סודות

 

ארנון מילצ’ן

 

ארנון מילצ’ן, בן העשרים ואחת, קיבל את שיחת הטלפון ששינתה את חייו כשהיה בז’נבה בשנת 1965. סטודנט לכימיה חסר דאגות, בן האליטה הישראלית של שנות השישים, שהוריו מממנים את לימודיו, והוא משקיע את עיקר זמנו בספורט ובבחורות, כצפוי מבני גילו. ההודעה הקשה שקיבל מאמו שושנה, נפלה עליו ללא שום הכנה מוקדמת. בקול שבור היא סיפרה לו, כי אביו, דב, בן החמישים וארבע, מאושפז במצב אנוש בבית החולים ‘איכילוב’ בתל אביב.

 

מחלתו של אביו שלפה את ארנון בן-רגע מהחממה המפנקת של האוניברסיטה השוויצרית המתנמנמת. בתוך זמן קצר הוא הגיע לשדה התעופה ועלה על הטיסה הראשונה שיצאה לישראל. הדאגה לחייו של אביו התערבבה בפחד לעתיד המשפחה ולפרנסתה. ארנון היה בן יחיד, אך מעולם לא שותף בעסקי החברה המשפחתית.

 

כשהמטוס המריא משדה התעופה בז’נבה, הוא התבונן על המטרופולין האירופאי שכה אהב מבעד לחלון הקטן. עיניו הקיפו את המראה הפסטורלי שניבט בחוץ כמי שנפרד במבט אחרון מהחיים היפים והנוחים. האם יחזור לשם אי פעם? האם יוכל לשוב ללימודיו ולבילויו?

 

ארנון לא שיער עד כמה ישתנה מסלול חייו מרגע שינחת בשדה התעופה לוד בישראל. הוא לא תיאר לעצמו כמה תהפוכות גורל מחכות לו שם למטה.

 

***

 

ארבעים ושש שנים אחרי, ארנון מילצ’ן מוכר כמפיק קולנוע הוליוודי, ובקרדיט שלו למעלה ממאה ושלושים סרטים, בתוכם כמה וכמה להיטים קולנועיים שהיו לנכסי תרבות פופולריים עולמיים, כמו ‘היו זמנים באמריקה’, ‘ברזיל’, ‘אישה יפה’, JFK, ‘סודות אל.איי’, ‘מועדון קרב’ ו’מר וגברת סמית”. בישראל מילצ’ן מוּכר גם משותפותו המתוקשרת בערוץ 10. מדי פעם שמו מופיע בעיתונות בהקשרים פוליטיים, כמי שפועל מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הישראלית. לעתים נדירות הוא מוזכר בהקשרים ביטחוניים כמתווך בעסקות נשק. בהקשר לפעילויות הביון של ישראל צוין שמו שלוש פעמים בכמה כתבות נדירות שהופיעו על הלק”מ (לשכה לקשרי מדע), המכונה גם ‘המוסד מספר שתיים’ – ארגון ביון שרק מעט מאוד ידוע עליו, אשר פעל במסגרת משרד הביטחון ונסגר רשמית ב-1985 בעקבות פרשת פולארד. העיתונאי אמנון אברמוביץ’ כינה פעם את מילצ’ן “אחד העובדים המצטיינים והנועזים, צ’אק נוריס של הלק”מ”[2]. בשולי כתבה יחידה שהופיעה בעיתונות הישראלית על בנימין בלומברג, שהיה ראש הלק”מ עד 1981 – הזכיר העיתונאי יוסי מלמן כי מילצ’ן היה קשור לארגון הסודי עוד משנות השישים, וציין כי בינו ובין בלומברג נקשרו קשרים מיוחדים[3]. העיתונאי בן כספית רמז פעם, כי “מעלליהם המשותפים של שמעון פרס וארנון מילצ’ן” אינם קשורים רק בפוליטיקה אלא “כוללים חלקים חסויים”[4].

 

קטעי מידע אלה עוררו בנו סקרנות לחקור את סיפור חייו של מילצ’ן, אולם כבר בשמו של גיבורנו התגלם המכשול שעמד בפנינו בכתיבת הספר: מילצ’ן בפולנית – שומר סוד.

 

במשך המסע המרתק שיצאנו אליו גילינו סיפור מופלא ולא ידוע, שכרוכים בו ביון, תכנית האטום הישראלית, טכנולוגיות ביטחוניות מתוחכמות, ביליוני דולרים, אידיאולוגיה, פטריוטיות וקריירה הוליוודית מעוררת השתאות. בהכנת התחקיר הרגשנו כי סיפורו של מילצ’ן יכול בקלות לשמש תסריט לסרט הוליוודי מרתק או בסיס לספר נוסח איאן פלמינג או ג’ון לה-קארה. אלא שארנון מילצ’ן היה סוכן חשאי במציאות, הדבר הקרוב ביותר לג’יימס בונד אמיתי – בקיא ביינות אנינים ובכלי נשק מתוחכמים; אספן אמנות קלאסית בעל אוסף ששווה שש-מאות מיליון דולר, המבין גם מה נדרש לייצור פצצות אטום; איש עסקים שהעולם כולו משמש מגרש המשחקים שלו, נע ונד בו בג’ט פרטי ובכל מקום יש לו בית – במאליבו ובניו יורק, בפריז ובמונקו, בלונדון, בדרום אפריקה ובישראל; מהמר נועז הנוהג במכוניות ספורט וחי עם נשים אקזוטיות.

 

התחקיר בעקבות מילצ’ן הוביל אותנו ברחבי העולם; לדרום אפריקה של שלטון האפרטהייד, ולניסוי אטומי שביצעה שם ישראל סמוך לקוטב הדרומי. לאיראן של ימי השאה, ולפרויקט כמעט-בדיוני בשיתוף הסי.אי.איי שמילצ’ן היה מעורב בו. מצאנו את מילצ’ן בפולין של לך ואלנסה ומהפכת ‘סולידריות’. מצאנו את טביעות אצבעותיו בהנטינגטון ביץ’, דרום קליפורניה, שם הוקמה חברה בשם ‘מילקו’, שהשיגה טכנולוגיות, חומרים וציוד לצרכי הכור הגרעיני בדימונה ופרויקט טילי ‘יריחו’. נדהמנו לגלות, שלחברה גויסו כמה מטובי מומחי הגרעין בארצות הברית, שעבדו למעשה עבור ישראל. חשיפת החברה על ידי האפ.בי.איי, כפי שמתוארת בפירוט בספר, כמעט סיבכה את מילצ’ן.

 

התכוונו ליצור ביוגרפיה לא רשמית ומצאנו עצמנו כותבים ספר מתח, ואנו כמו בלשים, חושפים פרקים עלומים מחייו של אדם מיוחד במינו ושל משפחתו שנמנתה עם מייסדי מדינת ישראל. יחד עם הפרקים האישיים התגלו לעינינו פרקים נסתרים ממלחמת הקיום החסויה של המדינה, ומה נאלצה לעשות על מנת להבטיח את ביטחונה, הנשען על צבא מודרני ומצויד היטב, ולצדו ארסנל אטומי שבכמותו ובעוצמתו מוערך על ידי מומחים בינלאומיים כמספר חמש בעולם, אחרי ארצות הברית, רוסיה, בריטניה, סין ובצמידות עם צרפת.

 

הספר הינו תוצאה של חקירה עצמאית בלתי תלויה, כפי שאספנו ממאות מקורות שליקטנו וראיונות שערכנו בישראל ובארצות הברית – כולל עם ארנון מילצ’ן עצמו. חקרנו מאות עסקות ביטחוניות בין ישראל למדינות שונות, משנות השישים ועד תחילת המאה החדשה, וחשפנו פעילויות ביון של הלק”מ שלא פורסמו קודם לכן.

 

בעת הכנת התחקיר גילינו כמה ספרים ספק-תיעודיים, ספק-בדיוניים, שהגענו אליהם בעבודת ריגול ממש. כתב אותם בשם בדוי אדם שהיה שותף של מילצ’ן ודמות מפתח בחייו החשאיים ופִרסם אותם בהוצאה עצמית. לאחר חשיפתו ואיתורו על ידינו, בסדרת התכתבויות באי-מייל במרץ-אפריל 2009 ובפגישה אישית איתו בעיירה לומפוק שבקליפורניה באוגוסט 2009, הודה האיש בפנינו שהמקורות שגילינו מכילים את כל המידע הידוע לו על מילצ’ן ומתארים במלואם את מערכת יחסיו עמו[5].

 

אירועים ופרטים אחרים המופיעים בספר לקוחים מעדויות מתיקי בית המשפט הפדרלי בלוס אנג’לס, מכמה ראיונות נדירים שמילצ’ן נתן במשך השנים לעיתונות הבינלאומית[6], מספרות תיעודית שעקבה אחר התפתחות תכניות האטום של ישראל, וכן מראיונות שפורסמו עם במאים, שחקנים ואישי מפתח בתעשיית הקולנוע העולמית וספרים שתיעדו הפקות סרטים כמו ‘ברזיל’ ו-JFK.

 

את תולדות משפחתו של ארנון מילצ’ן, החשובות להבנת הרקע שממנו צמח, שאבנו בין היתר מספר זיכרונות ישן, ‘ימי דור’, שכתב סבו של ארנון, חיים אליעזר מילצ’ן, בשנת 1959. חיים אליעזר היה דמות מפתח בילדותו ובעיצוב אישיותו של גיבור ספרנו. הספר ‘ימי דור’ חולק בזמנו לבני משפחה וחברים, ועותק נדיר שלו[7] הגיע לידינו.

 

עם זאת התעלמנו לחלוטין מתיאוריות קונספירציה, הרווחות על מילצ’ן בעולם התחתון של האינטרנט. בשנים האחרונות אתרים אנטישמיים לצד אתרים אסלאמיים קיצוניים מייחסים למילצ’ן, כשליח מדינת ישראל, שורה של עלילות מופרכות ומזימות חשאיות – החל ממעורבות ברצח נשיא ארצות הברית ג’ון קנדי ועד תכנון התקפת הטרור בארצות הברית ב-11 בספטמבר 2001.

 

התרכזנו בחלקים שאינם ידועים עד כה של פעילותו של מילצ’ן בשמה של מדינת ישראל – והשתדלנו להציג אותו בצורה ההוגנת ביותר, על רקע הנסיבות השלם, מתוך כוונה לספר את האמת במלואה.

 

לאחר השלמת הספר פנינו אל מילצ’ן והצענו לו להגיב. הוא הופתע מאוד, אבל גם הוחמא. אף על פי שחשד וחשש בתחילה, הוא ניאות לקיים עמנו כמה פגישות ידידותיות. בפגישות האלו ראיינו אותו, הצלחנו לאשר טענות המופיעות בספר ולתקן עניינים עובדתיים. כמה עניינים הוא לא אישר, אבל גם לא הכחיש. הפגישות הללו גם אפשרו לנו להכיר את דמותו ואת מניעיו מקרוב, מבפנים, ולתאר אותו במלוא מורכבותו.

 

אבל את האישור האולטימטיבי לספרנו, על חומריו הרגישים, השגנו לבסוף מפיו של נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, עמו נפגשנו בלשכתו בירושלים ב-8 בפברואר 2010:

 

ארנון הוא אדם מיוחד במינו בעל רעיונות יצירתיים מבריקים וגבר היודע לצאת ממצוקות. ארנון מסוגל לעבור דרך קירות. הוא יכול להחליט משהו בבוקר – וליישם אותו עד הערב, בין אם זו משימה למען המדינה או איזו הנאה המתחשקת לו.

 

כששירתי במשרד הביטחון רתמתי את ארנון לפעול למען המדינה, וארנון היה שותף במספר עסקות רכש ביטחוניות חשובות ובמבצעים מודיעיניים. הוא פעל במדינות ידידותיות, כמו ארצות הברית, שם יצר קשרים רבים; ועשה זאת גם במדינות שלא היו להן יחסים רשמיים עם ישראל – כמו דרום אפריקה והודו… וישראל נעזרה בקשרים הבלתי פורמליים שארנון יצר.

 

החוזק של ארנון הוא ביכולתו למצוא את הדרך להגיע לאנשים שב’טופ’. בתקופה שבה העולם עוד היה ‘לאומי’, ארנון מילצ’ן כבר היה ‘גלובלי’, הגיע למקומות ואנשים והשיג דברים שהמדינה לא הייתה מגיעה אליהם בדרך פורמלית.

 

פעילותו של ארנון מילצ’ן לאורך השנים העניקה למדינת ישראל יתרונות גדולים – מדיניים, אסטרטגיים וטכנולוגיים-מדעיים… והוא פעיל ועושה למען מטרותיה של המדינה עד היום הזה.

 

ישנם אנשים אחדים הראויים ל’פרס ביטחון ישראל’ בזכות פעילותם לחיזוקה של המדינה. ארנון מילצ’ן הוא אחד מהם. בתפקידי כנשיא המדינה אני מנוע מלהמליץ על אדם זה או אחר, אך בלי ספק מילצ’ן ראוי להוקרה… וזאת הרי כמעט המלצה.

 

מעט מאוד אנשים בהוליווד היו מודעים לפעילויותיו החשאיות של מילצ’ן, ורבים מחבריו הקרובים יופתעו למקרא הספר. כמו שסמנר רדסטון, הבעלים האגדי של ענק המדיה ‘ויאקום’, אמר לנו: “מעבר ללחישות ולסרטים, רק מעט אנשים בהוליווד מודעים לתפקיד שמילא ארנון בבניית צרכי הביטחון של ישראל, אבל בוודאי שאינם מכירים את הפרטים. בעיניי הוא תמיד ‘מר ישראל’ והציג אותי לפני כל ראש ממשלה בישראל מאז שנות השמונים”.

 

***

 

בסיכומו של דבר אנו משוכנעים שיצקנו כאן לראשונה פרופיל אמיתי ושלם, החושף את דמותו של גיבור ישראלי מורכב, נועז וחסר גבולות: טייקון עסקים ממולח הנמצא במקום טוב באמצע רשימת האנשים העשירים ביותר בעולם[8] וסוכן חשאי מתוחכם; גבר המסוגל להקסים כמו כוכב קולנוע ובעל יכולות גישור שהפכו אויבים מרים לשותפים הדוקים; מפיק הוליוודי נועז וחריג וממליך מלכים בפוליטיקה הישראלית; פלייבוי של נשים רבות וגבר שמסוגל להיות מאוהב באישה אחת; חולם חלומות שרגליו נטועות באדמה; אדם שיש לו לכאורה הכול – אבל לא מסתפק לעולם במה שיש לו. וכפי שאמר בעצמו, “אני מסוגל להפוך כל בלתי-אפשרי לאפשרי”.

 

תחושתנו בסיום כתיבת הספר היא, שבגיל שישים ושבע מילצ’ן עוד לא אמר את המילה האחרונה. כפי שהתבטא בהזדמנויות שונות ובראיון עמנו, חלומו הגדול, משימתו הבאה, הסרט הבא של חייו – הוא להיות מתווך השלום של המזרח התיכון:

 

אני באמת-באמת מאמין שיש לי הכישורים, האומץ, האמונה והידע איך לגרום לשינוי בתהליך השלום במזרח התיכון. אני חושב שאני יכול להיכנס לחדר, כמו שנכנסתי לחדר עם (יאסר) עראפת (מנהיג הפת”ח), ולעבוד על עסקה… אני יכול לשבת אפילו עם האיראני (מחמוד אחמדינג’אד). אני חושב שאם אני באמת רוצה משהו, זה לעבוד עם הממשלים בישראל ובארצות הברית, ולא משנה מי הם, ולשכור את עצמי כמתווך בין הערבים ליהודים. אני אביא תוצאות. אני האדם הכי מתאים שפגשתי מעולם לעשות שלום. זה יהיה הסרט הכי גדול שלי, ואני יכול לעשות את זה. זה החלום הגדול שלי.

 

ובהוליווד כמו בהוליווד, לסרט חייו של מילצ’ן יהיה כנראה גם סרט המשך.