הרומן מועדים עוקב אחר שלוש דמויות מפסח 1976 ועד שבועות 1977. יעקב הוא מפעיל מפלסת במכרות הפוספטים באורון, המתמודד עם יציאה מוקדמת לפנסיה. בוריס, וטרן מליטא, המשתקם ממות אשתו. משתלבת בקורותיהם רחל, ילידת באר שבע, מורה צעירה, שמחליטה לזנוח את ההוראה ולהצטרף לחברה המשפחתית של סביה.
על רקע המדבר, עיירותיו ומכרות הפוספטים באורון ובצין, פוגשים שלושת הגיבורים את השינוי שישראל חוותה בשנות ה-70. זה סיפורה של תקופה שבה הדור הראשון של ילידי ישראל, שהתגייס ועבר את מלחמת יום כיפור, מחליף את בני דור תש"ח, ומתחיל לעצב מציאות שונה מזו של הוריו. כור ההיתוך הכפוי של קום המדינה מתחיל להתפרק לדתיים וחילונים, מזרחיים ואשכנזים, ימין ושמאל. במקביל, חידושים טכנולוגיים ותפיסות כלכליות ופוליטיות חדשות, מתחילים לחלחל גם לנגב.
הרומן ספוג אהבה למפעלי הנגב, לנופיו ולאנשיו. בכישרון סיפורי מלא תנופה משורטטים שלהי תקופת התמימות של החברה הישראלית, עידן שבו אפשר היה להאמין שהרע מאחורינו, ועתיד עתיר סיכויים עוד לפנינו. לאורך הסיפור עולה התהייה האם לאחר חמישה עשורים אמונה זו התגשמה או אולי מעדנו בדרך?
הרומן מועדים עוקב אחר שלוש דמויות מפסח 1976 ועד שבועות 1977. יעקב הוא מפעיל מפלסת במכרות הפוספטים באורון, המתמודד עם יציאה מוקדמת לפנסיה. בוריס, וטרן מליטא, המשתקם ממות אשתו. משתלבת בקורותיהם רחל, ילידת באר שבע, מורה צעירה, שמחליטה לזנוח את ההוראה ולהצטרף לחברה המשפחתית של סביה.
על רקע המדבר, עיירותיו ומכרות הפוספטים באורון ובצין, פוגשים שלושת הגיבורים את השינוי שישראל חוותה בשנות ה-70. זה סיפורה של תקופה שבה הדור הראשון של ילידי ישראל, שהתגייס ועבר את מלחמת יום כיפור, מחליף את בני דור תש"ח, ומתחיל לעצב מציאות שונה מזו של הוריו. כור ההיתוך הכפוי של קום המדינה מתחיל להתפרק לדתיים וחילונים, מזרחיים ואשכנזים, ימין ושמאל. במקביל, חידושים טכנולוגיים ותפיסות כלכליות ופוליטיות חדשות, מתחילים לחלחל גם לנגב.
הרומן ספוג אהבה למפעלי הנגב, לנופיו ולאנשיו. בכישרון סיפורי מלא תנופה משורטטים שלהי תקופת התמימות של החברה הישראלית, עידן שבו אפשר היה להאמין שהרע מאחורינו, ועתיד עתיר סיכויים עוד לפנינו. לאורך הסיפור עולה התהייה האם לאחר חמישה עשורים אמונה זו התגשמה או אולי מעדנו בדרך?
אי שם בשנות השבעים, מחליטה קבוצת נערים ונערות שאך לא מכבר סיימו את לימודיהם בתיכון, להיכנס אל תוך הפרדסים הסמוכים אל המושב שבו רובם מתגוררים על מנת לבצע מבחן אומץ.
הם כמובן אינם מתארים לעצמם שמעשה תמים זה יסתיים ברצח.
מי מכם שייקח את הספר לידיו, ימצא בו עלילה פתלתלה המאחזת את עיניי הקורא ומאתגרת את מוחו בניסיון להבין מי הוא אותו רוצח אכזר וקר מזג אשר אינו בוחל בדבר ואינו מהסס להרוג את כל מי שעומד בדרכו.
הספר רצח מסתורי בפרדס מאגד בתוכו זיכרונות מימיי ילדותי וכן אירועים שונים ומשונים אשר לא היו ולא נבראו מעולם. אין ספק שכל אחד ואחת מכם, אשר היה עד לאותה תקופה יוכל בעת קריאת הספר להיזכר בערגה באותם ימים רחוקים בהם שמענו תקליטים, צפינו בטלוויזיה בשחור ובלבן ובמיוחד שמחנו בחלקנו ונהנינו מחיינו הפשוטים והמספקים.
בברכת קריאה נעימה,
טל פארן
אי שם בשנות השבעים, מחליטה קבוצת נערים ונערות שאך לא מכבר סיימו את לימודיהם בתיכון, להיכנס אל תוך הפרדסים הסמוכים אל המושב שבו רובם מתגוררים על מנת לבצע מבחן אומץ.
הם כמובן אינם מתארים לעצמם שמעשה תמים זה יסתיים ברצח.
מי מכם שייקח את הספר לידיו, ימצא בו עלילה פתלתלה המאחזת את עיניי הקורא ומאתגרת את מוחו בניסיון להבין מי הוא אותו רוצח אכזר וקר מזג אשר אינו בוחל בדבר ואינו מהסס להרוג את כל מי שעומד בדרכו.
הספר רצח מסתורי בפרדס מאגד בתוכו זיכרונות מימיי ילדותי וכן אירועים שונים ומשונים אשר לא היו ולא נבראו מעולם. אין ספק שכל אחד ואחת מכם, אשר היה עד לאותה תקופה יוכל בעת קריאת הספר להיזכר בערגה באותם ימים רחוקים בהם שמענו תקליטים, צפינו בטלוויזיה בשחור ובלבן ובמיוחד שמחנו בחלקנו ונהנינו מחיינו הפשוטים והמספקים.
בברכת קריאה נעימה,
טל פארן
היא נהגה לקרוא לי קוֹטְקָה, שזה חתול או חתולה בבולגרית. ממש לפני שעזבה, התיישבה לידי וחיבקה אותי. הגלים הרכים של השיער שלה כיסו חלק מהפנים והכתפיים שלי. ״את חתול. נולדת חתול," קבעה. ״חתול, לא משנה מאיזה גובה תזרקי אותו, תמיד ייפול על הרגליים. זה מאבא שלך, זה לא ממני."
קוטקה היא אביה, נשואה לאלון, אמא לשלושה ילדים, חיה בפרבר מבוסס ונאחזת בציפורניים בשגרת החיים הבורגנית. הסדר מופר כשהיא מוצאת קלטת וידיאו מילדותה שמטלטלת את כל מה שחשבה על עצמה ומעמתת אותה עם עברה שהודחק עד כדי אובדן זיכרון.
תמר מרקוביץ מספרת בשני קולות סיפור משפחתי רב־רבדים המתרחש על רקע המהפכה המינית של שנות השבעים, בעולם שבו טורפים ונטרפים מחליפים תפקידים. זה סיפור על כמיהה להשתייכות, על אימהות ומיניות, אבל יותר מכל זהו סיפור על מחילה.
היא נהגה לקרוא לי קוֹטְקָה, שזה חתול או חתולה בבולגרית. ממש לפני שעזבה, התיישבה לידי וחיבקה אותי. הגלים הרכים של השיער שלה כיסו חלק מהפנים והכתפיים שלי. ״את חתול. נולדת חתול," קבעה. ״חתול, לא משנה מאיזה גובה תזרקי אותו, תמיד ייפול על הרגליים. זה מאבא שלך, זה לא ממני."
קוטקה היא אביה, נשואה לאלון, אמא לשלושה ילדים, חיה בפרבר מבוסס ונאחזת בציפורניים בשגרת החיים הבורגנית. הסדר מופר כשהיא מוצאת קלטת וידיאו מילדותה שמטלטלת את כל מה שחשבה על עצמה ומעמתת אותה עם עברה שהודחק עד כדי אובדן זיכרון.
תמר מרקוביץ מספרת בשני קולות סיפור משפחתי רב־רבדים המתרחש על רקע המהפכה המינית של שנות השבעים, בעולם שבו טורפים ונטרפים מחליפים תפקידים. זה סיפור על כמיהה להשתייכות, על אימהות ומיניות, אבל יותר מכל זהו סיפור על מחילה.
שאול מרגיש שהוא חייב לברוח מעצמו, ללדת את עצמו מחדש. בסוף שנות השבעים הוא מגיע לתל אביב, שממש כמוהו משנה את פניה מקצה לקצה. כמו תל אביב, שאול נע ומשתנה ללא הפסקה: מחליף דעות, רגשות, חברים, בנות זוג ואפילו זהות מינית. שאיפותיו מעורפלות – לכתוב, להיות משורר, להיות מישהו. לשם כך הוא מוכן לעשות הכול, אפילו למחוק את עברו.
את ילדותו בשכונה מחק כשעבר לקיבוץ, את נערותו בקיבוץ מחק כשעבר לתל אביב והתחבר לשמאל הרדיקלי. אבל מאז שהחל לכתוב בעיתון, גם לשם הוא כבר לא מרגיש שייך.
בין טיולים ליליים ברחובות תל אביב לערבי שישי על הגג עם מילי וגלעד התלושים לא פחות ממנו, בין עבודתו בעיתון לפרופסור המבטיח לפרסם את שיריו, בין זיכרונות ילדותו ונעוריו למאבקיו בהווה, בין הדחף להיות לבד לבין הצורך לחלוק ולאהוב, שאול נקרע ומאבד אחיזה.
שאול הוא רומן תקופתי המתרחש בין המהפך של שנת 1977 למלחמת לבנון הראשונה. הספר אוצר בתוכו את כאבי הגדילה והשינוי, האישיים והלאומיים, של הממזרים החדשים שניסו לשנות את הכללים. בשפה קולחת, המערבבת בין גבוה לנמוך, רוקם רון כחלילי את קורותיו של שאול אורפלי, נער מזרחי פריפריאלי מפוּצץ בשאיפות, המייצג דור שלם של מהגרים פנימיים.
שאול מרגיש שהוא חייב לברוח מעצמו, ללדת את עצמו מחדש. בסוף שנות השבעים הוא מגיע לתל אביב, שממש כמוהו משנה את פניה מקצה לקצה. כמו תל אביב, שאול נע ומשתנה ללא הפסקה: מחליף דעות, רגשות, חברים, בנות זוג ואפילו זהות מינית. שאיפותיו מעורפלות – לכתוב, להיות משורר, להיות מישהו. לשם כך הוא מוכן לעשות הכול, אפילו למחוק את עברו.
את ילדותו בשכונה מחק כשעבר לקיבוץ, את נערותו בקיבוץ מחק כשעבר לתל אביב והתחבר לשמאל הרדיקלי. אבל מאז שהחל לכתוב בעיתון, גם לשם הוא כבר לא מרגיש שייך.
בין טיולים ליליים ברחובות תל אביב לערבי שישי על הגג עם מילי וגלעד התלושים לא פחות ממנו, בין עבודתו בעיתון לפרופסור המבטיח לפרסם את שיריו, בין זיכרונות ילדותו ונעוריו למאבקיו בהווה, בין הדחף להיות לבד לבין הצורך לחלוק ולאהוב, שאול נקרע ומאבד אחיזה.
שאול הוא רומן תקופתי המתרחש בין המהפך של שנת 1977 למלחמת לבנון הראשונה. הספר אוצר בתוכו את כאבי הגדילה והשינוי, האישיים והלאומיים, של הממזרים החדשים שניסו לשנות את הכללים. בשפה קולחת, המערבבת בין גבוה לנמוך, רוקם רון כחלילי את קורותיו של שאול אורפלי, נער מזרחי פריפריאלי מפוּצץ בשאיפות, המייצג דור שלם של מהגרים פנימיים.
שום דבר לא הכין את פרנקי מקגראת לנחיתה שלה בווייטנאם. פרנקי, בוגרת לימודי סיעוד שגדלה באי קטן בקליפורניה, תמיד התגאתה בכך שהיא ילדה טובה שמקבלת את ההחלטות הנכונות. אולם כשאחיה נשלח לשרת בווייטנאם היא פועלת מתוך דחף, מתגייסת לחיל האחיות ונוסעת בעקבותיו. פרנקי נזרקת לבית חולים שדה ומתמודדת עם פציעות אנושות, שיטפונות מונסון ואירועים רבי־נפגעים. למזלה, האחיות המשרתות איתה הופכות לחברותיה הטובות ביותר, תומכות בה ברגעים הקשים ועוזרות לה לחוש משמעות אמיתית.
ככל שחולף הזמן, השירות כאחות הופך לחלק המרכזי באישיותה של פרנקי, ואיתו גם הקשר עם חבריה בבית החולים, ובמיוחד עם ג'יימי, הרופא המנתח שלצידה. אבל רק כאשר ברור שהיחסים ביניהם חורגים מעבר לידידות, היא יודעת שווייטנאם הפכה אותה מנערה לאישה.
כשפרנקי חוזרת הביתה, אמריקה כבר שונה. אנשים מסביבה מתייחסים ליוצאי המלחמה בחשדנות, ושירותן של הנשים בווייטנאם מוכחש לחלוטין. פרנקי מתקשה להתנתק מחוויות המלחמה, והזיכרונות משפיעים על תפקודה וגם על סיכוייה למצוא אהבה. אט אט היא מבינה שכדי להסתגל לימי השלום, אין מנוס מלהביט נכוחה בימי הקרבות.
הנשים הוא סיפורה המפעים של אישה שיצאה למלחמה ולא שיערה עד כמה תשתנה בעקבותיה. הרומן חושף ביד אמן רגישה את נפשה של גיבורה קשוחה ורכה כאחת, הנתקלת שוב ושוב במציאות שמאתגרת אותה.
כריסטין האנה היא מחברת רבי־המכר הבינלאומיים 'הזמיר', 'הלבד הגדול', 'ארבע הרוחות' ו'דרך הגחליליות', שראו אור בעברית בהוצאת מודן וזכו לאהבה גדולה בקרב הקוראים בארץ ובעולם.
שום דבר לא הכין את פרנקי מקגראת לנחיתה שלה בווייטנאם. פרנקי, בוגרת לימודי סיעוד שגדלה באי קטן בקליפורניה, תמיד התגאתה בכך שהיא ילדה טובה שמקבלת את ההחלטות הנכונות. אולם כשאחיה נשלח לשרת בווייטנאם היא פועלת מתוך דחף, מתגייסת לחיל האחיות ונוסעת בעקבותיו. פרנקי נזרקת לבית חולים שדה ומתמודדת עם פציעות אנושות, שיטפונות מונסון ואירועים רבי־נפגעים. למזלה, האחיות המשרתות איתה הופכות לחברותיה הטובות ביותר, תומכות בה ברגעים הקשים ועוזרות לה לחוש משמעות אמיתית.
ככל שחולף הזמן, השירות כאחות הופך לחלק המרכזי באישיותה של פרנקי, ואיתו גם הקשר עם חבריה בבית החולים, ובמיוחד עם ג'יימי, הרופא המנתח שלצידה. אבל רק כאשר ברור שהיחסים ביניהם חורגים מעבר לידידות, היא יודעת שווייטנאם הפכה אותה מנערה לאישה.
כשפרנקי חוזרת הביתה, אמריקה כבר שונה. אנשים מסביבה מתייחסים ליוצאי המלחמה בחשדנות, ושירותן של הנשים בווייטנאם מוכחש לחלוטין. פרנקי מתקשה להתנתק מחוויות המלחמה, והזיכרונות משפיעים על תפקודה וגם על סיכוייה למצוא אהבה. אט אט היא מבינה שכדי להסתגל לימי השלום, אין מנוס מלהביט נכוחה בימי הקרבות.
הנשים הוא סיפורה המפעים של אישה שיצאה למלחמה ולא שיערה עד כמה תשתנה בעקבותיה. הרומן חושף ביד אמן רגישה את נפשה של גיבורה קשוחה ורכה כאחת, הנתקלת שוב ושוב במציאות שמאתגרת אותה.
כריסטין האנה היא מחברת רבי־המכר הבינלאומיים 'הזמיר', 'הלבד הגדול', 'ארבע הרוחות' ו'דרך הגחליליות', שראו אור בעברית בהוצאת מודן וזכו לאהבה גדולה בקרב הקוראים בארץ ובעולם.
שנות השבעים, קיבוץ שיתופי בגליל המערבי. זמנים משונים. גברים יוצאים להילחם ולא חוזרים, מכשירים טכנולוגיים מתחילים לצוץ בכל בית, נערות ונערים רוקדים במועדונים לצלילי הרוקנרול. על רקע המקום והזמן, גדל ילד חירש.
בקול ישיר ובשפה צלולה, גונן נשר לא מותיר לנו ברירה אלא להיסחף יחד איתו למסע זיכרונותיו מהקיבוץ. אנו שותפים לכל המראות, הריחות והטעמים, ובעיקר מובלים על ידי הדמיון, שמתחדד גם הוא כפיצוי על אובדן השמיעה, ומתגלה כחוש החזק ביותר.
בכתיבה פגיעה וכנה, הקורא מוזמן לתהות על כוחו של הדמיון לעומת הזיכרון, ועל האפשרות להתעמת עם הכאב מתוך חמלה והשלמה. בספר מתגלה הצד האפל של אחד המיתוסים האזוטריים והמכוננים של החברה הישראלית – ההתעמרות ותחושת הזרות שהיחיד חווה מהקיבוץ, חברה שנחשבה בזמנה לדוגמה ומופת.
שנות השבעים, קיבוץ שיתופי בגליל המערבי. זמנים משונים. גברים יוצאים להילחם ולא חוזרים, מכשירים טכנולוגיים מתחילים לצוץ בכל בית, נערות ונערים רוקדים במועדונים לצלילי הרוקנרול. על רקע המקום והזמן, גדל ילד חירש.
בקול ישיר ובשפה צלולה, גונן נשר לא מותיר לנו ברירה אלא להיסחף יחד איתו למסע זיכרונותיו מהקיבוץ. אנו שותפים לכל המראות, הריחות והטעמים, ובעיקר מובלים על ידי הדמיון, שמתחדד גם הוא כפיצוי על אובדן השמיעה, ומתגלה כחוש החזק ביותר.
בכתיבה פגיעה וכנה, הקורא מוזמן לתהות על כוחו של הדמיון לעומת הזיכרון, ועל האפשרות להתעמת עם הכאב מתוך חמלה והשלמה. בספר מתגלה הצד האפל של אחד המיתוסים האזוטריים והמכוננים של החברה הישראלית – ההתעמרות ותחושת הזרות שהיחיד חווה מהקיבוץ, חברה שנחשבה בזמנה לדוגמה ומופת.
רמת אביב היא שכונה מגורים אשר הוקמה בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת בצפונה של העיר תל אביב-יפו, מעבר לנהר הירקון. תחילתה הייתה צנועה אך ברבות השנים התפתחה, גדלה וזכתה למיתוג מחודש, כסמל של נהנתנות וראוותנות וליעד מגורים נחשק לתושבי העיר.
בספר זה מספר בן השכונה, מיקי גרדוש, על העשורים הראשונים של רמת אביב בהם התגוררה בה קהילה הומוגנית של משפחות בנות המעמד הבינוני בבתי שיכון קטנים מוקפים במדשאות ושטחים ירוקים. אביו של מיקי, הקריקטוריסט והעיתונאי קריאל גרדוש (דוש) יצר בה בתחילת דרכו וליווה אותו במהלך ילדותו ולימודיו בבתי הספר השונים. אימו, שושנה גרדוש הקימה בה חנות לספרים ותקליטים אשר הפכה למוסד ידוע בין דירי השכונה.
24 הסיפורים הנכללים בספר זה מספקים הצצה מרתקת על ימיה הראשונים של רמת אביב ועל החיים בישראל "הקטנה" של שנות השישים והשבעים.
רמת אביב היא שכונה מגורים אשר הוקמה בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת בצפונה של העיר תל אביב-יפו, מעבר לנהר הירקון. תחילתה הייתה צנועה אך ברבות השנים התפתחה, גדלה וזכתה למיתוג מחודש, כסמל של נהנתנות וראוותנות וליעד מגורים נחשק לתושבי העיר.
בספר זה מספר בן השכונה, מיקי גרדוש, על העשורים הראשונים של רמת אביב בהם התגוררה בה קהילה הומוגנית של משפחות בנות המעמד הבינוני בבתי שיכון קטנים מוקפים במדשאות ושטחים ירוקים. אביו של מיקי, הקריקטוריסט והעיתונאי קריאל גרדוש (דוש) יצר בה בתחילת דרכו וליווה אותו במהלך ילדותו ולימודיו בבתי הספר השונים. אימו, שושנה גרדוש הקימה בה חנות לספרים ותקליטים אשר הפכה למוסד ידוע בין דירי השכונה.
24 הסיפורים הנכללים בספר זה מספקים הצצה מרתקת על ימיה הראשונים של רמת אביב ועל החיים בישראל "הקטנה" של שנות השישים והשבעים.
ניו יורק. 1976. פְּרוּ שטיינר מתאהבת במרצה שלה לספרות אנגלית, ספֶּנס רובין. הוא חוקר שייקספיר מוערך, גאון, מטאור בשמי האקדמיה, וגם הוא מתאהב בה.
החיים במשפחה המורכבת שלהם סובבים סביב דמותו המיתית כמעט של ספנס, ובצילו. אלה חיים טובים, נוחים ברובם, מלאים אהבה.
לכן כשספנס מתקשה פתאום להתרכז, פרו יודעת שמשהו לא בסדר. הוא עדיין מלמד באקדמיה, הוא עוד לא בן שישים, אבל הראיות מצטברות מיום ליום, עד שלא נותר מקום לספק. מה קורה למשפחה שעמוד התווך שלה הולך וקמל? איך מתמודדים עם דעיכתו של בן זוג אהוב? ואיך יוצרים מקום לאהבה חדשה, לתקווה?
אהבה ושִכחה בניו יורק הוא רומן סוחף ומלא חמלה על חיי משפחה ונישואים, על התבגרות והזדקנות, ועל כוחה של האהבה בהתמודדות עם משברים.
ג'ושוע הנקין עומד בראש התוכנית לכתיבה יצירתית בברוקלין קולג', ניו יורק. ספריו הקודמים זיכו אותו בשבחי הקוראים והביקורות, ואף בפרסים ספרותיים. אהבה ושִכחה בניו יורק הוא ספרו הראשון הרואה אור בעברית.
ניו יורק. 1976. פְּרוּ שטיינר מתאהבת במרצה שלה לספרות אנגלית, ספֶּנס רובין. הוא חוקר שייקספיר מוערך, גאון, מטאור בשמי האקדמיה, וגם הוא מתאהב בה.
החיים במשפחה המורכבת שלהם סובבים סביב דמותו המיתית כמעט של ספנס, ובצילו. אלה חיים טובים, נוחים ברובם, מלאים אהבה.
לכן כשספנס מתקשה פתאום להתרכז, פרו יודעת שמשהו לא בסדר. הוא עדיין מלמד באקדמיה, הוא עוד לא בן שישים, אבל הראיות מצטברות מיום ליום, עד שלא נותר מקום לספק. מה קורה למשפחה שעמוד התווך שלה הולך וקמל? איך מתמודדים עם דעיכתו של בן זוג אהוב? ואיך יוצרים מקום לאהבה חדשה, לתקווה?
אהבה ושִכחה בניו יורק הוא רומן סוחף ומלא חמלה על חיי משפחה ונישואים, על התבגרות והזדקנות, ועל כוחה של האהבה בהתמודדות עם משברים.
ג'ושוע הנקין עומד בראש התוכנית לכתיבה יצירתית בברוקלין קולג', ניו יורק. ספריו הקודמים זיכו אותו בשבחי הקוראים והביקורות, ואף בפרסים ספרותיים. אהבה ושִכחה בניו יורק הוא ספרו הראשון הרואה אור בעברית.
משה (מיקלוש) קראוס היה גדול מצילי היהודים בשואה. מלבד הפצת דוח אושוויץ מחוץ לגבולות הונגריה שהביאה ביולי 1944 לעצירת ההשמדה הגדולה של יהדות הונגריה, היה קראוס היזם והמנהל של מפעל ההצלה הגדול ב"בית הזכוכית" ובבתים מוגנים נוספים ברחבי בודפשט, שבהם ניצלו חייהם של עשרות אלפי יהודים שצוידו בכתבי הגנה שכונו "שוצפאסים".
אלא שסיפורו של מיקלוש קראוס נדחק מהזיכרון ההיסטורי והושמט מכל ספרי הלימוד עליהם גדלו ילדי ישראל.
קראוס נדחק משם על ידי כוחות רבי עוצמה שעיצבו את הזיכרון הלאומי בשנות הארבעים, החמישים והשישים של המאה העשרים. החומה הבצורה שהסתירה אותו נפרצה לראשונה בידי ד"ר אילה נדיבי שהציפה אין ספור עדויות היסטוריות ומסמכים התומכים בעובדות שעולות כאן לאורך הסיפור, שמובא לנו לראשונה בפרוזה באמצעות סדרת מפגשים המתרחשת בשנת 1972 בין קראוס לבין אורי, נער תל אביבי מתבגר שמתארח אצל סבתו בירושלים בחופשת הקיץ, ושם מתוודע לקראוס שהיה שכן של סבתו. בין השניים נוצר קשר מרתק ומרגש שמצייר בקווים עדינים את דמותו הייחודית והטראגית של מיקלוש קראוס ואת מפעלו האדיר.
ליאור רייטבלט, יליד 1958, איש עסקים ומשקיע ישראלי, נחשף למעללי הגבורה וההצלה של מיקלוש קראוס בעודו לומד את סיפור בריחתם של ורבה ווצלר מאושוויץ ואת ההסתרה של הדוח שכתבו בידי הנהגת יהדות הונגריה.
קראוס - גיבור בעל כורחם הוא ספר הביכורים שלו, והאבן הראשונה שהוא מניח במפעל ההנצחה האישי של מורשת קראוס.
משה (מיקלוש) קראוס היה גדול מצילי היהודים בשואה. מלבד הפצת דוח אושוויץ מחוץ לגבולות הונגריה שהביאה ביולי 1944 לעצירת ההשמדה הגדולה של יהדות הונגריה, היה קראוס היזם והמנהל של מפעל ההצלה הגדול ב"בית הזכוכית" ובבתים מוגנים נוספים ברחבי בודפשט, שבהם ניצלו חייהם של עשרות אלפי יהודים שצוידו בכתבי הגנה שכונו "שוצפאסים".
אלא שסיפורו של מיקלוש קראוס נדחק מהזיכרון ההיסטורי והושמט מכל ספרי הלימוד עליהם גדלו ילדי ישראל.
קראוס נדחק משם על ידי כוחות רבי עוצמה שעיצבו את הזיכרון הלאומי בשנות הארבעים, החמישים והשישים של המאה העשרים. החומה הבצורה שהסתירה אותו נפרצה לראשונה בידי ד"ר אילה נדיבי שהציפה אין ספור עדויות היסטוריות ומסמכים התומכים בעובדות שעולות כאן לאורך הסיפור, שמובא לנו לראשונה בפרוזה באמצעות סדרת מפגשים המתרחשת בשנת 1972 בין קראוס לבין אורי, נער תל אביבי מתבגר שמתארח אצל סבתו בירושלים בחופשת הקיץ, ושם מתוודע לקראוס שהיה שכן של סבתו. בין השניים נוצר קשר מרתק ומרגש שמצייר בקווים עדינים את דמותו הייחודית והטראגית של מיקלוש קראוס ואת מפעלו האדיר.
ליאור רייטבלט, יליד 1958, איש עסקים ומשקיע ישראלי, נחשף למעללי הגבורה וההצלה של מיקלוש קראוס בעודו לומד את סיפור בריחתם של ורבה ווצלר מאושוויץ ואת ההסתרה של הדוח שכתבו בידי הנהגת יהדות הונגריה.
קראוס - גיבור בעל כורחם הוא ספר הביכורים שלו, והאבן הראשונה שהוא מניח במפעל ההנצחה האישי של מורשת קראוס.
**קוראים שרכשו את הספר הדיגיטלי יכולים למחוק מקומית את הספר באפליקציה ולהוריד מחדש, כדי ליהנות מהגרסה המעודכנת.**
"אני מבין שאתם חברים טובים, אבל כמו שהיא נראית – בכל השעות האלה שביליתם יחד – לא קרה לך אף פעם שרצית יותר מזה?"
"אמרתי לך, אנחנו כמו אח ואחות. וחוץ מזה, היא לא הטיפוס שלי."
"באמת? אז מי הטיפוס שלך?"
אני שותק. ההליכה הזאת על הגבול הדק של אזור הסכנה גורמת לבטני לכאוב מרוב התרגשות. שאני אתוודה? שאתוודה ממש כאן ועכשיו, על הגבעה הירוקה והפורחת הזאת? הנה מחשבה מטורפת: למה שלא אגיד את האמת, פעם אחת בחיים המחורבנים שלי?
השנה 1977. המכנסיים מתרחבים, המוסיקה שמחה ולגמרי מקובל לצאת לרחוב בנעלי בית משובצות. והכי חשוב: מכבי תל אביב, קבוצת הכדורסל של ישראל, מצליחה לראשונה בתולדותיה לעלות למשחקי הגמר של גביע אירופה לאלופות.
בקריית מוצקין, נער אחד בן 16 עוקב בדריכות אחרי הדרמה שמתחוללת במשחקים של מכבי בגביע אירופה. ג'ימי – נער רגיש ומופנם שמתאמץ בכל כוחו להיראות ולהתנהג "נורמלי" כמו שאר בני גילו – מסתיר שני סודות גדולים: האחד, שהוא נמשך לבנים ולא לבנות, והשני, שהוא מאוהב בחבר הכי טוב שלו – שמצידו יוצא עם החברה הכי טובה של ג'ימי.
בזמן שקבוצת הכדורסל הישראלית הקטנה, שאף אחד באירופה לא לוקח ברצינות, צריכה לפגוש במשחקי הגמר ענקיות־כדורסל כמו צסק"א מוסקבה ומובילג'ירג'י וארזה, ג'ימי נאלץ לפגוש באתגרים משלו, וגם מגלה תגלית מטרידה: כשהוא בדיכאון ורע לו (מה שקורה לא מעט), מכבי מנצחת; וכשהוא מאושר וטוב לו (שגם זה קורה לפעמים), מכבי מפסידה.
אהבה בקריות הוא רומן התבגרות ישראלי מקורי, מצחיק ונוגע ללב שמפגיש את הקורא עם ג'ימי – גיבור אופטימי, מודחק, רומנטי, ייצרי, מתבודד, שייך, תמיד חולם – ולגמרי בלתי נשכח.
זהו הרומן הראשון של המשוררת, העיתונאית והמתרגמת מיקי מלץ.
**קוראים שרכשו את הספר הדיגיטלי יכולים למחוק מקומית את הספר באפליקציה ולהוריד מחדש, כדי ליהנות מהגרסה המעודכנת.**
"אני מבין שאתם חברים טובים, אבל כמו שהיא נראית – בכל השעות האלה שביליתם יחד – לא קרה לך אף פעם שרצית יותר מזה?"
"אמרתי לך, אנחנו כמו אח ואחות. וחוץ מזה, היא לא הטיפוס שלי."
"באמת? אז מי הטיפוס שלך?"
אני שותק. ההליכה הזאת על הגבול הדק של אזור הסכנה גורמת לבטני לכאוב מרוב התרגשות. שאני אתוודה? שאתוודה ממש כאן ועכשיו, על הגבעה הירוקה והפורחת הזאת? הנה מחשבה מטורפת: למה שלא אגיד את האמת, פעם אחת בחיים המחורבנים שלי?
השנה 1977. המכנסיים מתרחבים, המוסיקה שמחה ולגמרי מקובל לצאת לרחוב בנעלי בית משובצות. והכי חשוב: מכבי תל אביב, קבוצת הכדורסל של ישראל, מצליחה לראשונה בתולדותיה לעלות למשחקי הגמר של גביע אירופה לאלופות.
בקריית מוצקין, נער אחד בן 16 עוקב בדריכות אחרי הדרמה שמתחוללת במשחקים של מכבי בגביע אירופה. ג'ימי – נער רגיש ומופנם שמתאמץ בכל כוחו להיראות ולהתנהג "נורמלי" כמו שאר בני גילו – מסתיר שני סודות גדולים: האחד, שהוא נמשך לבנים ולא לבנות, והשני, שהוא מאוהב בחבר הכי טוב שלו – שמצידו יוצא עם החברה הכי טובה של ג'ימי.
בזמן שקבוצת הכדורסל הישראלית הקטנה, שאף אחד באירופה לא לוקח ברצינות, צריכה לפגוש במשחקי הגמר ענקיות־כדורסל כמו צסק"א מוסקבה ומובילג'ירג'י וארזה, ג'ימי נאלץ לפגוש באתגרים משלו, וגם מגלה תגלית מטרידה: כשהוא בדיכאון ורע לו (מה שקורה לא מעט), מכבי מנצחת; וכשהוא מאושר וטוב לו (שגם זה קורה לפעמים), מכבי מפסידה.
אהבה בקריות הוא רומן התבגרות ישראלי מקורי, מצחיק ונוגע ללב שמפגיש את הקורא עם ג'ימי – גיבור אופטימי, מודחק, רומנטי, ייצרי, מתבודד, שייך, תמיד חולם – ולגמרי בלתי נשכח.
זהו הרומן הראשון של המשוררת, העיתונאית והמתרגמת מיקי מלץ.
ב־7 באוקטובר 2023 נפרצה החומה המקיפה את קיבוץ כרם שלום, ומחבלי החמאס פרצו אל תוך הקיבוץ הקטן. כיתת הכוננות של הקיבוץ ניהלה קרב גבורה עם המחבלים ומנעה את השתלטותם על המקום. שניים מאנשיה נהרגו בקרב, אך הקיבוץ ניצל.
המחבלים פרצו את החומה במרחק של 120 מטר מחלון הדירה שבה התגוררנו רעיה ואני בכרם שלום של שנות השבעים. באותן שנים היינו הולכים בחולות מערבה וחוצים את הגבול כרצוננו.
האֵקוֹנוֹם של הקיבוץ היה קונה בשוק בעזה כדי לחסוך בתקציב המטבח; את האורחים מאנגליה היינו נוהגים לקחת למסעדת הדגים באל עריש; עלי מחאן יונס שניהל את קבוצת הבניין היה אז חבר קיבוץ לשם כבוד; ובחופי צפון סיני הזהובים של דקלה בחבל ימית או שייח' זוויד היינו רוחצים בעירום.
אבל כרם שלום של שנות השבעים, אי קטן וירוק של עובדי אדמה ושוחרי שלום בגבול רפיח בנגב המערבי, נעלמה זה מכבר. אנשיה, בני קיבוץ ובוגרי תיכונים תל אביביים שניסו ללכת כנגד הזרם בחברה הישראלית, אינם חיים בה עוד מזה שנים ארוכות. רק זיכרונה כאגדת שמאל מדברית ממשיך לחיות אחריה ומדליק ניצוצות בעיני מי שחושב שאפשר גם אחרת.
אביהו רונן, נובמבר 2023
"ספר מיוחד ורב ערך, עם התייחסות להלכי נפש, למערכים אינטלקטואליים, להוגים, לסופרים, אפילו לקנטטה של באך. הוא מניח כי הערכים התרבותיים האלה צריכים להשפיע על עמדות פוליטיות, על גישות מוסריות, בלי לוותר. השמאל החדש מופיע כאן בחיוב החיים, בסוציולוגיה מדברת ולא משתיקה, באמונה של אהבה חופשית."
מוקי צור
ב־7 באוקטובר 2023 נפרצה החומה המקיפה את קיבוץ כרם שלום, ומחבלי החמאס פרצו אל תוך הקיבוץ הקטן. כיתת הכוננות של הקיבוץ ניהלה קרב גבורה עם המחבלים ומנעה את השתלטותם על המקום. שניים מאנשיה נהרגו בקרב, אך הקיבוץ ניצל.
המחבלים פרצו את החומה במרחק של 120 מטר מחלון הדירה שבה התגוררנו רעיה ואני בכרם שלום של שנות השבעים. באותן שנים היינו הולכים בחולות מערבה וחוצים את הגבול כרצוננו.
האֵקוֹנוֹם של הקיבוץ היה קונה בשוק בעזה כדי לחסוך בתקציב המטבח; את האורחים מאנגליה היינו נוהגים לקחת למסעדת הדגים באל עריש; עלי מחאן יונס שניהל את קבוצת הבניין היה אז חבר קיבוץ לשם כבוד; ובחופי צפון סיני הזהובים של דקלה בחבל ימית או שייח' זוויד היינו רוחצים בעירום.
אבל כרם שלום של שנות השבעים, אי קטן וירוק של עובדי אדמה ושוחרי שלום בגבול רפיח בנגב המערבי, נעלמה זה מכבר. אנשיה, בני קיבוץ ובוגרי תיכונים תל אביביים שניסו ללכת כנגד הזרם בחברה הישראלית, אינם חיים בה עוד מזה שנים ארוכות. רק זיכרונה כאגדת שמאל מדברית ממשיך לחיות אחריה ומדליק ניצוצות בעיני מי שחושב שאפשר גם אחרת.
אביהו רונן, נובמבר 2023
"ספר מיוחד ורב ערך, עם התייחסות להלכי נפש, למערכים אינטלקטואליים, להוגים, לסופרים, אפילו לקנטטה של באך. הוא מניח כי הערכים התרבותיים האלה צריכים להשפיע על עמדות פוליטיות, על גישות מוסריות, בלי לוותר. השמאל החדש מופיע כאן בחיוב החיים, בסוציולוגיה מדברת ולא משתיקה, באמונה של אהבה חופשית."
מוקי צור
הספר עוסק בחייו של איש צעיר ורגיש שגדל בקיבוץ שיתופי למרגלות הגלבוע. הספר עוסק בניסיון ההתמודדות הימיומי עם תוצאות משבר נפשי קשה שעבר המחבר בהודו. הספר מתאר תקופות שונות בחייו של המחבר החל מהחזרה מהודו והניסיון לחזור לחיי קיבוץ, בליווי זכרונות מתקופת הנעורים והצבא. כל זאת תוך כדי ניסיון להישאר מחובר מצד אחד לעולם הרוחני ומצד שני לבנות חיים על פני האדמה: להינשא, להיות אב, להתפרנס וליצור.
ברקע סיפור ההתמודדות טמון גם סודו של הסב שעל שמו הוא נקרא, זה שלא הצליח לרדת מההר, ונהרג בקרבות מלחמת העצמאות על הגלבוע. הסב מלווה רוחנית תומך ומעודד את דרך ההתמודדות של הכותב, עם העליות והמורדות של החיים.
הספר הוא גם סיפורם של ילידי שנות השבעים שגדלו במציאות מסוימת, שירתו בצבא ואחר כך בנו את חייהם, תוך כדי אהבות, אכזבות, משברים והצלחות. רבים מהם יוכלו למצוא את עצמם בתוך הסיפור.
חנוך רוזנברג מתגורר בקיבוץ בית אלפא, עוסק בכתיבה ועובד בחנות אופניים, נשוי ואב לשלושה ילדים. ספרו הראשון החיפוש אחר המושלם יצא בשנת 2015 בהוצאה פרטית.
הספר עוסק בחייו של איש צעיר ורגיש שגדל בקיבוץ שיתופי למרגלות הגלבוע. הספר עוסק בניסיון ההתמודדות הימיומי עם תוצאות משבר נפשי קשה שעבר המחבר בהודו. הספר מתאר תקופות שונות בחייו של המחבר החל מהחזרה מהודו והניסיון לחזור לחיי קיבוץ, בליווי זכרונות מתקופת הנעורים והצבא. כל זאת תוך כדי ניסיון להישאר מחובר מצד אחד לעולם הרוחני ומצד שני לבנות חיים על פני האדמה: להינשא, להיות אב, להתפרנס וליצור.
ברקע סיפור ההתמודדות טמון גם סודו של הסב שעל שמו הוא נקרא, זה שלא הצליח לרדת מההר, ונהרג בקרבות מלחמת העצמאות על הגלבוע. הסב מלווה רוחנית תומך ומעודד את דרך ההתמודדות של הכותב, עם העליות והמורדות של החיים.
הספר הוא גם סיפורם של ילידי שנות השבעים שגדלו במציאות מסוימת, שירתו בצבא ואחר כך בנו את חייהם, תוך כדי אהבות, אכזבות, משברים והצלחות. רבים מהם יוכלו למצוא את עצמם בתוך הסיפור.
חנוך רוזנברג מתגורר בקיבוץ בית אלפא, עוסק בכתיבה ועובד בחנות אופניים, נשוי ואב לשלושה ילדים. ספרו הראשון החיפוש אחר המושלם יצא בשנת 2015 בהוצאה פרטית.
שנות השבעים של המאה העשרים נתפסות כשנים של יציבות יחסית בתנועה הקיבוצית, אולם מתחת לפני השטח רחשו כבר תהליכים כלכליים, פוליטיים, חברתיים ואידיאולוגיים שבאו לידי ביטוי במתח הולך וגובר, עד לפיצוץ בשנות השמונים, במה שמכונה "משבר הקיבוצים".
בספר הנה ימים באים מספקת האדריכלית עידית שכנאי־רן זווית ייחודית לבחינת השינויים האידיאולוגיים שחלו בחברה הקיבוצית, באמצעות בחינת התהליכים המרחביים שהתרחשו בה ערב פרוץ המשבר. חנוכת חדר האוכל החדש בקיבוץ יפעת, שמוצג כמקרה מבחן בספר, אירעה במקביל להחלטה ההיסטורית שהתקבלה בקיבוץ על הפסקת הלינה המשותפת. הסמיכות בין שני אירועים מכוננים אלה מדגימה את הווקטורים הסותרים שרחשו בקיבוצים בשנות השבעים – חיזוק הקולקטיב מחד וחיזוק המשפחתיות מנגד – ומספקת דוגמא מאלפת לקשר בין הסדר המרחבי ובין הסדר החברתי.
הנה ימים באים משלב תיאוריות מתחומים שונים – סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, גיאוגרפיה ולימודי תרבות – עם תיאוריות וכלים מתחום האדריכלות. עולה ממנו כי המרחב הפיזי אינו רק מושפע מתהליכים חברתיים ותרבותיים, אלא גם משפיע על עיצובם והשתנותם; שותף פעיל בכינון תהליכים היסטוריים ואידיאולוגיים. זהו ספר החושף באופן רב-שכבתי את הנימים הרבים שקושרים בין האדם לבין המרחבים שבתוכם מתנהלים חייו, ואת האתרים הנסתרים שבהם נפגשים חיי היומיום והאידיאולוגיות הגדולות.
שנות השבעים של המאה העשרים נתפסות כשנים של יציבות יחסית בתנועה הקיבוצית, אולם מתחת לפני השטח רחשו כבר תהליכים כלכליים, פוליטיים, חברתיים ואידיאולוגיים שבאו לידי ביטוי במתח הולך וגובר, עד לפיצוץ בשנות השמונים, במה שמכונה "משבר הקיבוצים".
בספר הנה ימים באים מספקת האדריכלית עידית שכנאי־רן זווית ייחודית לבחינת השינויים האידיאולוגיים שחלו בחברה הקיבוצית, באמצעות בחינת התהליכים המרחביים שהתרחשו בה ערב פרוץ המשבר. חנוכת חדר האוכל החדש בקיבוץ יפעת, שמוצג כמקרה מבחן בספר, אירעה במקביל להחלטה ההיסטורית שהתקבלה בקיבוץ על הפסקת הלינה המשותפת. הסמיכות בין שני אירועים מכוננים אלה מדגימה את הווקטורים הסותרים שרחשו בקיבוצים בשנות השבעים – חיזוק הקולקטיב מחד וחיזוק המשפחתיות מנגד – ומספקת דוגמא מאלפת לקשר בין הסדר המרחבי ובין הסדר החברתי.
הנה ימים באים משלב תיאוריות מתחומים שונים – סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, גיאוגרפיה ולימודי תרבות – עם תיאוריות וכלים מתחום האדריכלות. עולה ממנו כי המרחב הפיזי אינו רק מושפע מתהליכים חברתיים ותרבותיים, אלא גם משפיע על עיצובם והשתנותם; שותף פעיל בכינון תהליכים היסטוריים ואידיאולוגיים. זהו ספר החושף באופן רב-שכבתי את הנימים הרבים שקושרים בין האדם לבין המרחבים שבתוכם מתנהלים חייו, ואת האתרים הנסתרים שבהם נפגשים חיי היומיום והאידיאולוגיות הגדולות.
הרומן הגבירה, שפורסם לראשונה בשנת 1983, מעוגן במציאות הישראלית של שלהי שנות השבעים ובמרחב התל-אביבי על כפל פניו. זוהי תל-אביב קודרת, רוויית אלימות ואימה, שחבורת אופנוענים מסתורית שועטת ברחובותיה ומתעללת בתושביה. בד בבד זו מציאות השטופה כיסופים לגאולה רוחנית בעקבות גלי ההלם של מלחמת יום הכיפורים.
הגיבור, איזי אורנן-שטרנהרץ, משורר לעת מצוא, עוטה גם אצטלת חוקר, המתחקה אחר תכונותיה של אלת הפריון הכנענית ושל הנשיוּת הארכיטיפית בכלל. משפחתו הקטנה כוללת את אשתו ליזה ואת פֶּפָּה הפעוטה, שנהרתה מיחסיה של ליזה עם גבר אחר. התפוררות נישואיהם של איזי וליזה היא אחד מצירי הרומן, אולם סביבו משתרג קהל רב של דמויות מגוונות, חלקן סמליות בעליל, מהן המייצגות את עברו המודחק של איזי כבן עיירה מזרח-אירופית שיהודיה כלו בעשן המשרפות. דמות מרכזית נוספת היא עתליה, הגבירה, הממגנטת אליה כל גבר בסביבתה דמותה מגלמת את הנהייה אל הערכים האבודים של ארץ ישראל היפה, והאידאלים ההומניסטיים שהיא מטיפה להם משמשים משקל נגד לבורגנות המתבהמת הממלאת את טרקליני תל-אביב.
לא פעם מיטשטש הקו הסיפורי ונהפך לקולאז' סוראליסטי של חלקי תמונות המוקרנות מתוך תודעתו המתערערת של איזי, לכן אין פלא שהמכלול הסיפורי העשיר, החידתי ורווי הסתירות עורר תגובות מגוונות בביקורת שקידמה את פניו של הספר ב-1983. גרשון שקד, למשל, הבין את הגבירה כמימוש מורכב של עלילת-העל הציונית במאבקה עם הכוחות המבקשים לפוררה. מול הדמויות המייצגות את ארץ ישראל היפה עומדים, לדבריו, נציגיו של הסטרא אחרא הפוליטי והחברתי, והתוצאה היא אמירה חשובה על המאבק המקוטב בין חורשי רעתה של הארץ לבין מבקשי טובתה.
יצחק אוורבוך-אורפז נולד ב-1921 בברית המועצות, ועלה ארצה ב-1938. שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, וכקצין תותחנים במלחמת העצמאות. ספרו הראשון, עשב פרא, ראה אור ב-1959. יצירתו כוללת כעשרים ספרים, רובם פרוזה (סיפורים קצרים, נובלות ורומנים) ומקצתם שירה והגות. בשנת 2005 הוענק לו פרס ישראל לספרות. באוגוסט 2015 הלך לעולמו.
הרומן הגבירה, שפורסם לראשונה בשנת 1983, מעוגן במציאות הישראלית של שלהי שנות השבעים ובמרחב התל-אביבי על כפל פניו. זוהי תל-אביב קודרת, רוויית אלימות ואימה, שחבורת אופנוענים מסתורית שועטת ברחובותיה ומתעללת בתושביה. בד בבד זו מציאות השטופה כיסופים לגאולה רוחנית בעקבות גלי ההלם של מלחמת יום הכיפורים.
הגיבור, איזי אורנן-שטרנהרץ, משורר לעת מצוא, עוטה גם אצטלת חוקר, המתחקה אחר תכונותיה של אלת הפריון הכנענית ושל הנשיוּת הארכיטיפית בכלל. משפחתו הקטנה כוללת את אשתו ליזה ואת פֶּפָּה הפעוטה, שנהרתה מיחסיה של ליזה עם גבר אחר. התפוררות נישואיהם של איזי וליזה היא אחד מצירי הרומן, אולם סביבו משתרג קהל רב של דמויות מגוונות, חלקן סמליות בעליל, מהן המייצגות את עברו המודחק של איזי כבן עיירה מזרח-אירופית שיהודיה כלו בעשן המשרפות. דמות מרכזית נוספת היא עתליה, הגבירה, הממגנטת אליה כל גבר בסביבתה דמותה מגלמת את הנהייה אל הערכים האבודים של ארץ ישראל היפה, והאידאלים ההומניסטיים שהיא מטיפה להם משמשים משקל נגד לבורגנות המתבהמת הממלאת את טרקליני תל-אביב.
לא פעם מיטשטש הקו הסיפורי ונהפך לקולאז' סוראליסטי של חלקי תמונות המוקרנות מתוך תודעתו המתערערת של איזי, לכן אין פלא שהמכלול הסיפורי העשיר, החידתי ורווי הסתירות עורר תגובות מגוונות בביקורת שקידמה את פניו של הספר ב-1983. גרשון שקד, למשל, הבין את הגבירה כמימוש מורכב של עלילת-העל הציונית במאבקה עם הכוחות המבקשים לפוררה. מול הדמויות המייצגות את ארץ ישראל היפה עומדים, לדבריו, נציגיו של הסטרא אחרא הפוליטי והחברתי, והתוצאה היא אמירה חשובה על המאבק המקוטב בין חורשי רעתה של הארץ לבין מבקשי טובתה.
יצחק אוורבוך-אורפז נולד ב-1921 בברית המועצות, ועלה ארצה ב-1938. שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, וכקצין תותחנים במלחמת העצמאות. ספרו הראשון, עשב פרא, ראה אור ב-1959. יצירתו כוללת כעשרים ספרים, רובם פרוזה (סיפורים קצרים, נובלות ורומנים) ומקצתם שירה והגות. בשנת 2005 הוענק לו פרס ישראל לספרות. באוגוסט 2015 הלך לעולמו.
היא הייתה אמורה להיות היום השביעי של מלחמת ששת הימים. היא האירוע הטראומטי ביותר בתולדות מדינת ישראל. מה השתבש במלחמת יום הכיפורים?
בהתאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים קורא אורי בר־יוסף תיגר על התשובה המקובלת לשאלה הזאת. הוא מערער על גישת "כולנו אשמים" ועל הטענה שהחברה הישראלית והצבא חטאו ברהב ונחו על זרי הדפנה של 67'. הוא מראה כי תוכניות המלחמה של צה"ל היו מבוססות, אנשיו היו מנוסים ומאומנים היטב ותפיסת ההתרעה הייתה נכונה והסתמכה על מערך איסוף מצוין. אם כך, מה השתבש במלחמת יום הכיפורים?
התנהלותם של כמה קצינים בכירים היא שהולידה את הכשל. במרכזם ראש אמ"ן, אלי זעירא, שהתעקש שלא להפעיל את "רמי" ו"גדי", אמצעי האיסוף המיוחדים, אשר מהותם נחשפת כאן לראשונה; אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן, שבניגוד לפקודת הרמטכ"ל להיכון למלחמה, אסר בבוקר יום הכיפורים על פריסת הכוחות הזמינים; ומפקד חיל האוויר, בני פלד, שבשעות שלפני פרוץ המלחמה נתן שורה של פקודות שפגעו במוכנותו של חיל האוויר כשנפתחה האש. אבל לא רק מקורות הכשל עומדים במוקד הספר. בר־יוסף מאיר גם את ההישג שכמעט לא דובר עליו עד כה: למרות המכות הקשות שספג בראשית המערכה, צה"ל הפגין כושר התאוששות יוצא דופן בהיסטוריה הצבאית המודרנית. הוא הצליח בכך משום שהיה הצבא הטוב ביותר שישראל העמידה אי־פעם בשדה הקרב והובילו אותו מפקדים עתירי ניסיון. בראשם הרמטכ"ל דוד אלעזר, שהיטיב לראות מבעד לערפל הסמיך של ימי המלחמה הראשונים.
פרופסור (אמריטוס) אורי בר־יוסף לימד במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה. התאוששות הוא ספרו התשיעי, ומצטרף לשורת מחקריו פורצי הדרך על מלחמת יום הכיפורים שהתפרסמו בהצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה (זמורה־ביתן, 2001) המלאך: אשרף מרואן, המוסד ומלחמת יום כיפור (זמורה־ביתן, 2011) ומלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים (דביר, 2021).
היא הייתה אמורה להיות היום השביעי של מלחמת ששת הימים. היא האירוע הטראומטי ביותר בתולדות מדינת ישראל. מה השתבש במלחמת יום הכיפורים?
בהתאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים קורא אורי בר־יוסף תיגר על התשובה המקובלת לשאלה הזאת. הוא מערער על גישת "כולנו אשמים" ועל הטענה שהחברה הישראלית והצבא חטאו ברהב ונחו על זרי הדפנה של 67'. הוא מראה כי תוכניות המלחמה של צה"ל היו מבוססות, אנשיו היו מנוסים ומאומנים היטב ותפיסת ההתרעה הייתה נכונה והסתמכה על מערך איסוף מצוין. אם כך, מה השתבש במלחמת יום הכיפורים?
התנהלותם של כמה קצינים בכירים היא שהולידה את הכשל. במרכזם ראש אמ"ן, אלי זעירא, שהתעקש שלא להפעיל את "רמי" ו"גדי", אמצעי האיסוף המיוחדים, אשר מהותם נחשפת כאן לראשונה; אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן, שבניגוד לפקודת הרמטכ"ל להיכון למלחמה, אסר בבוקר יום הכיפורים על פריסת הכוחות הזמינים; ומפקד חיל האוויר, בני פלד, שבשעות שלפני פרוץ המלחמה נתן שורה של פקודות שפגעו במוכנותו של חיל האוויר כשנפתחה האש. אבל לא רק מקורות הכשל עומדים במוקד הספר. בר־יוסף מאיר גם את ההישג שכמעט לא דובר עליו עד כה: למרות המכות הקשות שספג בראשית המערכה, צה"ל הפגין כושר התאוששות יוצא דופן בהיסטוריה הצבאית המודרנית. הוא הצליח בכך משום שהיה הצבא הטוב ביותר שישראל העמידה אי־פעם בשדה הקרב והובילו אותו מפקדים עתירי ניסיון. בראשם הרמטכ"ל דוד אלעזר, שהיטיב לראות מבעד לערפל הסמיך של ימי המלחמה הראשונים.
פרופסור (אמריטוס) אורי בר־יוסף לימד במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה. התאוששות הוא ספרו התשיעי, ומצטרף לשורת מחקריו פורצי הדרך על מלחמת יום הכיפורים שהתפרסמו בהצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה (זמורה־ביתן, 2001) המלאך: אשרף מרואן, המוסד ומלחמת יום כיפור (זמורה־ביתן, 2011) ומלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים (דביר, 2021).
בתוך כל אהבה מצויה גם מלחמה, ובכל מלחמה מתקיימת האהבה. על סף אימת המוות, בתוך מטוס פגוע המסתחרר לעבר האדמה, נדחסים פי כמה ומתגבהים כל גלי הרגש האנושי, האהבה, הקנאה, הידידות והשנאה, התשוקות האסורות והמאוויים הנסתרים. ביומה השני של מלחמת יום כיפור מופל מטוסו של עמי ליבנה מעל שמי רמת הגולן. תוך שעות ספורות הוא מוצא את עצמו שבוי מלחמה בתוככי העיר דמשק. פחות מארבעים ושמונה שעות לאחר מכן, נופל בשבי הסורי גם ידידו מטייסת העטלף, אריק זהבי. חייהם של שני הטייסים הצעירים הופכים למסע רצוף תלאות מול אימי העינויים ותנאי הבידוד האכזריים.
מה יודע עמי ואינו מסוגל לספר לחברו הקרוב, הנמצא מעבר לקיר תא הצינוק? מה יודע אריק על כך, ומה הוא בוחר שלא לדעת? מה תעשה גליה? השותפה השלישית בדירה, שמצאה עצמה לכודה בתווך, בין אהבתם של שני טייסים נעדרים, בעודה נאבקת להמשיך לבדה את חייה?
סיפור משולש האהבים הזה, המתחיל שנה לפני פרוץ המלחמה ומסתיים שנה אחריה, עומד במרכז עלילת הספר, אבל גם סיפור אותה מלחמה שנשכחה מעט, ואולי נדחקה מן הזיכרון כמקום של טראומה לאומית, שבה כמעט ונפל הבית השלישי, נשזר לתוכו.
בפדות, ספרו השלישי, חוזר המחבר אל אחד הפצעים המדממים של מלחמת יום כיפור, סביבם הוא רוקם בתבונה, בעדינות וברגש סיפור אהבה משולש, או שמא מרובע. הספר משרטט בפני הקורא את עולמו של השבוי בתוך תא הצינוק, ואת עולמם של אלו שהשאיר מאחור. ממעוף ציפור נדיר בעוצמתו, מתוארים גם אחורי הקלעים של קבלת ההחלטות האומללה של מנהיגי המדינה ומפקדיה, שעמדו גם הם בפני שעתם הקשה ביותר.
זיו דורקם נולד וגדל בקיבוץ פלמ״ח־צובה. הוא בעל תואר שני לקולנוע ובפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב, ותלמיד לתואר שני בכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספריו הקודמים הם: דודי מפחד מהרוח ומשא האשמה, שראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
בתוך כל אהבה מצויה גם מלחמה, ובכל מלחמה מתקיימת האהבה. על סף אימת המוות, בתוך מטוס פגוע המסתחרר לעבר האדמה, נדחסים פי כמה ומתגבהים כל גלי הרגש האנושי, האהבה, הקנאה, הידידות והשנאה, התשוקות האסורות והמאוויים הנסתרים. ביומה השני של מלחמת יום כיפור מופל מטוסו של עמי ליבנה מעל שמי רמת הגולן. תוך שעות ספורות הוא מוצא את עצמו שבוי מלחמה בתוככי העיר דמשק. פחות מארבעים ושמונה שעות לאחר מכן, נופל בשבי הסורי גם ידידו מטייסת העטלף, אריק זהבי. חייהם של שני הטייסים הצעירים הופכים למסע רצוף תלאות מול אימי העינויים ותנאי הבידוד האכזריים.
מה יודע עמי ואינו מסוגל לספר לחברו הקרוב, הנמצא מעבר לקיר תא הצינוק? מה יודע אריק על כך, ומה הוא בוחר שלא לדעת? מה תעשה גליה? השותפה השלישית בדירה, שמצאה עצמה לכודה בתווך, בין אהבתם של שני טייסים נעדרים, בעודה נאבקת להמשיך לבדה את חייה?
סיפור משולש האהבים הזה, המתחיל שנה לפני פרוץ המלחמה ומסתיים שנה אחריה, עומד במרכז עלילת הספר, אבל גם סיפור אותה מלחמה שנשכחה מעט, ואולי נדחקה מן הזיכרון כמקום של טראומה לאומית, שבה כמעט ונפל הבית השלישי, נשזר לתוכו.
בפדות, ספרו השלישי, חוזר המחבר אל אחד הפצעים המדממים של מלחמת יום כיפור, סביבם הוא רוקם בתבונה, בעדינות וברגש סיפור אהבה משולש, או שמא מרובע. הספר משרטט בפני הקורא את עולמו של השבוי בתוך תא הצינוק, ואת עולמם של אלו שהשאיר מאחור. ממעוף ציפור נדיר בעוצמתו, מתוארים גם אחורי הקלעים של קבלת ההחלטות האומללה של מנהיגי המדינה ומפקדיה, שעמדו גם הם בפני שעתם הקשה ביותר.
זיו דורקם נולד וגדל בקיבוץ פלמ״ח־צובה. הוא בעל תואר שני לקולנוע ובפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב, ותלמיד לתואר שני בכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספריו הקודמים הם: דודי מפחד מהרוח ומשא האשמה, שראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
רומן המבוסס על אירועים אמיתיים. ביולי 1973 התפוצצה פרשת לילהאמר וחלון רחב למדי על פעולות "המוסד" נפתח. הפרשה הניבה עשרות אם לא מאות כתבות וספרים בעברית ובשפות אחרות בטרם עידן האינטרנט, ומאז - עוד הרבה נוספות. תכלית מזימה זו של "המוסד" הייתה לחסל את "הנסיך האדום" במסגרת מבצע "זעם האל", והשתתפו חמש עשרה סוכנים. תשעה מהם עזבו את נורבגיה לפני החיסול (...ולא של "הנסיך האדום"...) ושישה נותרו מאחור לסיים את המלאכה. אין ספור עיתונאים ותחקירנים עסקו בעניין, וכתבו מאות מאמרים גם שנים רבות לאחר מכן. אף לא אחד מהם גילה, כי מעבר לשניים עשר הסוכנים ושלוש הסוכנות היה עוד משתתף אחד באירוע זה. הוא היה ישראלי שלמד בשטוקהולם, שם גויס בחופזה מבלי לדעת מה באמת עומד לפניו. הוא מעולם לא היה ברשימת מקבלי משכורת של "המוסד" וגם לא נרשם שם. הוא גם היה היחיד שלא נתפס בידי המפקח רפאלו מקבוצה E של המשטרה הנורבגית (השישה שנותרו מאחור נתפסו ונשפטו)... זהו סיפורו של "השועל"...
רומן המבוסס על אירועים אמיתיים. ביולי 1973 התפוצצה פרשת לילהאמר וחלון רחב למדי על פעולות "המוסד" נפתח. הפרשה הניבה עשרות אם לא מאות כתבות וספרים בעברית ובשפות אחרות בטרם עידן האינטרנט, ומאז - עוד הרבה נוספות. תכלית מזימה זו של "המוסד" הייתה לחסל את "הנסיך האדום" במסגרת מבצע "זעם האל", והשתתפו חמש עשרה סוכנים. תשעה מהם עזבו את נורבגיה לפני החיסול (...ולא של "הנסיך האדום"...) ושישה נותרו מאחור לסיים את המלאכה. אין ספור עיתונאים ותחקירנים עסקו בעניין, וכתבו מאות מאמרים גם שנים רבות לאחר מכן. אף לא אחד מהם גילה, כי מעבר לשניים עשר הסוכנים ושלוש הסוכנות היה עוד משתתף אחד באירוע זה. הוא היה ישראלי שלמד בשטוקהולם, שם גויס בחופזה מבלי לדעת מה באמת עומד לפניו. הוא מעולם לא היה ברשימת מקבלי משכורת של "המוסד" וגם לא נרשם שם. הוא גם היה היחיד שלא נתפס בידי המפקח רפאלו מקבוצה E של המשטרה הנורבגית (השישה שנותרו מאחור נתפסו ונשפטו)... זהו סיפורו של "השועל"...
לאווה היו כל הסיבות לא להצליח בחיים. היא נולדה למשפחה קשת יום שהועלתה לארץ ממרוקו ויושבה במושב צחיח ולאחר מכן בדירה ביפו. היא לא אוהבת ללמוד, אוהבת לבלות וחיה במקום שבו פשע, סמים ואונס הם חלק בלתי נפרד מהיום -יום.
בכל זאת וכנגד כל הסיכויים, מצליחה אווה להגשים את חלומותיה ולהתרומם אל חיים מלאים. מוגשמים ומרתקים. היא עושה זאת בדרכה הייחודית, תוך הפניית עורף לתרבות שממנה ינקה, לממסד הגברי ולציפיות שיש לחברה ממנה.
דרך המסע של אווה אנחנו מתוודעים לנרטיב המושתק של הציונות, לעוני, לגזענות ולחיי השכונה שהיו מנת חלקם של רבים מהעם. יחד עם זאת המסע מאופיין בגילוי כוחה של האחדות, של הלאומיות, של האפשרות לגשר על הפערים והשסעים ולא רק להרחיב אותם.
באמצעות הפעולות והדיאלוגים מתוך נקודת ראות חדה ומדויקת, מצליחים יעקב חנאי ובתו עליזה לבקוביץ לבנות עלילה מטלטלת, חיה ונושמת ולהעניק לספרות המקומית רומן ייחודי, סוחף, שלא תצליחו להניח מהיד. זהו רומן בשני קולות ובשני דורות המשלימים זה את זה ופורשים לנגד עיניו של הקורא עלילת חיים שיכולה לקרות רק בישראל.
רון דהן
יעקב חנאי נולד באיראן. מחבר הספר לבה של אם, רומן המתרחש בפרס של המאה הקודמת. הספר יצא לאור בשנת 1966 בשלוש מהדורות. בתחילת שנות השבעים חיבר את הרומן אווה, הספר נותר עם סוף פתוח.
עליזה חנאי-לבקוביץ נשואה, אם וסבתא. שני עשורים לאחר מות אביה, היא המשיכה לכתוב את קורותיה של הנערה אווה, מבלי לדעת לאן שאף אביה להוביל את הדמויות.
לאווה היו כל הסיבות לא להצליח בחיים. היא נולדה למשפחה קשת יום שהועלתה לארץ ממרוקו ויושבה במושב צחיח ולאחר מכן בדירה ביפו. היא לא אוהבת ללמוד, אוהבת לבלות וחיה במקום שבו פשע, סמים ואונס הם חלק בלתי נפרד מהיום -יום.
בכל זאת וכנגד כל הסיכויים, מצליחה אווה להגשים את חלומותיה ולהתרומם אל חיים מלאים. מוגשמים ומרתקים. היא עושה זאת בדרכה הייחודית, תוך הפניית עורף לתרבות שממנה ינקה, לממסד הגברי ולציפיות שיש לחברה ממנה.
דרך המסע של אווה אנחנו מתוודעים לנרטיב המושתק של הציונות, לעוני, לגזענות ולחיי השכונה שהיו מנת חלקם של רבים מהעם. יחד עם זאת המסע מאופיין בגילוי כוחה של האחדות, של הלאומיות, של האפשרות לגשר על הפערים והשסעים ולא רק להרחיב אותם.
באמצעות הפעולות והדיאלוגים מתוך נקודת ראות חדה ומדויקת, מצליחים יעקב חנאי ובתו עליזה לבקוביץ לבנות עלילה מטלטלת, חיה ונושמת ולהעניק לספרות המקומית רומן ייחודי, סוחף, שלא תצליחו להניח מהיד. זהו רומן בשני קולות ובשני דורות המשלימים זה את זה ופורשים לנגד עיניו של הקורא עלילת חיים שיכולה לקרות רק בישראל.
רון דהן
יעקב חנאי נולד באיראן. מחבר הספר לבה של אם, רומן המתרחש בפרס של המאה הקודמת. הספר יצא לאור בשנת 1966 בשלוש מהדורות. בתחילת שנות השבעים חיבר את הרומן אווה, הספר נותר עם סוף פתוח.
עליזה חנאי-לבקוביץ נשואה, אם וסבתא. שני עשורים לאחר מות אביה, היא המשיכה לכתוב את קורותיה של הנערה אווה, מבלי לדעת לאן שאף אביה להוביל את הדמויות.
"כשהמחט יורדת אל הרצועה הראשונה בתקליט, מה שיותר עמוק יותר כחול, צליל סינטיסייזר רחוק מתקרב מן האופק בסאונד אלקטרוני, מתמשך. הפסנתר מצטרף אליו, אחריו נכנסות הגיטרה האקוסטית, הגיטרה החשמלית וגיטרת הבס ולבסוף - התופים. כך זה התחיל..."
הספר הוא מסע אישי בעקבות אלבומה היחיד של להקת תמוז, "סוף עונת התפוזים", אל מדינת ישראל של אמצע שנות ה-70, זו שנולדה מחדש בין מלחמת יום כיפור לבין הסכמי השלום עם מצרים, אל התיאטרון, העיתונות, התיאטרון, החברה, השירה והתקליטים של הזמן ההוא, שהוליד את יצירת המופת הגדולה של המוזיקה הישראלית.
"וכשאפתח את הדלת" הוא ספרו השני של בועז כהן - שדרן, פסנתרן מרצה לתרבות וזוכה פרס אגודת העיתונאים לשנת 2018.
"כשהמחט יורדת אל הרצועה הראשונה בתקליט, מה שיותר עמוק יותר כחול, צליל סינטיסייזר רחוק מתקרב מן האופק בסאונד אלקטרוני, מתמשך. הפסנתר מצטרף אליו, אחריו נכנסות הגיטרה האקוסטית, הגיטרה החשמלית וגיטרת הבס ולבסוף - התופים. כך זה התחיל..."
הספר הוא מסע אישי בעקבות אלבומה היחיד של להקת תמוז, "סוף עונת התפוזים", אל מדינת ישראל של אמצע שנות ה-70, זו שנולדה מחדש בין מלחמת יום כיפור לבין הסכמי השלום עם מצרים, אל התיאטרון, העיתונות, התיאטרון, החברה, השירה והתקליטים של הזמן ההוא, שהוליד את יצירת המופת הגדולה של המוזיקה הישראלית.
"וכשאפתח את הדלת" הוא ספרו השני של בועז כהן - שדרן, פסנתרן מרצה לתרבות וזוכה פרס אגודת העיתונאים לשנת 2018.
המודעה בעיתון היתה פשוטה ותכליתית. "דרוש זוג לניהול אכסניית הנוער באופירה (שארם א־שייח')". על פניו, זהבית ויעקב לא היו אמורים להתעכב על כך לרגע. מה להם, זוג בוגרי טכניון עם ילדה קטנה, ולניהול אכסניה במקום נידח, הרחק מהציוויליזציה, בלב המדבר?
אלא שהסקרנות ניצתת ולשניהם ברור שאין דרך חזרה. הם נשבים בקסמו של חבל הארץ הבראשיתי, נוטשים את הדרך הסלולה - ומעבירים את חייהם לקצה הרחוק ביותר של סיני. ההרפתקה, הם יגלו, עומדת להיות פנטסטית גם מחלומותיהם הפרועים ביותר.
"השיטפון" מטיל זרקור על פרק יוצא דופן בהיסטוריה הישראלית, שנמשך 15 שנים, ואז נעלם כלא היה. דרך נקודת מבטו של יעקב בר־לוי שמצא עצמו מוביל את תושבי האזור בסערת הפינוי ואף מקיים פגישה אינטימית עם הנשיא סאדאת, מתגלים היופי, הפראות, וההומור שליוו את חייהם של הישראלים שהתגוררו בסיני.
המודעה בעיתון היתה פשוטה ותכליתית. "דרוש זוג לניהול אכסניית הנוער באופירה (שארם א־שייח')". על פניו, זהבית ויעקב לא היו אמורים להתעכב על כך לרגע. מה להם, זוג בוגרי טכניון עם ילדה קטנה, ולניהול אכסניה במקום נידח, הרחק מהציוויליזציה, בלב המדבר?
אלא שהסקרנות ניצתת ולשניהם ברור שאין דרך חזרה. הם נשבים בקסמו של חבל הארץ הבראשיתי, נוטשים את הדרך הסלולה - ומעבירים את חייהם לקצה הרחוק ביותר של סיני. ההרפתקה, הם יגלו, עומדת להיות פנטסטית גם מחלומותיהם הפרועים ביותר.
"השיטפון" מטיל זרקור על פרק יוצא דופן בהיסטוריה הישראלית, שנמשך 15 שנים, ואז נעלם כלא היה. דרך נקודת מבטו של יעקב בר־לוי שמצא עצמו מוביל את תושבי האזור בסערת הפינוי ואף מקיים פגישה אינטימית עם הנשיא סאדאת, מתגלים היופי, הפראות, וההומור שליוו את חייהם של הישראלים שהתגוררו בסיני.
אמיר שפירא, תלמיד לתואר שני במדעי החברה באוניברסיטה העברית בירושלים, מחפש תעסוקה לפרנסתו. הוא מוצא את עצמו במוסד ציבורי בתפקיד זוטר, ועד מהרה מקודם למשרה בכירה ללא כל סיבה נראית לעין. עבודתו עומדת בסתירה להשקפת עולמו, וכפתרון, הוא פותח במסע ביורוקרטי-אקדמי רצוף מהמורות, במהלכו מתבררות לו עובדות תמוהות על הסביבה בה הוא חי, ועליו עצמו.
"גבעת רם" – ספר מרתק על מציאות ביורוקרטית של תחילת שנות השבעים בירושלים, הנכונה גם לימינו אלה.
אמיר שפירא, תלמיד לתואר שני במדעי החברה באוניברסיטה העברית בירושלים, מחפש תעסוקה לפרנסתו. הוא מוצא את עצמו במוסד ציבורי בתפקיד זוטר, ועד מהרה מקודם למשרה בכירה ללא כל סיבה נראית לעין. עבודתו עומדת בסתירה להשקפת עולמו, וכפתרון, הוא פותח במסע ביורוקרטי-אקדמי רצוף מהמורות, במהלכו מתבררות לו עובדות תמוהות על הסביבה בה הוא חי, ועליו עצמו.
"גבעת רם" – ספר מרתק על מציאות ביורוקרטית של תחילת שנות השבעים בירושלים, הנכונה גם לימינו אלה.
* זוכה פרס ספיר לספרות ביכורים לשנת 2023 *
מקס הקשיב לצלילי הפתיחה של ״באופן מילולי״, וכמה דקות אחר כך אמר, שמעת? אין מילה שאין בעברית. אני שונא סנובים שאומרים שאין להם מספיק מילים בעברית.
טסקה, אלקה אמרה. מקס חשב קצת ואמר בהיסוס, אני חושב שאצל אבן שושן זה כיסופים או כמיהה, ואלקה אמרה, כן, אפשר גם ערגה וגעגועים, אבל אין במילים האלה את ההרגשה של התסכול והמועקה והעצב והחוסר אונים. את יכולה להשתמש גם בעצב, ערגה וגעגועים, מקס אמר, ואלקה חתכה חתיכה מהנקניק, הניחה אותה על פרוסה של לחם שחור, נגסה ואמרה בפה מלא, אני יכולה, אבל המילים האלה הן לא טסקה.
החבר ברז׳נייב פתח לרגע סדק קטן במסך הברזל, וסופי, מקס, אלקה ואחותה התינוקת חמקו דרכו למסע שיתחיל ברכבת לווינה וימשיך לארץ ישראל באווירון. מה יכול היה לגרום לסופי ומקס להעדיף אנשים שלא הכירו על חברים שגדלו, ניגנו ושרו ואכלו ורעבו איתם? לשכנע אותם להעדיף דירת שיכון במדינה אחרת על פני דחיסות של חלל מחומם, מלא חברים ובני משפחה, אדי פטריות בחמאה, שמנת ושמיר? ומה אם לא אופטימיות חסרת תקנה היה יכול לתלוש אותם מהעולם שבו הכירו והתאהבו, להרחיק אותם משפה שידעו לדקלם בה שירה ולהקריא סיפורים לפני השינה, ממגע מוכר של מדרכות ובניינים, צלצול פעמון של חשמלית מגיחה מעיקול רטוב, שאיפה ראשונה מסיגריה בקור, הצבעים של עונות השנה כשהן מתחלפות על העצים בדרך הביתה, הטעם של גלידה ראשונה באביב, של חתיכות תפוח חמוץ ונקניק בסלט תפוחי אדמה, שירה מסביב לפסנתר במסיבת יום הולדת, מתנות בנובי גוד, מזחלת מתרסקת במורד הגבעה וטעם אוורירי של שלג, הצלילים של המילים, של כל המילים, של שפה שהיא אֵם.
אילנה רודשבסקי פרסמה בעבר סיפורים קצרים שזכו בפרסים (בתחרות הסיפור הקצר של עיתון ״הארץ״ וב״מקור ראשון״). טסקה, רומן הביכורים שלה, מגולל את סיפור העלייה הרוסית בשנות השבעים, ההתיישבות קצרת הימים בסיני ואת קורותיה של משפחה אחת של אנשים לא לגמרי נורמליים שניסו להיות חלוצים חצי מאה מאוחר מדי.
* זוכה פרס ספיר לספרות ביכורים לשנת 2023 *
מקס הקשיב לצלילי הפתיחה של ״באופן מילולי״, וכמה דקות אחר כך אמר, שמעת? אין מילה שאין בעברית. אני שונא סנובים שאומרים שאין להם מספיק מילים בעברית.
טסקה, אלקה אמרה. מקס חשב קצת ואמר בהיסוס, אני חושב שאצל אבן שושן זה כיסופים או כמיהה, ואלקה אמרה, כן, אפשר גם ערגה וגעגועים, אבל אין במילים האלה את ההרגשה של התסכול והמועקה והעצב והחוסר אונים. את יכולה להשתמש גם בעצב, ערגה וגעגועים, מקס אמר, ואלקה חתכה חתיכה מהנקניק, הניחה אותה על פרוסה של לחם שחור, נגסה ואמרה בפה מלא, אני יכולה, אבל המילים האלה הן לא טסקה.
החבר ברז׳נייב פתח לרגע סדק קטן במסך הברזל, וסופי, מקס, אלקה ואחותה התינוקת חמקו דרכו למסע שיתחיל ברכבת לווינה וימשיך לארץ ישראל באווירון. מה יכול היה לגרום לסופי ומקס להעדיף אנשים שלא הכירו על חברים שגדלו, ניגנו ושרו ואכלו ורעבו איתם? לשכנע אותם להעדיף דירת שיכון במדינה אחרת על פני דחיסות של חלל מחומם, מלא חברים ובני משפחה, אדי פטריות בחמאה, שמנת ושמיר? ומה אם לא אופטימיות חסרת תקנה היה יכול לתלוש אותם מהעולם שבו הכירו והתאהבו, להרחיק אותם משפה שידעו לדקלם בה שירה ולהקריא סיפורים לפני השינה, ממגע מוכר של מדרכות ובניינים, צלצול פעמון של חשמלית מגיחה מעיקול רטוב, שאיפה ראשונה מסיגריה בקור, הצבעים של עונות השנה כשהן מתחלפות על העצים בדרך הביתה, הטעם של גלידה ראשונה באביב, של חתיכות תפוח חמוץ ונקניק בסלט תפוחי אדמה, שירה מסביב לפסנתר במסיבת יום הולדת, מתנות בנובי גוד, מזחלת מתרסקת במורד הגבעה וטעם אוורירי של שלג, הצלילים של המילים, של כל המילים, של שפה שהיא אֵם.
אילנה רודשבסקי פרסמה בעבר סיפורים קצרים שזכו בפרסים (בתחרות הסיפור הקצר של עיתון ״הארץ״ וב״מקור ראשון״). טסקה, רומן הביכורים שלה, מגולל את סיפור העלייה הרוסית בשנות השבעים, ההתיישבות קצרת הימים בסיני ואת קורותיה של משפחה אחת של אנשים לא לגמרי נורמליים שניסו להיות חלוצים חצי מאה מאוחר מדי.
מהם "כדורים נגד תינוק"? מיהן, בעצם, אשת השמחה, אשת התקווה ואשת הכוכבים? אולי אלות מיתולוגיות שטרם שמענו עליהן? מה תבקש מהירקן הילדה שנשלחה לקנות "זֶלֶר"? מדוע לבד זה תמיד "לבד/ה כמו כלב", ומה יקרה לירח אם לא יפסיקו למזמז אותו?
בספרה, משפחת שַׁאדֶלִי-בַּאבֶּלִי, חוזרת אילנה רוזן, פרופ' לספרות עממית ותיעודית באוניברסיטת בן גוריון בנגב, לילדותה ולנערותה בירושלים של שנות הששים והשבעים, במשפחה שבה ההורים חוו על בשרם את איימי מלחמת העולם השנייה והשואה בהונגריה. באמצעות כחמישים רשימות אישיות-תיעודיות משעשעות ומהורהרות, רוזן מספרת על זמנים, מקומות ודמויות שהולכים ונעלמים מחיינו. בין השאר היא כותבת על ניצולי שואה, יוצאי הונגריה בישראל ושפתם או שפותיהם הייחודיות, מוסדות חינוך בעשורים הראשונים למדינת ישראל, רחובות, שכונות ומוסדות ירושלמיים, אובדן קרובים ואהובים, צמיחה והצלחות על אף קשיים, ואוצרות של פולקלור משפחתי כגון סיפורים, אנקדוטות, שירים, דקלומים ושלל אמירות וביטויים.
הספר מלווה בכעשרים איורים של אחותה של המחברת, הציירת הירושלמית טובה בלמן.
מהם "כדורים נגד תינוק"? מיהן, בעצם, אשת השמחה, אשת התקווה ואשת הכוכבים? אולי אלות מיתולוגיות שטרם שמענו עליהן? מה תבקש מהירקן הילדה שנשלחה לקנות "זֶלֶר"? מדוע לבד זה תמיד "לבד/ה כמו כלב", ומה יקרה לירח אם לא יפסיקו למזמז אותו?
בספרה, משפחת שַׁאדֶלִי-בַּאבֶּלִי, חוזרת אילנה רוזן, פרופ' לספרות עממית ותיעודית באוניברסיטת בן גוריון בנגב, לילדותה ולנערותה בירושלים של שנות הששים והשבעים, במשפחה שבה ההורים חוו על בשרם את איימי מלחמת העולם השנייה והשואה בהונגריה. באמצעות כחמישים רשימות אישיות-תיעודיות משעשעות ומהורהרות, רוזן מספרת על זמנים, מקומות ודמויות שהולכים ונעלמים מחיינו. בין השאר היא כותבת על ניצולי שואה, יוצאי הונגריה בישראל ושפתם או שפותיהם הייחודיות, מוסדות חינוך בעשורים הראשונים למדינת ישראל, רחובות, שכונות ומוסדות ירושלמיים, אובדן קרובים ואהובים, צמיחה והצלחות על אף קשיים, ואוצרות של פולקלור משפחתי כגון סיפורים, אנקדוטות, שירים, דקלומים ושלל אמירות וביטויים.
הספר מלווה בכעשרים איורים של אחותה של המחברת, הציירת הירושלמית טובה בלמן.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
