"אַרְדּו‍ֹן צעד ברחובות הלא מוכרים, עיניו בקרקע, אינו מבחין במאום מלבד תעלת הביוב הזורמת בצד הדרך, תוחמת את צעדיו. הכול קרה כל כך מהר. הוא שוהה כאן בעיר כבר כמעט שבוע. שבוע בו עולמו התהפך והתרסק לשבבים קטנים."

ארדון מוצא עצמו בודד ומרוחק מכל המוכר לו, בעיר מקלט, אליה נמלט לאחר שהרג את אחד מבני כפרו.

אכול רגשות אשם, הוא מנסה לאסוף מחדש את שברי חייו, למצוא את מקומו בעיר הזרה. המסע הנפשי העובר עליו בעודו מחפש עבודה, שגרה ובית, מאלץ אותו להתמודד עם עברו, עם האשמה והכאב אותם הדחיק וניסה להשאיר מאחור.

לַהַד, ילדת רחוב שגדלה בשכונות הפשע של העיר, נקשרת לארדון ולחבריו החדשים, ונפגשת לראשונה בחייה עם משפחתיות, אמון פשוט, חום וקרבה. להד נמצאת בדיוק בקו התפר העדין שבין ילדה לנערה. המתח שנוצר בין חבורת ילדי הרחוב איתם גדלה ובין ארדון וחבריו דוחק אותה לבחור מי היא, ואילו חיים היא רוצה לחיות.

מסעם הנפשי של השניים מתרחש בעיר מקלט. עיר בה נכלאו יחד אנשים תמימים שכשלו לרגע, פצועים וכואבים, ורוצחים שלא הורשעו במשפט. מקום מוצף פחד, כאב, שיגעון, תקווה ותפילה. כתות נוצרות, בריתות נכרתות, פשעים רוחשים בסמטאות אפלות.

"עיר מקלט" הינו רומן בדיוני-היסטורי-תנכ"י. דרמה העוסקת במסעם הנפשי של אנשים שחייהם נקטעו ברגע אחד, בגלל טעות אחת, נמהרת ואכזרית והם התחילו מחדש בעיר-כלא, למשך זמן לא ידוע.. בגלל אותה טעות הם אשמים. לנצח.

בספרה "עיר מקלט" משתמשת דבורה לב רמתי בחירות ספרותית כדי ליצור עיר כמו תנכי"ת, הנמצאת באל-מקום ואל-זמן. עיר מבודדת ומנותקת מסביבותיה מבחינה שלטונית, דתית וחברתית. מתוך מציאות זו של בידוד, אי וודאות ומתח נפשי, צומחות אמונות מגוונות המובילות למאבקי כוח ושלטון גלויים ונסתרים. ארדון ולהד מושלכים אל לב המאבק הגועש, המאלץ כל אחד מהם להתייצב אל מול פחדיו העמוקים ביותר.