על פי עדויות, זלמן גרדובסקי כתב החל בקיץ 1943 ועד שנרצח; אולם נמצאו יותר משתי מגילות של כתביו.‏ הסיבה העיקרית לכך היא משום שאנשים אשר מצאו מגילות נוספות השאירו אותן בבעלות פרטית ולא פרסמו את הימצאותן. סיבה נוספת לכך היא שבעת מציאת המגילות היו שחשבו שאין ערך רב במגילות מסוג זה, והשאירום בבירקנאו או השליכום לאשפה. את כתביו החביא זלמן גרדובסקי בתוך ערימות אפר, מתחת להריסות מבנים או הטמינם באדמה ברחבי המחנה.

כתביו של גרדובסקי נכתבו ביידיש, ואינם כתבי עדות היסטורית. גרדובסקי כתב בלשון לירית וספרותית המתארת את חוויותיו ואת חוויות האסירים אשר נפגש עימם. פעמים רבות מספר גרדובסקי סיפור חיים של אחת מהדמויות שראו עיניו. בכך ניתן להבין את מורת רוחם של האסירים והקורבנות.