הביקורות של רמות הפוך

לא רק הגברים חארות! כן, כך היה נדמה בתחילת הסיפור, עת התוודענו לגיבוריו הראשיים: האחד סוציופת נקיסיסיסט, השני אב נכלולי, עוד אחד חסר עמוד שדרה, ועוד ועוד. אבל, ככל שנוקף הזמן, והסיפור מתקדם, צובעת הסופרת גם חלק מן הגיבורות, כגרועות לא פחות, ולפחות גיבורה אחת, מטורפות הרבה יותר. הגרוטסקה בגיבורי הסיפור, מוצגת באי שפיותן; כמעט אין אחת שתחשב בעינינו נורמטיבית. וטוב שכך! הסיפור קיצוני, הולך והופך מפסאדו רומנטי לבלשי ומוטרף. הומור עצמי, לא חסכה מעצמה הסופרת, וניכר כי בסופו של דבר, היא סולחת לעצמה וחיה בשלום עם כתיבתה. אהבתי במיוחד את ההומאז' לכל אחינו הטבעונים, אשר יוצאים באחרית הדבר, בצעדה אל האופק , הם ופרה שהצילו. כל הכבוד! יצירה נהדרת

שלושה במכונית אחת (כולל הכלב) סיפור תלוש, מסופר מפי גיבורה , הנאחזת בקצוות המציאות. קולה, קול נוכח והגיוני, הרואה את המתרחש סביבה בעיניים כלות, המצפות לבאות: מה יקרה? מה קורה? הקול המציאותי ביותר הוא קולו של הכלב, מין שליח האלים, שמחבר שוב ושוב עם אמיתותיו את הזוג לקרקע המציאות. הדמות הנלעגת, כמובן, היא דמות הגבר, שניכר בו, שעוד טרם החל בשקיעה לעבר הדמנטיות, כבר היה נרקיס גדול, והתדרדרותו העכשווית רק מבליטה את אפסיותו, התקורבנותו, והאגואיזם הנובע בו, שנאלץ להסוות בעבר למען זוגיות ומשפחה; דמות כה עלובה ובוגדנית, שרק מבליטה קול האישה והכלב. מחד סיפור מופרך, שמקשה להבחין בין בדיה לאמת, בין כאן לפעם. מאידך, סיפור חד ונוקב על מציאות חיינו האפשרית בזקנתנו. מומלץ ביותר

רומן פנטסטי , מותח ומרגש. סיפור הכתוב מנקודת מבט נשית, כמעין תהליך העצמה שעברה הסופרת, תוך כתיבת הספר. ההתפרשות על פני מאות שנים מעניינת, אבל יוצרת חור עלילתי מהותי: מה קרה לשושלת הנשית העוצמתית הזו, במשך מאות שנים, שאינן מסופרות? על כך אין כל התייחסות, וחבל. ברור שהתקופה העתיקה נבחרה בשל רדיפת המכשפות שלכאורה, התרחשה אז. עם זאת, לדעתי זהו נימוק לא מספק לפער הנוצר. הנשים, דומות זו לזו, ונבדלות בעיקר ברוח התקופה ובמעמד האישה בה. לרגעים, הרומן הופך לפנטזיה, אך אלו מוסיפים לסיפור, אף על פי שאלו הם פכים קטנים וחולפים. לסיכום, אמיליה הארט מרגשת ברומן ראשון! נעה גורן מקריינת בצורה נהדרת . מומלץ מאוד

ספר מתח חלוצי עברי! יניב איצקוביץ, עשה זאת שוב. תיקון אחר חצות היה מבריק, לא פחות; וקוראים אדוקים, מייד רוצים עוד... וההתחלה, נתנה זאת בגדול; אמנם תקופה שונה, 100 שנים אחרי, אבל החספוס, המורכבות, והחיבוק היהודי, שרו בכל פרק. מהנה במיוחד היה החיבור לשוחטת היהודיה הגיבורה שלנו. מאוד מוצלח. התהפוכות, הארוגות לאורך ההיסטוריה היהודית עברית, המשיכו ישירות מהפרעות בעיירות המזרח אירופאיות, היישר לתוך השואה והתקומה. מה הלאה יניב?

"ספר? נו, מעט רצינות." מחה החוקר הפרטי קלמן קימרלינג..." עם הרבה הומור פנימי, מצליח אשר קרביץ , להציג את העולם החרדי של מאה שערים, כמות שהוא, כך נדמה לי כחילוני גמור. החוקר הפרטי, רב המעלות, עוף מוזר במגזרו, מצליח לרתק, עם עברית יידישאית ושיק משלו. התעלומה צריכה להיות הראשונה מיני רבות. מבחינתי, נולד גיבור

וואו חזק, הן הספרא והן הסייפא. הוציא ממני הזדהות, בעל כורחי. הגיבור, נפש רגישה ועמוקה, נפגע מכל הכיוונים, ויוצא בנס. הקריאה, רק חיזקה את ההתרחשות. עבודה נהדרת. וכמובן, ממליץ בחום

מומלץ בחום; הקריינות (בקצב 1.2) היתה מעולה. המשך ראוי ומותח לטרילוגיה. החלק השלישי טרם תורגם, אבל זמין בAudible.

נהדר חששתי שיסתיים באופן בנאלי, אבל הנימה הנוגה והישרה היטיבה עימו. ספר נהדר לא פחות מלבד על מאדים. תהנו

מתח במיטבו. הזדהות עם הבלש מחלחלת לעצמות; פגיעות וחולשה בצד כח "על" של תחושות בטן. ניתן לאמר על וואלנדר שהוא בלש מבריק הברקות. קדימה לספר הבא

ליאורה עושה לי זאת שוב נהדרת, מחוספסת דמות חיה והערת והספר נשתה תוך יומיים

תענוג צרוף מומלץ בחום נקרא בנשימה אחת

המותחן הישראלי הטוב ביותר של השנים האחרונות

נהדר באופן מפתיע, ריבוי הפרטים אינו טרחני. להיפך, העובדות והדמויות משתלבות זו בזו כמו אריג נעים ואנחנו מחליקים עליו בהצלחה

מעורר מחשבה ומפחיד

מטלטל. מביא לפרקים להזדהות ולהתחלחלות. לא, לא הזדעזעתי מפרצופה האמיתי של הפרסונה; כאלו היו נחבאים וימשיכו להתגלות. הזדעזעתי מאוד מאפשרות הנתק שבין רגשות אבהיים, שנולדים עם התינוק, לבין התעללות שיטתית בילדך שלך. קשה לתפוס

נהדר

ספר נהדר. קליל, זורם, לא נפוח. נהדר להעביר בהנאה שלוש שעות.

נהדר! מחד, מלא דמיון, מאידך שואב השראה ממלא מקורות: ראשית כמובן , מהתרופה הזו שהתחילו לנסות לריפוי פוסט טראומה- אפילו ההליכים הטיפוליים דומים, שלא לדבר על ה-אל אס די. בנוסף, יש את הסרט המצויין עם דיקפריו, inception, אבל הסופר הקל הפעם במקצת את הכניסה לזולת: כבר לא צריך אינפוזיה... וכמובן, סיפור האהבה, שנכתב כבר מאות אם לא אלפי פעמים, ולי הזכיר משום מה, את הגשרים על מחוז מדיסון. סיימתי את את הספר בשני ימי קורונה. לא להסס

פעם שנייה טובה אפילו מהראשונה.
מצד אחד בנליות של שיגעון, מצד שני רוך ותום מרתקים של עלילה נהדרת.

האידיוט , אידיוט! הנביאה, סוג של נביאה. ודווקא זו, עם השיער הסגול, היא התבלין האמיתי לסלט. נכנסתי לסיפור עם ציפיות מהסופר; בכולן עמד: קלילות, זרימה נעימה, דמויות מעט שטחיות אבל גם מעט מתפתחות, עלילה מופרכת ונפתולה, ובכלל סיפור כיפי. לא בדקתי, אבל נראה לי שספר זה ארוך מהראשונים שכתב, כאילו הרגיש חובה למשוך עוד פרק ועוד פרק, גם אם ניתן היה לסיים קודם. אבל, בגדול ספר מהנה ונעים לקריאה. הגיבור האידיוט מזכיר את פורסט גאמפ, שמנקודת מפנה מסויימת, לא משנה כמה פישל, הצליח בכל. שווה את ההשקעה.

שתי משפחות שבורות, דמויות מעונות ומורכבות, חוטי עלילה דומים, פינג פונג בין שני סיפורים. והנתק הסיפורי, הנתק מחובר מאוד. המהלך הספרותי של עשרים הפרקים הראשונים - נעלם וחבל, ניתן היה לאחוז בנו הקוראים, גם הלאה, ולהנות עוד, בדיעבד. במקום הטריק הספרותי, אנחנו גולשים לדו שיח, של שתי נקודות מבט, בעלות מאפיינים דומים, כאשר המאפיין הבולט ששורה בכל פרק וכל פסקה הם השקרים והסודות. הללו, מקבלים מהמחבר גושפנקה מוסרית לא ברורה. לא ברור איזה מסר מנסה להעביר לנו ליעד שהם; האם אין ברירה, האם מדובר בגזירה משמיים, האם נגזרו על חלק ממשפחות, חיי הונאה ובגידה? נכון , שבסופו של דבר, כל המעורבים מצטערים ומתנצלים, ממש כמו גבר מכה. האם זה המוטו הסיפורי? הנרטיב שכל כך ריגש את הסופר בכותבו ספר זה, אחרי הטראומה הלאומית שחווינו? בחירות העלילה של הסופר אינן ברורות: ניכר מיד כי הספר מותח, אבל - הוא נכתב כאילו לסדרה, שבה בכל פרק חייב להיות שיא. ניתן היה לוותר ולקצר ולהגיע לאותן תוצאות. לסיכום שמעתי את הספר במהלך 4 ימים, בכל הזדמנות, ואני ממליץ עליו, למרות חסרונותיו. תודה ליעד

מייד בסיומו , קראתי מייד את ההמשכים. מודה, יש כאן קסם: מחד, סצינריו ארכאי, עם מלבושים, אנשים והתנהגות שפסה מן העולם, מאידך, גיבור מלא הפכים, ישר דרך ואסיר משוחרר, קשוח ורגיש, מאצ'ו ופמיניסט, צנוע ומתהדר ברכב מפואר. איכשהו, הצליח בלדצי, לפרק את ערימת הקלישאות של הבלש הספרותי הקלאסי, ו... הצליח לתפוס אותי. נכון, שכתרומה מתקנת, הנשים בספר וגם באלו אחריו, חזקות ובולטות, ובטח אינן דוגמה נשית לתקופתן. אם גם אצלכןם צפו תחושות אלו, ואתםן חו בבית ספרים כמוני, עברו מייד לקינוח והמשיכו באנגלית. שלכם

כבר בשמו של הספר, טמונה הטעיה ראויה ... דמות הגיבורה, החזקה והכריזמטית לכאורה, אל מול דמות הגיבור הנגרר והתמים, מתהפכים מעט לקראת הסוף. מעניין שהסופר לא ביקש למתוח את המותג לספרים נוספים, בהם יככב הגיבור הטרגי. מילה לסיום: מומלץ ביותר, מעט פחות מסדרות ספריו האחרות. תהנו

דבר ראשון קצת צרפתית תמיד היתה תבלין טוב לספר מעבר לכך, ספר שחור ואפל, עם מעט מאוד אור. חסר סוף בהיר: לאן הלך הכסף?

התחלה טרחנית? המשיכו עוד פרק. נכון שהמחברת עבדה עם נוסחאות, יצא תבשיל נפלא. מומלץ בחום בטוח תמצאו עם מי להזדהות

מרגש. לא הפסקתי לשמוע. למרות שלעיתים, צף הצורך לרצות את הקורא, ולספק קתרזיס מזויף, עדיין, דיי מהר נקשרים לאליזבת ומקווים, עד הסוף, שלא תיטוש את דרכה. ספר ביכורים משובח

נהדר. 4 שעות ונגמר. לעיתים אף מצחיק. בעיקר מקליל

מטריד ומפחיד.

בלש טוב סיום מעט מתאמץ עדיין קראתי בשקיקה