כתבתי לא מעט בימי חיי על שירת אביחי קמחי שרוב ספריו יצאו בהוצאת עמדה, והנה הזדמנות נוספת לומר שוב עוד כמה מילות הערכה ותודה על שירתו הפשוטה והישירה המדברת אל לב כול. אחרים כבר כתבו, וגם אני, על מוטיב ההליכה בשיריו ובספריו שחלקם נקראו "ללכת", "לנווט לבד בחושך", "הולך בירושלים". אפשר לומר שכמו שאצל דויד גרוסמן בסיפורת מוטיב הריצה הוא אלמנט פואטי מרכזי, כך אצל אביחי קמחי מוטיב ההליכה בשירה הוא אלמנט מרכזי, בעצם ההליכה הוא מבקש גאולה. אלא שהפעם הוא בשקט-בשקט מרחיק לכת אל מקום אחר. ככותרת הספר החדש ללכת למקום אחר.
לפנינו יופי של ספר. לקמחי קול מזוקק. הוא לא זקוק למחלצות השפה ולקישוטים לשוניים כדי לשורר ולכתוב שירים מעולים. מתוך שגרת חייו ושפתו הפשוטה צומחת שירה מעולה. ממש כמו אצל הגיבור "פטרסון" של ג'ים ג'ראמוש, שעשה שימוש בסרט בשיריו של רון פאדג'ט אשר נכתבו במיוחד לדמות, כשברקע הפואמה הידועה של ויליאם קרלוס ויליאמס הקרויה כמובן "פטרסון". הסרט הזה של ג'ראמוש תמיד מזכיר לי את שירתו של אביחי ואת התפיסה הפואטית שלו הגורסת כי פשטות וישירות השיר מנביעות מקוריות.
לספר השירה הזה יש קריאת כיוון בדמות פתח דבר ספציפי שקמחי כותב:
"בתחילת שנת 2024 רעייתי ואני עזבנו את ירושלים והשתקענו באור עקיבא שבאזור חוף השרון, בשכונת אור ים. הספר 'ללכת למקום אחר' מכיל 60 שירים העוסקים במעבר ובמשמעות, המעבר הפיזי, הסביבתי, התרבותי והנפשי. השירים נכתבו בין סוף שנת 2023 ועד פברואר 2026. השירים סודרו בסדר כרונולוגי ועל פי תמה וקשר רעיוני ביניהם, בלי חלוקה לשערים".
רן יגיל – מבקר, סופר, עורך ומוציא לאור
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
