יהורם גלילי

מקורי מאוד, מותח, עולם קסם בנוי טוב

שיעור ותזכורת חשובים, לעוצמה, לכאב ולנזק שניתן לגרום בן-רגע ויישארו לעד.

ספר מעולה, הסוף קצת לא מוצלח

עוזר מאוד לשפר את חיי היומיום

קצבי, רעיוני, רעיוני, מקורי

הרבה יותר טוב מהקודם, ששעמם בהתחלה

חצי ראשון קצת משעמם, השאר נפלא!!

מעולה ומאיר עיניים. אישית, רק עשירית ממנו ממש רלוונטי לי להבנתי

המצאות מקוריות אך קצת לא מספיק

עלילה בלשית בעיר עם אווירת סכנה

דיאלוגים זורמים וקלילים אבל עלילה איטית.

נחמד. לא ברור איך תורם לעלילה

בהתחלה-אמצע רגוע מדי, אבל מגנוס והסוף מפצים

קליל, מרגש ומאוד קצבי. רק חבל שיש הרבה גסויות

עד האמצע מעולה, הרבע השלישי איטי ומתפצל ולכן רק 4 כוכבים. אבל סגנון הכתיבה מפליא והעלילה מרתקת

מעולה, מעניין מאוד. קצת פילוסופי מדי לקראת הסוף

מפתיע לטובה ומרשים

שופך אור על חלק נסתר בעולם בצורה סיפורית מרתקת ושובה. אמנם הקצב קצת איטי אבל שווה את המאמץ

מעבר קצת קיצוני מהספר הקודם, והסדרה עצמה קצת ריקנית. עם זאת, הספר הזה גדוש בהרפתקה מעולה

התחלה צולעת, אבל המשך מאוד יפה ומרגש. אישית רעיון הבחירה מאוד נוגע לי

כתוב מעולה אבל מחזור של הספר הקודם

מוריות הכתיבה פיצתה על העלילה

מעולה. בנוסף: תכנון זה גרעין של רעיון מסעיר ומרגש את הכותב, ואז סיעור מוחות ופיתוח נקודות בקובץ word. תכנון מקל מאוד על הכתיבה

הסוף מתגמל

מקורי, מרגש, חשוב

מותח ומעולה ועטור אקשן. אבל ההתחלה מהירה לי מדי ולקח לי כמה עשרות עמ' להבדיל בדמות של 2 דמויות ראשיות. ויותר מדי גסויות.

טוב: בהתחלה משחקי מילים חמודים, לדוג': "דרך מישופכין". פין – בלתי זכיר: גנב מקצוען ומעורר חמלה (לכן ההיכרות עם מאריל היא מתוקה). כן באיזשהו מקום הרפתקה קלילה וחמודה עם: עיר נמל (די אפלה), קרבות בספינות, אי עצים (סצנות לא וואו אבל קישור לפין שלאף אחד מהם לא היה מה לומר עליו כי בלתי זכיר), מגדל של יצור מעצבן (לא אהבתי) ועוד קרב ספינות – למציאת המפה. יצירתי בסה"כ, אם כי לא תמיד באופן מוצלח (לרוב בהתחלה מפצה על האיטיות). רע: ילדותי ומוזר עם הרבה אותיות קסומות שהן כמו חפצים (שמח שנמנעתי מכך בספרי בסצנה עם נבונוס). ארדנט – קוסם ראשי בלתי עקבי (בהתחלה תמוה אבל ב-2 שליש האחרונים מתנהג נורמלי יחסית לעצמו).

אהבתי את קלו-קלו אהבתי את זה שמדבר לילדים בגובה העיניים. את הביקורת על עיתונים חנפנים. מלך אמיץ ומבקר את טיב השרים, נותן הזדמנות ל"שחורים" ופתוח לילדים למרות ששילם על כך מחיר יקר ובעיקר בהיפוך ילדים-מבוגרים. הקרבות הרבים שימשו אקשן טוב. אך ילדותי מדי. וטרגדיה, מי מוציא ילד להורג?!

קצבי ומלא אקשן יחסית לקודמיו. אבל: 1. אור וחושך – כבר נהיה די קיטשי ומאוס. 2. שמות מבלבלים ודמויות שקשה להבדיל ביניהם לעתים (אפילו אם הן משניות).

לפעמים שורה חדשה ככה סתם. עלילה איטית לרוב, במיוחד כמה פעמים בהן היה ניתן להראות והמספרת רק ציינה. אור וחושך – כבר נהיה די קיטשי ומאוס. שמות מבלבלים ודמויות שקשה להבדיל ביניהם לעתים (אפילו אם הן משניות).