בדמי תחיי לעד הוא עדות מטלטלת, אישית וצלולה מתוך אחד משדות הקרב הקשים של השבעה באוקטובר.
זהו ספר על גבורה ועל כאב, על מחדש ועל נאמנות, ובעיקר על הבטחה שניתנה שם, על הגדר, וריומה בדם: שאנחנו כאן כדי שאחרים ימשיכו לחיות.
אבל זהו לא רק סיפור על קרב. זהו גם סיפור על אנשים: על דילמות קשות ואחריות של מפקד, על אומץ לב ועל גיבורים שנלחמו עד לכדור האחרון, על האובדן הבלתי נתפס של חברים ואחים לנשק, על מחדש נוראי שניתן היה למנוע אך איש לא הסכים לראותו.
מתוך זיכרון, תחקירים ושברי נפש, כובת עידו יצחקי ספר שהוא מסמך היסטורי, ספר זיכרון וגם ניסיון נוקב להבין מה קרה לנו באותו בוקר ומה אסור לנו לשכוח לעולם.
עידו יצחקי, מפקד פלוגה ב' בגדוד 51 של גולני, בוגר תואר ראשון במכללה הצבאית לפיקוד טקטי ומדעי המדינה באוניברסיטאת חיפה, ותואר שני במנהל עסקים במכללה למינהל, חוזר אל השעות שבהן העולם המוכר קרס:
עשר נקודות פריצה. קשרים שנקטעו. מאות מחבלים. החלטות של חיים ומוות. וחיילים צעירים שהפכו בתוך רגע ללוחמים האחרונים שעומדים בין האויב לבין בתי הקיבוץ כיסופים.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
