממידע אובייקטיבי אלא מ"אידאולוגיה" המתכננת לשנות את הסדר החברתי והפוליטי ובעיקר את האנושי, לטובתו של מעמד שליט חדש ושונה שלא נראה כמותו?
כל תקופה מבקשת לגבש את עֶקרון השלטון, אך האידאולוגיה הפוסט־מודרניסטית מציגה את עצמה כגורם של חופש שאיש מעולם לא העלה על דעתו, כעצם ביטויה של הדאגה האתית, כהתגלמות הדמוקרטיה.
ההפך הגמור ממה שמתרחש הלכה למעשה.
מן ההיבט של הסוציולוגיה של הידע, שמואל טריגנו מנסה לזהות את מוקדי הכוח ואת הסדר הסמלי החדש שאותה אידאולוגיה מבססת, במטרה להבין את ההקשר שבו היא התפתחה ואת מה שהיא מבטיחה לנו לעתיד לבוא – וכבר בימים אלה.
הספר זכה ב"פרס החצופים" (2013) מטעם היומון הצרפתי לה פיגארו.
שמואל טריגנו (נו' 1948), ראש האוניברסיטה העממית המשודרת ללימודי היהדות. בוגר החוג למדעי המדינה של האוניברסיטה העברית, ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת פריז.
טריגנו הקים בפריז את “המכללה ללימודי היהדות של ארגון כי"ח" ואת “המכון לחקר העם היהודי"; וכן ייסד וערך שני כתבי עת (פרדס וקונטרוברסיה).
בין ספריו שתורגמו לעברית: האידיאל הדמוקרטי במבחן השואה (מכון בן גוריון, 2009); גבולות אושוויץ, נזקי חובת הזיכרון (רסלינג, 2016); סוף היהדות בארצות האסלאם (כרמל, 2018); המדינה היהודית מעבר לנורמליות (כרמל, 2020).
מהי הדרך שבה אנו מייצגים לעצמנו כיום את הזהות, את האנושיות, את המגדר, את הטבע, וגם את הדמוקרטיה, את היחס לזר, את מהותו של הידע, את תכלית המשפט – כל אלה לא נגזרים ממידע אובייקטיבי אלא מ"אידאולוגיה" המתכננת לשנות את הסדר החברתי והפוליטי ובעיקר את האנושי, לטובתו של מעמד שליט חדש ושונה שלא נראה כמותו?
כל תקופה מבקשת לגבש את עֶקרון השלטון, אך האידאולוגיה הפוסט־מודרניסטית מציגה את עצמה כגורם של חופש שאיש מעולם לא העלה על דעתו, כעצם ביטויה של הדאגה האתית, כהתגלמות הדמוקרטיה.
ההפך הגמור ממה שמתרחש הלכה למעשה.
מן ההיבט של הסוציולוגיה של הידע, שמואל טריגנו מנסה לזהות את מוקדי הכוח ואת הסדר הסמלי החדש שאותה אידאולוגיה מבססת, במטרה להבין את ההקשר שבו היא התפתחה ואת מה שהיא מבטיחה לנו לעתיד לבוא – וכבר בימים אלה.
הספר זכה ב"פרס החצופים" (2013) מטעם היומון הצרפתי לה פיגארו.
שמואל טריגנו (נו' 1948), ראש האוניברסיטה העממית המשודרת ללימודי היהדות. בוגר החוג למדעי המדינה של האוניברסיטה העברית, ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת פריז.
טריגנו הקים בפריז את “המכללה ללימודי היהדות של ארגון כי"ח" ואת “המכון לחקר העם היהודי"; וכן ייסד וערך שני כתבי עת (פרדס וקונטרוברסיה).
בין ספריו שתורגמו לעברית: האידיאל הדמוקרטי במבחן השואה (מכון בן גוריון, 2009); גבולות אושוויץ, נזקי חובת הזיכרון (רסלינג, 2016); סוף היהדות בארצות האסלאם (כרמל, 2018); המדינה היהודית מעבר לנורמליות (כרמל, 2020).
"אנו נכתוש אתכם, מהפכנים, תחת העקב, ונדרוך לכם על הפרצוף. לנו העולם, אנחנו אדוניו, ושלנו הוא יישאר. ואשר לגדודי הפועלים, משחר ההיסטוריה הם התגוללו באשפתות, ואני מיטיב לקרוא את ההיסטוריה. הם יישארו באשפתות כל עוד נחזיק בשלטון".
אם הייתה קיימת אי פעם `ספרות פרולטרית` שאינה מכוונת מלמעלה, ג`ק לונדון הוא אחד מנציגיה הבולטים. כיום נדיר למצוא סוג כזה של סיפורים: ה`נראטיבים`, ה`שיחים` ו`המדע הביקורתי` השתלטו על התודעה המהפכנית, ואילו את הפרולטרים חיסלו `עקבי הברזל` של בעלי תקשורת ההמונים.
שוק האגדות העממיות נשלט ע"י הוליווד וספיחיה; וגיבורי האגדות העממיות משרתים תמיד את הכוחות האנטי מהפכניים. הגיבורים המהפכניים פינו את הבמה לשוורצנגרים. עקב הברזל ניצח.
"אנו נכתוש אתכם, מהפכנים, תחת העקב, ונדרוך לכם על הפרצוף. לנו העולם, אנחנו אדוניו, ושלנו הוא יישאר. ואשר לגדודי הפועלים, משחר ההיסטוריה הם התגוללו באשפתות, ואני מיטיב לקרוא את ההיסטוריה. הם יישארו באשפתות כל עוד נחזיק בשלטון".
אם הייתה קיימת אי פעם `ספרות פרולטרית` שאינה מכוונת מלמעלה, ג`ק לונדון הוא אחד מנציגיה הבולטים. כיום נדיר למצוא סוג כזה של סיפורים: ה`נראטיבים`, ה`שיחים` ו`המדע הביקורתי` השתלטו על התודעה המהפכנית, ואילו את הפרולטרים חיסלו `עקבי הברזל` של בעלי תקשורת ההמונים.
שוק האגדות העממיות נשלט ע"י הוליווד וספיחיה; וגיבורי האגדות העממיות משרתים תמיד את הכוחות האנטי מהפכניים. הגיבורים המהפכניים פינו את הבמה לשוורצנגרים. עקב הברזל ניצח.
ביוני 1940 עזבו מחצית מחברי קיבוץ בית אלפא את ביתם ועברו לקיבוץ רמת יוחנן. מספר גדול יותר של חברים עשה את הכיוון ההפוך. חילופי האוכלוסייה האלה, שקיבלו את הכינוי "טרנספר", באו בעקבות סכסוך אידאולוגי, פוליטי וחברתי חריף, ולאחר תהליך מצלק ומייגע, במעורבות הנהגת היישוב היהודי ותנועת העבודה בפלשתינה-א"י. שעות וימים טרחו ברל, בן גוריון, אשכול, גולדה ואחרים בניסיון לפתור את הפלונטר שנוצר בשני הקיבוצים, כשברקע התרחשויות דרמטיות שהשפיעו על גורל העם והארץ – המרד הערבי ומלחמת העולם השנייה.
במלאת מאה שנים לקיבוץ בית אלפא (נוסד בשנת 1922) חוזר עומר עינב, בן הקיבוץ, לפרשה המטלטלת שקרעה את הקיבוץ הראשון של השומר הצעיר, שיצא מחיק התנועה וחזר אליה בסופו של דבר. במסע מרתק לימים רחוקים הוא משרטט תמונה מורכבת ורבת־פנים של פרשה נשכחת. זהו סיפור על אנשים, על יצרים, על נעורים ועל חלומות נשגבים שמתנפצים על קרקע המציאות האכזרית.
ד"ר עומר עינב כתב את עבודת הדוקטורט שלו בבית הספר להיסטוריה על שם צבי יעבץ באוניברסיטת תל אביב. שימש כעמית פוסט דוקטורט במכון לחקר הציונות וישראל על שם חיים וייצמן באוניברסיטת תל אביב וכמנהל פורום חוקרי המנדט בישראל. מחבר הספר 'עומדים בשער' (עם עובד, 2022).
ביוני 1940 עזבו מחצית מחברי קיבוץ בית אלפא את ביתם ועברו לקיבוץ רמת יוחנן. מספר גדול יותר של חברים עשה את הכיוון ההפוך. חילופי האוכלוסייה האלה, שקיבלו את הכינוי "טרנספר", באו בעקבות סכסוך אידאולוגי, פוליטי וחברתי חריף, ולאחר תהליך מצלק ומייגע, במעורבות הנהגת היישוב היהודי ותנועת העבודה בפלשתינה-א"י. שעות וימים טרחו ברל, בן גוריון, אשכול, גולדה ואחרים בניסיון לפתור את הפלונטר שנוצר בשני הקיבוצים, כשברקע התרחשויות דרמטיות שהשפיעו על גורל העם והארץ – המרד הערבי ומלחמת העולם השנייה.
במלאת מאה שנים לקיבוץ בית אלפא (נוסד בשנת 1922) חוזר עומר עינב, בן הקיבוץ, לפרשה המטלטלת שקרעה את הקיבוץ הראשון של השומר הצעיר, שיצא מחיק התנועה וחזר אליה בסופו של דבר. במסע מרתק לימים רחוקים הוא משרטט תמונה מורכבת ורבת־פנים של פרשה נשכחת. זהו סיפור על אנשים, על יצרים, על נעורים ועל חלומות נשגבים שמתנפצים על קרקע המציאות האכזרית.
ד"ר עומר עינב כתב את עבודת הדוקטורט שלו בבית הספר להיסטוריה על שם צבי יעבץ באוניברסיטת תל אביב. שימש כעמית פוסט דוקטורט במכון לחקר הציונות וישראל על שם חיים וייצמן באוניברסיטת תל אביב וכמנהל פורום חוקרי המנדט בישראל. מחבר הספר 'עומדים בשער' (עם עובד, 2022).
קיימת טענה, כי מעשי הנאצים היו כה נוראים, אכזריים וברבריים עד כי נבצר מבינת האדם להבינם. גם היום - כשישים שנים לאחר עלייתו של המשטר הנאצי - לא הגלידו הפצעים, ולכן העיסוק בנושא הזה הוא טראומטי. אולם מכיוון שהאידיאולוגיה והזוועות הם פירות המחשבה והמעשה של בני אדם רגילים, יש מקום לדון בפרק הזה של ההיסטוריה הזוועתית בין אדם לדן, ולהימנע משימוש בתארים כגון ``שטניים``, ``לא אנושיים``, ``מפלצות`` ו``פלנטה אחרת``. שום מטפיסיקה ושום מיסטיפיקציה לא יוכלו לשנות את העובדה, שאת המעשים האלה עוללו בני אדם, ומתבקשת השאלה מאיזה מקור ינקו האנשים האלה, שעיצבו את הדימו י לו קראו ``האדם החדש``. הספר הזה יבקש להראות, כי גם האדם המשכיל ביותר יכול להיגרר אחרי תפיסות קנאיות, צרות אופקים, מתנשאות והרסניות, אם הוא מאמץ לעצמו אמת מידה חדשה להערכת האדם. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בפשוטי עם, המחקים את מעשיהם של המנהיגים הרוחניים והמדיניים. פרופ` צבי בכרך הינו מרצה להיסטוריה בת זמננו במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר-אילן. הוא חיבר ספרים ומאמרים על האנטישמיות הנוצרית ועל הגזענות הנאצית. שני ספרים קודמים שלו הופיעו בסדרת האוניברסיטה המשודרת: אידיאולוגיות במאה העשרים ואנטישמיות מודרנית.
קיימת טענה, כי מעשי הנאצים היו כה נוראים, אכזריים וברבריים עד כי נבצר מבינת האדם להבינם. גם היום - כשישים שנים לאחר עלייתו של המשטר הנאצי - לא הגלידו הפצעים, ולכן העיסוק בנושא הזה הוא טראומטי. אולם מכיוון שהאידיאולוגיה והזוועות הם פירות המחשבה והמעשה של בני אדם רגילים, יש מקום לדון בפרק הזה של ההיסטוריה הזוועתית בין אדם לדן, ולהימנע משימוש בתארים כגון ``שטניים``, ``לא אנושיים``, ``מפלצות`` ו``פלנטה אחרת``. שום מטפיסיקה ושום מיסטיפיקציה לא יוכלו לשנות את העובדה, שאת המעשים האלה עוללו בני אדם, ומתבקשת השאלה מאיזה מקור ינקו האנשים האלה, שעיצבו את הדימו י לו קראו ``האדם החדש``. הספר הזה יבקש להראות, כי גם האדם המשכיל ביותר יכול להיגרר אחרי תפיסות קנאיות, צרות אופקים, מתנשאות והרסניות, אם הוא מאמץ לעצמו אמת מידה חדשה להערכת האדם. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בפשוטי עם, המחקים את מעשיהם של המנהיגים הרוחניים והמדיניים. פרופ` צבי בכרך הינו מרצה להיסטוריה בת זמננו במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר-אילן. הוא חיבר ספרים ומאמרים על האנטישמיות הנוצרית ועל הגזענות הנאצית. שני ספרים קודמים שלו הופיעו בסדרת האוניברסיטה המשודרת: אידיאולוגיות במאה העשרים ואנטישמיות מודרנית.
האם צפויה עלייה של ממש במספר החרדים העובדים? מה ההיתכנות לשילוב לימודי ליבה במוסדות החינוך החרדיים? האם המצב הקיים כרוך בפגיעה בזכויות אדם, והיכן המפתח לשינוי? מהם מאפייניה המהותיים של האידאולוגיה החרדית? מהם זרמי העומק המכוננים צייתנות אבסולוטית לסמכות הרבנית? מה ההבדל בין חרדיוּת גמישה לחרדיוּת מתחדשת? וכיצד התגבשה האידאולוגיה החרדית למגזר משפיע ובו חמישית מילדי ישראל?
"חרדיות ישראלית" הוא חיבור מקיף, ראשון מסוגו, שדן בשאלות אלה ובשאלות כלליות שנוגעות לקונפליקט המרתק בין דת למודרנה במאה העשרים ואחת.
בשפה קולחת ובהירה נפרסת כאן יריעה רחבה של המגזר החרדי מנקודות מבט מקוריות של עבר, הווה ועתיד. הדיון נסמך על מגוון עשיר של מקורות, ונמזגים בו כמה תחומי חקר – היסטוריה וסוציולוגיה, משפט ומדיניות ציבורית, פדגוגיה ותאולוגיה. לכל אורכו עולות תובנות שמעוררות חשיבה מחודשת, ומובאים כלים חדשים להבנת המציאות החרדית ויחסיה עם החברה הישראלית.
האם צפויה עלייה של ממש במספר החרדים העובדים? מה ההיתכנות לשילוב לימודי ליבה במוסדות החינוך החרדיים? האם המצב הקיים כרוך בפגיעה בזכויות אדם, והיכן המפתח לשינוי? מהם מאפייניה המהותיים של האידאולוגיה החרדית? מהם זרמי העומק המכוננים צייתנות אבסולוטית לסמכות הרבנית? מה ההבדל בין חרדיוּת גמישה לחרדיוּת מתחדשת? וכיצד התגבשה האידאולוגיה החרדית למגזר משפיע ובו חמישית מילדי ישראל?
"חרדיות ישראלית" הוא חיבור מקיף, ראשון מסוגו, שדן בשאלות אלה ובשאלות כלליות שנוגעות לקונפליקט המרתק בין דת למודרנה במאה העשרים ואחת.
בשפה קולחת ובהירה נפרסת כאן יריעה רחבה של המגזר החרדי מנקודות מבט מקוריות של עבר, הווה ועתיד. הדיון נסמך על מגוון עשיר של מקורות, ונמזגים בו כמה תחומי חקר – היסטוריה וסוציולוגיה, משפט ומדיניות ציבורית, פדגוגיה ותאולוגיה. לכל אורכו עולות תובנות שמעוררות חשיבה מחודשת, ומובאים כלים חדשים להבנת המציאות החרדית ויחסיה עם החברה הישראלית.
מה מביא אנשים לצאת לשדה הקרב, להילחם ואף למות למען המולדת, הלאום והמדינה? תשובה מרתקת לשאלה זו נמצאת בבסיס הספר קהיליות מדומיינות, מהחיבורים המכוננים בחקר הלאומיות, ששמו הפך זה כבר למושג ידוע. בנדיקט אנדרסון, מחשובי החוקרים בתחום, מציג תיאוריה מקורית בדבר שורשיה התרבותיים והחומריים של הלאומיות. הוא בוחן אירועים היסטוריים כמו מהפכת הדפוס, שקיעת הדת ושקיעת שלטון המלוכה, דן במושגים של זהות, פטריוטיות וזיכרון קולקטיבי ושואל מה הופך קבוצת אנשים – שרובם כלל אינם מכירים זה את זה ולכן היא מתקיימת בעיקר בדמיון – לעם ולאומה.
למהדורה מעודכנת זו נלווה פתח דבר מאלף מאת פרופ' אוריאל אבולוף, המבהיר מדוע הספר הצית את דמיונם של מיליוני קוראים וחוקרים ברחבי תבל ונמנה עם חמשת הספרים המצוטטים ביותר במדעי החברה מאז ומעולם.
"אומות ולאומיוּת אינן כוחות טבע, הן יצירות חברתיות; איננו מכירים את כל חברי האומה שלנו, ובכל זאת אנו מדמיינים שהם ואנו חולקים אותה קהילה".
מתוך פתח הדבר
מה מביא אנשים לצאת לשדה הקרב, להילחם ואף למות למען המולדת, הלאום והמדינה? תשובה מרתקת לשאלה זו נמצאת בבסיס הספר קהיליות מדומיינות, מהחיבורים המכוננים בחקר הלאומיות, ששמו הפך זה כבר למושג ידוע. בנדיקט אנדרסון, מחשובי החוקרים בתחום, מציג תיאוריה מקורית בדבר שורשיה התרבותיים והחומריים של הלאומיות. הוא בוחן אירועים היסטוריים כמו מהפכת הדפוס, שקיעת הדת ושקיעת שלטון המלוכה, דן במושגים של זהות, פטריוטיות וזיכרון קולקטיבי ושואל מה הופך קבוצת אנשים – שרובם כלל אינם מכירים זה את זה ולכן היא מתקיימת בעיקר בדמיון – לעם ולאומה.
למהדורה מעודכנת זו נלווה פתח דבר מאלף מאת פרופ' אוריאל אבולוף, המבהיר מדוע הספר הצית את דמיונם של מיליוני קוראים וחוקרים ברחבי תבל ונמנה עם חמשת הספרים המצוטטים ביותר במדעי החברה מאז ומעולם.
"אומות ולאומיוּת אינן כוחות טבע, הן יצירות חברתיות; איננו מכירים את כל חברי האומה שלנו, ובכל זאת אנו מדמיינים שהם ואנו חולקים אותה קהילה".
מתוך פתח הדבר
אידיאולוגיות פוליטיות מודרניות מציג תמונה עדכנית, מעמיקה ומתוחכמת של תפיסות העולם הפוליטיות העיקריות. כולנו משתמשים דרך קבע במונחים כמו חירות, צדק וזכויות, ובביטויים שמרן, ליברל או אנרכיסט בבואנו לתאר דעה או עמדה. ואולם, לא תמיד אנו מבינים לעומקן את המשמעויות של המושגים האלה. מהו למשל שוויון, והאם בני האדם באמת נולדים שווים? מהם הערכים או האמונות של הפשיזם ומה המשמעות של ירוקים? ובכלל – מהי אידיאולוגיה? הספר עונה על שאלות אלה ואחרות בשפה נהירה ונגישה, והוא מיועד גם לקוראים שהנושא חדש עבורם. כל אחד מפרקיו עוסק בהשקפה אחרת – מהאידיאולוגיות המסורתיות של המאה ה־19, כמו ליברליזם, שמרנות וסוציאליזם, ועד החדשות יותר, כמו פמיניזם, אידיאולוגיה ירוקה
ורב־תרבותיות.
ספרו של אנדרו הייווד הוא אבן יסוד במוסדות להשכלה גבוהה בבריטניה ובמקומות אחרים בעולם.
אידיאולוגיות פוליטיות מודרניות מציג תמונה עדכנית, מעמיקה ומתוחכמת של תפיסות העולם הפוליטיות העיקריות. כולנו משתמשים דרך קבע במונחים כמו חירות, צדק וזכויות, ובביטויים שמרן, ליברל או אנרכיסט בבואנו לתאר דעה או עמדה. ואולם, לא תמיד אנו מבינים לעומקן את המשמעויות של המושגים האלה. מהו למשל שוויון, והאם בני האדם באמת נולדים שווים? מהם הערכים או האמונות של הפשיזם ומה המשמעות של ירוקים? ובכלל – מהי אידיאולוגיה? הספר עונה על שאלות אלה ואחרות בשפה נהירה ונגישה, והוא מיועד גם לקוראים שהנושא חדש עבורם. כל אחד מפרקיו עוסק בהשקפה אחרת – מהאידיאולוגיות המסורתיות של המאה ה־19, כמו ליברליזם, שמרנות וסוציאליזם, ועד החדשות יותר, כמו פמיניזם, אידיאולוגיה ירוקה
ורב־תרבותיות.
ספרו של אנדרו הייווד הוא אבן יסוד במוסדות להשכלה גבוהה בבריטניה ובמקומות אחרים בעולם.
מתחת לפני השטח מתנהל בשנים האחרונות בישראל פרויקט מתוחכם: הדתה. במתק שפתיים ובדרכי נועם פולשת ההדתה למערכת החינוך, לצבא ולמרחב הציבורי כולו, כשהמטרה הפעם אינה החְזרה בתשובה אלא קירוב למסורת, ללאומיות וללאומנות. לפרויקט הזה יש הורים שהגו אותו בסתר, הוא מצויד בשרים שנותנים תקציבים וחמוש בחיילים נאמנים. הם החליטו שמה שהיה לא יהיה עוד, ואנחנו, החילונים, שותקים ומפסידים בקרב.
הדרך החילונית נועד להוציא לאור את מה שמתנהל במחשכים ולהראות כיצד פועלת ההדתה, מי מפעיל אותה, וחשוב יותר – כיצד ניתן לעמוד מולה ערכית, אידיאולוגית ופיזית. כדי לנצח בקרב חייבת החברה החילונית לגבש את עמדותיה בנושאים כמו דת, יהדות, ישראליות וממלכתיות. זהו קרב משמעותי על דמותה של מדינת ישראל, וכדי לקחת בו חלק יש צורך להכיר את הדמויות, את השיטות וגם את האלטרנטיבה הערכית.
רם פרומן, מייסד ויו”ר הפורום החילוני, הוא דוקטור להיסטוריה מבית הספר הגבוה למדעי החברה בפריז. עבודת הדוקטור שלו עסקה בקריאה חילונית של התלמוד. הוא בוגר משפטים והיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, מנהל קרנות הון סיכון ובעבר עורך דין. פרומן נשוי, אב לשניים ואקטיביסט חילוני זה עשר שנים. הדרך החילונית הוא ספרו הראשון.
מתחת לפני השטח מתנהל בשנים האחרונות בישראל פרויקט מתוחכם: הדתה. במתק שפתיים ובדרכי נועם פולשת ההדתה למערכת החינוך, לצבא ולמרחב הציבורי כולו, כשהמטרה הפעם אינה החְזרה בתשובה אלא קירוב למסורת, ללאומיות וללאומנות. לפרויקט הזה יש הורים שהגו אותו בסתר, הוא מצויד בשרים שנותנים תקציבים וחמוש בחיילים נאמנים. הם החליטו שמה שהיה לא יהיה עוד, ואנחנו, החילונים, שותקים ומפסידים בקרב.
הדרך החילונית נועד להוציא לאור את מה שמתנהל במחשכים ולהראות כיצד פועלת ההדתה, מי מפעיל אותה, וחשוב יותר – כיצד ניתן לעמוד מולה ערכית, אידיאולוגית ופיזית. כדי לנצח בקרב חייבת החברה החילונית לגבש את עמדותיה בנושאים כמו דת, יהדות, ישראליות וממלכתיות. זהו קרב משמעותי על דמותה של מדינת ישראל, וכדי לקחת בו חלק יש צורך להכיר את הדמויות, את השיטות וגם את האלטרנטיבה הערכית.
רם פרומן, מייסד ויו”ר הפורום החילוני, הוא דוקטור להיסטוריה מבית הספר הגבוה למדעי החברה בפריז. עבודת הדוקטור שלו עסקה בקריאה חילונית של התלמוד. הוא בוגר משפטים והיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, מנהל קרנות הון סיכון ובעבר עורך דין. פרומן נשוי, אב לשניים ואקטיביסט חילוני זה עשר שנים. הדרך החילונית הוא ספרו הראשון.
לרגע דומה היה שהתגלה ראש הממשלה הפוסט-ציוני הראשון. אהוד ברק שבר טאבו מקודש: הוא הסכים להעביר לפלשתינאים כמעט את כל השטחים וכמה שכונות ירושלמיות. מה שקרה אחר כך איננו מענייניו הרבים של הספר הזה. אבל, בהיפוך מרתק, הוא טוען שהמשא ומתן עם הפלשתינאים החזיר את ישראל 2001 אל עיקרי הציונות המקורית. במובן זה דומה שבלם את התנופה הפוסט-ציונית. רוב ישראלי החליט להעניש את ברק ובחר באריאל שרון. בתוך כך העריכה המדינה מחדש את האידיאולוגיה שהנחיל לה תיאודור הרצל.
לרגע דומה היה שהתגלה ראש הממשלה הפוסט-ציוני הראשון. אהוד ברק שבר טאבו מקודש: הוא הסכים להעביר לפלשתינאים כמעט את כל השטחים וכמה שכונות ירושלמיות. מה שקרה אחר כך איננו מענייניו הרבים של הספר הזה. אבל, בהיפוך מרתק, הוא טוען שהמשא ומתן עם הפלשתינאים החזיר את ישראל 2001 אל עיקרי הציונות המקורית. במובן זה דומה שבלם את התנופה הפוסט-ציונית. רוב ישראלי החליט להעניש את ברק ובחר באריאל שרון. בתוך כך העריכה המדינה מחדש את האידיאולוגיה שהנחיל לה תיאודור הרצל.
המסכת הראשונה על הממשל המדיני מאת ג'ון לוק, אשר מתפרסמת כאן לראשונה בעברית, היא אחד מכתבי הפולמוס המפורסמים ביותר מן המאה ה-17. ספר זה מציג את התשתית האידיאולוגית לרעיונותיו המדיניים שקיבלו ביטוי בחיבורו "המסכת השנייה על הממשל המדיני".
במסכת הראשונה על הממשל המדיני מתווכח ג'ון לוק עם רוברט פילמר, אציל אנגלי אשר בספרו "פטריארכיה" הצדיק את המשטר האבסולוטי על סמך הענקת השלטון לאדם הראשון בספר בראשית. על פי פילמר, כל המלכים בעולם אינם אלא יורשי אדם הראשון, ומכיוון שאלוהים העניק לאדם הראשון שלטון מוחלט על צאצאיו, כך גם לכל מלך יש סמכות שלטונית אבסולוטית על נתיניו. "בני האדם אינם חופשיים", סיכם פילמר; "לא תיתכן כל צורת שלטון מלבד מלוכה אבסולוטית; לא קיים משטר כמו דמוקרטיה".
מול תפיסתו של פילמר מציב לוק עמדה הפוכה. לטענתו, התנ"ך דווקא מלמד אותנו כי לאדם הראשון מעולם לא ניתנו סמכויות שלטון כלשהן, וכי ראוי שהשלטון יתקיים בהסכמת הנשלטים. באופן הזה מהווה המסכת הראשונה על הממשל המדיני הצהרה בהירה בדבר מגבלות הכוח השלטוני ובדבר הזכות של כל אדם לשפוט את מעשיו של השליט.
ברקע הפולמוס בין לוק לבין פילמר נמצאת השאלה האם התנ"ך ראוי בכלל לשמש בסיס להצדקת תביעות פוליטיות. שאלה זו, אשר הנה כה רלוונטית במדינת ישראל המודרנית, מקבלת פרשנות מקורית מאת לוק אשר מראה כי דווקא הטקסט התנ"כי מוכיח את חוסר הנחיצות שלו עצמו כתשתית לכינון ממשל מדיני ראוי או כהצדקה למעשי השליט. לוק רואה באדם יצור אוטונומי, שמונחה על ידי "הקול האלוהי" של תבונתו. לפיכך האדם מסוגל לשלוט בעצמו ואינו זקוק להצדקת האל. טיעוניו של לוק בנושא זה הם נדבך חשוב בתהליך החילון של ההיסטוריה האנושית והעתקתה מן התחום הדתי של מעשי האל אל התחום החילוני של פעולות האדם.
ספרו של לוק מוגש בתרגום מוער, מלווה במבוא היסטורי מאת ד"ר עמוס הופמן אשר ממקם את יצירתו של לוק בהקשר ההיסטורי של הפולמוס הפוליטי באנגליה בשלהי המאה ה-17.
המסכת הראשונה על הממשל המדיני מאת ג'ון לוק, אשר מתפרסמת כאן לראשונה בעברית, היא אחד מכתבי הפולמוס המפורסמים ביותר מן המאה ה-17. ספר זה מציג את התשתית האידיאולוגית לרעיונותיו המדיניים שקיבלו ביטוי בחיבורו "המסכת השנייה על הממשל המדיני".
במסכת הראשונה על הממשל המדיני מתווכח ג'ון לוק עם רוברט פילמר, אציל אנגלי אשר בספרו "פטריארכיה" הצדיק את המשטר האבסולוטי על סמך הענקת השלטון לאדם הראשון בספר בראשית. על פי פילמר, כל המלכים בעולם אינם אלא יורשי אדם הראשון, ומכיוון שאלוהים העניק לאדם הראשון שלטון מוחלט על צאצאיו, כך גם לכל מלך יש סמכות שלטונית אבסולוטית על נתיניו. "בני האדם אינם חופשיים", סיכם פילמר; "לא תיתכן כל צורת שלטון מלבד מלוכה אבסולוטית; לא קיים משטר כמו דמוקרטיה".
מול תפיסתו של פילמר מציב לוק עמדה הפוכה. לטענתו, התנ"ך דווקא מלמד אותנו כי לאדם הראשון מעולם לא ניתנו סמכויות שלטון כלשהן, וכי ראוי שהשלטון יתקיים בהסכמת הנשלטים. באופן הזה מהווה המסכת הראשונה על הממשל המדיני הצהרה בהירה בדבר מגבלות הכוח השלטוני ובדבר הזכות של כל אדם לשפוט את מעשיו של השליט.
ברקע הפולמוס בין לוק לבין פילמר נמצאת השאלה האם התנ"ך ראוי בכלל לשמש בסיס להצדקת תביעות פוליטיות. שאלה זו, אשר הנה כה רלוונטית במדינת ישראל המודרנית, מקבלת פרשנות מקורית מאת לוק אשר מראה כי דווקא הטקסט התנ"כי מוכיח את חוסר הנחיצות שלו עצמו כתשתית לכינון ממשל מדיני ראוי או כהצדקה למעשי השליט. לוק רואה באדם יצור אוטונומי, שמונחה על ידי "הקול האלוהי" של תבונתו. לפיכך האדם מסוגל לשלוט בעצמו ואינו זקוק להצדקת האל. טיעוניו של לוק בנושא זה הם נדבך חשוב בתהליך החילון של ההיסטוריה האנושית והעתקתה מן התחום הדתי של מעשי האל אל התחום החילוני של פעולות האדם.
ספרו של לוק מוגש בתרגום מוער, מלווה במבוא היסטורי מאת ד"ר עמוס הופמן אשר ממקם את יצירתו של לוק בהקשר ההיסטורי של הפולמוס הפוליטי באנגליה בשלהי המאה ה-17.
מדוע נחלש ואבד כוחם הפוליטי של שניים מהגופים המרכזיים בתנועת העבודה הישראלית – הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם? מה התחולל בתוככי התנועה שהיתה חלק מההגמוניה הישראלית מאז ייסודה ובמשך עשרות שנים? הלוא הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם התבלטו דווקא בליכודם החברתי, בקולקטיביזם הרעיוני שלהם, בכושר פעולתם הגבוה ובכפיפותם המוחלטת כמעט למרוּת מנהיגיהם – מאיר יערי ויעקב חזן. והנה, למרות כל אלה, ואף על פי שבשנות השישים שגשגו הקיבוצים מבחינה כלכלית ומפ"ם הייתה רוב הזמן חברה בממשלה, בשנות השבעים היו הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם על סף התפוררות חברתית ורעיונית.
אנשי האתמול משלב כלכלה, פוליטיקה ותרבות זו בזו, ובאמצעות ראייה רב־תחומית מבקש להסביר את הסתירה בין ההתבססות הכלכלית וההתרחבות החברתית של הקיבוצים ומפ"ם בשנות השישים והשבעים, מצד אחד, ובין השקיעה הרעיונית והפוליטית שלהם בתקופה זו, מן הצד האחר. מכאן נגזרת ההתמקדות בפעילותם התרבותית הממוסדת של הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם, פעילות ששיקפה את הסתירה הזאת אך בה בעת העמיקה אותה והאיצה את היחלשות האכסניה שבה התנהלו.
בבחינת שקיעתם של הקיבוץ הארצי ומפ"ם יש כדי ללמד על התרחשויות דומות בחלקיה האחרים של תנועת העבודה הישראלית, ולא זו בלבד; ההסבר לשקיעתם מאפשר לנו להבין הבנה מעמיקה ויסודית את תהליכי השינוי שהתחוללו בחברה הישראלית לאורך שנים אך נחשפו לעין כול רק ב־1977, בשנת המהפך הפוליטי שהביא את ההגמוניה של השמאל בישראל לקִצהּ והעביר אותה לידי הימין.
מדוע נחלש ואבד כוחם הפוליטי של שניים מהגופים המרכזיים בתנועת העבודה הישראלית – הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם? מה התחולל בתוככי התנועה שהיתה חלק מההגמוניה הישראלית מאז ייסודה ובמשך עשרות שנים? הלוא הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם התבלטו דווקא בליכודם החברתי, בקולקטיביזם הרעיוני שלהם, בכושר פעולתם הגבוה ובכפיפותם המוחלטת כמעט למרוּת מנהיגיהם – מאיר יערי ויעקב חזן. והנה, למרות כל אלה, ואף על פי שבשנות השישים שגשגו הקיבוצים מבחינה כלכלית ומפ"ם הייתה רוב הזמן חברה בממשלה, בשנות השבעים היו הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם על סף התפוררות חברתית ורעיונית.
אנשי האתמול משלב כלכלה, פוליטיקה ותרבות זו בזו, ובאמצעות ראייה רב־תחומית מבקש להסביר את הסתירה בין ההתבססות הכלכלית וההתרחבות החברתית של הקיבוצים ומפ"ם בשנות השישים והשבעים, מצד אחד, ובין השקיעה הרעיונית והפוליטית שלהם בתקופה זו, מן הצד האחר. מכאן נגזרת ההתמקדות בפעילותם התרבותית הממוסדת של הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם, פעילות ששיקפה את הסתירה הזאת אך בה בעת העמיקה אותה והאיצה את היחלשות האכסניה שבה התנהלו.
בבחינת שקיעתם של הקיבוץ הארצי ומפ"ם יש כדי ללמד על התרחשויות דומות בחלקיה האחרים של תנועת העבודה הישראלית, ולא זו בלבד; ההסבר לשקיעתם מאפשר לנו להבין הבנה מעמיקה ויסודית את תהליכי השינוי שהתחוללו בחברה הישראלית לאורך שנים אך נחשפו לעין כול רק ב־1977, בשנת המהפך הפוליטי שהביא את ההגמוניה של השמאל בישראל לקִצהּ והעביר אותה לידי הימין.
בספר זה סוקר המחבר את תולדות התנועה הציונית-הדתית ואת צמיחת היסודות האידאולוגיים שלה במשך מאה שנות קיומה (החל משנת 1902). הציונות הדתית פילסה את דרכה בשקידה ובהדרגתיות מהשוליים אל המרכז הפוליטי והחברתי ומפסיביות למוקד של השפעה. סיפורה המרתק של התנועה מוצג מתוך ניתוח של סוגיות שונות, כגון לבטי המיסוד הפוליטי, מעמדה ותפקידה של הרבנות הראשית, היחס לערכים סוציאליסטיים, החינוך הציוני-הדתי וההתיישבות. הדיון ההיסטורי והמדיני בתולדות התנועה משלב גם היבטים רוחניים ואידאולוגיים, ובתוכם נידונות בקצרה הגותם של הרב יצחק יעקב ריינס, הראי"ה קוק, הרב מאיר בר-אילן (ברלין), הרב יהודה ליב מימון (פישמן), משה אונא ואחרים. בסוף הספר מובאת ביבליוגרפיה של מחקרים על הציונות הדתית.
פרופ' דב שוורץ הוא דקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן. מספריו הקודמים: אתגר ומשבר בחוג הרב קוק (עם עובד, תשס"א); סתירה והסתרה בהגות היהודית בימי הביניים (אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ב); אמונה ותבונה (משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשס"א).
בספר זה סוקר המחבר את תולדות התנועה הציונית-הדתית ואת צמיחת היסודות האידאולוגיים שלה במשך מאה שנות קיומה (החל משנת 1902). הציונות הדתית פילסה את דרכה בשקידה ובהדרגתיות מהשוליים אל המרכז הפוליטי והחברתי ומפסיביות למוקד של השפעה. סיפורה המרתק של התנועה מוצג מתוך ניתוח של סוגיות שונות, כגון לבטי המיסוד הפוליטי, מעמדה ותפקידה של הרבנות הראשית, היחס לערכים סוציאליסטיים, החינוך הציוני-הדתי וההתיישבות. הדיון ההיסטורי והמדיני בתולדות התנועה משלב גם היבטים רוחניים ואידאולוגיים, ובתוכם נידונות בקצרה הגותם של הרב יצחק יעקב ריינס, הראי"ה קוק, הרב מאיר בר-אילן (ברלין), הרב יהודה ליב מימון (פישמן), משה אונא ואחרים. בסוף הספר מובאת ביבליוגרפיה של מחקרים על הציונות הדתית.
פרופ' דב שוורץ הוא דקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן. מספריו הקודמים: אתגר ומשבר בחוג הרב קוק (עם עובד, תשס"א); סתירה והסתרה בהגות היהודית בימי הביניים (אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ב); אמונה ותבונה (משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשס"א).
ספר זה מציג את הרקע הסוציולוגי, הפילוסופי וההיסטורי להתפתחות הניהול הרציונלי כתופעה חברתית ואת המיתוסים ואידיאולוגיות העזר, אשר נתלוו להתפתחות זו. החיבור מתמקד במפגש בין העילית הניהולית לבין הרציונליזם של תנועת ההשכלה והמהפכה המדעית, החל מן המאה ה-17.
לרציונליות כוח אידיאי רב. יש המאמינים כי באמצעותה מצליח המוח האנושי להתגבר על הטבע ועל העצמות הייצרית וההרסנית של האדם. אידיאולוגיות הניהול המתפתחות מתוך השקפת עולם זו מדגישות, שרציונליות אינה תוצאה של טבע המשתתפים בארגון, אלא של תבונת ההנהלה הנובעת מפעולת התכנון, מהפחתת אי הוודאות והשרירותיות ומהגברת היעילות.
מיתוס הרציונליות המתמסד הפך לחלק אינטגרלי מחיינו. הצורך בתיפקוד על פי אמות מידה רציונליות נתבע כחלק בלתי נפרד מיחסי הגומלין בינינו לבין המוסדות החברתיים שמסביבנו. יחסי גומלין אלה מעניקים לאמות המידה הרציונליות תוקף מתמשך.
הספר מתאר את היחסים המוצלחים בין הרציונליות לבין הפרקטיקה הניהולית, את דרך גיוסם של המדעים ואת ההסדרים המבניים המתוחכמים, אשר איפשרו שליטה בחסותה של האידיאה הרציונלית גם בהעדר בעלות על קניין פרטי, שהיה מאז ומקדם בסיס לסדר חברתי היררכי.
ד"ר יהודה שנהב הינו מרצה בכיר בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
ספר זה מציג את הרקע הסוציולוגי, הפילוסופי וההיסטורי להתפתחות הניהול הרציונלי כתופעה חברתית ואת המיתוסים ואידיאולוגיות העזר, אשר נתלוו להתפתחות זו. החיבור מתמקד במפגש בין העילית הניהולית לבין הרציונליזם של תנועת ההשכלה והמהפכה המדעית, החל מן המאה ה-17.
לרציונליות כוח אידיאי רב. יש המאמינים כי באמצעותה מצליח המוח האנושי להתגבר על הטבע ועל העצמות הייצרית וההרסנית של האדם. אידיאולוגיות הניהול המתפתחות מתוך השקפת עולם זו מדגישות, שרציונליות אינה תוצאה של טבע המשתתפים בארגון, אלא של תבונת ההנהלה הנובעת מפעולת התכנון, מהפחתת אי הוודאות והשרירותיות ומהגברת היעילות.
מיתוס הרציונליות המתמסד הפך לחלק אינטגרלי מחיינו. הצורך בתיפקוד על פי אמות מידה רציונליות נתבע כחלק בלתי נפרד מיחסי הגומלין בינינו לבין המוסדות החברתיים שמסביבנו. יחסי גומלין אלה מעניקים לאמות המידה הרציונליות תוקף מתמשך.
הספר מתאר את היחסים המוצלחים בין הרציונליות לבין הפרקטיקה הניהולית, את דרך גיוסם של המדעים ואת ההסדרים המבניים המתוחכמים, אשר איפשרו שליטה בחסותה של האידיאה הרציונלית גם בהעדר בעלות על קניין פרטי, שהיה מאז ומקדם בסיס לסדר חברתי היררכי.
ד"ר יהודה שנהב הינו מרצה בכיר בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
אידיאולוגיה ומציאות: יהודי ארצות הברית והיישוב בשלהי התקופה העות'מאנית מאיר באור חדש את היחסים בין שתי הקהילות היהודיות הללו בעשורים הראשונים של הציונות.
ההגירה המואצת של יהודים לארצות הברית מאמצע המאה התשע עשרה סימנה חלופה ממשית לארץ ישראל כארץ המובטחת. בעבור רבים הייתה דווקא אמריקה משאת נפש אידיאולוגית ומעשית. השינוי באופי הפעילות היהודית האמריקנית בענייני ארץ ישראל חל עם ראשית ההתארגנות הציונית בארצות הברית.
יהודי ארצות הברית נרתמו להעמדת תשתיות מדעיות בתחומי החקלאות והבריאות, היו מעורבים בהכרעה לטובת בכורת הלשון העברית ב"מלחמת הלשונות", וביקשו להמיר את בסיס הסיוע לארץ ישראל מתפיסת "החלוקה" של "שנוררות" לנדבנות יצרנית. גולת הכותרת של מעורבות יהודי ארצות הברית בארץ ישראל התבטאה בסיועם להישרדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה ובמהלכים שקדמו להצהרת בלפור.
המחבר מסביר את הסיבות לתמורה ביחסם של יהודי ארצות הברית ליישוב בארץ ישראל ואת התוצאות המעשיות של תמורה זו. זהו מחקר ראשון מקיף על הקשרים בין יהודי אמריקה וארץ ישראל בשנות הדור הראשון של המפעל הציוני ההתיישבותי בארץ ישראל.
ד"ר נתן אפרתי היסטוריון וחוקר תולדות היישוב, כיהן כמנכ"ל האקדמיה ללשון העברית. ספריו הקודמים עניינם בתולדות משפחת אלישר לדורותיה, בגלגולי היישוב הספרדי בירושלים ובקורות היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה. שני ספריו האחרונים עסקו בהיבט ההיסטורי של תחיית הדיבור העברי: מלשון יחידים ללשון אומה (2004) והעברית בראי המדינה (2010). ד"ר אפרתי הוא חתן פרס ראש הממשלה ללשון העברית על שם אליעזר בן-יהודה לשנת תשע"ח.
אידיאולוגיה ומציאות: יהודי ארצות הברית והיישוב בשלהי התקופה העות'מאנית מאיר באור חדש את היחסים בין שתי הקהילות היהודיות הללו בעשורים הראשונים של הציונות.
ההגירה המואצת של יהודים לארצות הברית מאמצע המאה התשע עשרה סימנה חלופה ממשית לארץ ישראל כארץ המובטחת. בעבור רבים הייתה דווקא אמריקה משאת נפש אידיאולוגית ומעשית. השינוי באופי הפעילות היהודית האמריקנית בענייני ארץ ישראל חל עם ראשית ההתארגנות הציונית בארצות הברית.
יהודי ארצות הברית נרתמו להעמדת תשתיות מדעיות בתחומי החקלאות והבריאות, היו מעורבים בהכרעה לטובת בכורת הלשון העברית ב"מלחמת הלשונות", וביקשו להמיר את בסיס הסיוע לארץ ישראל מתפיסת "החלוקה" של "שנוררות" לנדבנות יצרנית. גולת הכותרת של מעורבות יהודי ארצות הברית בארץ ישראל התבטאה בסיועם להישרדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה ובמהלכים שקדמו להצהרת בלפור.
המחבר מסביר את הסיבות לתמורה ביחסם של יהודי ארצות הברית ליישוב בארץ ישראל ואת התוצאות המעשיות של תמורה זו. זהו מחקר ראשון מקיף על הקשרים בין יהודי אמריקה וארץ ישראל בשנות הדור הראשון של המפעל הציוני ההתיישבותי בארץ ישראל.
ד"ר נתן אפרתי היסטוריון וחוקר תולדות היישוב, כיהן כמנכ"ל האקדמיה ללשון העברית. ספריו הקודמים עניינם בתולדות משפחת אלישר לדורותיה, בגלגולי היישוב הספרדי בירושלים ובקורות היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה. שני ספריו האחרונים עסקו בהיבט ההיסטורי של תחיית הדיבור העברי: מלשון יחידים ללשון אומה (2004) והעברית בראי המדינה (2010). ד"ר אפרתי הוא חתן פרס ראש הממשלה ללשון העברית על שם אליעזר בן-יהודה לשנת תשע"ח.
למושג "אתוס" שתי הוראות: גם השקפת עולם, המסבירה את הנסיון האנושי ונותנת לו משמעות ערכית, וגם אורח חיים, השואף לממש ולפתח את השקפת העולם ולתרגמה למעשים המשפיעים על מוסדות החברה.
למרות שהחברה האמריקנית שוללת במופגן כל דוקטרינה אידיאולוגית שלאורה היא אמורה לפעול, נחשב האתוס הליברלי כאתוס מרכזי שלה מאז הוקמו המושבות הבריטיות הראשון בצפון אמריקה בתחילת המאה ה-17 ועד למחצית המאה העשרים. עם זאת, הייחודיות של החברה האמריקנית מתבטאת בשילובו הפרגמטי ובשזירתו הנרחבת של הליברליזם בדרך החיים של רוב הציבור. לאתוס הליברלי אפיונים כלכליים, פוליטיים, חברתיים ותרבותיים, והוא מתפתח ומשתנה אך נשאר - מזה עשרות שנים - מרכיב תרבותי הגמוני. לא אחת מתכחשת לו החברה בעת התייחסותה לקבוצות מסוימות החיות בקרבה, ובמקרים רבים אין היא מגשימה ולו את אפס קצהו. אולם בניגוד לעולם הישן, שממנו הגיעו רוב המתיישבים האמריקניים, הרי העולם החדש לא העמיד מעולם אלטרנטיבה להגמוניה של האתוס הליברלי, גם כאשר נראה כי אין הוא עומד במבחן המציאות.
הספר הזה בוחן את סוד קיומו וחיוניותו של האתוס הליברלי, ועוקב אחרי התפתחותו תוך עיון בשילובו באירועים המרכזיים, הרשומים בתולדותיה של ארצות הברית.
ד"ר אייל נווה הוא מרצה בכיר בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל-אביב. מחקריו עוסקים בהיסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית של ארצות הברית. כמו כן הוא מלמד היסטוריה במכללה לחינוך - סמינר הקיבוצים, ועוסק בהנחיית מורים בתחום הזה. ספרו Crown of Thorns עוסק ברציחות פוליטיות בחברה הדמוקרטית האמריקנית, וספרו "המאה ה-20 - מאה שהפכה סדרי עולם" הוא ספר לימוד לחטיבה העליונה של בית הספר התיכון.
למושג "אתוס" שתי הוראות: גם השקפת עולם, המסבירה את הנסיון האנושי ונותנת לו משמעות ערכית, וגם אורח חיים, השואף לממש ולפתח את השקפת העולם ולתרגמה למעשים המשפיעים על מוסדות החברה.
למרות שהחברה האמריקנית שוללת במופגן כל דוקטרינה אידיאולוגית שלאורה היא אמורה לפעול, נחשב האתוס הליברלי כאתוס מרכזי שלה מאז הוקמו המושבות הבריטיות הראשון בצפון אמריקה בתחילת המאה ה-17 ועד למחצית המאה העשרים. עם זאת, הייחודיות של החברה האמריקנית מתבטאת בשילובו הפרגמטי ובשזירתו הנרחבת של הליברליזם בדרך החיים של רוב הציבור. לאתוס הליברלי אפיונים כלכליים, פוליטיים, חברתיים ותרבותיים, והוא מתפתח ומשתנה אך נשאר - מזה עשרות שנים - מרכיב תרבותי הגמוני. לא אחת מתכחשת לו החברה בעת התייחסותה לקבוצות מסוימות החיות בקרבה, ובמקרים רבים אין היא מגשימה ולו את אפס קצהו. אולם בניגוד לעולם הישן, שממנו הגיעו רוב המתיישבים האמריקניים, הרי העולם החדש לא העמיד מעולם אלטרנטיבה להגמוניה של האתוס הליברלי, גם כאשר נראה כי אין הוא עומד במבחן המציאות.
הספר הזה בוחן את סוד קיומו וחיוניותו של האתוס הליברלי, ועוקב אחרי התפתחותו תוך עיון בשילובו באירועים המרכזיים, הרשומים בתולדותיה של ארצות הברית.
ד"ר אייל נווה הוא מרצה בכיר בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל-אביב. מחקריו עוסקים בהיסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית של ארצות הברית. כמו כן הוא מלמד היסטוריה במכללה לחינוך - סמינר הקיבוצים, ועוסק בהנחיית מורים בתחום הזה. ספרו Crown of Thorns עוסק ברציחות פוליטיות בחברה הדמוקרטית האמריקנית, וספרו "המאה ה-20 - מאה שהפכה סדרי עולם" הוא ספר לימוד לחטיבה העליונה של בית הספר התיכון.
"מועצת הביטחון חוזרת ומאשרת כי להקמת ההתנחלויות על ידי ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש מאז 1967, כולל מזרח ירושלים, אין כל תוקף חוקי וכי היא מהווה הפרה בוטה של החוק הבינלאומי ומכשול עיקרי להשגת פתרון שתי המדינות ושלום צודק, כולל ובר קיימא".
מועצת הביטחון של האו"ם, החלטה 2334, 23.12.2016
את ההחלטה לעיל - שקדמה לה תכתובת (שהחלה במרץ 2016) בין מחבר הספר לברק אובאמה - נשיא ארצות הברית באותם הימים - הגישה מצרים, ותמכו בה כל חברי המועצה, ובהם אנגליה וצרפת. ארצות הברית לא הפעילה עליה את זכות הווטו שלה כפי שנהגה לעשות בשיטתיות במקרים קודמים ולכן ההחלטה התקבלה ללא התנגדות.
הספר מכנס שישים וחמישה מאמרים המוקדשים כולם לנושא אחד: ההכרח להוריד מסדר היום את הכיבוש הממאיר של ישראל על ה"שטחים".
מיכאל בר, מחבר הספר, נולד ב-1937 בכפר סירקין. בעל תואר שני פיסיקה ומתמטיקה ותואר Ph.D. בכימיה תאורטית (עם דגש על כימיה גרעינית) שניהם מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. בהמשך קיבל תואר פרופסור מטעם ועדת המחקר העליונה של מערכת הביטחון (בגיבוי האקדמיה הישראלית למדעים) ופרופסור למחקר מאוניברסיטת הומבולדט, בברלין. מיכאל עבד, כמדען בכיר, 38 שנים במרכז למחקר גרעיני בנחל שורק (ממ"ג) ובמקביל כ-10 שנים במכון ויצמן. בין היתר פרסם מעל 350 מאמרים מדעיים, כולם בעיתונות המדעית הבינלאומית, ערך שישה (6) ספרים בכימיה תאורטית וכתב ספר לימוד בכימיה מתימטית שראה אור בהוצאת WILEY ב-2006.
"מועצת הביטחון חוזרת ומאשרת כי להקמת ההתנחלויות על ידי ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש מאז 1967, כולל מזרח ירושלים, אין כל תוקף חוקי וכי היא מהווה הפרה בוטה של החוק הבינלאומי ומכשול עיקרי להשגת פתרון שתי המדינות ושלום צודק, כולל ובר קיימא".
מועצת הביטחון של האו"ם, החלטה 2334, 23.12.2016
את ההחלטה לעיל - שקדמה לה תכתובת (שהחלה במרץ 2016) בין מחבר הספר לברק אובאמה - נשיא ארצות הברית באותם הימים - הגישה מצרים, ותמכו בה כל חברי המועצה, ובהם אנגליה וצרפת. ארצות הברית לא הפעילה עליה את זכות הווטו שלה כפי שנהגה לעשות בשיטתיות במקרים קודמים ולכן ההחלטה התקבלה ללא התנגדות.
הספר מכנס שישים וחמישה מאמרים המוקדשים כולם לנושא אחד: ההכרח להוריד מסדר היום את הכיבוש הממאיר של ישראל על ה"שטחים".
מיכאל בר, מחבר הספר, נולד ב-1937 בכפר סירקין. בעל תואר שני פיסיקה ומתמטיקה ותואר Ph.D. בכימיה תאורטית (עם דגש על כימיה גרעינית) שניהם מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. בהמשך קיבל תואר פרופסור מטעם ועדת המחקר העליונה של מערכת הביטחון (בגיבוי האקדמיה הישראלית למדעים) ופרופסור למחקר מאוניברסיטת הומבולדט, בברלין. מיכאל עבד, כמדען בכיר, 38 שנים במרכז למחקר גרעיני בנחל שורק (ממ"ג) ובמקביל כ-10 שנים במכון ויצמן. בין היתר פרסם מעל 350 מאמרים מדעיים, כולם בעיתונות המדעית הבינלאומית, ערך שישה (6) ספרים בכימיה תאורטית וכתב ספר לימוד בכימיה מתימטית שראה אור בהוצאת WILEY ב-2006.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
