מעבר לקופה

ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:אלבום פרטי

מירב גבעוני הרושובסקי

חושבת שמשוררים צריכים לקבל משכורת קבועה, כותבת כל הזמן, אבל כשהיא תקועה בכתיבה היא לא מתעקשת. מירב גבעוני הרושובסקי ("פבפ") עונה לשאלון האישי
  • מה הספר הכי טוב שלא את כתבת?
  • מילון אבן שושן.
  • כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
  • אני כל הזמן בכתיבה. מדי פעם כמה דפים מצטרפים לספר. זה לא אומר כלום. משפטים מחכים למשפטים חברים שלהם.
  • ספר שתקחי לאי בודד?
  • ארבעת הכרכים האדומים של אבות ישורון.
  • כשאת תקועה בכתיבה – מה עובד בשבילך? מה לא?
  • אני לא מתעקשת. כל רגע משהו יכול לקרות.
  • כמה ספר חדש צריך לעלות?
  • יו, ספרים לא צריכים לעלות או לרדת, הלוואי והם יהיו מתחת לכל עץ רענן, בין הפסים במעברי חציה, על אספלט הדרכים ובדיונות החול בין שם לכאן. אבל! סופרות ומשוררות מוכרחות להיות משולמות. באופן קבוע, כמו משכורת. זה העתיד. זה מה שישאר אחרי שהכל יתנמך. הנה האוטופי: יהיה גוף שכל עניינו תשלומי משכורות לכותבות. משוררת יהיה מקצוע ככל מקצוע. נגיש טפסים, הרבה טפסים, ונתקבל. ואז ומאז ולתמיד עד הפנסיה. ואחריה. ככה גם יהיו לנו ירושות.
  • השלימי את המשפט: אם הילד שלי יוצא סופר/משורר, אני...
  • מאושרת. הוא כבר.
  • כתיבה או ארוחה טובה?
  • אוכל לפני הכל. ואחרי, גם.
  • כתיבה או סקס טוב?
  • הכוונה ליחסי מין? זה אינו מוציא את זה.
  • באילו שעות ומיקום את אוהבת לכתוב?
  • אני כותבת על הספה או במיטה. אין לי חדר או שולחן ואין לי גם צורך בזה. בעצם אני כותבת בכל מקום שיש בו ריח של קפה. לפעמים בדקות האחרונות לפני היציאה מהבית משהו קורה. הדחיפות מוציאה אל האור.
  • מציעים לך להשתתף בהישרדות VIP. יש מצב?
  • חחחחחחחחחחחחחחחחחחח.
  • רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורמת?
  • ברור, הכי, שני הספרים שכתבתי הם מיוזיקל, למעשה מחכה להצעה בקוצר רוח.
  • עם איזו דמות מרומן היית מנהלת רומן?
  • עם שני התאומים ב׳המחברת הגדולה׳ של אגוטה כריסטוף.
  • במכונת הזמן שקיבלת לנסיעת מבחן, לאיזו שנה את חוזרת ולמה?
  • לשנת 1966, להיות שוב תינוקת. אמא שלי לא בטוחה מה היה ואני ממציאה ומכריחה אותה להסכים. זה לא עוזר.
  • את יכולה לפגוש לשעה כל אדם בעולם. במי תבחרי?
  • וויליאן בורחס דה סילבה, שחקן צ'לסי לשעבר. הוא אציל נפש.
  • מי הסופרת הגדולה בעולם?
  • זו שאלה מהסדר האנכי, שחותרת לגובה למעלה אל ההכי. וכמה זמן בכלל אפשר להזדקר? וממילא אין לי/ לה תשובה.
  • על מה אף אחד לא כותב, וחבל?
  • כותבות על הכל. השאלה מה או אם קוראות.
  • כשיוצא לך ספר חדש, את באופוריה/ חרדה/ חופשה בקאריביים/ אחר (פרטי).
  • חרדה, חרדה וחרדה. כעת חיה.
  • אבל מה עם מקצוע? מה תבחרי אם ישלחו אותך עכשיו ללימודים?
  • בלשית פורנזית. וראה תשובתי לשאלת מחיר הספרים. אני עושה עכשיו סדרה של טישרטים. על אחת מהן כתוב 'בלשית' ועל אחרת 'משוררת'.
  • מהו השיא האישי שלך בשעות כתיבה רצופות?
  • אני כל הזמן כותבת. זה מצב. בין לבין אני ישנה ואוכלת. זהו. בכתיבת שירה, שלא כמו בפרוזה (אם אני מבינה נכון) הישיבות הארוכות הן בעריכה. הרגעים בהם שיר נכתב הם במתכוון קצרים מבלי להביט לאחור. יש לי צורך לא להבין את עצמי כשאני כותבת. להיות בשכבה אחרת של תודעה. כאילו אני הולכת על פני הקרח והשיר קפוא תחתיו. קפוא חי.
  • כושר גופני, מה את עושה בקשר לזה?
  • מה אני עושה בקשר לזה, מה אני עושה מה אני עושה. אמא שלי היתה המורה לחינוך גופני בבית הספר שבו למדתי. היא חלמה שאהיה נדיה קומנצ׳י. כתבתי שיר על זה. הספר שאני כותבת עכשיו עולה ויורד במקבילים המדורגים.
  • אילו ספרים מבזבזים לך את הזמן אבל את מאפשרת להם את זה?
  • בין גיל 14 ל-17 אני חושבת שקראתי 300 ספרים מסדרת הרומן הרומנטי. זה היה עונג גופני מתוק ותמים. אין לי סדר בניהול הכלכלה של הזמן. כשדבר אחד קורה בחוץ, דבר אחר מתחיל בפנים. כמו סוכריות פז שמחכות לתור שלהן.
עוד ראיונות עם סופרים