אליזבת סטיבנסון (גאסקל מנישואיה) נולדה בלונדון ב-1810. אביה היה כומר אוניטרי, כמו גם ארכיונאי ועיתונאי. עם מות אמה, אליזבת גודלה על ידי דודתה שהתגוררה בנאטספורד בצ'שייר, מרחב שמאוחר יותר סיפק לה השראה לעלילות ספריה, כגון "וידוייו של אדון הריסון" (1851) ובמיוחד "קרנפורד" (1851-1853) שמה הבדיוני של עיירת נעוריה.

ב-1832 נישאה אליזבת לוויליאם גאסקל, גם הוא כומר אוניטרי, והם התיישבו בעיר מנצ'סטר, שבאותה עת עמדה בפתחה של המהפכה התעשייתית. מנצ'סטר דאז היתה עיר צפופה ועתירת בעיות חברתיות. ההתנגשויות החברתיות בה סיפקו אף הם נושאים לספריה העתידיים של גאסקל, כגון "צפון ודרום" (הכורסא, 2016).

במשך שנים אליזבת גאסקל הקדישה את ימיה לאימהוּת, לחובותיה כאשת כומר, ולעבודות צדקה. אך מותו של בנה היחיד זמן קצר לאחר לידתו ב-1845, כשהיא בת 35, גרם לה לכתוב רומן ראשון, "מרי ברטון", שראה אור בעילום שם ב-1848. הספר נחל הצלחה מידית וזכה בשבחיו של צ'רלס דיקנס, אשר מיד הזמין אותה לפרסם בכתב העת שלו: Household Words, שם ראה אור "קרנפורד", ב-1853. שנה מאוחר יותר הגיע תורו של "צפון ודרום", ולאחריו גם "חייה של שרלוט ברונטה" (1857), אחת הביוגרפיות הנפלאות של המאה ה-19, וקורפוס יצירות מרשים ביותר שכלל חמישה רומנים, עשר נובלות, ארבעה ספרי מסות וביוגרפיות ועשרות סיפורים קצרים, גותיים וריאליסטים, שחלקם נחשבים ליצירות מופת לסוגתם.

גאסקל מתה ב-12 בנובמבר 1865, לפני שהספיקה לסיים את יצירתה הארוכה ביותר, "נשים ובנות".