הספר "עוקץ קטלני" הוא פרי תחקיר ממושך ומעמיק של המחבר אודות פרשת רצח רבין, הנסמך על נוכחות בכמה ישיבות במשפטו של יגאל עמיר, על יצירת קשר עם מעורבים בפרשה, ועל איסוף חומר תיעודי ועיתונאי, וניתוחו.

המחבר, נתן גפן, בוחן את הגרסא הרשמית על הרצח, ומציג סתירות רבות ומשמעותיות בממצאי תיק המשטרה, הן לגבי סימני הירי, הן באשר לזמני האירוע, הן לגבי סוגי התחמושת והן בטווחי הירי.

התחקיר מבוסס ברובו על מסמכים רפואיים של ביה"ח איכילוב, אליו הובהל ראש הממשלה. המחבר נעזר ברופא בעל ניסיון בטיפול בנפגעי ירי, ובסיועו, ניתח מסמכים אלה, וכן את דו"ח המכון הפתולוגי וראיונות בתקשורת עם רופאים שטיפלו ברבין. מתוך הממצאים הרפואיים עולה חלק עיקרי מהתרחיש האמיתי והוא, שרבין הפגוע הובא לבית החולים עם פצע ירי בודד מלפנים, ירי חזיתי שהביא למותו.

הניתוח הנסיבתי מוביל כל בר דעת לכך שהיה כאן איזשהו כשל, שהסתיים ברצח הטרגי. האפשרות הנסיבתית הסבירה היא, שאווירת הביקורת החריפה על רבין ומדיניותו - מצד הימין והמחנה הלאומי - אווירה שהוגדרה כ"הסתה", הביאה את חבריו מה"שמאל" לתוכנית "עוקץ", שתכפיש את מחנה הימין.

עם זאת, אין למחבר - נתן גפן - תיאוריה מגובשת אחת לגבי התכנית שהידרדרה. הוא מציג שתי חלופות. האחת, שפעולת ה"עוקץ" הייתה פעולה שהסתיימה במעין תאונה שגרמה למותו של רבין, והשנייה, שאכן הייתה קיימת כוונה להביא למותו.

כבר בדיווחים הראשונים, בליל הרצח של יצחק רבין ז"ל, זיהה המחבר כמה אי התאמות וסתירות משמעותיות ביותר, אשר גרמו לו להיכנס לעובי הקורה על מנת להבין את ההתרחשויות.

השאר היסטוריה.

למרות פועלו רב השנים של המחבר בהצגת נתונים הסותרים את הגרסה הרשמית, ואעפ"י שכמה וכמה עיתונאים בכירים פנו בעבר לגורמים רשמיים שונים, כדי שיפריכו את טענותיו, הרי עד כה, שנים רבות לאחר הרצח, לא נמצא כל גורם רשמי מוסמך שינסה להפריך את הטיעונים שמעלה המחבר בספר זה.

נתן גפן, יליד 1948, נשוי + 2, בהשכלתו מתמטיקאי (בוגר אוניברסיטת תל-אביב), תחום עיסוקו העיקרי ─ הנדסת תוכנה. באמצע שנות השבעים עבד שנתיים וחצי בחברה שנתנה שרותי אבטחה וחקירות. גילוי נאות: באותן שנים היה פעיל במסגרת פוליטית ─ המפלגה הליברלית העצמאית.