יעקב הורוביץ (1901- 1975) היה עורך מוסף התרבות של "הארץ" בשנים 1940-1962. נולד ב-1901 בקאלוש שבגליציה המזרחית כנצר למשפחת רבנים וקיבל חינוך תורני אצל סבו הרב וחינוך כללי בגימנסיה. בווינה הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" והיה חבר בחבורת "ירובעל" שריכזה מדריכים מכל תנועות הנוער היהודיות באירופה. בימי העלייה השלישית (1919) עלה לארץ יחד עם מאיר יערי. הוא הצטרף למתנדבים לעזרת תל-חי, היה שומר בתל-עדשים, פועל בניין ופועל כביש בתל-אביב. לאחר שחלה ב"קדחת חוזרת" הוחזר לווינה לריפוי, ושם למד באוניברסיטה פילוסופיה וכימיה. שם גם פירסם את סיפורו הראשון, "סוליקה", בקובץ "פרט" שהוציא לאור ג' שופמן (תרפ"ג). ב-1924 חזר הורוביץ לארץ-ישראל, פירסם סיפורים ב"הדים", השתתף ב"סדן" של אורי צבי גרינברג, ויחד שכרו חדר בתל-אביב. ידידותם נמשכה על אף חילוקי הדעות הפוליטיים ביניהם. הורוביץ היה ממקימי אחד התיאטרונים הראשונים בארץ: "התיאטרון האמנותי", בהנהלת י"מ דניאל. בסוף שנות העשרים פירסם שני ספרים: "אור זרוע" על תקופת האינקוויזיציה בספרד ו"שערי טומאה". בתקופת עריכתו את מוסף התרבות של "הארץ", פירסמו בו בין השאר ש"י עגנון, ברוך קורצוויל ואורי צבי גרינברג. בראשית שנות השישים שירת במשך שנתיים כנספח תרבות בשגרירות ישראל בשטוקהולם. הוא התיידד שם עם המשוררת היהודייה-הגרמנייה נלי זק"ש ותירגם ופירסם אחדים משיריה. מחזות רבים בתרגומו הועלו על בימות התיאטרון בישראל.