הביקורות של SpringColors

כיצד תראה מדינת ישראל כשהחרדים יהיו רוב?
שאלה זו היא נורת אזהרה בוהקת על עצם קיומנו כעם וכמדינה. אולם, בקריאה מעמיקה בספר, נצא לסיור מרתק, מחכים ומאיר עיניים בנבכי החברה החרדית. נלמד על האתגרים אך גם על הפתרונות - אלו שכבר קיימים ואלו שהמחבר מציע ואף שותף בהקמתם.

ננסה להבין: איך זה שהרמב"ם היה רופא והחרדים מתנגדים לאקדמיה? מה חשב לעצמו דוד בן גוריון כאשר פטר את החרדים משירות צבאי? האם לנשים החרדיות יש מה ללמד אותנו על פמיניזם? וכשיום אחד החרדים יציפו את שוק העבודה, האם נידרש לייצר הפרדה מגדרית?

זהו מבט מבפנים, מבט מלא כנות. המחבר לא מוותר לחרדים אך גם לא לציבור הכללי, למסורתיים ולדתיים לאומיים. הוא מעמיד את כולנו מול מראה צלולה ומאתגרת. הספר פורס תמונה רחבה הכוללת היבטים אידיאולוגיים תוך העמקה במגוון מקורות יהודיים, היבטים מחקריים ותיאור תמונת המציאות. כל אלה מתובלים בהומור ובסיפורים מעוררי מחשבה.

כשהחרדים יהיו רוב הוא ספר חובה למעצבי מדיניות, למנהלים בכירים, לחוקרים ולמי שחוששים או מתעניינים כיצד תראה מדינת ישראל כשהחרדים יהיו רוב.

איציק קרומבי הוא יזם ואיש הייטק חרדי העוסק בחקר החברה החרדית. פעיל מרכזי לשילוב חרדים בתעסוקה באמצעות תוכניות הכשרה, קידום עסקים ומיזמי חדשנות לאוכלוסייה החרדית בישראל.

ספר זה מנתח את היחס החברתי-הקהילתי וההלכתי כלפי שבויים יהודיים בתקופת המשנה והתלמוד. במהלכו נבדקים מצבים שונים שהוגדרו על ידי החכמים כ"שבי", נידונות הדילמות המעשיות שעוררו אירועים של שבי בחייו של השבוי, משפחתו וקהילתו, ונבחנים הפתרונות המעשיים שיצרו חכמים עבור סוגיות שונות שזימנה הנפילה בשבי, כגון הסדרת חובת הפדיון וחלוקת האחריות בין מעגלי שייכותם השונים של השבויים; סדרי קדימויות בפדיון שבויים; מעמדם האישי וזכויותיהם של שבויים; יחס כלפי שבויים ושבויות ששבו אל קהילתם ועוד. 
לצד דיון בפן הממשי וההיסטורי של תופעת השבי בשלהי העת העתיקה, נחשף ומנותח בספר גם שדה השיח שהתקיים סביבה בקרב החכמים בפרט, ובקרב הקהילה היהודית בכלל. במישור זה מתגלים לעיננו תפיסות וערכים שנגעו לתחומים שונים בחיי הקהילות היהודיות בתקופת המשנה והתלמוד: הגדרתם של ה"ראוי" ושל ה"מגונה" ביחסים שבין הפרט לקהילה; הבניות מגדריות והגדרת ההתנהגות המצופה בהתאמה אליהן; אופנים ומטרות של שימוש בייצוגים ובדימויים של ה"אני"-היהודי ו"האחר"-הגוי, הן כייצוג לאדם הפרטי/הגבר ה"אחר" הן כייצוג לקולקטיבים לאומיים־דתיים. בסופו של דבר מצטייר לעיננו "שיח השבי" התלמודי כאתר טקסטואלי שבאמצעותו מתחולל פיקוח חברתי על בניה ובנותיה של הקהילה היהודית אף כשהם נמצאים מחוץ לגבולותיה הפיזיים של הקהילה.
ספר זה אינו דן באירועי שבי שהתרחשו לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל. אולם הן העיון ההיסטורי הן הדיון בשדות השיח שהתפתחו סביב תופעת השבי, לגווניה ולהשלכותיה, מציעים פרספקטיבה נוספת ומעמיקה להתבוננות בשיח העכשווי שמתנהל אודותיה. 

"הספר מציג בפנינו ניתוח יסודי ומעמיק של נושא היסטורי והלכתי בעל משמעות אנושית מורכבת, שנוגע ליחס הקהילה היהודית לשבי בצורותיו השונות. הספר מצטיין בפירוש הזהיר של המקורות הטקסטואליים לפי מיטב המסורת הפילולוגית. כמו כן הוא מנתח את השבי בהקשר ההיסטורי של השלטון הרומי בישראל, והשלטון הסאסני, שבצילו חסתה הקהילה היהודית בבבל. יש בו השוואות מרתקות למשפט הרומי ולהשפעתו האפשרית בתחומים שונים של ההלכה, כמו גם עמידה על גבולותיה של השפעה זו לאור אתוסים שונים של שתי החברות. את הניתוח ההיסטורי הפילולוגי ממקמת שגית מור במארג תיאורטי נרחב של חקר הספרות, האנתרופולוגיה ולימודי המגדר. השילוב בין הגישות השונות הוא עדין ומבריק".  
פרופסור משה הלברטל, החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים

ד"ר שגית מור היא מרצה בכירה במכללה האקדמית בית ברל. שימשה כראש החוג למקרא ולתרבות ישראל, וחוקרת ספרות חז"ל.

חתן פרס ישראל, פרופ' ראובן פוירשטיין (1921 - 2014), גיבש תפיסה החותרת תחת עולם ההגדרות המקובעות המעצבות את חיינו, ופיתח מדד אינטליגנציה חליפי למדד ה-IQ המוכר, שמעריך את פוטנציאל הלמידה.

בספר שמתחקה אחר סיפור חייו האישי המרתק, ובעיקר אחר מפעל חייו וחידושיו הבינלאומיים בנוגע לטבע האדם ולפוטנציאל הטמון בו, רוקם בנו וממשיך דרכו, הרב ד"ר רפאל פוירשטיין, שיחה כנה ונוגעת ללב בין אב לבנו ולוקח אותנו למסע מחְכּים שמספר לנו מחדש את כל מה שאנחנו יודעים על עצמנו .

הקמת מדינת ישראל היא האירוע המשמעותי ביותר בחייו של העם היהודי במאה האחרונה, ואולי אף באלפי השנים האחרונות. המפגש הייחודי והמרתק בין המדינה כארגון פוליטי מודרני לבין היהדות כתרבותו הלאומית של עם עתיק־יומין יצר את הצירוף "מדינה יהודית", מונח שנטבע כבר במגילת העצמאות ומאוחר יותר נהפך לחלק מההגדרה החוקתית של מדינת ישראל.

ואולם מהי "מדינה יהודית" ובמה היא שונה ממדינה "רגילה"? שאלה זו היא שאלת מפתח בהוויה הישראלית. העמדות השונות של בעלי המחלוקת בסוגיה — הוגי דעות, משפטנים, רבנים, פוליטיקאים וכל מי שרגיש לשירת החיים הלאומיים — מבטאות חזונות שונים למדינה, לחברה הישראלית ולעם היהודי.

כשיהדות פוגשת מדינה הוא פרויקט ייחודי. הוא ממפה, לראשונה, את שלל העמדות המתנצחות בחיינו הציבוריים באשר ליהודיותה של המדינה ואגב כך מסרטט את העושר הרעיוני המרשים הקיים היום במדינת ישראל. עושר זה ממלא את החלל שבמסורת היהודית בכל הנוגע למשמעותה ולתפקידה של המדינה, והוא נפרש כאן במלוא צבעוניותו בידי טובי המומחים. רכיבי הפולמוס בין חרדים, דתיים וחילונים בדבר הבנת תכליתו של המפעל הלאומי ומשמעותו, כמו גם המחלוקות העמוקות בתוך כל אחד מן המחנות, מתוארים בשפה שווה לכל נפש ובדרך המאפשרת דיאלוג ביניהם.

הספר נכתב במסגרת המרכז "לאום, דת ומדינה" שבמכון הישראלי לדמוקרטיה, בראשות פרופ' ידידיה צ' שטרן.

נוסעים וחוקרים, מטיילים וסתם הרפתקנים במאתיים השנים האחרונות עשו את דרכם לארץ הקודש כדי לראות ולחוש את המקומות שעליהם דיבר ספר הספרים. רבים מהם ניסו לאתר את המקומות המוזכרים במקרא, לא תמיד בהצלחה. המפגש עם פרקי התנ"ך במקומות שבהם המאורעות התרחשו הקסים וממשיך עד היום להקסים את הלבבות שכן הוא פותח צוהר חדש בפני חובבי התנ"ך וחושף אפשרויות מסעירות להבנת הכתוב.

ברוח זו נכתב הספר מקום בפרשה, והיא שעושה אותו למיוחד במינו. הספר הוא פרי מלאכת מחשבת של קריאת הכתוב בצמידות למפה, ניתוח הממצאים הארכיאולוגיים והבלשניים, עיון במקורות היסטוריים וחקר שמות – כל אלה בניסיון להציע זיהויים גיאוגרפיים ופתרונות לשוניים לאותן חידות שהתנ"ך הותיר אחריו. גן עדן והעי, גורן האטד והר סיני, תל אביב (המקראית!), הר גריזים והר עיבל ואפילו העזאזל הם מקצת מן המקומות הנידונים בשישים ושניים פרקי הספר, הערוכים לפי סדר פרשת השבוע ומועדי ישראל. הפרקים כתובים בקצרה ובבהירות ומאפשרים גם למי שאינו מצוי בעולם המחקרי ליהנות ולחוות את הגילויים.

ספר קהלת, מספרי החוכמה של התנ"ך, הוא יחיד ומיוחד בסגנונו ובדעות המובעות בו. רעיונותיו הנועזים בענייני אמונה ותכלית החיים לא תמיד שיקפו את הזרם המרכזי במסורת היהודית עד כי היו מחכמי ישראל שביקשו שלא לכלול אותו בתנ"ך. בסוף ידוע, ספר קהלת נכלל בין ספרי התנ"ך והצית במקוריותו את מחשבתם של פילוסופים רבים במהלך הדורות, בעיקר בעידן המודרני שבו שאלות קיומיות נעשו מטרידות במיוחד.

חפץ תחת השמים הוא פרי עיון מעשי ופילוסופי כאחד ברעיונותיו של קהלת. חלקו הראשון עוקב אחר ניסיונותיו של קהלת למצוא דרך חיים שתנחיל לו אושר ותכלית. האם אושר כזה הוא אפשרי בעיני קהלת הפסימי? בין דפי הספר מסתתרת תשובה חיובית ככלות הכול, ובצדה ה"מרשם לחיים מאושרים" בעיני קהלת. חלקו השני של הספר חורג מגבולות התנ"ך אל עולם הרוח הכללי ומשווה בין קהלת לבין הוגים אחרים שהתחבטו בשאלת האושר. את הספר חותם נספח מקורי על רוברט פירסיג, מחבר הספר "זן ואמנות אחזקת האופנוע", שבו אפשר אולי לראות מעין "קהלת מודרני".

חפץ תחת השמים הוא ספר לכל מי שחיפוש אחר האושר ותכלית החיים מעסיק אותו. זהו גם ספר המיועד לחובבי תנ"ך, לחובבי פילוסופיה ובוודאי לאלו שחובבים את שניהם.

פרופ' יורם קירש הוא חבר סגל בקבוצת הפיסיקה באוניברסיטה הפתוחה. פרסם מחקרים, מאמרים וספרים בפיסיקה, בהוראת המדעים ובפילוסופיה של המדע. כיהן בוועדות של משרד החינוך ובהנהלת מכון אריקה לנדאו לילדים מחוננים, והיה חוקר אורח ופרופסור אורח באוניברסיטאות בארצות הברית ובבריטניה. בין ספריו: ציידי החלקיקים (עם יובל נאמן), מהפכות בהלכה, היקום על פי הפיסיקה המודרנית ומסע אל האושר.