המשוררת חגית בת-אליעזר מוציאה לאור את ספר שיריה החמישי, "הרחבת המבט", בהוצאת "ביטאון שירה", בעריכתו של ד"ר אורן עילם. הספר מציע חוויית קריאה עשירה ומרובדת, החוצה תחומי חיים מגוונים ומפנה את תשומת ליבו של הקורא אל נקודות מבט חדשות ומעוררות מחשבה. שירי הספר נחלקים לשמונה שערים, שכל אחד מהם מאיר היבט אחר של הקיום האנושי והחברתי.

השער "אתה ואני" חוקר את נושא האהבה והארוטיקה בעוצמה רגשית ובכנות חסרת פשרות, עם שירים כמו "הַמְרָאָה" ו"אלגוריתם", המשקפים את האהבה במבט עכשווי, המשלב תשוקה, הומור ותובנות על טבע היחסים האנושיים.
שירי "ראיית האחר" חודרים אל מעבר למעטה החיצוני, כפי שניכר בשירים כמו "האישה הבוכה" ו"גורליות", המשקפים רגישות חברתית עמוקה ורבדים פסיכולוגיים של קשרים בין-אישיים.

השער "האדם והטבע" מציע דיאלוג חומל בין האנושי לטבעי, עם שירים כמו "קרבת הברואים" ו"סכנת הכחדה", המדגימים את השילוב העדין בין שני העולמות והתבוננות עמוקה במערכת האקולוגית.

השער "תמונות משפחה" חושף את המורכבות של קשרי משפחה בכנות נוגעת ללב, כמו ב"ילד-איש", ובונה את האלבום של שירים-תמונות של משפחה באשר היא.
שירי זקנה של השער "שָׁנִים" הם בין הקודרים שבספר, בלא אותה אופטימיות שמאירה את השירים בנושאים אחרים. מתוך קשב פנימי והתבוננות בסובבים, דוגמת השיר "אבא", המשוררת מביעה צער עמוק על השחיקה, שהיא מנת חלקו של אדם המאריך חיים.

השער "בשדה היצירה" מתייחס למלאכת הכתיבה, דוגמת השיר "הארה". שירי השער עוסקים בלבטים אמנותיים, בחיפוש אחר השראה, ובמשמעות של אמנות בחיים האישיים והקולקטיביים.

שני השערים האחרונים, "שנת בלהה" ו"המלחמה הזאת", נוגעים במציאות הישראלית העכשווית בעוצמה יוצאת דופן. הראשון מביע מחאה נגד שינויים פוליטיים מדאיגים, עם שירים כמו "ניסיון הפיכה", ואילו השני מגיב לאירועי מלחמה בשירה כואבת ורגישה, כפי שניכר בשירים "שבת הקריסה" ו"חללים".
סגנונה של בת-אליעזר משלב חדשנות לשונית עם מוזיקליות מסורתית, כאשר חלק מהשירים כתובים במשקל וחרוז, ואחרים מאמצים מבנה חופשי וזורם. שירתה מצטיינת בדיוק לשוני ובמבט חודר, המצליח לשלב את האישי עם הציבורי, את הפרטי עם הלאומי.

השיר "הדרך", המודפס על הכריכה האחורית של הספר, מסמל את הגישה האופטימית של המשוררת, המציעה דרך להתמודדות עם אתגרי החיים מתוך חוסן ותבונה: "מַשְׁלִיכָה חַכּוֹת/ וּבְלִי לְחַכּוֹת/ מַסְלוּלִי הוֹלֵךְ וָחָג/ יֵשׁ שֶׁחוֹזְרוֹת עִם דָּג".
עיצובו האמנותי של הספר, פרי עבודתו של רועי חייק, משתלב היטב עם תוכנו השירי, ויוצר חוויה חזותית תואמת לרוח הכתיבה.