סֵפֶר בִּכּוּרִים זֶה מְאַגֵּד בְּתוֹכוֹ עֶשֶׂר שְׁנוֹת שֵׁרוּת צְבָאִי שֶׁלִּי.
1998-2008, הָאִינְתִיפַאדַה הַשְּׁנִיָּיה וְעַד לְאַחַר מִלְחֶמֶת לְבָנוֹן הַשְּׁנִיָּיה, תְּקוּפָה אֲרֻכָּה שֶׁאֵינִי מַרְבֶּה לְדַבֵּר עָלֶיהָ אִם בִּכְלָל.
הַכְּאֵב, הַפַּחַד, וְהָאָבְדָן שֶׁל הַלּוֹחֲמִים הַגִּיבּוֹרִים, בִּזְמַן הַשֵּׁרוּת וּלְאַחַר הַשִּׁחְרוּר.
הַדֶּרֶךְ הֲכִי טוֹבָה לְשַׁחְרֵר מִבְּחִינָתִי זֶה פָּשׁוּט לִכְתֹּב וּבְתִקְוָה שֶׁכֻּלָּם יַחְזְרוּ בְּרִיאִים בְּשָׁלוֹם בְּגוּפָם וּבְנַפְשָׁם.
מְגֵרַת הַכְּתָבִים שֶׁלִּי נִפְתְּחָה לְכוּלָם לְאַחַר שִׂיחָה עִם הֲלוּם קְרָב בְּעִקְבוֹת מִפְגָּשׁ עַל הַהַכָּרָה בַּהֲלוּמֵי הַקְּרָב, אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁפַּעַם לֹא הָיְיתָה הַכָּרָה כְּמוֹ הַיּוֹם, פַּעַם הָיוּ מִתְבַּיְּישִׁים, וְאָז הוּא עָנָה אֶת הַמִּשְׁפָּט שֶׁהִדְהִים וַעֲדַיִן מַדְהִים אוֹתִי...
"הַחַיָּלִים שֶׁל פַּעַם פָּשׁוּט רָצוּ לִחְיוֹת
וְהַחַיָּלִים שֶׁל הַיּוֹם רוֹצִים לִחְיוֹת טוֹב"