ורד הקטנה והוריה עולים ארצה מקזבלנקה שבמרוקו, בעלייה בלתי ליגאלית, בשנות ה-60 ומתיישבים בעיירת ספר בצפון.
ההתמודדות של כל אחד מבני המשפחה עם המציאות החדשה והשונה כל כך מכל מה שהכירו, מאתגרת וקשה. בעוד ורד קולטת את השפה, מתערה בחיי החברה והלימודים בקלילות ובסקרנות יַלדית, ההורים ניצבים חסרי אונים בפני ממסד אטום, בירוקרטיה מסורבלת ו"מנטליות" צברית בלתי מפוענחת.
עד מהרה מתהפכים היוצרות וורד מוצאת עצמה בתפקיד המבוגר האחראי. רצה עם הוריה ממשרד למשרד להסביר, לתווך ולתרגם עבורם את השפה ואת ההוויה החדשה.
בין לבין היא נפתלת באהבה כפולה ומתלבטת בין טובי, בן משפחה שיועדה לו משחר ילדותה בהתאם למנהג משם, לבין גלעד, בן קיבוץ, צבר - מכאן. במי תבחר? העלילה מתפתלת בין סבא למדן ומתון, לבוש גלבייה מסורתית, לבין גלעד, המורה הקיבוצניק במכנסיים הקצרים עם הכיסים המבצבצים. חדש מול ישן וגשר על נחל, ביניהם.
האב שנושל ממעמדו, שותק ומעשן את כאבו. יושב על קצה המיטה, ליד הרדיו הגדול, נודד בין המוגרבית לבין החדשות בעברית קלה, ומנסה להבין את המתרחש.
ורד מתבוננת, אוהבת ומעריצה, מתחבטת בין הדמויות והעולמות.
לומדת וחוקרת, מתפעמת משלל חוויות וגם מתמודדת עם כאב נפילתו של טובי במלחמה ועם הצורך להסתיר את אהבתה למורה המבוגר ממנה בשבע-עשרה שנים.

הספר בדרך הביתה, המהלך על התפר שבין ממואר לנובלה, משלב יסודות פואטיים בפרוזה, מציאות ביוגרפית ובדיון, ומחבר ארס פואטיקה לאקטואליה החוצה זמן ומקום ומצמיחה את ורד אל עבר המציאות הישראלית-הצברית הנכספת.
כמשוררת, שזהו לה ספר פרוזה ראשון, פנינה אליאני שורוק בוחרת בקפידה מילים ומשפטים ופורשת יריעה רחבת מבט על ההוויה הישראלית על הטוב ועל הפחות טוב: חיים ונופים פסטורליים בעיירת פיתוח, מוכת קטיושות ושכול, הגירה וחבלי קליטה, קשיי שפה, הבדלי תפיסה תרבותית, פער דורות ועוד. כל אלה מוצגים כשעין אחת בוכה והאחרת צוחקת.
"כולה ילדה עולה/מארץ לארץ/ מהספר לכרך// כורכת חיים לכיכר לחם// להיות ארץ מולדת"
(מתוך ספר השירה השביעי של פנינה אליאני שורוק, "כורכת חיים לכיכר לחם" , הוצ' עמדה)

פניה אליאני שורוק, ילידת קזבלנקה, 1953. עלתה ארצה ב-1961 וגדלה בקריית-שמונה. לאחר שירות צבאי משמעותי סיימה תואר ראשון ושני בלימודי ספרות עברית וספרות משווה ולימודים לתעודת הוראה באוניברסיטת "בר-אילן". עסקה בחינוך ובהוראה, הנחיית מורים, כתיבת תוכניות לימודים. הייתה יו"ר סניף הרצליה של הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו. ממקימות תא סופרי הרצליה.
ספר שיריה הראשון - "אישה קשובה", יצא בהוצאת סיני ב-1989.
ספר שיריה שביעי - "כורכת חיים לכיכר לחם", יצא בהוצאת עמדה ב-2021.