n":[["$","div",null,{"className":"h-5 w-24 rounded bg-ev-bg-card-subtle animate-pulse"}],["$","div",null,{"className":"h-10 w-full rounded-full bg-ev-bg-card-subtle animate-pulse"}],["$","div",null,{"className":"h-10 w-full rounded-full bg-ev-bg-card-subtle animate-pulse"}]]}]]}],["$","div",null,{"className":"h-px w-full bg-ev-border-subtle"}]]}] 49:T75e,

״הם משחקים עם הזמן, מנסים להתחכם ולעצור אותו״
״עם כל נגיעה היא הרחיקה אותו, בעטה בו, התעלמה ממנו, התגרתה בו, נעזרה בכל מה שהיה בנמצא על מנת להימלט ממנו, אך זמן לא ויתר״.

אסופת הסיפורים הקצרים שלפניכם היא לקט של הבהובים שנאגרו, נמהלו ונטמעו בתודעת המחברת כפי שחוותה אותם במציאות ובדמיון.
במרקם דמוי רסיסי אגדה יוצרת המחברת פסיפס מהפנט של אמת ובדיה, חלום וממשות. הסיפור שאותו היא משרטטת משקף רק עוד תמונה אפשרית של המתחולל, ומזמין את הקורא לבחון את גבולות הסיפור ואת גבולות הווייתו שלו כקורא.
הדמויות בסיפורים אוהבות עד אין קץ, נדהמות מהבלתי צפוי, בוראות עולם משלהם שספק אם קיים, מנסות להגשים את חלומם, ומקבלות את גורלן בהשלמה מהולה בעצב.
הסיפורים עוסקים בזקנה הבלתי נמנעת, החמצות, אובדן, חומרי חיים שהופכים לביטויי חמלה שמציעים אהבה וכאב נחמה.

הסיפורים של נעמי מילר מלאי תשוקה ויופי גם כשהם בוחנים כאב והתכלות, ובתשתיתם רוחשת תנועה בלתי פוסקת בין פייסנות לבין קריאת תיגר על קוצר ידו ורוחו של האדם. נעמי מילר מתגוררת בהרצליה, וזהו ספרה השני.

נעמי מילר

ככה זה