,{"className":"h-10 w-full rounded-full bg-ev-bg-card-subtle animate-pulse"}],["$","div",null,{"className":"h-10 w-full rounded-full bg-ev-bg-card-subtle animate-pulse"}]]}]]}],["$","div",null,{"className":"h-px w-full bg-ev-border-subtle"}]]}] 48:T7d6,

פֶּסֶל אבן שנוסע מן העיירה הדרומית לעיר ליידן שבהולנד וחוזר על עקבותיו, נגר הטס בחלומותיו לאמריקה, בדואי הרואה במפעל הציוני את הזדמנות חייו ותקווה המשוטטת ברחובות ומצפה לאהובה החייל בעל העיניים הסגולות הן חלק מן הדמויות המאכלסות את המעשייה המדברית "תקווה 9״.

גיבורי העלילה חיים אי-שם בעיירה מדברית רחוקה שבה דומה כי המרחב הגאוגרפי המקיף אותה והאווירה השוררת בה מעוררים שאלות של מרחב וזמן: “תראה יש כאלה שיגידו לך שהמקום הזה הוא בועה, פיקציה, המצאה של איזה משרד ממשלתי, אני לא נכנס לעניינים של מקום, יותר מדי מסובך היחסים בין אדם למקום, אני יותר מתמקד בעניין של הזמן, יש כאלה שיגידו לך שבמקום הזה הזמן לא זז, אני חושב אחרת, אני חושב שהזמן זז אבל אחורה, אני לא צוחק איתך! יש לי הוכחות...”

(מתוך הסיפור – ‘גבר גבר ואיש שטח’)

״פרודיה מבריקה ומטורפת, הכתובה בשפה טבעית ומרהיבה...״

(מנימוקי השופטים לזכייתו של הסיפור - ״גברגבר ואיש שטח״ בפרס מטעם ׳ידיעות אחרונות׳)

״יש בסיפורים אלה ניחוח ואווירה של מקום אחר, מקום שהספרות הישראלית לא מכירה״

(מתוך דבריו של פרופסור יצחק בן מרדכי מן המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון)

עדי לויתן

תקווה 9