הם היו צעירים חדורי מוטיבציה, חברי "הנוער הציוני".
לילי ואברם היו בקבוצה הראשונה.
את סרינה, חברתו, פגש אברם בסניף התנועה. היא הייתה צעירה מאברם ולילי והגיעה בקבוצה השנייה.
על גבעת טרשים, הם הקימו את אוהליהם.
הם החלו נלהבים, אבל ההתלהבות דעכה. הכסף מהבית אזל, ועבודה לא הזדמנה.
לילי גילתה כי היא בהריון, אברם סירב להכיר בילד.
לילי עזבה את הקיבוץ וניתקה קשר.
קשר בין רפי לאביו, אברם, נוצר כאשר רפי כבר היה בוגר.
ללילי, נלו ודני לא סופר דבר. לילי ורפי הלכו לעולמם שומרים את הסוד.
במותו, בלוויה, קרב האח, לומר קדיש. יחד אתו קרבו עוד שניים.

זהו סיפורן של משפחות יהודיות שבניהן ובנותיהן עזבו את רומניה, הערים בהן נולדו וגדלו, הקהילה היהודית, והחיים שהכירו. חדורי התלהבות ואידאלים הם באו לבנות חברה חדשה, יהודית וציונית.

גיבורי הסיפור הם ילידי בקאו ויאסי, בנים ובנות למשפחות ותיקות בערי הולדתם.

הסיפור מלווה את תהליך הגיבוש, תקופת ההכשרה ומסע העלייה ארצה.

המשך הסיפור מתחקה אחר חיי גיבוריו בארץ במקביל לאירועים שחווים משפחותיהם שנותרו בערי המוצא.

תהליך הכתיבה כלל ביקור בבקאו ויאסי, חיפוש וחיטוט בארכיונים ובמוזיאונים של הקהילות היהודיות, ביקור בבתי הכנסת ובתי הקברות.

על אף הבניינים החדשים, הרחובות הרחבים, החנויות האופנתיות ותנועה ערה של כלי רכב חדישים, ניתן עדיין לחוש את העבר, לדמיין את החיים שהיו, את הרחובות הצרים, את חצרות הבתים והחנויות, את בתי הכנסת השוקקים מתפללים, את ההווי היהודי קהילתי שהתקיים מאות בשנים ונכחד יחד עם המשפחות במלחמת העולם השנייה.

This is the story of Jewish families whose sons and daughters left, the cities where they were born and grew up, the Jewish community, and the life they knew in Romania.
Enthusiastic and idealistic, they came to build a new, Jewish and Zionist society.
The heroes of the story were born in Bacau and in Iasi. They were sons and daughters of old Jewish families in their hometowns. The story follows the buildup of their group, the training for 'Aliya', and the journey to Israel.
The story continues to trace the lives of the heroes in Israel at well as the events experienced by their families who remained in the cities of origin.
Writing included a visit to Bacau and Iasi, searching the archives and museums of the Jewish communities, visiting synagogues and cemeteries.
Despite the new buildings, the wide streets, the fashionable shops and the commotion of modern vehicles, it is still possible to feel the past, to imagine the life that was, to vision the narrow streets, the courtyards of houses and shops, the synagogues bustling with people praying, to grasp the Jewish communal life that had existed for hundreds of years and perished together with the families in World War II.

גבי שפיגלגלז

סוד אחד וילד