במהלך 1994, בזמן שיוסף נהג במכוניתו, ״עמוד״ אור ניצת במוחו ופיצל את הכרתו לשני חלקים נבדלים. חלק אחד המשיך לנהוג ואילו החלק השני ניצב מול שלוש ישויות לא מהעולם הזה. שני החלקים נותרו במודעות ובהכרה מלאה ותיפקדו באופן מופרד. "מה אתה רוצה לדעת?" נשאל על ידי אחת הישויות. אין-ספור שאלות התרוצצו במוחו הנדהם. כך החל המסע של יוסף, דוקטור למתמטיקה, אל הריק.

הספר מביא את הדיאלוג שנוצר בין יוסף לבין אחת מן הישויות, ושופע בידע מטאפיזי חדשני ופורץ דרך. על פי אותה ישות, קיימת רק אמת אולטימטיבית אחת, והיא הריק, חסר התיאור והממשות. כמו כן, לריק קיים משלים שבו הכול אפשרי.

"לתשומת ליבך, אם אין בו היגיון, אזי הייתכן שאנחנו מתַקשרים זה עם זה? או אולי לא חייב להיות היגיון על מנת לתקשר ולשוחח על קיומו של ההיגיון? האם אין בכך פרדוקס? ובכלל, האם אתה מסוגל להגדיר את המושג היגיון? אנחנו יכולים להיות יצורים א-גשמיים ועדיין לנהל שיחה. הייתכן? האם הגיוני הדבר? הפוטונים, האלקטרונים, האטומים והיקום עצמו – כולם משוחחים בינם לבין עצמם. האם שאלת אותם לעניין ההיגיון בתקשורת שלהם? אז אולי לא נדרש היגיון כדי לנהל שיחה? אמור לי, אתה בטוח לגמרי שאתה ואני באמת מתקשרים זה עם זה? אולי כל זה מתרחש רק בדמיונך?
לא, אני יודע שאני לא מדמיין את זה.
לעולם לא תוכל לדעת בוודאות שבאמת תקשרנו זה עם זה. כשתהיה שוב במצב ערות, מאוחד עם גופך, לעולם לא תוכל להיות בטוח שהשיחה הזו אכן התקיימה. ינקר בך הספק שמא החזיונות הללו אינם אלא חלומות או פרי דמיונך.
לא, אני יודע בבירור מתי אני חולם ומתי התודעה הטהורה עוזבת את גופי.
זו רק האינטואיציה שלך שאומרת לך שהחזיונות אינם חלומות רגילים. אינך יכול להוכיח שהשיחות שלנו אכן התקיימו.
אין לי צורך להוכיח זאת. די לי בכך שאני מאמין שהן אכן התקיימו.
האין זה מסוכן לפתח אמונות כאלה? האין אלה האמונות שגורמות לעימותים ולמלחמות?
כן, אבל האמונות העיוורות הן שגורמות למלחמות. האמונה שלי היא אינטלקטואלית.
שטויות. כל אחד יכול לטעון שהאמונה שלו אינטלקטואלית ומשום כך היא נכונה.
ומה באשר לאירוע שקרה לי במכונית? הייתי מודע לגמרי למה שקורה.
ועדיין, אינך יכול להיות בטוח שלא חלמת בהקיץ. הקשב היטב לדבריי – כל הדברים הם חלום. המציאות שלך היא חלום, וחייך הם חלום. נסה להיזכר איך היית בגיל עשר; התמונות שאתה מעלה בזיכרונך הם בדיוק כמו חלום. אין הוכחה לשום דבר. אין מציאות. הגוף שלך, הצמחים, הכוכבים והגלקסיות הם כלום. למרות שאתה יכול לראות, לשמוע ולגעת בחומר, בסופו של דבר, המציאות אינה אלא רצף של חזיונות המתקיימים בתודעתך.
אבל אני חווה את הרגע, והרגע הזה אמיתי.
הרגע הזה לעולם אינו קיים. מבחינתך, בזמן שאתה חווה, הרגע הוא הגבול בין העתיד לעבר, ולעולם אינך יכול לגעת בו. כל מה שאתה חושב או אומר אינו העתיד ואף אינו הרגע הזה, אלא שייך לעבר. אז איפה הרגע?
אבל יש לי תודעה.
אכן, יש לך תודעה, ועדיין, לעולם אינך יכול להיות בטוח בכך. זה קסמם של הרִיק והמשלים לריק."

אתם מוזמנים להצטרף למסעו של יוסף אל הריק, ולקבל תשובות לגבי שאלות קיומיות על יצירת חומר יש מאין, על קיומה חסר הזמן של הנשמה, על היכולת לראות, לשמוע , לדבר ולתקשר באופן וירטואלי במרחב המטאפיזי, ולהבין כיצד מרחב זה קשור למושג אלוהים.

יוסף סגמן

המסע אל הריק