הקורא את שם הספר "שירים לקלנדרה" יכול להעלות בעיני רוחו יפהפייה בעלת שם איטלקי, שלמענהּ כתב המשורר רֶז'אן דֶ'רוזיֵיה את שיריו. ואולי יש אחת כזו, אבל השם שהענקתי לספר נובע ממקור אחר, לוח השנה (קלנדר), ובאיטלקית: קלנדרה. ברומא העתיקה, קָלֶנְד היה יום חג שבו חגגו את היום הראשון של כל חודש, והוא מופיע גם בשירו של יל"ג "בין שיני אריות":
"מַה-יָּחוֹג הֶהָמוֹן, מַה-זֶּה יָרִיעַ?
הֶאָתָא קָלֶנְד, סַטּוּרְנַל הִגִּיעַ?"

ביהדות, ראש החודש הוא חגן של הנשים, כדברי חז"ל: "ורצה הקב"ה לתת שנים-עשר ראשי חודשים שיהיו מועדים ורגלים גמורים על שם שנים-עשר שבטי ישראל, אבל אחר שחטאו בעגל, הפסידו דבר זה. ונשים, שלא חטאו בעגל, הן זכו לראש חודש יותר מן הגברים. וזה הטעם לכך שנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה בראש חודש". יש לי חשד שהיהודים אימצו את הקלנד הרומאי והסבו אותו לחגן של הנשים.
לעמים ולתרבויות שונות יש לוח שנה משלהם, בדרך כלל על-פי השמש או על-פי הירח. אצל המוסלמים הוא לפי הירח, אצל הנוצרים על-פי השמש, ואצל היהודים הקשר הוא עם השמש ועם הירח גם יחד. כדי לאזן, קיימת שנה ובה נוסף חודש – אדר ב'.
רֶז'אן דֶ'רוזיֵיה מקפיד לרשום ליד כל שיר את היום בחודש ובשנה שבו נכתב, ומשכך, יש בשיר הִדהוד לעונָה, לטבע ולמזג האוויר.

לפיכך מצאתי לנכון לקבץ, מתוך כאלף משיריו של דֶ'רוזיֵיה, את מאה ועשרים המסוּלָתים שבהם, לתרגמם לעברית ולקבצם בקבוצות של עשרה שירים ולערוך אותם לפי כל חודש.
בלוח העברי הקדום שבתורה אין לחודשי השנה שמות, אלא מספרים סוֹדְרים: החודש הראשון... החודש השלישי... החודש החמישי... החודש השביעי... ומאוחר יותר כינויים: ירח זיו, ירח איתנים וכו'. ספירת חודשי השנה התחילה בחודש הראשון, שהיה חודש האביב (ניסן): "רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן... לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה". אי לכך בחרתי לפתוח את השנה בחודש אפריל, שהוא חודש האהבה, ולסיימה בחודש מרס.

בשַערו של כל חודש מופיע ציור שבחר דֶ'רוזיֵיה, המוּכר בקנדה ארצו בראש ובראשונה כצייר ברוך כישרון. רֶז'אן החל לכתוב שירים רק בשנים האחרונות. והנה לפניכם – צייר מהמעלה הראשונה ומשורר מוערך בצרור מרהיב אחד.

ראובן וימר

ספרי וימר

שירים לקלנדרה