לפני תשע-עשרה שנים, אלונה טרקה את הדלת על אימה ועל הדירה בה גדלה ונשבעה לא לפתוח אותה יותר לעולם. כיום, תחת לחצים מצידו של זאב, אחיה הגדול והמצליחן, וטלפונים בלתי-פוסקים מטלי, הפקידה מהבנק, היא נאלצת לחזור לגור באותה הדירה. לא תהיה לה ברירה אלא להתמודד עם החיים הכאוטיים שאימה השאירה אחריה ועם כל הזכרונות הקשים שהיא כל-כך ניסתה לשכוח במשך השנים.

רחל רביד הייתה ציירת מצליחה ומפורסמת בעברה, וכיום היא מתגוררת במחלקת האלצהיימר והדמנציה של בית אבות ברמת גן. היא מנותקת מהעולם, לא מזהה את הסובבים אותה וסבורה שאלונה, ביתה, היא מישהי בשם דפנה. רחל בקושי מדברת וכבר לא יכולה ללכת, לאכול או להתלבש בכוחות עצמה, אבל יש יכולת אחת שהיא עדיין לא איבדה: היכולת לצייר. לרוב מדובר סתם בקשקושים, עד שיום אחד, בין דפיו של בלוק הציור בחדרה בבית האבות, צצה דמותה של אישה הצורחת מתוך הדף, מדממת, זועקת לעזרה.

מי האישה הזאת ומה קרה לה? האם זאת דרכה של לרחל להעביר מסר לבני משפחתה? ומי זאת דפנה, לעזאזל? אלונה מבולבלת, זאב מודאג ויש להם הרבה שאלות, חלקן משותפות, חלקן אינדיבידואליות. מה עושים כשהאישה היחידה שיודעת את התשובות כבר לא מסוגלת לדבר? בשפה המשלבת הומור, שנינות ורגישות, מכניסה אותנו שרה הורניק לעלילה רווית מסתורין, מתח ודמויות מורכבות ומעוררות הזדהות.

שרה הורניק, ילידת 1976, היא אמנית, מתרגמת ופעילה למען זכויות בעלי חיים המתגוררת בדרום תל אביב עם שני חתוליה. אסור לדבר על דפנה הוא ספרה הראשון.