מאיומי הרחוב
בְּכָל פַּעַם שֶׁזָּרָה בְּכִסּוּי רֹאשׁ
מַזִּיעָה בְּרוֹדְפָהּ אוֹטוֹבּוּס
מְמַלְמֶלֶת ״תַּשְׁלוּמִים״ בַּקֻּפָּה
מְסַנֶּנֶת אֶת בַּעַל הַבַּיִת
נִצְמֶתֶת מִגְּעָרוֹת בַּעְלָהּ –
אִמָּא שֶׁלִּי בּוֹעֶטֶת מִבִּטְנִי
נוֹאֶשֶׁת כְּעֻבָּר.
באינטנסיביות, בכנות ובאומץ, השירה של אבישי חורי הופכת את כל החדרים בחיפוש אחר בית. המסע הפואטי-האוטוביוגרפי שנפרש ב"איך עושָׂה תהום" נפתח בלידה למשפחה דתית בת תשע נפשות בבאר שבע, ונמשך בפרידה מאב שעקבותיו נעלמו כעבור שנתיים. פיתולי הדרך יובילו את המשורר להתבגרות שכולה געגועים, ליציאה בשאלה ולהשלמה עם זהוּת הומוסקסואלית. בשפה שנעה בין הנשגב ליומיומי ומלהטטת בין מובאות מספר הזוהר לציטוטים של רוק אלטרנטיבי, מבקש הספר הזה לצאת מתוך הסיפור האישי לסוגיות שנוגעות בנימי חיים דקים, לומר את האמת ולהציע נחמה.
אבישי חורי (26) הוא מדריך רכיבה טיפולית שהיה בעברו תלמיד ישיבה, עיתונאי ורועה צאן. טקסטים פרי עטו פורסמו בעיתונות ("הארץ", "מקור ראשון") ובכל כתבי העת המרכזיים לשירה ("הו!", "הליקון", "משיב הרוח", "המוסך" ועוד).