הילאר היה ילד אסופי והוא היה רזה, ממש רזה. לא שהיה ילד חלש חלילה, הוא מעולם לא חלה ולא נפגע ממאומה והיה מחוסן מפני מחלות הרבה יותר טוב מיתר הילדים בני גילו, אך התנהגותו, שתיקותיו הממושכות, הרהוריו וחיוכיו הפתאומיים שהיו עולים על פניו לפתע ללא הקשר חיצוני, השיחות הרבות שהיה מנהל עם עצמו, כל אלה גרמו לרבים לאי נוחות.

הילאר הוא דמות מרכזית בספר אך אין לטעות ולחשוב כי מדובר בעוד סיפור התבגרות והתפתחות רגילה של נער לגבר, כי אם בסיפור התפתחותו ותנועתו של היקום כולו אל עבר הפעימה הגדולה.

דרך השתלשלות אירועים שחלקם לא תמיד נראים כאילו הם קשורים זה לזה, אנו למדים על האתגרים השונים הניצבים בפני התבוניים ברמות השונות של מהות ושל הוויה.

בכל רמה ומדרגה של הוויה נוכל למצוא את התבונה המעניקה לה פנים רבות.

בכל רמה של הוויה נוכל בעצם למצוא את חוכמת הדברים שראתה ועודנה רואה את היקום על כל הרעיונות והאלמנטים שבו, על כל התכנים האפשריים, על כל המהויות, על כל הפוטנציאלים ועל כל זרימות הזמן שבו מתחילתו ועד סופו ובו זמנית מסופו ועד לתחילתו.

הסיפור מגולל אם כך את סיפורו של הילאר, המגיח משולי הגלקסיה, מתוך עולם שולי אשר מעטים הם אלו השמים לב אליו, אל עבר מרכזי הכוח הגדולים ולמעשה אל עבר אפשרויות ואירועים מרכזיים שישנו את היקום לנצח.

ספר זה מגולל בעצם את סיפור היקום כפי שמעולם לא סופר.

דוד שדה

הפעימה