אומרים שברגע שנדע שאנו לא לבד, תתרחש המהפכה הגדולה ביותר שהתרבות האנושית תחווה.
לאחר המפגש עם האורחים, ברור לי שאכן כך יהיה.
טבעו של המפגש איתם היה שונה לחלוטין מטבע המציאות המוכרת לנו.
עבורי היה זה מפגש מטלטל עם הלא נודע, עד כי לראשונה בחיי חששתי לשפיות דעתי, לא הייתי מסוגל להבין את החוויה באופן רציונלי.
הרצון להבין את המפגש, ובמיוחד את משמעותו, הפך למרכזי בחיי.
התקשורת עם האורחים במפגש לא הייתה דומה למושגי התקשורת המוכרים לנו, שמושתתים על מעבר אינפורמציה מהאחד לשני דרך שפה. הם למעשה שיתפו אותי בתודעה שלהם.
הם אפשרו לי לחוות את ההוויה ותפיסת המציאות שלהם. את מחשבותיהם ורגשותיהם.
ברגעים אלה התרחש דבר נוסף. כמו לראשונה מול מראה, ראיתי גם אותי/אותנו - דרכם. מי אנו מנקודת המבט שלהם.
היה זה לראות אותנו מעבר למחסום שעד אז לא ידעתי על קיומו. מה שראיתי שם - שינה לחלוטין את האופן שבו אני מבין את המהות שלנו כבני אדם ואת המשמעות הקיומית שלנו.

בתחילת המפגש חוויתי פחד אינסטינקטיבי עצום, אך כשהתגברתי עליו ונוצרה התקשורת, חוויתי את התוכן העמוק והמשמעותי ביותר בחיי. תוכן שהוביל לכתיבת ספר זה.
הווייתם של האורחים היא דומה וגם שונה מזו שלנו. בכל הקשור למהותם הפיזית, הם שונים מאיתנו. לעומת זאת, מישור התודעה וההכרה שלהם קרוב יותר לזה שלנו, רק פעיל ונרחב הרבה יותר.
בסיסה של התקשורת איתם מתרחש בין מישור התודעה וההכרה שלהם ושלנו, אך אנו מבינים אותה רק על פי מידת היכולת שלנו להכיל ולתרגם אותה. לכן החוויה של המפגש והתקשורת שנוצרת בו - בדרך כלל אינן יכולות להיות מובנות ישירות רק דרך כלי התפיסה הפיזיים שאנו מורגלים בהם.
במקרה של המפגש שלי, האורחים יצרו את התקשורת איתי דרך שני מצבים שונים של ההכרה שלנו. בשלב הראשון, הם הופיעו מולי כאשר אני ישן וכמו חולם את המפגש המתקיים באותו החדר, ולמעשה היה זה מפגש שבו אני מחוץ לגוף. חלקו השני של המפגש התרחש מיד לאחר שהתעוררתי, כשהם נשארו באותו המקום. בשלב זה חוויתי את המפגש באופן רגיל, דרך הגוף, פנים אל פנים, כאשר אני ער ובהכרה פיזית מלאה.
בחלקו הראשון של הספר אני מוסר את חוויית המפגש עצמה, בדיוק כפי שהתרחש - תוך פירוט ההשפעה הפיזית, הפסיכולוגית והנפשית בעקבותיו. עדיין ללא ההבנה כיצד הוא התרחש ומהי המשמעות שלו.
חלקו השני של הספר נכתב תוך מסע הדרגתי של הבנת החוויה והתקשורת בינינו לעומקן, ובמקביל לימוד ההכרה שלנו - על הרבדים השונים שלה. מסע שנמשך שנים רבות, ולמעשה עדיין מתקיים. שנים שבהן החוויה של תודעת האורחים, הזרה, המופשטת מהגדרות מוכרות, למול ההכרה והתפיסה שלנו - הפכה להבנה רציונלית שניתן לתרגמה למילים, וחלקיה התמזגו לתמונה אחת שלמה.
בחלק זה של הספר אני מעביר גם את התובנות, אשר רובן התהוו בתיווכם של האורחים - במשך השנים שחלפו מאז המפגש.
בכל השנים הללו שחלפו מאז, הם תמכו והוסיפו לעזור לי, בדרכם המיוחדת, לגלות את הנתיב עבורי שיאפשר להבין מה הם, איך הם רואים את המציאות, מהו הקשר בינינו לבינם, ובעיניי, החשוב מכל - מי אנו.
כל הכתוב בספר מתעד את ההתרחשות של המפגש ואת זו שלאחריו, ללא תוספות, שינוי וריכוך העובדות. השתדלתי גם להימנע משיקולים ספרותיים בכתיבה אם אלה עשויים להרחיק מן האותנטיות של ההתרחשויות עצמן.
אני מקווה שהשיתוף בחוויה שלי יהיה לעזר במסע המשותף שלנו אל המרחבים החדשים של המגע עם הלא נודע, כאשר אנו כבר מבינים שאנחנו לא לבד.

יוסי רונן

אחד